×

Χρησιμοποιούμε cookies για να βελτιώσουμε τη λειτουργία του LingQ. Επισκέπτοντας τον ιστότοπο, συμφωνείς στην cookie policy.


image

בין השורות מסביב לעולם, בין השורות מסביב לעולם - קוריאה

בין השורות מסביב לעולם - קוריאה

שלום לכם.

אני ניצן הורוביץ,

והיום "בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על ארץ

שמחולקת בין שתי מדינות אויבות:

על קוריאה.

קוריאה היא מוקד של מתח וסכסוכים,

והמצב בה כיום מעורר דאגה רבה בעולם.

זהו חצי אי הגובל בסין,

ובמשך אלפי שנים היו בו ממלכות עתיקות

שספגו השפעה סינית גדולה.

בתחילת המאה שעברה נכבשה קוריאה על ידי יפן,

שהשליטה בה משטר אכזרי.

לאחר מלחמת העולם השנייה ותבוסת יפן,

חולקה קוריאה לשתי מדינות נפרדות - צפונית ודרומית.

צפון קוריאה היא מדינה קומוניסטית, מסוגרת ומבודדת,

ובה קיים שלטון רודני של שושלת קים,

סבא, אבא ונכד.

תחילה שלט בה קים איל סונג, לאחר מכן בנו, קים ג'ונג-איל,

וכיום שולט בה קים ג'ונג-און.

שליטי צפון קוריאה מטפחים פולחן אישיות,

ומדכאים ביד קשה כל מי שנחשד בהתנגדות לשלטונם.

דרום קוריאה, לעומת זאת, נוטה לכיוון העולם המערבי,

וכיום שורר בה משטר דמוקרטי.

זו אחת המדינות העשירות והמפותחות בעולם.

הגבול בין שתי הקוריאות הוא מבוצר וממוקש,

ולאורכו נמצאים כוחות צבא רבים, בהם גם אלפי חיילים אמריקאים.

בשנים האחרונות הצליחה צפון קוריאה

לפתח נשק גרעיני וגם טילים,

והיא מאיימת להשתמש בהם, אם תותקף על ידי ארה"ב.

שלום להרי, לעמנואלה, לאלירן, למוריה ולסופיה.

שלום. -שלום.

טוב, אז יש לנו כאן מצב מאוד קשה של שתי מדינות אויבות,

למרות שהעם הוא אותו עם, אותה שפה, אותה דת,

אותם מנהגים.

איך גורמים לעם אחד

להיות מפוצל בצורה כזאת וממש לשנוא אחד את השני?

אני חושבת שמלחמה זה הכול, כאילו,

הכול קורה בגלל מלחמות

ושלא מסתדרים,

אז גם זה.

את מתארת לעצמך מצב שנגיד

הארץ שלנו תהיה מחולקת בין שתי מדינות אויבות?

אני לא חושב שיקרה מצב כזה,

וזה גם קרה ש...

בעצם שתיהן נפרדו בגלל ש...

ארה"ב לקחה תחת חסותה

את קוריאה הדרומית. -נכון.

ורוסיה לקחת תחת חסותה

את קוריאה הצפונית.

אז שתיהן בעצם, שני החלקים

התחלקו ונפרדו,

ובגלל זה זה קרה. -נכון.

אז בואו באמת נתחיל בצפון.

בצפון יש מה שאמרתי בכתבה,

פולחן אישיות.

מה זה, מה זה פולחן אישיות?

עמנואלה.

פולחן אישיות זו אישיות ש...

מתייחסים אליה כאל.

זה משהו שנולדים לתוכו,

זה משהו שאי אפשר גם...

זה לא מבחירה, זה לא כמו...

זה לא באמת כמו אלוהים,

שאפשר לבחור אם להאמין בו

או לא להאמין בו,

זו אישיות שאתה חייב

להאמין בה, להעריץ אותה,

לסגוד לה בעצם, לעשות כל מה שהיא מבקשת ממך לעשות,

והיא מנחה לך את החיים, את דרך החיים שלך, ו...

אבל זה לא טבעי לאהוב את המנהיג, להעריץ אותו,

ללכת אחריו? -יש הבדל.

זה... מכריחים אותך, אם אתה לא תלך נגד זה אז יהרגו אותך,

אין לך אופציה אחרת,

אתה לא יכול לנהל את החיים שלך

כמו שאתה רוצה אותם,

אלא איך שהמנהיג שלך רוצה אותם.

ואיך המשטר שם יודע

מי בעדו ומי נגדו?

איך הוא יודע מי אוהב את השלטון

ומי לא?

הוא רואה, המשטר רואה

אם מישהו מתנגד או מישהו

לא ממש רוצה לעשות את זה,

אז הוא ישר,

או ישלח אותו לאיזשהו

מרכז כזה... -מחנה ריכוז.

מחנה ריכוז של המתנגדים.

ומי שבעצם... אני חושבת

שבאמת גם יש הרבה מאוד

שעושים את זה בלי כל כך שהם רוצים,

ושהם חייבים לעשות את זה,

כי אם לא, אז הם בעצם ישלחו אותם למחנה הזה, והם יסבלו שם.

כן, האמת שזה משטר שפשוט עוקב אחרי האזרחים שלו.

כל אדם מלשין על אדם אחר, לפעמים גם בין הורים וילדים,

יש מצלמות בכל מקום,

מקליטים אותך, עוקבים אחריך, זה משטר...

אתם מכירים את הספר "1984", את המושג "האח הגדול", כן?

"האח הגדול" לא כמו בריאליטי, אלא "האח הגדול"

שמסתכל עליך כל הזמן.

איך, אלירן, אתה מדמיין לעצמך חיים במצב כזה

שכל הזמן עוקבים אחריך? -זה משהו שכאילו ממש לחוץ כזה,

כי אתה יודע שכל דבר,

כל דבר, כל...

נגיעה, כל תזוזה שלך,

מישהו רואה אותך.

גם אם אתה בדבר שהוא

משהו פרטי שאתה חייב לעשות,

אתה, יש לך...

אם אתה גם חושב לעשות משהו,

ואתה רוצה במשהו ללכת

נגד השלטון,

זה משהו שאתה לא יכול,

כי המשטרה וכל מיני אנשים

פשוט עוקבים אחריך,

זה משהו שהוא

ממש סגור כזה ולחוץ.

כן, אתם יודעים שזו גם המדינה

שנחשבת הכי מסוגרת בעולם.

הצפון קוריאנים לא יכולים

לצאת ממנה,

אין להם גישה לאינטרנט, לתקשורת.

דמיינו לעצמכם את החיים שלכם

בלי אינטרנט, בלי מחשב,

בלי קשר לעולם,

איך זה נראה לכם?

אני חושבת שזה...

היום זה לא אפשרי,

התרגלנו כבר לכל המדיות האלה,

זאת די שגרה אצלנו

בתקופה הזאת.

ועכשיו הם חיים שם בלי כל זה,

אני לא באמת חושבת

אם אנחנו נצליח. -אז אולי הם פשוט לא יודעים

איך אנחנו חיים, הם לא יודעים איך את חיה.

אולי בגלל זה המשטר מצליח

לסגור אותם ככה.

יש אנשים שפשוט נולדים לתוך זה,

הם לא רגילים למשהו אחר.

והם חפים מפשע והם חיים בכלא,

זה לא חיים.

טוב, אז עכשיו נצא

מחוץ לחומות הכלא,

נעבור לדרום,

כי הרי יש לנו פה עסק

עם שתי מדינות,

ובדרום סיפור אחר לגמרי,

אחר לגמרי.

כן, הרי. -אחת מהמדינות

שהן לדעתי הכי מפותחות,

הם ממציאים כל מיני דברים,

הם ההפך הגמור

מצפון קוריאה.

כל טכנולוגיה שלהם,

כל דבר חדיש, זה גם אצלם.

אז מה עושה את דרום קוריאה

יותר מפותחת,

יותר משגשגת?

למה ככה בדרום

ולא ככה בצפון?

