זהו זה - אופנובנק (3)
כי השוד יתבצע הרחק הרחק הרחק הרחק מפה.
איפה? באילת? -לא צריך להגזים. זה יהיה בארץ, אבל...
אני אתן לך דוגמה.
על פי משפט פיתגורס... רמז. על פי משפט פיתגורס,
תל אביב, באר שבע, טבריה, חיפה,
והמבין יבין.
תודה לך.
ירושלים, פיתגורס, חיפה ועוד יבין כפול יבין מבין,
זה חיפה עד ירושלים...
אהלן, שלום. נו, איפה העיתונות, איפה הטלוויזיה?
לא, שום דבר. -שלום לכולם. אני שמח להיות כאן.
או-קיי, תירגע, תירגע, תירגע, תירגע. -מה קרה?
אני רוצה להגיד לך, זה סופי. המשטרה לא חושבת שזה אתה.
אנחנו נצטרך שהם יתפסו אותך על חם, כן?
אנחנו היום בירושלים, שוד בבנק בירושלים.
אבל... אבל בירושלים כבר שדדתי אתמול. מה, עוד פעם?
בחייאת רבאק!
אתה צריך לבוא לירושלים, ואני אסביר לך בדיוק מה שקורה.
אתה נכנס לבנק בדיוק בחמש. -כן.
לא שנייה לפני ולא שנייה אחרי. תאפס שעון. -בבית, נו.
עכשיו, אתה נכנס ואומר: "זה שוד!"
המורה שושנה, עשיתי כבר עשרים שודים. את באה ללמד אותי?
בסדר. -עשרים פעם עשיתי את זה. -עשרים פעם לא תפסו אותך,
ואתה רוצה להיתפס, נכון? -כן, רוצה. -אז אתה נכנס,
אתה אומר: "זה שוד!"
וליתר ביטחון תיקח איתך את האזיקים,
יכול להיות שהם לא יביאו איתם.
אני רוצה לדעת של מי האופנוזוקי האדום בחוץ.
שלי! יש, שלי!
בסדר, בסדר. נראה לי חשוד בהתחלה.
ושל מי התווים האלה שכתוב על זה "בועז שרעבי"?
שלי גם, שלי! -לא, לא. זו אמנם חידה קשה.
זה של בועז שרעבי. אבל אני לא מאשים אותך, זו חידה קשה.
"יש לי בית בלבי,
"יש לי שמש בעורקיי,
"כשאני מביט סביבי
"אור מציף את שתי עיניי.
"על הבית בלבי,
"על השמש בעורקיי,
"לך אמי, לך אבי,
"כאן אודה עד סוף ימיי.
"יש לי כוח להמשיך,
"יש חלום שלא נשבר,
"ובו אני נסיך
"העולה בהר.
"להתחיל מבראשית,
"לא, אני לא מיואש,
"עולה כבר בראשי
"רעיון חדש.
"יש לי זמר בקולי,
"יש לי קשת בשיריי,
"הם חיי, הם כל כולי,
"הטובים בחבריי.
"עם הזמר בקולי,
"עם הקשת בשיריי
"כל ענן שקם מולי
"אפזר במיתריי.
"יש לי כוח להמשיך,
"יש חלום שלא נשבר,
"ובו אני נסיך
"העולה בהר.
"להתחיל מבראשית,
"לא, אני לא מיואש,
"עולה כבר בראשי
"רעיון חדש.
"יש לי כוח להמשיך,
"יש חלום שלא נשבר,
"ובו אני נסיך
"העולה בהר.
"על הבית בלבי,
"על השמש בעורקיי,
"לך אמי, לך אבי,
"כאן אודה עד סוף ימיי."
נו, תגיד: "זה שוד!"
אני יודע, אבל איפה הם? -קדימה.
זה שוד!
אני יודעת. למלא את השקית עד הסוף,
ורק אחת. -נכון, אבל לאט. לאט, לאט, קצת לאט.
תגידי, לא הייתה פה משטרה? -לא, לא. -אה, לא?
למלא? -לאט, נורא לאט. קחי את הזמן. -לאט, בסדר.
