שרגא בישגדא - פלורנס נייטינגייל
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
שלום וברוכים הבאים לבלוג של שרגא, זה אני.
תשמעו איזה דבר נחמד קרה לי אתמול.
כשחזרתי מההליכה היומית שלי ונכנסתי לחצר הבניין,
פתאום נפל עליי על הראש משהו מאוד מוזר.
התכופפתי והסתכלתי מה זה הדבר שנפל לי על הראש.
הרמתי את זה ולא האמנתי מה אני רואה, פולקה!
מישהו זרק עליי פולקה מהחלון!
אני מרים את הראש, לא רואה אף אחד בשום חלון.
מוריד את הראש, ואז אני רואה חתול ג'ינג'י חמוד
שבא לקראתי ונעצר מולי ועושה לי "מיאו".
מיד אמרתי לו: "מיאו מאוד גם לך", חתול ג'ינג'י חמוד.
והוא עשה ככה, סיבוב היכרות מסביבי וכבר הרגשתי שנקשרנו.
לקחתי את הפולקה ההוא שנפל לי על הראש,
הנחתי חתיכת עיתון כזאת נקייה,
והגשתי לג'ינג'י החמוד הזה את הפולקה.
הוא טרף את זה כי הוא היה כל כך רעב.
בסוף אני חושב שאפילו שמעתי אותו עושה גרפסל'ה קטן.
הסתובב והסתלק לביתו.
היום קניתי לו קולר מהודר עם השם חומי, כי הוא ג'ינג'י.
וגם הכנתי לו מתכון לפי הבלוג של חתולי.
תכף ארד לחצר כדי לתת לו את הארוחה,
ואז גם אשים לו את הקולר על הצוואר.
בקיצור, אני חושב שאני הולך לאמץ חתול. -הוא שלי!
הוא שלי מאוד גם לך, עלי... אה, שושי!
"שושי" זה קיצור של שושנה גרשון, השכנה שלי מלמעלה.
שושי, לא ידע...
לא ידעתי שאת צופה בבלוג שלי. -אני לא. -אה.
אז מה רצית להגיד לי? -החתול הג'ינג'י החמוד שלי.
מה זאת אומרת, שלך, שוש? -אימצתי אותו לפני שבוע.
קוראים לו חומיאל. -זה לא הוא, כי לחומי שלי עוד אין קולר.
גם לחומיאל אין קולר. אני לא מתעסקת
עם השטויות האלה של הקולרים עם הפעמונים המעצבנים.
אז מה הופך אותו לשלך, שושיל'ה? -אני מאכילה אותו.
מעניין מאוד, אתמול לא ראיתי שהאכלת אותו.
בוודאי שהאכלתי אותו, זרקתי לו פולקה מהחלון, כמו בכל יום.
אה, כן? -כן, זה הסכם האימוץ שלנו.
כל ערב פולקה אחד מהחלון והוא שלי.
כן? ואם במקרה חתול גדול יותר חוטף את הפולקה בראש,
ולא נותן את זה לחומי? -זה עוד לא קרה.
נכון, גם אתמול זה לא קרה, אבל רק בגלל שאני...
זאת אומרת, בגלל שהחתול הגדול ריחם על חומי. -חומיאל.
ותעזוב לי אותו במנוחה
כי אני פלורנס נייטינגייל של החתולים ולא אתה.
רגע, רגע, שושי, אי אפשר לדבר על זה? שנייה, אולי ניתן לחומי לבחור?
סתם הכנתי לו ארוחה, וסתם קניתי לו את הקולר המהודר הזה.
חומי.
איפה אני אמצא עכשיו חתול שמתאים בדיוק לשם חומי?
כן! -הי, שרגא. -הי, נטע! באת בדיוק בזמן.
תגידי, אולי במקרה את מכירה בסביבה חתול ג'ינג'י פנוי?
חתול ג'ינג'י פנוי, מה זאת אומרת, חתול רווק?
לא, לא, לא, לא, אני מתכוון לחתול שהוא לא מאומץ.
את מבינה, אני קניתי אתמול קולר לחתול שחשבתי לאמץ,
אבל בסוף הסתבר שהוא של שושי מלמעלה.
של שושי מלמעלה? -כן. -אבל היא בכלל אלרגית לחתולים.
אה, אולי בגלל זה היא זרקה לו את הפולקה מהחלון. -מה?
זרקה לו את הפולקה מהחלון, וזה נקרא לאמץ?