הדמוקרטיה.

האידיאולוגיה שלהם היא שונה מאוד.

מה ז"א, למה התכוונת?

אני חושבת שכשבן אדם

יכול להחליט על עצמו,

אז הוא גם יכול לפתח דברים,

הם לומדים והם מתפתחים

בזכות זה שהם בדמוקרטיה,

ולא שיש בן אדם אחד במדינה

שהוא שולט על כולם ו...

אי אפשר לחרוג ממה שהוא אומר.

אבל הם יגידו לך שבצפון יש שוויון כביכול בין האנשים,

זה קומוניזם, כולם שווים.

כן, הרי. -כן, הם עושים סוג של הצבעה מזויפת כביכול,

הם לא באמת בוחרים את המנהיג שלהם.

אם מישהו מצביע לא לקים,

לאחד מהקימים,

שמים אותו בכלא.

למען האמת, יש רק אפשרות אחת.

אתם אולי חושבים שהוא מגזים,

אבל זה באמת בדיוק ככה.

יש שם בחירות כל כמה שנים,

והמנהיג מקבל מאה אחוז

מהקולות. מאה אחוז.

אגב, יש רק אפשרות אחת,

לבחור בו, וזהו.

כן, אבל יש כל מיני אנשים מתחכמים, אז...

אם מישהו בכל זאת

כותב משהו אחר,

"לא רוצה קים" או משהו כזה,

אז כביכול ישימו אותו בכלא.

עכשיו אני רוצה לדבר איתכם קצת

על משהו שמאוד אופייני

לדרום קוריאה,

וזה הדחף הזה להצטיינות.

כבר מגיל קטן מאוד

הילדים מחונכים

להצטיין מאוד בלימודים,

ולהיות מאוד הישגיים

ומאוד תחרותיים,

וזו מערכת שמאוד דוחפת

את כולם להצטיין,

ואחר כך לעבוד מאוד קשה.

איך אתה מרגיש ביחס לזה, אלירן?

אני חושב שתחרותיות

זה משהו שממש ממש חשוב.

זה גם דוחף אותך להצליח,

זה גם דוחף אותך להגיע

ישר וגבוה והכי טוב שאתה יכול,

לנסות לספק מעצמך

את הכי טוב שאתה יכול,

וזה גם ממש טוב, כי...

אתה יכול יותר להצליח. -עד כמה?

אי אפשר כאילו למתוח

את המוח שלך

מבחינה מנטלית או פיזית.

אתה יכול עד כאילו

משהו שאתה לא יכול.

אם מצפים ממך לעשות משהו

ממש רציני, אתה יכול לנסות

עד כמה שאתה יכול,

אבל נגיד בצפון קוריאה

זה לא יכול להיות,

כי הם רוצים עד הסוף,

עד הסוף, עד המוות.

תגידו, זה לא היה מלחיץ אתכם

להיות במערכת כזאת

שכל הזמן עוד ועוד

ולהצטיין ותמיד להיות...

תמיד לקבל 10 בכל מקום?

אתם יודעים שיש ילדים בדרום קוריאה

שלומדים עד עשר בלילה

כדי לעמוד בבחינות כניסה

לבית הספר הבא

ולהתקבל לתיכונים הכי טובים?

אני חושבת שזה די מוגזם.

כל אחד והיכולות שלו,

כאילו, הכי גבוה שהוא מגיע.

כולם רוצים להיות מצטיינים,

אבל לא כולם יכולים.

אני חושבת שבקוריאה הם פשוט מאוד רוצים

להוכיח את עצמם לעולם

ולהתפתח כמה שיותר.

הילדים והנערים בקוריאה

רואים את זה כ...

הם לא מתנגדים לזה,

זה נראה להם מובן מאליו להצליח.

הם אומרים שהיום הכי חשוב זה יום הקבלה לאוניברסיטה

ולא יום ההולדת שלהם, שזה די מוזר. -נכון, נכון.

כן, עמנואלה. -בעיניי, זה גם...

הדברים שלנו נראים מאוד בסיסיים, לדוגמה, אני יודעת שאצלי בכיתה

יש המון ילדים עם בעיות קשב וריכוז, וכל מיני דברים מהסוג הזה,

ואז עוזרים להם,

בין אם זה ללכת לשיעורים פרטיים אחר הצוהריים,

בין אם זה לצייר בזמן השיעור, ללכת לקבוצה פרטנית אחרת,

כל מיני דברים שיכולים לעזור להם.

אני מנסה לדמיין לעצמי

ילד בקוריאה הדרומית,

שיש לו בעיית קשב וריכוז או כל דבר מהסוג הזה,

שאין לו את ההבנה הזאת,

אין אף אחד שבאמת יכול להבין אותו,

ונראה לי שזה נורא קשה. כי מצד אחד...

מצד אחד, זה נורא טוב שיש את הדחף הזה להצליח,

וזה נורא עוזר,

אבל מצד שני, צריך גם להסתכל על זה מנקודת המבט של הילדים.

ואנחנו חייבים רגע לצאת להפסקה קצרה,

תכף אנחנו חשוב.

מייד נדבר כאן עם ד"ר אירה ליאן,

מומחית לקוריאה, ובעלת שורשים קוריאניים בעצמה. מייד.

שלום לד"ר אירה ליאן מהאוניברסיטה העברית,

מומחית לקוריאה. -שלום.

איך אומרים שלום בקוריאנית, נלמד.

אניונג האשימניקה.

עוד פעם. -אניונג האשימניקה.

זה בצורה הכי מנומסת שאפשר. -יופי.

אבל אפשר סתם, אניונג.

אז שלום גם לך. -כן.

את גם בעלת שורשים קוריאניים, נכון? -נכון.

ספרי קצת.

זה סיפור ארוך.

אני חצי קוריאנית,

אבא שלי קוריאני,

אבל נולדתי בברה"מ לשעבר,

בעצם יש קהילה מאוד גדולה

של קוריאנים שגרים ברוסיה,

שגרים בארה"ב, שגרים ביפן,

שגרים בסין,

ומשם עליתי. אימא שלי יהודייה,

ובגיל 17 החלטתי

שאני רוצה לעלות לארץ.

אז את השיחה הקודמת

גמרנו בענייני ההצטיינות של התלמידים בדרום קוריאה,

ואני רוצה לשאול אותך מה שגם שאלו כאן:

מה קורה למישהו שהוא קצת פחות מצטיין

והוא קצת פחות עם דחף? הוא נורא מסכן.

הוא נורא מסכן.

באופן כללי, קשה להיות שונה בדרום קוריאה.

קשה להיות לא מוצלח,

קשה להיות לא יפה,

קשה להיות לא כמו כולם.

הלחץ הזה זה לחץ חברתי,

שמתורגם אחר כך ל...

כל מיני דברים, גם...

זה לחץ שמלווה אותך

במהלך כל החיים, גם בעבודה,

זה לא רק בלימודים שם

נורא סובלים, גם ב...

בעבודה עצמה. -את יודעת,

כשאת אומרת את זה,

אז זה לא שזה אותו דבר

בצפון קוריאה, לחלוטין לא,

אבל אולי זו תכונה חברתית

שמאפשרת למשטר

שליטה יותר הדוקה באזרחים,

הקונפורמיזם הזה?

זהו, הרבה מאוד מאפיינים

את החברה הקוריאנית

בקולקטיביזם, כן?

שהדגש הוא מאוד חזק

על קבוצה, על כולנו ביחד,

בגלל זה גם יש פחות סובלנות לשוני.

אני חושבת

שמצד אחד זה כמובן נכון,

זה מגיע מקונפוציאניזם,

זה נכון גם לסין, זה נכון גם ליפן.

מצד שני,

יש משהו ייחודי בקוריאה,

העובדה ש...

אני לא מכירה עוד מדינה

שהילדים לומדים עד השעה עשר,

והסיבה, אגב, שיש חוק

שמגביל את שעת הלימודים

עד השעה עשר, ויש משטרה

שעוברת בין הכיתות,

ואם יש תלמיד שנשאר עד השעה 11 למשל,

מוציאים אותו בכוח. -משטרה?

