×

Χρησιμοποιούμε cookies για να βελτιώσουμε τη λειτουργία του LingQ. Επισκέπτοντας τον ιστότοπο, συμφωνείς στην cookie policy.


image

מסעותי המופלאים - מאת יגאל עשת, פרק 5 - תקרית המחסן

פרק 5 - תקרית המחסן

באחת ההפלגות הגענו להלסינקי בירת פינלנד.

שהינו בהלסינקי כשבוע. ביום הראשון ירד שלג וכיסה את העיר במעטה לבן, ובהמשך הטמפרטורות היו כעשרים מעלות מתחת לאפס והשלג לא נמס. כדי לשמור על כבישים פתוחים לתנועת מכוניות העמיסו עובדי עיריית הלסינקי את השלג למשאיות ופינוהו אל מחוץ לגבולות העיר. התוצאה הייתה בוץ בכבישים ומדרכות עמוסות שלג לבן. מכירת משקאות חריפים אסורה בהלסינקי ועם זאת, נראו שיכורים רבים מחליקים כל צעד שני בשלג.

שוטרי המכס הקפידו מאוד על כמות המשקאות המכילים אלכוהול שהוכנסו למדינה. כל ימאי רשאי היה להחזיק לשימושו לא יותר מבקבוק אחד, לכן בכניסת האוניה לנמל עברנו ביקורת מכס.

המוכסים עברו בקבינות כדי לבדוק את כמות המשקאות שבידי הימאים. כשהגיעו המוכסים לאחת הקבינות ודפקו בדלת, נבהל הימאי המתגורר באותה קבינה וזרק את עודף בקבוקי המשקה שהיו בידיו דרך החלון לים. רק לאחר זאת פתח את הדלת למוכסים. קציני המכס שחיכו זמן רב מעבר לדלת חשדו באותו ימאי והתחילו בחיפוש אחר המשקאות. משלא נמצא דבר הציץ אחד המוכסים מבעד לחלון וגילה את פועלי הנמל עומדים על הקרח וחוגגים עם מלאי המשקאות שירד מהשמים. כמובן שהימאי העבריין נקנס.

מאוחר יותר, כשגמרנו לפרוק את מטען ההדרים שהובלנו, צריך היה לנקות את המחסנים בלילה לקראת העמסת שקי סוכר בבוקר שלמחרת. חולקנו לצוותים, כאשר כל צוות היה אחראי לניקוי מחסן אחר.

בחלקם התחתון של המחסנים האחוריים, לאורכם ובמרכזם, הייתה מנהרה סגורה בה עבר ציר המדחף של האנייה. מנהרה זו יצרה מחיצה בין שני צידי המחסן בגובה של שני מטר. כשישה מטר מעל רצפת המחסן, הייתה רצפת ביניים שאותה סגרו לאחר העמסת המחסן התחתון והיא יצרה מחסן עליון. הצוות שלי כלל נער סיפון ומלח בכיר. קיבלנו לניקוי את המחסן האחורי ונער הסיפון הוריד מנורה למחסן שהיה חשוך. ראשון ירד המלח הבכיר, כשאני יורד אחריו בסולם הקבוע במחיצה שבין המחסנים. נער הסיפון הוריד את המנורה עד קרקעית המחסן כך שהאור נבלע בין מכסה המנורה ורצפת המחסן והותיר הילת אור לכמה סנטימטרים מסביב למנורה. המלח הגיע לקרקעית ונעלם בחשיכה. לא הבנתי מדוע אינו מרים את המנורה כדי להאיר את המחסן. הגעתי אחריו לרצפת המחסן, צעדתי לאחור כדי להרים את המנורה. לפתע מצאתי את עצמי צונח למטה ממש כמו בסרטים המצויירים כאשר לדמות נגמרת האדמה מתחת לרגליה.

רגע לפני הנחיתה הקשה עוד הספיקה לחלוף במוחי המחשבה: האם אני נופל מסיפון הביניים לקראת מוות ודאי מגובה 6 מטרים? אלא שהדרך לרצפה הייתה קצרה וכואבת ומצאתי את עצמי שוכב ליד המלח שנפל לפני. הלה, ששכב סמוך למקום בו נחתתי, נבהל מהמחשבה שנער הסיפון היורד ייפול גם הוא, והפעם עליו, פתח בצעקות אזהרה: אל תיפול עלי! נער הסיפון שמע את הצעקות, הרים את המנורה, האיר את המחסן ופרץ בצחוק פרוע.

מחבלות הנפילה לא יכולנו לקום ובקשנו ממנו להזעיק עזרה. "לא צריך" ענה הנער "תנוחו. אני אנקה את המחסן". "עזוב את המחסן" גערנו בו "לך להזעיק עזרה!" נער הסיפון פנה לעבר המבנה ואנו נותרנו שרועים על רצפת המחסן. במהרה פגש הנער את רב-המלחים וניסה לדווח לו על התקרית, אלא שבכל פעם שניסה לדבר פרץ בצחוק אדיר.