תגידי, מה השעה אצלך? -דקה לחמש.
יש זמן, בסדר. הם תכף באים.
תמשוך את הזמן, תמשוך את הזמן.
הם באים, הם באים, הם באים! -יש, יש!
תפסנו אותו על חם! על חם תפסנו אותו!
משפט פיתגורס! חשב שאנחנו לא מכירים פילוסופיה.
תוריד את הקסדה, תוריד את הקסדה, תוריד אותה.
מי אמר לי לא משפט פיתגורס? מי אמר לי שלא...
אידיוט!
אידיוט!
שוב פעם אתה? לכל חור אתה נדחף, תגיד לי?
לכל מקום אתה מוכרח לדחוף את האף שלך?
אתה רוצה שאני אעצור אותך על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו?
זה מה שאתה רוצה? -אבל... אבל אני שדדתי.
מה מפריע בזה ששדדתי? מה מפריע?
הוא השודד, למה בפניקה? -גם את פה?
גם את פה? בכל מקום את מסתובבת?
את רוצה שאני אעצור אותך על שוטטות?
תעמדי פה בשקט.
אמנון, חפה עליי!
היה פה השודד? -אני חושבת שכן.
איך הוא נראה? -אתה מוכן לזוז טיפה?
הוא צעיר, ספונטני, רגיש,
ויש לו שיער בהיר. -שיער?
מה, הוא הוריד את הקסדה שלו? -כן, הנה.
איפה הנה? מי הנה? -הנה, זה הוא.
זה הוא? -זה הוא השודד. בראבו, כל הכבוד!
"בוק הים, דינו!"
יש, יש! תודה, השוטר גדעון! "בוק מי, דינו. בוק מי, דינו. בוק מי!"
תעמוד לידו, תעמוד לידו. -תצלמי. -תחבק אותו.
אוי, אתם ממש...
זה לא להאמין, אתם ממש כמו קריסטל וקרינגטון.
האמת, תדע לך שמהרגע הראשון חשדתי שזה אתה.
מההתחלה, איך שנכנסת למשרד, אני שמתי עליך עין,
הרגשתי משהו חשוד שם. זה אינסטינקט משטרתי כזה
שקשה להסביר אותו. -הפקד גדעון, הפקד גדעון! -כן?
השודד שוב פעם שדד בקריית גת.
ידעתי שזה לא אתה! מהרגע הראשון ידעתי שזה לא אתה!
יאללה, כולם לקריית גת. -רגע, רגע, חכה,
אבל זה הוא מתחזה, זה לא אני מתחזה.
אני השודד, הנה. הנה הקסדה, הנה הראש, הנה השיער.
הכול זה הוא. -רגע אחד, רגע אחד.
הוא אומר שהוא השודד. -כן. -את אומרת שאת...
שהוא השודד. -ואני שושנקה, שתדע.
עכשיו, לפי הגימטריה... -נו, גימטריה.
שידור חוזר צריך להיות ביום שישי. -נו? -כן.
עכשיו, לא יהיה ביום שישי שידור חוזר. -וזה למה?
וזה למה? -אני יודע, אני יודע!
בגלל שערב יום כיפור. אני אמרתי ראשון.
אתה רואה שהוא השודד? -בגלל ערב יום כיפור.
אז מה? -עכשיו...
בואו נחשוב טוב מתי זה יהיה. -מתי הוא יהיה? בואו נחשוב.
מסיאנסים שעשינו ועל פי תורת הרפלקסולוגיה,
אחרי סוכות, ב-12 לאוקטובר, וואלה, אתם תראו אם לא יהיה.
אם לא יהיה, לא קוראים לי... איך שקוראים לי.
שם זה יהיה? -שם זה יהיה. -איך אני מאושרת!
השידור, הוא שודר בשידור חי
לפני קהל חשוד מאוד.
ועכשיו, שימו לב, הודעה חשובה חשובה,
אחרי החגים התכנית חוזרת להיות משודרת ביום האהוב, ביום חמישי.
כבר לא ימי רביעי כמו שהיה עכשיו, יום חמישי.
תמלול: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הבאה לשידור: שושי חי
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