משטרה, סוג של מפקחים,

שצריכים לראות שבאמת אף אחד לא... -אתם שומעים

כמה טוב לנו פה?

כן? -לפני תקופת המבחנים,

הילדים רוצים להישאר

גם עד השעה 1

וגם עד השעה 2, וזאת הסיבה

שהחוק הזה חוקק.

טוב, אז עכשיו בואי נעבור צפונה,

למדינה שכל כך מלחיצה

ומדאיגה את כל העולם. -כן.

עד כמה המשטר שם

הוא במצב כזה,

הייתי אומר פסיכוטי אפילו,

שעלול לעשות את הדברים הכי נוראיים?

זאת אומרת, נגיד אפילו להשתמש בנשק גרעיני במקרה הצורך?

אז דבר אחד שאני תמיד אומרת על צפון קוריאה,

שאנחנו יודעים מעט מאוד עליה. מעט, שזה פשוט מפתיע נורא.

יש מעט מאוד מומחים

שבאמת יודעים מה קורה שם,

מעט אנשים יכולים להיכנס לשם

וכו' וכו' וכו'.

עד כמה יש אפשרות שהוא באמת...

קודם כול, צריך לשאול שאלה:

האם יש שם נשק גרעיני?

אני יודעת שבחדשות אנחנו קוראים

שזה כבר המצב,

ואנחנו צריכים להסתגל אליו.

מצד שני, אין לנו שום מושג.

וזה משהו ש...

צפון קוריאה משחקת בזה,

זה תמיד סוג של חוסר ודאות,

שאנחנו לא יודעים

מה קורה שם.

והתשובה שלי לשאלה שלך:

אני מאמינה שיש סיכוי קטן,

והסיבה לכך

היא שהדבר שהכי מעניין

את המשטר הצפון קוריאני

זה הישרדות.

רוצה להישאר בשלטון, ו...

לזרוק פצצה כזאת או אחרת

זה משהו שיכול לערער את השלטון הזה.

כן, אז פה באמת דיברנו

על איך זה לחיות

תחת משטר דיכוי טוטאלי.

אז עכשיו יש לכם הזדמנות

לשאול את המומחית.

הרי.

או-קיי. את חושבת ש...

קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית

דומות בזה ששתיהן רוצות להוכיח

ששתיהן טובות? למשל,

קוריאה הצפונית רוצה להוכיח

שיש להם את הנשקים הכי טובים

או את הצבא הכי טוב,

וקוריאה הדרומית רוצה להוכיח

שיש להם את ההישגים

הטכנולוגיים הכי טובים,

ויש להם את התלמידים

המצטיינים הכי טובים?

זו שאלה מצוינת,

אבל אני חושבת

שכל מדינה רוצה להצטיין במשהו,

וכל מדינה מקדמת

איזשהו דימוי שלה,

שזה הדימוי המרכזי.

אז אתה צודק לגמרי

שבדרום קוריאה זה הטכנולוגיה, נכון?

אנחנו רואים את ה...

הישגיים טכנולוגיים

מאוד מאוד מרשימים,

כשבצפון קוריאה

זו דווקא היכולת הזאת,

היכולת הביטחונית,

ובישראל זו למשל תהיה

החדשנות הישראלית, נכון?

אז כל מדינה מנסה

להיות ייחודית, וגם...

לקדם איזשהו דימוי

שיבדיל אותה ממדינות אחרות.

כן, סופיה.

יש איזושהי קנאה או אפילו שנאה

בין קוריאה הצפונית לדרומית?

זו שאלה טובה.

אני יודעת שכשאנחנו רואים חדשות

אנחנו חושבים ששתי המדינות

שונאות אחת את השנייה,

כן? או ש...

לא יודעת, שהן כ"כ שונות,

שאין מה... אין משהו משותף.

אבל אני חושבת שרוב הקוריאנים

מסתכלים על זה בתור עם, אותו עם.

נכון? אלה אותם אנשים.

ויש אפילו משפחות

שגרות גם בצפון קוריאה

וגם בדרום קוריאה,

שחולמות על להיפגש יום אחד.

המשפחה שלך במקור, במקור

היא מהחלק הצפוני. -נכון.

ותגידי, היום, עד כמה אנשים

בשתי המדינות, נגיד בדרום קוריאה, זה אנחנו יודעים,

באמת רוצים איחוד עם הצפון,

בכלל חושבים על אפשרות כזאת?

זו שאלה טובה,

כי אני חושבת שפוליטיקאים

הרבה פעמים אומרים:

אנחנו נתאחד יום אחד,

אנחנו צריכים להתכונן לאיחוד.

אבל אם נשאל אנשים ברחוב,

במיוחד אנשים צעירים,

שכבר אין להם את הזיכרון

מהמשפחה שלהם שנשארה בצפון,

הם יגידו:

למה שנעשה כזה דבר?

הכלכלה של דרום קוריאה היא תיפגע,

אנחנו נקבל המון אנשים,

אומנם כולם קוריאנים

מבחינה אתנית,

אבל התרבות שלהם שונה,

הם למדו בבית ספר

דברים לגמרי שונים.

ואגב, עריקים מצפון קוריאה

שמגיעים לדרום,

הם למשל ממש עוברים

כמו אולפן כזה,

לומדים קוריאנית,

כי הקוריאנית בצפון קוריאה

והקוריאנית בדרום קוריאה

היא טיפה שונה.

אז הם בעצם מרגישים זרים,

זה לא... זה כאילו אותו עם,

אבל לא בדיוק.

כמעט ולא בדיוק, בדיוק.

זאת הגדרה טובה, כן.

כן, עמנואלה.

אם הצעירים האלה

כל כך מאושרים במקום...

אני מתכוונת לצעירים

מדרום קוריאה,

כמו שהתייחסת מקודם,

אם כל כך טוב להם

במקום שלהם,

וכל כך הם מרגישים ש...

התרבויות הן שונות

ושהמצב הכלכלי ייפגע,

הם לא מרגישים איזשהו צורך,

איזשהו דחף, גם

שהצד השני ייהנה מזה?

אני חושבת שאם אני הייתי

גרה בקוריאה, בדרום קוריאה,

גם אם אין לי באמת

משפחה שהכרתי,

או שבכלל, שיש לי משפחה

בצפון קוריאה,

הייתי רוצה לפגוש את האנשים שם,

הייתי רוצה, בשביל...

לא רק בשבילי,

לא רק בשביל הידע שלי, בשביל גם

עתיד טוב יותר

בשביל המדינה הזאת. -אירה.

זו שאלה טובה, ו...

השאלות תמיד טובות.

השאלות תמיד טובות...

תגידי, אבל הם מצליחים

להתקשר בפייסבוק לפחות,

בוואטסאפ, משהו?

לא, כמובן שבצפון קוריאה אין אינטרנט,

בדיוק דיברתם על זה מקודם,

אין להם כמעט נקודות מגע.

נכון שבעבר היה ניתן לקחת

חבילת נופש כזאת,

לטייל בצפון קוריאה,

כמובן בליווי

מה שנקרא ביטחוני.

אני חושבת שמבחינה אנושית

את כמובן צודקת, כן?

אין מה לעשות,

אנחנו מסתכלים

על מה שקורה בצפון קוריאה,

אנחנו מקשיבים לעריקים

שמגיעים, והם נורא מסכנים,

והם איבדו את הכול,

ולפעמים המשפחה שלהם נשארה שם,

הבריחה שלהם היא תמיד

בריחה מאוד טראומתית והכול.

כן, אירה, אנחנו נעשה כאן

הפסקה קטנה,

אנחנו עוד נמשיך לדבר על זה.

מייד נדבר גם על הספורט

שיצא מקוריאה

וכבש את העולם: הטאקוונדו. מייד.

חזרנו לקוריאה,

ועכשיו נראה איך מה שנראה לנו כמכות

יכול להיחשב לספורט.