לבסוף הצליח, בין פרץ צחוק אחד למשנהו, למסור לרב-המלחים שנפלנו למחסן. רב-המלחים קפץ ממקומו "מה כל כך מצחיק בנפילת אנשים למחסן?" שאל ורץ מהר למחסן. בינתיים התאוששנו מעט מהנפילה. המלח הבכיר נפגע קשה ממני. הוא עלה בכבדות וכיוון שלא היה כשיר להמשכת העבודה, התגייס רב-המלחים לעזור לנו בניקוי המחסן. נער הסיפון צריך היה מדי פעם להפסיק את עבודתו היות ולא עמד בפרצי הצחוק שעלו ופרצו מקרבו. למותר לציין שרב-המלחים ואני לא היינו שותפים לעליצות והתמקדנו בניקוי המחסן.


פרק 5 - תקרית המחסן Chapter 5 - The warehouse incident Глава 5 - Инцидент на складе

באחת ההפלגות הגענו להלסינקי בירת פינלנד. On one of the cruises we arrived in Helsinki, the capital of Finland.

שהינו בהלסינקי כשבוע. Which is in Helsinki for about a week. ביום הראשון ירד שלג וכיסה את העיר במעטה לבן, ובהמשך הטמפרטורות היו כעשרים מעלות מתחת לאפס והשלג לא נמס. On the first day it snowed and covered the city with a white coat, and later the temperatures were about twenty degrees below zero and the snow did not melt. כדי לשמור על כבישים פתוחים לתנועת מכוניות העמיסו עובדי עיריית הלסינקי את השלג למשאיות ופינוהו  אל מחוץ לגבולות העיר. To keep roads open for car traffic, Helsinki City officials loaded the snow into trucks and cleared it outside the city limits. התוצאה הייתה בוץ בכבישים ומדרכות עמוסות שלג לבן. The result was mud on roads and sidewalks laden with white snow. מכירת משקאות חריפים אסורה בהלסינקי ועם זאת, נראו שיכורים רבים מחליקים כל צעד שני בשלג. The sale of liquor is prohibited in Helsinki and yet, many drunks were seen skating every second step in the snow.

שוטרי המכס הקפידו מאוד על כמות המשקאות המכילים אלכוהול שהוכנסו למדינה. Customs officers were very careful about the amount of alcohol-containing beverages brought into the country. כל ימאי רשאי היה להחזיק לשימושו לא יותר מבקבוק אחד, לכן בכניסת האוניה לנמל עברנו ביקורת מכס. Each seafarer was allowed to hold for use no more than one bottle, so at the entrance of the ship to the port we passed a customs inspection.

המוכסים עברו בקבינות כדי לבדוק את כמות המשקאות שבידי הימאים. The customs officers went through the cabins to check the amount of drinks held by the sailors. כשהגיעו המוכסים לאחת הקבינות ודפקו בדלת, נבהל הימאי המתגורר באותה קבינה וזרק את עודף בקבוקי המשקה שהיו בידיו דרך החלון לים. When the customs officers arrived at one of the cabins and knocked on the door, the sailor living in that cabin was startled and threw the excess drink bottles in his hands through the window into the sea. רק לאחר זאת פתח את הדלת למוכסים. Only then did he open the door to the customs. קציני המכס שחיכו זמן רב מעבר לדלת חשדו באותו ימאי והתחילו בחיפוש אחר המשקאות. Customs officers who had been waiting long outside the door suspected that sailor and began searching for the drinks. משלא נמצא דבר הציץ אחד המוכסים מבעד לחלון וגילה את פועלי הנמל עומדים על הקרח וחוגגים עם מלאי המשקאות שירד מהשמים. When nothing was found, one of the customs officers peeked out the window and discovered that the port workers were standing on the ice and celebrating with the stock of drinks that had fallen from the sky. כמובן שהימאי העבריין נקנס. Of course the delinquent sailor was fined.

מאוחר יותר, כשגמרנו לפרוק את מטען ההדרים שהובלנו, צריך היה לנקות את המחסנים בלילה לקראת העמסת שקי סוכר בבוקר שלמחרת. Later, when we had finished unloading the citrus cargo we had been carrying, the warehouses had to be cleaned at night prior to loading sugar bags the next morning. חולקנו לצוותים, כאשר כל צוות היה אחראי לניקוי מחסן אחר. We were divided into teams, with each team responsible for cleaning a different warehouse.

