שרגא בישגדא - אבן סינא
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"
"מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
"מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?
"מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
"מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."
נחמד פה.
שלום וברוכים הבאים לבלוג של שרגא.
שרגא זה...?
שרגא זה...?
שלוש אותיות, אות ראשונה א'.
אני, נכון! צודקים.
אני מת על תשבצים. תראו, כמעט גמרתי את התשבץ הזה.
נשארה לי רק עוד הגדרה אחת,
ומאוד מאוד חשוב שאצליח לפתור אותה, כי בין הפותרים נכונה יוגרל
מינוי לירחון שחמט, וזה עוד דבר שאני אוהב - שחמט.
טוב, ההגדרה היא:
שם של בן או בת שאפשר לענוד אותו.
איזה שם אפשר לענוד?
שלוש אותיות, אות ראשונה ע'.
מתחיל ב-ע'...
לא זה, אבי זה א'. ע', ע'? אה, אני יודע!
עדי! עדי זה שם של בן וגם שם של בת,
ועדי הוא גם תכשיט שאפשר לענוד!
פתרתי את התשבץ, פתרתי את התשבץ.
אני חושב שאני האדם הכי חכם בעולם.
לפחות הבן-אדם הכי חכם שאני מכיר. -שכחת אותי.
שכחת אותי מאוד גם לך, עליזה!
כשאמרת שאתה הבן-אדם הכי חכם שאתה מכיר,
כנראה שכחת אותי. -למה את מתכוונת, עליזה?
שאני הבן-אדם הכי חכם שאתה מכיר.
את אומרת שאת יותר חכמה ממני, עליזה? -כן.
זה לא כל-כך צנוע מצדך לחשוב ככה, את יודעת.
לא אמרתי שאני צנועה יותר ממך, שרגא, אמרתי חכמה יותר.
אני פתרתי את התשבץ הזה כבר לפני שעה. -מה? -כן.
ואת הולכת לשלוח אותו למערכת העיתון וגם להשתתף בהגרלה?
הסר דאגה מלבך, שרגאל'ה,
אני לא אבזבז על זה בול,
אין לי שום עניין בירחון לשחמט.
אז למה בכלל פתרת את התשבץ?
כי אני אוהבת לפתור תשבצים.
גם סודוקו, גם חידות, הכול.
אתה יודע, יש חידות שכבר פתרתי, ואתה אפילו עוד לא שמעת עליהן.
יכול להיות שיש חידות שלא שמעתי עליהן, עליזה,
אבל אין חידה שלא אצליח לפתור. -כן? -כן!
אתה בטוח? -במאה אחוז!
אז תן לי לחוד לך חידה שהחכם מכל אדם פתר.
כמה אותיות זה?
זה לא תשבץ, שרגא, זאת חידה. -אה.
מה הולך בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים,
ובערב על שלוש? -נו באמת...
זה מה שאת שואלת אותי? חשבתי שתשאלי שאלה קשה.
אז מה התשובה?
מה הולך בבוקר על ארבע? -כן.
בצהריים על שתיים?
בערב על שלוש?
אה, קשה, אה? -בכלל לא.
ומה הפרס שאני מקבל אם אני פותר את החידה? -אין פרס.
אין פרס? אז למה שאני בכלל אתאמץ לפתור?
כי אולי אתה סקרן ותאב ידע כמו אבן סינא?
כמו מי? כמו מי, מה זה? -אבן סינא.
היה רופא, פילוסוף ומדען פרסי. -או-קיי.
אני מחשיבה אותו לאבי הרפואה המודרנית.
אה, וזאת חידה שלו? -לא.
הוא דוגמה לאדם חכם שהבין שפרס על ידע, הוא הידע עצמו.
כשהוא ניצב מול שאלה, הוא לא הרפה ממנה
עד שהוא מצא את התשובה. תחשוב על זה.
בסדר, בסדר, אני לא אבן סינא, עליזה, ואם אין לך פרס לחלק,
אז אל תשאלי חידות. הבנת, עליזה? עליזה!
נו טוב. או-קיי, אני הולך לשלוח את הפתרון למערכת העיתון.
הם כן נותנים פרס.
רגע, בבוקר הולך על ארבע, בצהריים על שתיים, בערב על שלוש.
חידה מוזרה, לא פלא שאין פרס.
ארבע אותיות, מתחיל ב-פ'.
פתוח!
היי, שרגא. -היי היי.
נחש לאן אני הולכת היום? -כמה אותיות? -מה?
כמה אותיות? אם את רוצה שאני אנחש, תני לי רמז.
או שאולי את כמו עליזה שלא נותנת לא פרס ולא רמז!
מה עליזה שאלה אותך?
מה הולך בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים, בערב על שלוש.
אה... -אה, מה אה? את יודעת את הפתרון?
ברור. זאת חידה מאוד מאוד מפורסמת מהמיתולוגיה היוונית.
מהמיתולוגיה היוונית? זה רמז?
גם, וגם עובדה.