בעצם כשאנחנו רואים את זה

וחושבים על שתי הקוריאות,

גם בדרום, ההצטיינות הזאת, הלחץ, הדחף,

וגם בצפון, הדיכוי והצבאיות,

סך הכול מסתדר עם הסוג הזה של הספורט ואומניות הלחימה, נכון?

כן.

זה משהו שמוציא קצת עצבים.

אתם יכולים להבין אבל איך לחימה כזאת

יכולה להיחשב לאומנות? -כן.

כן, הרי.

טאקוונדו זה בעצם

דרך חיים של מישהו.

בדרום קוריאה גם

מגיל 6 חובה ללמוד אומנות לחימה,

אני חושב שזה תמיד טאקוונדו,

כי זו בעצם באמת דרך, גם דרך הגוף וגם דרך הנפש,

לחיות משהו.

כי אתה בעצם

עושה תנועות, ואתה יכול

לתקשר בעצם

עם הבן אדם הזה

דרך אומנות לחימה. -סופיה.

זה כן איזשהו מין חיבור

בין הגוף לנפש, וזה גם לא סתם

מכות רגילות, שזה כאילו

להפעיל כוח על מישהו

סתם בלי לחשוב,

זה כן איזושהי אומנות,

וזה משהו שייחודי רק לקוריאה.

יש פה גם משהו כזה

מזרחי, מזרח אסייתי הכוונה,

של משהו עם הרבה מאוד משמעת ושליטה עצמית

ואימונים כאלה מגיל קטן, להגיע בדיוק לדיוק ו...

זה משהו שמאוד אופייני לחברות האלה,

ואפילו למשטרים האלה, אפשר גם להגיד. -זה עוד סוג של חינוך,

חוץ מהלימודים, ש...

מאוד מקפידים עליהם בקוריאה,

בדרום קוריאה, אז גם...

גם זה סוג של חינוך מאוד ברור,

שיכול לחבר גם בין הגוף לנפש,

וגם הגנה עצמית, וזה די חשוב.

אני חושבת שזו אומנות כמו שלדוגמה בלט זו אומנות,

שגם, יש את הדיוק הזה,

וצריך את הגוף המושלם

ואת התנועות המושלמות,

ככה גם מסתכלים

על אומנות הלחימה הזאת.

הם לא באמת נלחמים בשביל...

להשיג שטחים

או בשביל עניינים מדיניים,

זה באמת מתוך המקום הזה של אומנות,

הם לומדים איך להגן על עצמם

ונלחמים אחד בשני.

יש עוד סוג של אומנות קוריאנית

שממש עכשיו כובש את העולם,

וזה הקיי פופ,

אתם בטח מתחברים לזה יותר ממני,

דרך האינטרנט והיוטיוב.

הלהיטים האלה של הפופ הקוריאני,

שמקבלים צפיות שיא.

וגם שם, מגיל נורא קטן,

מי שרוצה להיות כוכב זמר

או רקדן או רקדנית,

ממש מתאמן. נכון, אירה?

כן. -זה משהו שהוא ממש...

כל החיים מוקדשים לזה

כבר ממש מגיל אפס,

הכול כבר מסלול מוכוון מראש.

כן. לוקח שש-שבע שנים בשביל להפוך לכוכב קיי-פופ,

שנקרא גם איידול.

איידול, כי הוא לא רק שר יפה,

הוא גם רוקד יפה,

הוא גם מדבר כמה שפות, הוא גם...

אתה יודע, הוא הכול, הוא באמת איידול,

חצי אלוהים, פחות או יותר,

וזה אימונים נורא קשים.

יש גם תלבושות,

וגם כל מיני... זה.

טוב, אני רואה שהבאת לנו

גם כמה חפצים כאן.

אז בואי נראה, זה...

מה זו, זאת מניפה

מסורתית קוריאנית?

זו מניפה מסורתית.

כמובן, שלושת הצבעים

שהם מסורתיים לקוריאה.

היא לא מתקפלת,

למרות שבקוריאה גם יש

מניפות שמתקפלות,

אבל זאת דווקא לא, וגם הצורה היא

אופיינית מאוד לקוריאה. -והכובע הזה?

זה לאנשים עם ראש קטן?

לא... זה לא נגד שמש, זה יותר בשביל יופי.

גם יולדות לובשות את זה, וגם נשים צעירות.

פשוט לחגים כמובן או ל...

לאירועים חשובים, כן. -וזה הולך עם הבגד הנחמד הזה? -כן.

הבגד המסורתי הוא נקרא הנבוק.

יש לו שלושה חלקים, זה החלק העליון.

גם הוא נורא צבעוני, נורא יפה. זה הנבוק לילדה בת שלוש.

יש כאלה גם לגדולים יותר? -כן, כמובן.

עדיין, עד היום הזה, נשים וגברים לובשים הנבוק

בחתונות למשל, למרות שבחתונה זה גם הרבה פעמים...

גם שמלת חתונה רגילה וגם הנבוק. כן, עושים שתי מסיבות כאלה, כן?

זה הבגד התחתון.

הרי, אתה רצית לשאול את אירה שאלה

לגבי הדיכוי.

מה? -לגבי הדיכוי, ואיך אנשים...

איך חיים תחת משטר כזה שמסתכל עליך כל הזמן?

כן, לדעתי זה באמת נורא. אתה יכול להיות...

אני לא חושב שאנשים יכולים להגיע לרמה כזאת,

כי זה נוראי.

פשוט לוקחים לך את החיים,

והופכים אותם למעקב.

זה כאילו אתה פושע בין-לאומי.

אירה.

זו בהחלט סוגיה מאוד קשה, ו...

אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר, למרות שזה ספר קשה,

הוא נקרא: "אין מה לקנא".

עיתונאית אמריקאית ראיינה

עריקים שברחו מצפון קוריאה. -רגע, אירה, שנייה,

אני רק אגיד פה שלום לצופים שלנו, ותכף תמשיכי את התשובה.

אז עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" על קוריאה.

תודה להרי, עמנואלה, מוריה, סופיה ואלירן.

תודה לד"ר אירה ליאן, תודה לכם שם בבית.

להתראות בתוכנית הבאה. ואנחנו ממשיכים. כן, אירה.

יש ספר נפלא, שנקרא: "אין מה לקנא",

הוא נכתב בעקבות ראיונות עם עריקים מצפון קוריאה,

וזה ספר שממש מתאר

את החיים שם, חיי היום-יום שם,

ששוב, אין לנו נגישות לחיים האלה.

וזה מה שיש לי להגיד.

כן. וזה מחריד, צריך לומר,

שזה עם שלם

של עשרות מיליוני אנשים,

שנמצא בתנאים של...

סוג של עבדות, על ידי משטר

שפשוט מדכא אותו

ולא נותן את החירויות

הבסיסיות ביותר,

וגם מאיים על השכנים שלו.

ומה שהכי נורא

זה שהם לא עשו כלום,

רק נולדו לתוך זה.

הם נכנסו לכלא בלי לעשות כלום.

ללא אינטרנט, מיילים, כלום.

זה נורא דומה

לאיזה סרט נורא מוכר,

"המופע של טרומן",

שפשוט לוקחים אותו,

ושמים אותו בעולם,

וכל הזמן המצלמות עליו.

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: שלומית מימיס

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


בין השורות מסביב לעולם - קוריאה Among the ranks around the world - Korea

שלום לכם.

אני ניצן הורוביץ,

והיום "בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על ארץ Let's talk about a country

שמחולקת בין שתי מדינות אויבות: which is divided between two enemy countries:

על קוריאה.

קוריאה היא מוקד של מתח וסכסוכים, Korea is a hotbed of tension and conflict,

והמצב בה כיום מעורר דאגה רבה בעולם. And the situation in it today is of great concern in the world.

זהו חצי אי הגובל בסין, It is a peninsula bordering China,

ובמשך אלפי שנים היו בו ממלכות עתיקות And for thousands of years there were ancient kingdoms in it

שספגו השפעה סינית גדולה. which received great Chinese influence.