בחלקם התחתון של המחסנים האחוריים, לאורכם ובמרכזם, הייתה מנהרה סגורה בה עבר ציר המדחף של האנייה. In the lower part of the stern depots, along their length and in their center, was a closed tunnel through which the propeller shaft of the ship passed. מנהרה זו יצרה מחיצה בין שני צידי המחסן בגובה של שני מטר. This tunnel created a partition between the two sides of the warehouse two meters high. כשישה מטר מעל רצפת המחסן, הייתה רצפת ביניים שאותה סגרו לאחר העמסת המחסן התחתון והיא יצרה מחסן עליון. About six feet above the warehouse floor, there was an mezzanine floor that was closed after loading the lower warehouse and it created an upper warehouse. הצוות שלי כלל נער סיפון ומלח בכיר. My team included a senior deck boy and a sailor. קיבלנו לניקוי את המחסן האחורי ונער הסיפון הוריד מנורה למחסן שהיה חשוך. We got to clean the back shed and the deck boy lowered a lamp to the shed that was dark. ראשון ירד המלח הבכיר, כשאני יורד אחריו בסולם הקבוע במחיצה שבין המחסנים. First the senior sailor descended, as I descended after him on the ladder fixed in the partition between the warehouses. נער הסיפון הוריד את המנורה עד קרקעית המחסן כך שהאור נבלע בין מכסה המנורה ורצפת המחסן והותיר הילת אור לכמה סנטימטרים מסביב למנורה. The deck boy lowered the lamp to the bottom of the warehouse so that the light was absorbed between the lamp lid and the floor of the warehouse, leaving a halo of light a few inches around the lamp. המלח הגיע לקרקעית ונעלם בחשיכה. The salt reached the bottom and disappeared in the dark. לא הבנתי מדוע אינו מרים את המנורה כדי להאיר את המחסן. I did not understand why he does not lift the lamp to illuminate the warehouse. הגעתי אחריו לרצפת המחסן, צעדתי לאחור כדי להרים את המנורה. I followed him to the floor of the warehouse, stepped back to pick up the lamp. לפתע מצאתי את עצמי צונח למטה ממש כמו בסרטים המצויירים כאשר לדמות נגמרת האדמה מתחת לרגליה. Suddenly I found myself plummeting down just like in the cartoons when the character runs out of earth under her feet.

רגע לפני הנחיתה הקשה עוד הספיקה לחלוף במוחי המחשבה: האם אני נופל מסיפון הביניים לקראת מוות ודאי מגובה 6 מטרים? Just before the difficult landing, the thought passed through my mind: Am I falling from the middle deck towards a certain death from a height of 6 meters? אלא שהדרך לרצפה הייתה קצרה וכואבת ומצאתי את עצמי שוכב ליד המלח שנפל לפני. But the road to the floor was short and painful and I found myself lying by the salt that had fallen before me. הלה, ששכב סמוך למקום בו נחתתי, נבהל מהמחשבה שנער הסיפון היורד ייפול גם הוא, והפעם עליו, פתח בצעקות אזהרה: אל תיפול עלי! Hela, who was lying near the place where I landed, was startled by the thought that the descending deck boy would also fall, and this time, he opened with warning shouts: Do not fall on me! נער הסיפון שמע את הצעקות, הרים את המנורה, האיר את המחסן ופרץ בצחוק פרוע. The deck boy heard the screams, picked up the lamp, lit the warehouse and burst into wild laughter.

מחבלות הנפילה לא יכולנו לקום ובקשנו ממנו להזעיק עזרה. We could not get up from the fall injuries and asked him to call for help. "לא צריך" ענה הנער "תנוחו. "No need," replied the boy. אני אנקה את המחסן". I will clean the warehouse. " "עזוב את המחסן" גערנו בו "לך להזעיק עזרה!" "Leave the warehouse" We scolded him "Go call for help!" נער הסיפון פנה לעבר המבנה ואנו נותרנו שרועים על רצפת המחסן. The deck boy turned toward the building and we were left sprawled on the floor of the warehouse. במהרה פגש הנער את רב-המלחים וניסה לדווח לו על התקרית, אלא שבכל פעם שניסה לדבר פרץ בצחוק אדיר. The boy soon met the sailor and tried to report the incident to him, but every time he tried to speak he burst into laughter.

לבסוף הצליח, בין פרץ צחוק אחד למשנהו, למסור לרב-המלחים שנפלנו למחסן. Finally he managed, between bursts of laughter and another, to deliver to the sailors we had fallen into the warehouse. רב-המלחים קפץ ממקומו "מה כל כך מצחיק בנפילת אנשים למחסן?" The sailor jumped out of his seat "What's so funny about people falling into a warehouse?" שאל ורץ מהר למחסן. He asked and ran quickly to the warehouse. בינתיים התאוששנו מעט מהנפילה. In the meantime we recovered a bit from the fall. המלח הבכיר נפגע קשה ממני. The senior sailor was hit hard by me. הוא עלה בכבדות וכיוון שלא היה כשיר להמשכת העבודה, התגייס רב-המלחים  לעזור לנו בניקוי המחסן. He came up heavily and as he was unfit to continue the work, the sailors mobilized to help us clean the warehouse. נער הסיפון צריך היה מדי פעם להפסיק את עבודתו היות ולא עמד בפרצי הצחוק שעלו ופרצו מקרבו. The deck boy had to stop working from time to time as he could not stand the bursts of laughter that rose and erupted from him. למותר לציין שרב-המלחים ואני לא היינו שותפים לעליצות והתמקדנו בניקוי המחסן. Needless to say, the sailor and I were not partners in the merriment and focused on cleaning the warehouse.