לפי המיתולוגיה היוונית, הספינקס, שהיה מפלצת מאוד מאוד מפחידה,
חד את החידה הזאת לתושבי תביי,
והטיל עליהם מצור עד שמישהו מהם יפתור את החידה.
אדיפוס, שהיה חכם מכל אדם, פתר את החידה,
גירש את המפלצת, והציל את תושבי תביי מרעב ומצור.
סיפור מעניין. רגע, רגע, אז עליזה חדה לי חידה
שרק החכם באדם יכול לענות עליה? -נכון.
לחידה כזאת צריך פרס ענקי! -לא, לא צריך.
הידע עצמו הוא הפרס. -הו, הנה זה שוב מתחיל,
עכשיו בטח תתחילי לספר לי שאבן סינא היה רופא,
פילוסוף ומדען פרסי. -ואו, שרגא, איזה ידע מרשים!
ואו, אני בכלל בכלל לא התכוונתי להזכיר את אבן סינא,
אבל אם כבר הזכרת אותו, אז הוא באמת דוגמה לבן אדם
שראה בידע פרס בפני עצמו. -תיארתי לעצמי. -כן.
הוא היה עילוי שלא הפסיק ללמוד ולחקור.
הוא למד רפואה בכוחות עצמו, ותרם המון ידע לרפואה המודרנית.
ואת כל זה אבן סינטע סיפרה לך? -בטח. -את רואה?
למדתי משהו.
מצוין. -מצוין? החום ירד?
לא, עלה. זה אומר שטיפול לא עוזר.
אז מה מצוין בזה? -עכשיו אנחנו יודעים מה לא עוזר,
זה גם סוג של ידע. נצטרך לנסות טיפול אחר.
לאן, לאן את הולכת?
כבר שבועיים שאני מאושפזת אצלך, דוקטור.
זו מחלה חשוכת מרפא שאנחנו בכל זאת מנסים לרפא אותה.
כן, אבל לא יהיה לי כסף לשלם לך על טיפול כל כך ארוך.
לשלם? אה, אה! התשלום.
התשלום, בואי נראה.
מה את חייבת, מי חייב למי ומה החשבון.
שמונה, ארבע, נגיד. שמונה. נוסיף לזה זה. לבריאות.
זה ככה, הנה. עד עכשיו את חייבת לי...
אפס? -אפס. אפס.
התשלום שאתה דורש עבור שבועיים של טיפול, הוא אפס?
אולי טעיתי בחישוב, לפעמים אפשר לעשות טעות.
כן, בואי נעשה את זה דבר כזה, בואי נעשה טעות.
לא, רגע, אני...
אני אגיד לך את האמת, אני עושה ככה,
אני חישבתי את מה שאת חייבת לי תמורת הטיפול
ומה שאני חייב לך תמורת הידע שאת מעניקה לי כתוצאה מהטיפול.
והתוצאה היא:
אפס. אין טעות, אין טעות, זה אפס. -כל כך לא נעים לי.
אני חייבת לתת לך משהו בתמורה. -טוב, טוב מאוד, אז תני לי עוד ידע!
בפילוסופיה? אולי אפשר לדון איתך במטאפיזיקה של אריסטו?
לא, לא משהו את?
אולי בכל זאת... אה! אולי תעזרי לי פה במשוואה שבמתמטיקה
שאני לא מצליח לפתור אותה כבר יומיים?
אולי בכל זאת אני אשלם לך בכסף?
רגע, אז מה הולך בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים,
בערב על שלוש? אה, רגע! אולי שולחן?
בבוקר יש לו ארבע רגליים, ואז בצהריים, בארוחת צהריים,
נשברו לו שתי רגליים כי הניחו עליו יותר מדי דברים בארוחת צהריים.
ואז, עד הערב, הספיקו לתקן את זה והוסיפו עוד רגל אחת? אה? לא?
אוף, נטע, כשאין פרס, יותר קשה לפתור,
אני חייב רמז! חייב. -או-קיי, או-קיי, שרגא.
מה שאני עושה עכשיו זה רמז.
מה את עושה? -מתכוננת לבייביסיטר
שאני עושה ליעלי החמודה, בת דודה של עומרי.
אה! זה מה שהייתי צריך לנחש כשנכנסת. -נכון.
שאלת אותי, את זוכרת: "נחש מה אני עושה".
נכון, ועכשיו זה רמז לחידה שלך.
תמסרי לה דרישת שלום מסבתא!
תמסרי לה דרישת שלום מסבתא מאוד גם לך, עליזה!
נטע... -מה? -יעלי כבר זוחלת? -בטח, על ארבע.
עליזה... -מה? -את מפריעה לנטע לרמוז לי!
לא הפרעתי, היא אמרה לך, על ארבע! -מה?
נטעל'ה, מתוקה. -מה? -את עושה את הבייביסיטר
עם עומריקי שלי? -בטח, אנחנו עושים בייביסיטר ביחד.
ונלך לשם ברגל, על שתיים. -על ארבע? מה זה על ארבע?