זה ממש לא נקרא לאמץ, שושי.
רגע, נטע, זה לפי הסכם האימוץ שלהם,
היא גם אמרה שהיא לא הפלורנס משהו של החתולים.
פלורנס נייטינגייל?
בדיוק! בדיוק! איך אמרת, נייטינגייל? -פלורנס נייטינגייל.
כן, איזה גאון אני, איזה זיכרון יש לי.
מה את עושה? -אני מתקשרת לשוש. אני חייבת לדבר איתה.
נו, היא לא עונה.
שוש, את אולי הפלורס נייטינגייל של החתולים,
אבל את רחוקה שנות אור מפלורנס נייטינגייל האמתית של בני האדם.
מי זאת? מי זאת הפלורנס הזאת? -היא הייתה עובדת סיעודית
שהפכה את תפקיד האחות הרחמנייה למקצוע,
ואת הטיפול בחולים ובעיקר בחולים עניים לשליחות ממש.
פלורנס נייטינגייל היא סמל אמיתי לחמלה, ולא מזויפת, שוש!
למה את כל כך מתרגזת עליה? ומה הקשר לחומי?
כי שוש התכוונה להגיד שהיא מטפלת ודואגת לחתולים,
כמו שפלורנס מטפלת ודואגת למטופלים שלה.
זה יפה מאוד מצדה של שוש. -אבל זה בכלל לא נכון. -למה?
כי פלורנס נייטינגייל הקדישה את כל החיים שלה למטופלים שלה.
היא לא ישבה בסלון שלה וזרקה פולקה מהחלון, שוש!
אז מה היא עשתה? -כשהיו צריכים אותה בשדה הקרב
כדי לטפל בחיילים פצועים ששכבו בבתי חולים צבאיים
אז היא הגיעה לשדה הקרב. ולא רק היא.
היא הביאה איתה 38 אחיות שהיא הכשירה בעצמה. -שיו!
כן. -אבל איך זה עוזר לי עם חומי?
לא יודעת, פשוט התעצבנתי
מההשוואה של שוש לפלורנס נייטינגייל.
אבל אתה יודע מה? -מה?
אולי זה כן עוזר לך בעניין האימוץ. -איך?
שלאמץ זאת מחויבות. זה לא רק לשחק עם החתול.
זה גם לטפל בו, לדאוג שבחורף לא יהיה לו קר,
לדאוג שיהיה לו מספיק אוכל ומספיק מים,
לנקות את הפינה שלו. -זו המון עבודה.
נכון מאוד, או כמו שאימא של דודה של סבתא של גיסתי,
שהכירה את פלורנס נייטינגייל, אמרה:
"לאמץ ולטפל זאת מחויבות אמיתית." -נכון מאוד.
ואגב, את יודעת, שכחת לקפל לי את הכביסה.
יבוא!
הו, פלורנס, הו, שלום. -שלום, נטענגייל, מה שלומך? -בסדר.
את קפואה לגמרי. -לא נורא, לא נורא. -בואי, בואי, שבי.
את חמה מאוד. איך את מרגישה, נטענגייל?
אני מרגישה מצוין וכל כך שמחה
שהזמנת אותי לפגוש אותך, חברה ותיקה.
הדופק מאוד מאוד מואץ.
אכלת משהו לא טוב היום? -לא, כרגיל.
אולי עליתי במדרגות והתנשפתי קצת, אז... -לא נורא, לא נורא.
בואי קודם כול נראה אם יש לך חום,
ובהזדמנות זו נבדוק את לחץ הדם שלך.
את שומעת, יקירתי? אני מארגנת קבוצה של אחיות
שתצא לחזית ותטפל בפצועים שלנו בבתי החולים הצבאיים,
הם נורא, נורא, נורא, נורא סובלים שם.
לחץ הדם מאוד תקין.
וגם החום במצב טוב.
את בטוחה שלא אכלת משהו לא טוב? -בטוחה לגמרי.
אז מה את אומרת, תצטרפי אלינו לחזית? -נו, מה אני אגיד לך?
לנסוע עכשיו לחזית מלחמת קרים בטורקיה,
לטפל בחיילים פצועים אומללים בתנאי תברואה קשים
זה לא ספל התה שלי. -אה, לא?
את מאוד כחולה, את יודעת? מה זה? תעשי "אה". -אה.
את בטוחה שלא אכלת משהו לא טוב? -בטוחה לגמרי.
אז אולי זריקה תעזור לך. -לא, לא, לא, לא. -לא?
