פרק 6 - איך ניצל כבוד הצוות
Chapter 6 - How the honor of the team was used
Capitolo 6 - Come è stato utilizzato l'onore della squadra
החובל הראשון ב'קדמה' היה בחור קשוח שהגיע לקצונה דרך כל השלבים מנער סיפון, מלח, מלח כשיר, רב-מלחים וקצונה.
The first captain in 'Kedma' was a tough guy who came to the officer through all the stages from deck boy, salt, qualified salt, multi-sailors and officer.
את עבודת הסיפון הכיר על בורייה וקשה מאוד היה לעבוד עליו.
He knew the work of the deck on Borya and it was very difficult to work on it.
מדי בוקר היה רב-המלחים מתייצב בגשר ויחד עם הראשון היו מחליטים על עבודות הסיפון לאותו יום.
Every morning the sailors would report to the bridge and together with the first they would decide on the deck work for that day.
הראשון שהיה בעל ניסיון רב בעבודות הסיפון וידע להפיק את המרב מעבודת הצוות לא היה כמובן חביב על צוות הסיפון, שעבדו קשה במשך ההפלגות לאורך השנה שהפלגנו יחד.
The first one who had a lot of experience in the deck work and knew how to get the most out of the crew work was of course not likable to the deck crew, who worked hard during the cruises throughout the year we sailed together.
ראיתי את השינוי שחל אט-אט באוניה.
I saw the change that was slowly taking place on the ship.
כל הפלגה איבדה האוניה משכבות החלודה שצברה ונראתה יפה יותר.
Each voyage lost the ship from the layers of rust that had accumulated and looked more beautiful.
צוות הסיפון לא קיבל את השינוי בשמחה גדולה.
The deck crew did not accept the change with great joy.
שינוי זה היה תוצאה של עבודה רבה גם בתנאי מזג אוויר קשה וסערות.
This change was the result of much work even in severe weather conditions and storms.
גם רב-המלחים לא רווה נחת.
Even the great sailors were not satisfied.
מצד אחד היה הוא אחראי על ביצוע העבודה ומצד שני לא הצליח לתת הטבות לצוות, בחופשות בנמל או ברישום שעות עבודה נוספות מעבר לשעות שעבדו באמת.
On the one hand he was responsible for carrying out the work and on the other hand he was unable to give benefits to the staff, on vacations at the port or in registering overtime hours beyond the hours actually worked.
אני התיידדתי עם הקצין הראשון למרות שעבדתי שמונה שעות מדי יום בסיפון, לאחר משמרת גשר של ארבע שעות מדי לילה.
I befriended the first officer even though I worked eight hours daily on board, after a four-hour bridge shift every night.
למדתי רבות מהקצין הראשון וראיתי בזה דרך נכונה להכשרתי לקצונה, הראשון שיתף אותי בתוכנית העבודה, מדי פעם היה שולח אותי לפינה אחרת באוניה ואומר לי: "ראה, בירכתיים עובדים שני ספנים במכונות להסרת חלודה.
I learned a lot from the first officer and saw it as the right way to train for the officer, the first shared me in the work plan, occasionally would send me to another corner of the ship and tell me, “Look, at the stern are two sailors working in rust removal machines.
הותיק שביניהם מנמנם מאחורי הארובה ואילו הצעיר ממשיך בעבודתו".
The old man among them is napping behind the chimney while the young man continues his work. "
הלכתי לירכתיים ולתדהמתי מצאתי את המלחים בדיוק בתנוחות שתוארו על ידי הקצין.
I went to the stern and to my amazement found the sailors exactly in the poses described by the officer.
האיש ידע בדיוק את מצב הצוות, גם כאשר לא היה לו קשר עין אתם.
The man knew exactly the condition of the team, even when he had no eye contact with them.
כאשר הגענו לבלגיה נקשרנו לרציף.
When we arrived in Belgium we were tied to a wharf.
רב-החובל והראשון החליטו שהושלמה המלאכה והאוניה נראית כמו יאכטה ולא כמו אוניית מטען.
The captain and the first decided that the craft was complete and the ship looked like a yacht and not like a cargo ship.
ולכן מגיע לצוות הסיפון שעמל במלאכה פיצוי מתאים.
Therefore, the deck crew who worked hard deserves appropriate compensation.
משהו לאות הערכה על העבודה הקשה.
Something to signal appreciation for the hard work.
הוחלט לארח את צוות הסיפון בקורסל (בר מפורסם בקהילת הימאים באנטוורפן העיר).
It was decided to host the deck crew in Korsel (a famous bar in the seafaring community in Antwerp city).
הצוות הוזמן ונקבעה שעה לאירוח.
The staff was invited and an appointment was set for hospitality.
לקראת האירוח לבשתי ג'ינס ויצאתי בצעד קל לעבר תחנת האוטובוס הנוסע למרכז העיר.
Towards the reception I put on my jeans and took an easy walk towards the bus stop that goes to the city center.
נסעתי לתחנת הרכבת שבמרכז, ומכאן לקורסל המרחק היה קטן.
I drove to the train station in the center, and from here to Corsell the distance was small.
הגעתי לבר ונכנסתי פנימה בצעד בוטח ואז קפאתי במקומי.
I reached the bar and stepped inside confidently and then froze in my seat.
נשענים על הדלפק העמוס בקנקני בירה עמדו רב-החובל והקצין הראשון, ואלו מאנשי הצוות לא נראה איש בסביבה.
Leaning against the beer-laden counter stood the captain and the first officer, and those of the crew were nowhere to be seen.
ניסיתי להתחמק החוצה, אך איחרתי את המועד.
I tried to dodge outside, but I was late.
הראשון קלט אותי במבטו והזמין אותי בקולו הרועם לחבור לחוגגים.
The first caught my eye and invited me in his thunderous voice to join the celebrants.
"אתה רואה " אמר לי "אני מזמין את הצוות ואיש לא מראה את פניו בבר".
"You see" he told me "I invite the staff and no one shows his face at the bar".
בלית ברירה הסכמתי לקביעת העובדה, אכן הייתי היחיד מכל צוות הסיפון שהגיע.
Having no choice I agreed to state the fact, I was indeed the only one of all the crew on board to arrive.
נאלצתי ללגום לבד את כל קנקני הבירה שנערמו על הדלפק להצלת כבוד הצוות שכעס על הקצין הראשון.
I had to sip all the beer jars piled on the counter alone to save the honor of the crew who were angry at the first officer.
למען האמת כבר אחרי מחצית כמות הקנקנים הרגשתי בעיות קלות ביציבות.
To be honest, even after half the number of jars, I felt slight problems with stability.
רב-החובל והראשון הבחינו כנראה בשינוי שחל בי והתעקשו שנחזור יחדיו לאוניה.
The captain and the first apparently noticed the change that had taken place in me and insisted that we return to the ship together.
בדרך עצרנו באחת החנויות לאוכל מהיר והקצינים הזמינו כריכים.
On the way we stopped at one of the fast food shops and the officers ordered sandwiches.
לפני שעמדתי על המזימה תקעו בידי אחד הכריכים.
Before I started the plot, they stuck one of the sandwiches in my hand.
"מה מכיל הכריך"?
"What does the sandwich contain"?
שאלתי.
I asked.
המילוי נראה לי מוזר, "אכול"!
The filling seemed strange to me, "eaten"!
הייתה התשובה הסברים אחר כך.
The answer was explanations later.
נגסתי בכריך.
I bit into a sandwich.
טעמו היה כמעדן בשרי.
It tasted like a meaty delicacy.
בדרך לאוניה קיבלתי הסבר מפורט על סטייק טרטר, שהינו בשר סוס טחון בלתי מבושל, ספוג בתבלינים וביצה חיה מפארת אותו למעלה.
On the way to the ship I was given a detailed explanation of steak tartare, which is uncooked ground horse meat, soaked in spices and a live egg glorifies it on top.
אני לא בטוח שלו היה מצבי אחר הייתי מנסה את ה'מעדן' הזה.
I'm not sure if it was a different situation I would have tried this 'delicacy'.
