כאן דעה | איראן וישראל? שונאים, סיפור אהבה
קבלו חידה:
מה המשותף לכלב, שתן, בירה,
זיעה של גמל שאכל מזון טמא וליהודי? רעיון?
מישהו?
הנה התשובה:
כולם נחשבים לנאג'ס או טמאים, אצל המוסלמים השיעים
ולכן אסורים במגע.
ההורים שלי, כפרה עליהם, נולדו וגדלו באיספהאן
אחת הערים הגדולות והיפות באיראן
ועלו לארץ בשנות ה-60 והם היו נאג'ס.
מה שעלול להוביל למחשבה שאיראן הייתה לא פחות מגיהינום עבורם
ושיש להם רק זיכרונות רעים,
אבל המציאות, הו המציאות, היא כל כך מורכבת יותר.
אני קוראת ליחסים של היהודים עם איראן "שונאים: סיפור אהבה".
נכון, באופן מסורתי, אנחנו טמאים,
ולא סתם, אלא באופן עמוק ומטפיזי.
פעם, ואולי במקומות מסוימים גם היום,
אסור היה ליהודי לצאת החוצה כשיורד גשם
מחשש שהטומאה שלו תישטף
ותדבק חלילה במוסלמי שהולך לתומו ברחוב.
שלא לדבר על אוכל ושתייה.
לסבתא שלי, למשל אסור היה לגעת בפרה של שכנתה המוסלמית חדיז'ה
פן החלב של הפרה יהפוך טמא,
וכשההורים שלי היו ילדים הם נהגו ללכת לבזאר של איספהאן
לומר לבעל הדוכן "תראה, הנה ציפור!"
ואז, כמה שיותר מהר לגעת בכמה שיותר מלפפונים כי זיבי.
ובכל זאת היהודים הצליחו לחיות חיים שלמים, טובים ומשגשגים
ברבעים שלהם. ואחרי השתלטות השושלת הפהלווית ב-1925
הם גם נהנו משוויון ומאוטונומיה תרבותית
ושגשגו אפילו יותר.
משהו כמו 100 אלף יהודים חיו באיראן בתקופת השאה
והחיים שלהם היו הנוחים בכל המדינות המוסלמיות,
למעט אולי מרוקו.
הייתה עוינות מסורתית
עם נגיעות קלות של אנטישמיות מודרנית מבית היוצר של אירופה.
להורים שלי למשל היו מורים מוסלמים, חברים מוסלמים, שכנים מוסלמים,
והם חיו איתם בשלום ובאהבה
כל עוד הם לא נגעו להם באוכל כי בואו.
גם אחרי שחומייני השתלט על המדינה,
הוא העניק להם מעמד מיוחד של "עם הספר".
אפילו שוריין להם מקום בפרלמנט.
אפשר להיות ציניים ולומר שזה "עלה תאנה",
אבל איראן מונה 80 מיליון איש
ומשריינת מקום למיעוט של כמה אלפים. בעיניי, רספקט.
התוצאה של כל זה מרתקת.
הקהילה היהודית הכי גדולה במזרח התיכון, להוציא את ישראל,
חיה כיום במדינת האייתולות.
נכון שהיהודים האלה חיים תחת עינו הפקוחה של המשטר,
אבל רובם אוהבים את ארצם ונשארים בה מבחירה
ורובם, לא סובלים מאנטישמיות.
בכלל, השנאה לישראל באיראן היא פוליטית
ומאפיינת בעיקר את המשטר ואת תומכיו השמרנים.
הציבור האיראני ברובו יודע להפריד,
ממש כמו שאנחנו מפרידים בין האייתולות לאיראנים עצמם.
לא מאמינים?
כנסו לאיזה שיר בפרסית של ריטה ביוטיוב
ותקראו את התגובות שהאיראנים כותבים לה.
ולמי שלא קורא פרסית אני אתן רמז: הם חולים עליה.
ריטה היא הגילטי פלז'ר שלהם.
או כפי שכבר שאמרתי - שונאים: סיפור אהבה.