על שתיים, שרגא, תקשיב לנטע.
אוי, נטעל'ה, זה כל כך מרגש, שניכם יחד עם תינוקת קטנה.
אנחנו רק עושים בייביסיטר, עליזה. -אני יודעת, אני יודעת.
את מעדיפה בן, בת, או תאומים, נטע?
עליזה, זה רק בייביסיטר! -מה כבר אמרתי?
לא אמרת. רמזת. -רמזת, רגע, רגע, רגע!
זה היה רמז בשבילי, עליזה? -מה פתאום רמזתי?
למה שאני ארמוז על תינוקות לפני שרמזתי על חתונה?
אבל הנה, עליזה, את שוב פעם עושה את זה.
עכשיו את רומזת על חתונה.
אפשר רמז לחידה? -אני ממש לא רומזת על חתונה.
אני רק אומרת שכבר הזמנתי שמלה משמחה התופרת,
היא תהיה מוכנה עוד שבועיים.
טוב, עליזה, אני מבקשת ממך להפסיק, בסדר?
בדיוק, עליזה, הפסיקי. -מה להפסיק?
אפשר לחשוב שאני איזו זקנה טרחנית שהולכת על שלוש.
תפסיקי לבלבל אותי עם כל מיני רמזים, יש לי חידה לפתור!
נו, טוב שבאת. עלה לי החום, לא ידעתי מה לעשות!
מצטער, למדתי. -ממי הפעם?
את מכירה את הקבצן הזה פה ברחוב שלנו
שיש לו מחלת עור על הפנים?
ככה עור שלו ככה נפחא נפחא? הוא איש מרתק!
הייתה לי שיחה נהדרת איתו על המטאפיזיקה של אריסטו.
אני גם שאלתי אותו על הסימפטומים של המחלה שלו,
והוא סיפר לי המון דברים שלא ידעתי.
טוב, אני חייב לכתוב את כל זה.
מה, עכשיו? מתי אתה ישן?
למי יש זמן לישון? אני אכתוב עוד שעה,
אלמד עוד שעה, ובארבע בבוקר אצטרף לשכן שלי שהוא סבל.
הוא סבל מאוד מעניין, הוא פיתח תאוריה,
תאוריה שאומרת שכל מה שעולה לו על הגב בסוף יורד.
זה הגיוני, הוא סבל. -כן.
זה מזכיר לי שהחום שלי עלה. -ירד, כמו אצל הסבל.
עולה, יורד.
עולה, יורד.
בסדר, דני, תודה ומסור לבן בן דרישת שלום ממני.
כן, ביי. להתראות.
היית מאמינה, נטע?
שני האחיינים שלי, דני ובן בן שהוא רק בן שש
מכירים את החידה של עליזה.
ברור, כל מי שקרא סיפורים מהמיתולוגיה היוונית
מכיר את החידה הזאת. -כן, אבל הם רק ילדים!
אבל מילדים אפשר ללמוד המון, שרגא.
אפילו אבן סינא למד מילדים המון.
הוא למד מכל מי שהוא יכול היה ללמוד ממנו.
נו, אז הם גילו לך את התשובה?
נתנו לי רמז מהרמזים שאני הכי אוהב:
שלוש אותיות מתחיל ב-א'. אני יודע.
אני יודע!
אדם, זו התשובה, כן, כן.
בשחר נעוריו, שזה כאילו בוקר, כשהוא צעיר,
הוא זוחל על ארבע, כמו יעלי התינוקת.
צהריים, זאת אומרת באמצע החיים, כשהוא בוגר,
הוא הולך על שתיים או אפילו מדלג על שתיים.
ובערב, כשהוא כבר מבוגר, הוא נעזר במקל הליכה,
לכן הוא הולך על שלוש!
ואו, שרגא, אתה החכם מכל אדם. פתרת את החידה!
טוב, לא לגמרי לבד, למדתי ממך, ולמדתי מדני ומבן בן,
מאבן סינא ואפילו מעליזה. עליזה? -אתה מפריע לי!
אתה מפריע לי מאוד גם לך, עליזה! -אני בדיוק צופה בבלוג שלך, שרגא.
אז בטח שמת לב שפתרתי את החידה שלך. -לא שלי.
אמרו לך כבר שזאת חידה של הספינקס.
ורק אני ואדיפוס החכם מכל אדם ידענו לענות עליה.
אה, אה, ונטע.
טוב, גם את, עליזה. -בסדר, אז מה אתה רוצה?
שתודי שאני האיש הכי חכם שאת מכירה.
חוץ מ...
טוב, טוב, טוב, בסדר, בסדר.
נתפשר על זה שכולנו חכמים גדולים, בסדר?
מקובל עליי. -יופי. -שיהיה.
יופי, שיהיה לכן. אוי, מה זה...?
לא, לא. מי זה הטמבל שמשאיר טלפון על ה...
למי מתחשק לפתור תשבץ?
תכתוב: נטע ירקוני
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