לא, לא, לא. -לא? -לא. -לא.
נו, חומי שמח לפגוש אותך? -מאוד.
הוא סיים ללקק את החלב והלך.
עקבתי אחריו, ואז ראיתי אותו מתיישב על הגדר.
אז למה אתה עצוב? -למה?
כי אני חושש שהוא גר ברחוב. -נו, אבל הוא חתול רחוב.
מה הוא עושה בלילה? בטח נורא קר לו.
שרגא, אתה יכול להזמין אותו אליך הביתה,
אנשים שמאמצים חתולים מזמינים אותם אליהם הביתה.
כן, אבל... -מה?
את יודעת. -לא, אני לא יודעת. מה הבעיה?
שושי, היא חושבת שהחתול שלה.
סוודר. -סוודר מאוד גם לך, שושי.
סרגתי לחומיאל סוודר, עכשיו לא יהיה לו קר בלילות.
את רואה, נטע? היא ממשיכה לאמץ את חומי,
אפילו שהיא לא מכניסה אותו אליה הביתה.
מה אתה רוצה? אני אלרגית לחתולים.
אז את יכולה לתת לשרגא לאמץ אותו.
איך אני יכולה לתת למישהו לאמץ חתול שכבר אימצתי?
לתת פולקה וסוודר זה מאוד מאוד יפה. -אתה שומע, שרגא?
אבל זה לא נקרא לאמץ. -את שומעת, שושי?
לאמץ זה לדאוג ולתת אהבה. -אתה שומע, שרגא?
וכשמאמצים חתול אז דואגים לו ולא נותנים לו לקפוא מקור בחצר.
את שומעת, שושי?
נטע, ספרי בבקשה לגברת שושי מי זאת פלורנס נייטינגייל.
פלורנס נייטינגייל באמת דאגה לחולים, שוש.
היא כונתה "הגברת עם המנורה"
כי בלילות היא הייתה עוברת מחולה לחולה
ודואגת שכל אחד מהם ירגיש נוח ויישן טוב. זאת דאגה.
ידעתי את זה. -כן, מאיפה? -אני צופה בבלוג שלך, שרגא.
כבר, כבר, חמודה, אנחנו קודם ניקח לך לחץ דם,
ורק אחר כך תוכלי לאכול.
אוי, פלורנס, אני כל כך מודה לך. -מה?
מאז שהגעת אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב.
אני לא מבינה מה את אומרת. -הכול פה כל כך נקי, מעורר תקווה.
דברי ברור, יקירתי, אני לא מבינה מילה.
שטויות, מתוקה.
תודה על המחמאות, אבל אני אחות, זו דרך חיים בשבילי לטפל באנשים.
ואיך הכאבים, את מרגישה יותר טוב? -הרבה הרבה יותר טוב.
מה? -הרבה יותר טוב.
אני לא מבינה מה את אומרת.
או, נהדר, הרגעת אותי.
הנה, שרגא, תראה, יש המון המון אתרי אינטרנט לאימוץ חיות.
אבל איך אני אדע איזה חתול מתאים לי?
תסתכל להם בעיניים ומיד תדע. -אה, נכון, כמו שהיה לי עם חומי.
מיד הרגשתי שאנחנו מתאימים, שאנחנו יכולים להיות חברים.
חמלה. -חמלה מאוד גם לך, שושי. -אין לך טיפת חמלה.
לי, לי אין חמלה? -לא, אין לך. -לא?
תזכירי לי מה זו חמלה.
חמלה זה הרגש שמתעורר בנו כשאנו רואים מישהו סובל.
חמלה גורמת לנו לרצות לעזור לו ולהקל על סבלו.
יש לי המון חמלה, שושי, אני רוצה להקל את הסבל של חומי.
ובשבילי, בשבילי אין לך חמלה?
אני רוצה לאמץ חתול, אבל חתול עושה לי אלרגיה.
זה לא מעורר המון חמלה?
כן, שושי, אני מרגיש המון חמלה אלייך. -טוב.
אם ככה, אז אתה יכול לקחת את חומיאל אליך,
אני מוותרת עליו. -באמת?
שיו! תודה, שושי. זאת ממש אצילות נפש. -במקומו אימצתי את שלג.
מי זה שלג?
יו, איזה חתול יפה! -חתולה. היא נקבה.
נהדר, אז אני ארוץ להזמין את חומי. -ותמסור לוד"ש!
תודה, שושי!
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום