Week 4a (Marcin)
התעוררתי. עם זאת, ידעתי מיד שהיום הזה לא יהיה דומה לכל הקודמים. המחשבה הראשונה שעלתה במוחי הייתה - לעזאזל, אני צריך קפה. אני לא יכול לקום בלי קפה. פשוטו כמשמעו. לא הצלחתי לקום מהמיטה. בכוחותי האחרונים הרמתי את הטלפון מהשידה וחיייגתי את המספר הראשון ברשימת אנשי הקשר שלי. לא ראיתי מה אני עושה. העיניים שלי עדיין היו עצומות, אבל אז דיבר קול מוכר. לחשתי - אני צריך עזרה והטלפון נפל על הכרית. כעבור רגע רץ ידידי הטוב ביותר עזרא אל סירתו. עזרא ידע בדיוק מה לעשות. הוא הגיע לסירה, שעגנה כרגיל בוויסלה, התיר אותה מהחוף ויצא לכיוון הים הבלטי. הוא שחה מהר מכיוון שידע שהעניין דחוף, הדרך ארוכה ומזג האוויר לא צפוי. למרבה המזל, הרוח הייתה טובה, אז הוא הגיע לים הבלטי תוך זמן קצר. גם בים הבלטי הפליג ללא בעיות. הוא כיסה את המסלול הזה פעמים רבות. הוא הכיר את קיצורי הדרך. הוא יכול היה להימנע מכל המקומות המסוכנים. הוא הפליג ברחבי דנמרק, אל הים הצפוני ועקף את אנגליה מדרום. הוא לא אהב את המסלולים מצפון לאנגליה. הוא לא ידע למה - פשוט לא וזהו. הבעיות החלו רק באוקיינוס האטלנטי. לא רק שהרוח הייתה חלשה, אלא גם כריש התקרב אל הסירה במהירות רבה. הכריש פתח את פיו ושחה כל כך קרוב לסירה עד שעזרא יכול היה לראות את כל שיני החיה. ואז עזרא הטיח את מוט הכריש בפניו ואמר: לעזאזל, אל תתנהג כמו טיפש, אין לי זמן היום. חוץ מזה, אני יודע שאתה בכלל לא אוהב בשר אדם. למעשה, זה אפילו מגעיל אותך. תפוס את הדג וגרור אותי במהירות לברזיל. אחר כך זרק לחיה חלק מהדגים שתפס קודם לכן. הכריש אכל את הדג, חייך, הניף את סנפירו האחורי בידידות, תפס בעדינות את החכה וגרר את הסירה לברזיל. כשהגיעו לחוף ברזיל, עזרא קנה שקית עם 100% ערביקה טרייה לא קלויה והטובה ביותר. לאחר מכן ביקש מהכריש לגרור אותו לאיטליה. הם צולים שם את הקפה הכי טוב שלהם. אולם הכריש פתח את פיו שוב והדגים בעזרת סנפירו היכן יש לממן את התשלום עבור ההפלגה. בלי לחשוב יותר מדי זמן, עזרא חי בעולם מספיק זמן כדי לדעת שאין הפלגות חינם, תפס דלי, מילא אותו בדגים והגיש אותו לכריש. לאחר שהגיעו למיצרי גיברלטר, הכריש עצר והחל לנענע בראשו מצד לצד. עזרא הנהן בהבנה ואמר: "הבנתי, אתה לא אוהב לשחות בשלוליות". אין בעיה. עכשיו אני יכול להתמודד עם זה בעצמי. הוא הודה לחיה על עזרתה, נפרד ממנה, זרק עוד כמה דגים ונכנס לים התיכון. הוא הגיע לחוף איטליה במהירות וללא בעיות. הוא ניגש לקליית הקפה וביקש לצלות את הקפה שהביא מחו"ל. בינתיים הוא עצר ליד החנות של לינדט וקנה כמה חטיפי שוקולד 100%. אחר כך הלך לשדה התעופה, עלה על המטוס וטס ישר לוורשה. כשעזרא הגיע לדירה שלי, הייתי מחוסר הכרה. שכבתי רפוי על המיטה והרגשתי כאילו אני מת. ואז שמעתי שמטחנת הקפה מופעלת והתחילה לטחון קפה. אחר כך הניח פינג'ן על הכיריים. כשהרחתי קפה באוויר, התחלתי לחזור לעצמי. ואז עזרא ניגש אלי, הרים את ראשי בעדינות מהכרית ונתן לי כמה לגימות קפה. שרדתי! הבעתי את תודתי על הצלת חיי והמשכנו לחזק את גופי המותש עם שוקולד.