בתחילת המאה שעברה נכבשה קוריאה על ידי יפן, At the beginning of the last century Korea was occupied by Japan,

שהשליטה בה משטר אכזרי. Whose control is a cruel regime.

לאחר מלחמת העולם השנייה ותבוסת יפן,

חולקה קוריאה לשתי מדינות נפרדות - צפונית ודרומית.

צפון קוריאה היא מדינה קומוניסטית, מסוגרת ומבודדת,

ובה קיים שלטון רודני של שושלת קים,

סבא, אבא ונכד.

תחילה שלט בה קים איל סונג, לאחר מכן בנו, קים ג'ונג-איל,

וכיום שולט בה קים ג'ונג-און.

שליטי צפון קוריאה מטפחים פולחן אישיות, North Korean rulers cultivate personality worship,

ומדכאים ביד קשה כל מי שנחשד בהתנגדות לשלטונם.

דרום קוריאה, לעומת זאת, נוטה לכיוון העולם המערבי,

וכיום שורר בה משטר דמוקרטי.

זו אחת המדינות העשירות והמפותחות בעולם.

הגבול בין שתי הקוריאות הוא מבוצר וממוקש, The border between the two Koreas is fortified and mined,

ולאורכו נמצאים כוחות צבא רבים, בהם גם אלפי חיילים אמריקאים.

בשנים האחרונות הצליחה צפון קוריאה

לפתח נשק גרעיני וגם טילים, develop nuclear weapons and missiles,

והיא מאיימת להשתמש בהם, אם תותקף על ידי ארה"ב.

שלום להרי, לעמנואלה, לאלירן, למוריה ולסופיה.

שלום. -שלום.

טוב, אז יש לנו כאן מצב מאוד קשה של שתי מדינות אויבות,

למרות שהעם הוא אותו עם, אותה שפה, אותה דת,

אותם מנהגים.

איך גורמים לעם אחד

להיות מפוצל בצורה כזאת וממש לשנוא אחד את השני?

אני חושבת שמלחמה זה הכול, כאילו,

הכול קורה בגלל מלחמות

ושלא מסתדרים,

אז גם זה.

את מתארת לעצמך מצב שנגיד You imagine a situation we will say

הארץ שלנו תהיה מחולקת בין שתי מדינות אויבות? Our country will be divided between two enemy countries?

אני לא חושב שיקרה מצב כזה,

וזה גם קרה ש...

בעצם שתיהן נפרדו בגלל ש...

ארה"ב לקחה תחת חסותה The US took under its protection

את קוריאה הדרומית. -נכון.

ורוסיה לקחת תחת חסותה and Russia to take under its protection

את קוריאה הצפונית.

אז שתיהן בעצם, שני החלקים

התחלקו ונפרדו,

ובגלל זה זה קרה. -נכון.

אז בואו באמת נתחיל בצפון.

בצפון יש מה שאמרתי בכתבה,

פולחן אישיות.

מה זה, מה זה פולחן אישיות?

עמנואלה.

פולחן אישיות זו אישיות ש...

מתייחסים אליה כאל.

זה משהו שנולדים לתוכו, It's something you're born into,

זה משהו שאי אפשר גם...

זה לא מבחירה, זה לא כמו...

זה לא באמת כמו אלוהים,

שאפשר לבחור אם להאמין בו

או לא להאמין בו,

זו אישיות שאתה חייב

להאמין בה, להעריץ אותה,

לסגוד לה בעצם, לעשות כל מה שהיא מבקשת ממך לעשות,

והיא מנחה לך את החיים, את דרך החיים שלך, ו...

אבל זה לא טבעי לאהוב את המנהיג, להעריץ אותו, But it is not natural to love the leader, to admire him,

ללכת אחריו? -יש הבדל.

זה... מכריחים אותך, אם אתה לא תלך נגד זה אז יהרגו אותך,

אין לך אופציה אחרת,

אתה לא יכול לנהל את החיים שלך

כמו שאתה רוצה אותם,

אלא איך שהמנהיג שלך רוצה אותם.

ואיך המשטר שם יודע

מי בעדו ומי נגדו?

איך הוא יודע מי אוהב את השלטון

ומי לא?

הוא רואה, המשטר רואה

אם מישהו מתנגד או מישהו

לא ממש רוצה לעשות את זה,

אז הוא ישר,

או ישלח אותו לאיזשהו

מרכז כזה... -מחנה ריכוז.

מחנה ריכוז של המתנגדים. A concentration camp of the dissidents.

ומי שבעצם... אני חושבת

שבאמת גם יש הרבה מאוד

שעושים את זה בלי כל כך שהם רוצים,

ושהם חייבים לעשות את זה,

כי אם לא, אז הם בעצם ישלחו אותם למחנה הזה, והם יסבלו שם.

כן, האמת שזה משטר שפשוט עוקב אחרי האזרחים שלו. Yes, the truth is that it is a regime that simply follows its citizens.

כל אדם מלשין על אדם אחר, לפעמים גם בין הורים וילדים,

יש מצלמות בכל מקום,

מקליטים אותך, עוקבים אחריך, זה משטר...

אתם מכירים את הספר "1984", את המושג "האח הגדול", כן?

"האח הגדול" לא כמו בריאליטי, אלא "האח הגדול"

שמסתכל עליך כל הזמן.

איך, אלירן, אתה מדמיין לעצמך חיים במצב כזה

שכל הזמן עוקבים אחריך? -זה משהו שכאילו ממש לחוץ כזה,

כי אתה יודע שכל דבר,

כל דבר, כל...

נגיעה, כל תזוזה שלך,

מישהו רואה אותך.

גם אם אתה בדבר שהוא

משהו פרטי שאתה חייב לעשות, something private you must do,

אתה, יש לך...

אם אתה גם חושב לעשות משהו,

ואתה רוצה במשהו ללכת

נגד השלטון,

זה משהו שאתה לא יכול,

כי המשטרה וכל מיני אנשים

פשוט עוקבים אחריך,

זה משהו שהוא

ממש סגור כזה ולחוץ. Really closed like that and stressed.

כן, אתם יודעים שזו גם המדינה

שנחשבת הכי מסוגרת בעולם.

הצפון קוריאנים לא יכולים

לצאת ממנה,

אין להם גישה לאינטרנט, לתקשורת.

דמיינו לעצמכם את החיים שלכם

בלי אינטרנט, בלי מחשב,

בלי קשר לעולם,

איך זה נראה לכם?

אני חושבת שזה...

היום זה לא אפשרי,

התרגלנו כבר לכל המדיות האלה, We are already used to all these media,

זאת די שגרה אצלנו

בתקופה הזאת.

ועכשיו הם חיים שם בלי כל זה,

אני לא באמת חושבת

אם אנחנו נצליח. -אז אולי הם פשוט לא יודעים

איך אנחנו חיים, הם לא יודעים איך את חיה.

אולי בגלל זה המשטר מצליח

לסגור אותם ככה.

יש אנשים שפשוט נולדים לתוך זה,

הם לא רגילים למשהו אחר.

והם חפים מפשע והם חיים בכלא, and they are innocent and they live in prison,

זה לא חיים.

טוב, אז עכשיו נצא

מחוץ לחומות הכלא,

נעבור לדרום,

כי הרי יש לנו פה עסק

עם שתי מדינות,

ובדרום סיפור אחר לגמרי,

אחר לגמרי.

כן, הרי. -אחת מהמדינות

שהן לדעתי הכי מפותחות,

הם ממציאים כל מיני דברים,

הם ההפך הגמור

מצפון קוריאה.

כל טכנולוגיה שלהם,

כל דבר חדיש, זה גם אצלם.

אז מה עושה את דרום קוריאה

יותר מפותחת,

יותר משגשגת?

למה ככה בדרום

ולא ככה בצפון?

הדמוקרטיה.

האידיאולוגיה שלהם היא שונה מאוד.

מה ז"א, למה התכוונת?

אני חושבת שכשבן אדם

יכול להחליט על עצמו,

אז הוא גם יכול לפתח דברים,

הם לומדים והם מתפתחים

בזכות זה שהם בדמוקרטיה,

ולא שיש בן אדם אחד במדינה

שהוא שולט על כולם ו...

אי אפשר לחרוג ממה שהוא אומר. You can't go beyond what he says.

אבל הם יגידו לך שבצפון יש שוויון כביכול בין האנשים,

זה קומוניזם, כולם שווים.

כן, הרי. -כן, הם עושים סוג של הצבעה מזויפת כביכול,

הם לא באמת בוחרים את המנהיג שלהם.

אם מישהו מצביע לא לקים,

לאחד מהקימים,

שמים אותו בכלא.

למען האמת, יש רק אפשרות אחת.

אתם אולי חושבים שהוא מגזים,

אבל זה באמת בדיוק ככה.

יש שם בחירות כל כמה שנים,

והמנהיג מקבל מאה אחוז

מהקולות. מאה אחוז.

אגב, יש רק אפשרות אחת,

לבחור בו, וזהו.

כן, אבל יש כל מיני אנשים מתחכמים, אז... Yes, but there are all kinds of clever people, so ...

אם מישהו בכל זאת

כותב משהו אחר,

"לא רוצה קים" או משהו כזה,

אז כביכול ישימו אותו בכלא.

עכשיו אני רוצה לדבר איתכם קצת

על משהו שמאוד אופייני

לדרום קוריאה,

וזה הדחף הזה להצטיינות.

כבר מגיל קטן מאוד

הילדים מחונכים

להצטיין מאוד בלימודים,

ולהיות מאוד הישגיים

ומאוד תחרותיים,

וזו מערכת שמאוד דוחפת

את כולם להצטיין,

ואחר כך לעבוד מאוד קשה.

איך אתה מרגיש ביחס לזה, אלירן?

אני חושב שתחרותיות

זה משהו שממש ממש חשוב.

זה גם דוחף אותך להצליח,

זה גם דוחף אותך להגיע

ישר וגבוה והכי טוב שאתה יכול,

לנסות לספק מעצמך

את הכי טוב שאתה יכול,

וזה גם ממש טוב, כי...

אתה יכול יותר להצליח. -עד כמה?

אי אפשר כאילו למתוח

את המוח שלך

מבחינה מנטלית או פיזית. Mentally or physically.

אתה יכול עד כאילו

משהו שאתה לא יכול.

אם מצפים ממך לעשות משהו

ממש רציני, אתה יכול לנסות

עד כמה שאתה יכול,

אבל נגיד בצפון קוריאה

זה לא יכול להיות,

כי הם רוצים עד הסוף,

עד הסוף, עד המוות.

תגידו, זה לא היה מלחיץ אתכם

להיות במערכת כזאת

שכל הזמן עוד ועוד

ולהצטיין ותמיד להיות...

תמיד לקבל 10 בכל מקום? Always get 10 everywhere?

אתם יודעים שיש ילדים בדרום קוריאה

שלומדים עד עשר בלילה

כדי לעמוד בבחינות כניסה

לבית הספר הבא

ולהתקבל לתיכונים הכי טובים?

אני חושבת שזה די מוגזם.

כל אחד והיכולות שלו,

כאילו, הכי גבוה שהוא מגיע.

כולם רוצים להיות מצטיינים,

אבל לא כולם יכולים.

אני חושבת שבקוריאה הם פשוט מאוד רוצים

להוכיח את עצמם לעולם

ולהתפתח כמה שיותר.

הילדים והנערים בקוריאה

רואים את זה כ...

הם לא מתנגדים לזה,

זה נראה להם מובן מאליו להצליח.

הם אומרים שהיום הכי חשוב זה יום הקבלה לאוניברסיטה

ולא יום ההולדת שלהם, שזה די מוזר. -נכון, נכון.

כן, עמנואלה. -בעיניי, זה גם...

הדברים שלנו נראים מאוד בסיסיים, לדוגמה, אני יודעת שאצלי בכיתה

יש המון ילדים עם בעיות קשב וריכוז, וכל מיני דברים מהסוג הזה,

ואז עוזרים להם,

בין אם זה ללכת לשיעורים פרטיים אחר הצוהריים,

בין אם זה לצייר בזמן השיעור, ללכת לקבוצה פרטנית אחרת,

כל מיני דברים שיכולים לעזור להם.

אני מנסה לדמיין לעצמי

ילד בקוריאה הדרומית,

שיש לו בעיית קשב וריכוז או כל דבר מהסוג הזה,

שאין לו את ההבנה הזאת,

אין אף אחד שבאמת יכול להבין אותו,

ונראה לי שזה נורא קשה. כי מצד אחד...

מצד אחד, זה נורא טוב שיש את הדחף הזה להצליח,

וזה נורא עוזר, And it helps a lot.

אבל מצד שני, צריך גם להסתכל על זה מנקודת המבט של הילדים.

ואנחנו חייבים רגע לצאת להפסקה קצרה,

תכף אנחנו חשוב.

מייד נדבר כאן עם ד"ר אירה ליאן,

מומחית לקוריאה, ובעלת שורשים קוריאניים בעצמה. מייד. An expert on Korea, and has Korean roots herself. Immediately.

שלום לד"ר אירה ליאן מהאוניברסיטה העברית,

מומחית לקוריאה. -שלום.

איך אומרים שלום בקוריאנית, נלמד.

אניונג האשימניקה.

עוד פעם. -אניונג האשימניקה.

זה בצורה הכי מנומסת שאפשר. -יופי.

אבל אפשר סתם, אניונג.

אז שלום גם לך. -כן.

את גם בעלת שורשים קוריאניים, נכון? -נכון.

ספרי קצת.

זה סיפור ארוך.

אני חצי קוריאנית,

אבא שלי קוריאני,

אבל נולדתי בברה"מ לשעבר, But I was born in the former USSR,

בעצם יש קהילה מאוד גדולה

של קוריאנים שגרים ברוסיה,

שגרים בארה"ב, שגרים ביפן,

שגרים בסין,

ומשם עליתי. אימא שלי יהודייה,

ובגיל 17 החלטתי

שאני רוצה לעלות לארץ.

אז את השיחה הקודמת

גמרנו בענייני ההצטיינות של התלמידים בדרום קוריאה,

ואני רוצה לשאול אותך מה שגם שאלו כאן:

מה קורה למישהו שהוא קצת פחות מצטיין

והוא קצת פחות עם דחף? הוא נורא מסכן. And is he a little less driven? He is terribly poor.

הוא נורא מסכן.

באופן כללי, קשה להיות שונה בדרום קוריאה. In general, it's hard to be different in South Korea.

קשה להיות לא מוצלח,

קשה להיות לא יפה,

קשה להיות לא כמו כולם.

הלחץ הזה זה לחץ חברתי,

שמתורגם אחר כך ל...

כל מיני דברים, גם...

זה לחץ שמלווה אותך

במהלך כל החיים, גם בעבודה,

זה לא רק בלימודים שם

נורא סובלים, גם ב...

בעבודה עצמה. -את יודעת,

כשאת אומרת את זה,

אז זה לא שזה אותו דבר

בצפון קוריאה, לחלוטין לא,

אבל אולי זו תכונה חברתית But maybe it's a social trait

שמאפשרת למשטר

שליטה יותר הדוקה באזרחים, tighter control over citizens,

הקונפורמיזם הזה?

זהו, הרבה מאוד מאפיינים That is, a great many characteristics

את החברה הקוריאנית

בקולקטיביזם, כן?

שהדגש הוא מאוד חזק

על קבוצה, על כולנו ביחד,

בגלל זה גם יש פחות סובלנות לשוני.

אני חושבת

שמצד אחד זה כמובן נכון,

זה מגיע מקונפוציאניזם,

זה נכון גם לסין, זה נכון גם ליפן.

מצד שני,

יש משהו ייחודי בקוריאה,

העובדה ש...

אני לא מכירה עוד מדינה

שהילדים לומדים עד השעה עשר,

והסיבה, אגב, שיש חוק

שמגביל את שעת הלימודים

עד השעה עשר, ויש משטרה

שעוברת בין הכיתות,

ואם יש תלמיד שנשאר עד השעה 11 למשל,

מוציאים אותו בכוח. -משטרה?

משטרה, סוג של מפקחים,

שצריכים לראות שבאמת אף אחד לא... -אתם שומעים

כמה טוב לנו פה? How good are we here?

כן? -לפני תקופת המבחנים,

הילדים רוצים להישאר

גם עד השעה 1

וגם עד השעה 2, וזאת הסיבה

שהחוק הזה חוקק. that this law enacted.

טוב, אז עכשיו בואי נעבור צפונה,

למדינה שכל כך מלחיצה To a country that is so stressful

ומדאיגה את כל העולם. -כן.

עד כמה המשטר שם

הוא במצב כזה,

הייתי אומר פסיכוטי אפילו,

שעלול לעשות את הדברים הכי נוראיים?

זאת אומרת, נגיד אפילו להשתמש בנשק גרעיני במקרה הצורך?

אז דבר אחד שאני תמיד אומרת על צפון קוריאה,

שאנחנו יודעים מעט מאוד עליה. מעט, שזה פשוט מפתיע נורא.

יש מעט מאוד מומחים There are very few experts

שבאמת יודעים מה קורה שם,

מעט אנשים יכולים להיכנס לשם Few people can get in there

וכו' וכו' וכו'.

עד כמה יש אפשרות שהוא באמת...

קודם כול, צריך לשאול שאלה: First of all, you need to ask a question:

האם יש שם נשק גרעיני?

אני יודעת שבחדשות אנחנו קוראים

שזה כבר המצב,

ואנחנו צריכים להסתגל אליו.

מצד שני, אין לנו שום מושג.

וזה משהו ש...

צפון קוריאה משחקת בזה,

זה תמיד סוג של חוסר ודאות,

שאנחנו לא יודעים

מה קורה שם.

והתשובה שלי לשאלה שלך:

אני מאמינה שיש סיכוי קטן,

והסיבה לכך

היא שהדבר שהכי מעניין

את המשטר הצפון קוריאני

זה הישרדות.

רוצה להישאר בשלטון, ו...

לזרוק פצצה כזאת או אחרת

זה משהו שיכול לערער את השלטון הזה.

כן, אז פה באמת דיברנו

על איך זה לחיות

תחת משטר דיכוי טוטאלי. Under a regime of total oppression.

אז עכשיו יש לכם הזדמנות

לשאול את המומחית.

הרי.

או-קיי. את חושבת ש...

קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית

דומות בזה ששתיהן רוצות להוכיח

ששתיהן טובות? למשל,

קוריאה הצפונית רוצה להוכיח

שיש להם את הנשקים הכי טובים

או את הצבא הכי טוב,

וקוריאה הדרומית רוצה להוכיח

שיש להם את ההישגים

הטכנולוגיים הכי טובים,

ויש להם את התלמידים

המצטיינים הכי טובים?

זו שאלה מצוינת,

אבל אני חושבת

שכל מדינה רוצה להצטיין במשהו,

וכל מדינה מקדמת

איזשהו דימוי שלה,

שזה הדימוי המרכזי.

אז אתה צודק לגמרי

שבדרום קוריאה זה הטכנולוגיה, נכון?

אנחנו רואים את ה...

הישגיים טכנולוגיים

מאוד מאוד מרשימים,

כשבצפון קוריאה

זו דווקא היכולת הזאת,

היכולת הביטחונית,

ובישראל זו למשל תהיה

החדשנות הישראלית, נכון?

אז כל מדינה מנסה

להיות ייחודית, וגם...

לקדם איזשהו דימוי

שיבדיל אותה ממדינות אחרות.

כן, סופיה.

יש איזושהי קנאה או אפילו שנאה

בין קוריאה הצפונית לדרומית?

זו שאלה טובה.

אני יודעת שכשאנחנו רואים חדשות

אנחנו חושבים ששתי המדינות

שונאות אחת את השנייה,

כן? או ש...

לא יודעת, שהן כ"כ שונות,

שאין מה... אין משהו משותף.

אבל אני חושבת שרוב הקוריאנים

מסתכלים על זה בתור עם, אותו עם.

נכון? אלה אותם אנשים.

ויש אפילו משפחות

שגרות גם בצפון קוריאה

וגם בדרום קוריאה,

שחולמות על להיפגש יום אחד.

המשפחה שלך במקור, במקור

היא מהחלק הצפוני. -נכון.

ותגידי, היום, עד כמה אנשים

בשתי המדינות, נגיד בדרום קוריאה, זה אנחנו יודעים,

באמת רוצים איחוד עם הצפון,

בכלל חושבים על אפשרות כזאת?

זו שאלה טובה,

כי אני חושבת שפוליטיקאים

הרבה פעמים אומרים:

אנחנו נתאחד יום אחד, We will unite one day,

אנחנו צריכים להתכונן לאיחוד. We need to prepare for unification.

אבל אם נשאל אנשים ברחוב, But if we ask people on the street,

במיוחד אנשים צעירים, Especially young people,

שכבר אין להם את הזיכרון That they no longer have the memory

מהמשפחה שלהם שנשארה בצפון,

הם יגידו:

למה שנעשה כזה דבר?

הכלכלה של דרום קוריאה היא תיפגע,

אנחנו נקבל המון אנשים,

אומנם כולם קוריאנים

מבחינה אתנית,

אבל התרבות שלהם שונה,

הם למדו בבית ספר

דברים לגמרי שונים.

ואגב, עריקים מצפון קוריאה

שמגיעים לדרום,

הם למשל ממש עוברים

כמו אולפן כזה,

לומדים קוריאנית,

כי הקוריאנית בצפון קוריאה

והקוריאנית בדרום קוריאה

היא טיפה שונה. She is a little different.

אז הם בעצם מרגישים זרים,

זה לא... זה כאילו אותו עם,

אבל לא בדיוק.

כמעט ולא בדיוק, בדיוק.

זאת הגדרה טובה, כן.

כן, עמנואלה.

אם הצעירים האלה

כל כך מאושרים במקום...

אני מתכוונת לצעירים

מדרום קוריאה,

כמו שהתייחסת מקודם,

אם כל כך טוב להם

במקום שלהם,

וכל כך הם מרגישים ש...

התרבויות הן שונות

ושהמצב הכלכלי ייפגע,

הם לא מרגישים איזשהו צורך,

איזשהו דחף, גם

שהצד השני ייהנה מזה?

אני חושבת שאם אני הייתי

גרה בקוריאה, בדרום קוריאה,

גם אם אין לי באמת

משפחה שהכרתי,

או שבכלל, שיש לי משפחה

בצפון קוריאה,

הייתי רוצה לפגוש את האנשים שם,

הייתי רוצה, בשביל...

לא רק בשבילי,

לא רק בשביל הידע שלי, בשביל גם

עתיד טוב יותר

בשביל המדינה הזאת. -אירה.

זו שאלה טובה, ו...

השאלות תמיד טובות.

השאלות תמיד טובות...

תגידי, אבל הם מצליחים

להתקשר בפייסבוק לפחות,

בוואטסאפ, משהו?

לא, כמובן שבצפון קוריאה אין אינטרנט,

בדיוק דיברתם על זה מקודם,

אין להם כמעט נקודות מגע.

נכון שבעבר היה ניתן לקחת

חבילת נופש כזאת, such a vacation package,

לטייל בצפון קוריאה,

כמובן בליווי

מה שנקרא ביטחוני.

אני חושבת שמבחינה אנושית

את כמובן צודקת, כן?

אין מה לעשות,

אנחנו מסתכלים

על מה שקורה בצפון קוריאה,

אנחנו מקשיבים לעריקים

שמגיעים, והם נורא מסכנים,

והם איבדו את הכול,

ולפעמים המשפחה שלהם נשארה שם,

הבריחה שלהם היא תמיד

בריחה מאוד טראומתית והכול.

כן, אירה, אנחנו נעשה כאן

הפסקה קטנה,

אנחנו עוד נמשיך לדבר על זה.

מייד נדבר גם על הספורט

שיצא מקוריאה

וכבש את העולם: הטאקוונדו. מייד.

חזרנו לקוריאה,

ועכשיו נראה איך מה שנראה לנו כמכות

יכול להיחשב לספורט.

בעצם כשאנחנו רואים את זה

וחושבים על שתי הקוריאות,

גם בדרום, ההצטיינות הזאת, הלחץ, הדחף,

וגם בצפון, הדיכוי והצבאיות,

סך הכול מסתדר עם הסוג הזה של הספורט ואומניות הלחימה, נכון?

כן.

זה משהו שמוציא קצת עצבים.

אתם יכולים להבין אבל איך לחימה כזאת

יכולה להיחשב לאומנות? -כן.

כן, הרי.

טאקוונדו זה בעצם

דרך חיים של מישהו.

בדרום קוריאה גם

מגיל 6 חובה ללמוד אומנות לחימה, From the age of 6 it is mandatory to learn martial arts,

אני חושב שזה תמיד טאקוונדו,

כי זו בעצם באמת דרך, גם דרך הגוף וגם דרך הנפש,

לחיות משהו.

כי אתה בעצם

עושה תנועות, ואתה יכול

לתקשר בעצם

עם הבן אדם הזה

דרך אומנות לחימה. -סופיה.

זה כן איזשהו מין חיבור

בין הגוף לנפש, וזה גם לא סתם

מכות רגילות, שזה כאילו

להפעיל כוח על מישהו

סתם בלי לחשוב,

זה כן איזושהי אומנות,

וזה משהו שייחודי רק לקוריאה.

יש פה גם משהו כזה

מזרחי, מזרח אסייתי הכוונה,

של משהו עם הרבה מאוד משמעת ושליטה עצמית

ואימונים כאלה מגיל קטן, להגיע בדיוק לדיוק ו... And training like this from a young age, to get exactly right and...

זה משהו שמאוד אופייני לחברות האלה,

ואפילו למשטרים האלה, אפשר גם להגיד. -זה עוד סוג של חינוך,

חוץ מהלימודים, ש...

מאוד מקפידים עליהם בקוריאה,

בדרום קוריאה, אז גם...

גם זה סוג של חינוך מאוד ברור,

שיכול לחבר גם בין הגוף לנפש,

וגם הגנה עצמית, וזה די חשוב.

אני חושבת שזו אומנות כמו שלדוגמה בלט זו אומנות,

שגם, יש את הדיוק הזה, Also, there is this precision,

וצריך את הגוף המושלם

ואת התנועות המושלמות, and the perfect movements,

ככה גם מסתכלים

על אומנות הלחימה הזאת.

הם לא באמת נלחמים בשביל...

להשיג שטחים

או בשביל עניינים מדיניים,

זה באמת מתוך המקום הזה של אומנות,

הם לומדים איך להגן על עצמם

ונלחמים אחד בשני.

יש עוד סוג של אומנות קוריאנית

שממש עכשיו כובש את העולם, which right now is conquering the world,

וזה הקיי פופ,

אתם בטח מתחברים לזה יותר ממני, You must relate to it more than I do.

דרך האינטרנט והיוטיוב.

הלהיטים האלה של הפופ הקוריאני,

שמקבלים צפיות שיא.

וגם שם, מגיל נורא קטן,

מי שרוצה להיות כוכב זמר

או רקדן או רקדנית,

ממש מתאמן. נכון, אירה?

כן. -זה משהו שהוא ממש...

כל החיים מוקדשים לזה

כבר ממש מגיל אפס,

הכול כבר מסלול מוכוון מראש. Everything is already a predetermined route.

כן. לוקח שש-שבע שנים בשביל להפוך לכוכב קיי-פופ,

שנקרא גם איידול.

איידול, כי הוא לא רק שר יפה,

הוא גם רוקד יפה,

הוא גם מדבר כמה שפות, הוא גם...

אתה יודע, הוא הכול, הוא באמת איידול,

חצי אלוהים, פחות או יותר,

וזה אימונים נורא קשים.

יש גם תלבושות,

וגם כל מיני... זה.

טוב, אני רואה שהבאת לנו

גם כמה חפצים כאן.

אז בואי נראה, זה...

מה זו, זאת מניפה

מסורתית קוריאנית?

זו מניפה מסורתית.

כמובן, שלושת הצבעים

שהם מסורתיים לקוריאה.

היא לא מתקפלת, it does not fold,

למרות שבקוריאה גם יש

מניפות שמתקפלות, folding fans,

אבל זאת דווקא לא, וגם הצורה היא

אופיינית מאוד לקוריאה. -והכובע הזה?

זה לאנשים עם ראש קטן?

לא... זה לא נגד שמש, זה יותר בשביל יופי.

גם יולדות לובשות את זה, וגם נשים צעירות.

פשוט לחגים כמובן או ל...

לאירועים חשובים, כן. -וזה הולך עם הבגד הנחמד הזה? -כן.

הבגד המסורתי הוא נקרא הנבוק.

יש לו שלושה חלקים, זה החלק העליון.

גם הוא נורא צבעוני, נורא יפה. זה הנבוק לילדה בת שלוש.

יש כאלה גם לגדולים יותר? -כן, כמובן.

עדיין, עד היום הזה, נשים וגברים לובשים הנבוק

בחתונות למשל, למרות שבחתונה זה גם הרבה פעמים...

גם שמלת חתונה רגילה וגם הנבוק. כן, עושים שתי מסיבות כאלה, כן?

זה הבגד התחתון.

הרי, אתה רצית לשאול את אירה שאלה

לגבי הדיכוי.

מה? -לגבי הדיכוי, ואיך אנשים...

איך חיים תחת משטר כזה שמסתכל עליך כל הזמן?

כן, לדעתי זה באמת נורא. אתה יכול להיות...

אני לא חושב שאנשים יכולים להגיע לרמה כזאת,

כי זה נוראי.

פשוט לוקחים לך את החיים,

והופכים אותם למעקב. and make them traceable.

זה כאילו אתה פושע בין-לאומי.

אירה.

זו בהחלט סוגיה מאוד קשה, ו...

אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר, למרות שזה ספר קשה,

הוא נקרא: "אין מה לקנא". It is called: "There is nothing to envy".

עיתונאית אמריקאית ראיינה

עריקים שברחו מצפון קוריאה. -רגע, אירה, שנייה,

אני רק אגיד פה שלום לצופים שלנו, ותכף תמשיכי את התשובה.

אז עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" על קוריאה.

תודה להרי, עמנואלה, מוריה, סופיה ואלירן.

תודה לד"ר אירה ליאן, תודה לכם שם בבית.

להתראות בתוכנית הבאה. ואנחנו ממשיכים. כן, אירה.

יש ספר נפלא, שנקרא: "אין מה לקנא",

הוא נכתב בעקבות ראיונות עם עריקים מצפון קוריאה,

וזה ספר שממש מתאר

את החיים שם, חיי היום-יום שם,

ששוב, אין לנו נגישות לחיים האלה.

וזה מה שיש לי להגיד.

כן. וזה מחריד, צריך לומר,

שזה עם שלם

של עשרות מיליוני אנשים,

שנמצא בתנאים של...

סוג של עבדות, על ידי משטר

שפשוט מדכא אותו

ולא נותן את החירויות

הבסיסיות ביותר,

וגם מאיים על השכנים שלו.

ומה שהכי נורא

זה שהם לא עשו כלום,

רק נולדו לתוך זה.

הם נכנסו לכלא בלי לעשות כלום.

ללא אינטרנט, מיילים, כלום.

זה נורא דומה

לאיזה סרט נורא מוכר,

"המופע של טרומן",

שפשוט לוקחים אותו,

ושמים אותו בעולם,

וכל הזמן המצלמות עליו.

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: שלומית מימיס

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום