שרגא בישגדא עונה 3: ארתור רובינשטיין
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
ברוכים הבאיםל"בלוג של שרגא", זה אני. שלום ולא סתם שלום,
שלום כיתה א'. כן, כן, לא התבלבלתי, שלום כיתה א'.
אני יודע שאולי אתם בכיתה ב' או ה' או בגן
או שאתם בכלל בני 38 או 41, אבל האחיין שלי, קוראים לו נועם,
עולה לכיתה א' וזה משמח אותי כל כך שקבעתי אתו
שהיום אחרי הבלוג אני אסע אליו במיוחד ואביא לו הפתעה.
מאז אני מתלבט איזו הפתעה נועם יאהב לקבל,
אבל, אבל, אבל אסור לי לבזבז זמן, התחלתי להכין כמה דברים במקביל,
כמו, למשל, להכין לו את הבלון הזה ככה
ומול עיניו לפסל ממנו את האות א', ככה...
זה עוד לא א', אבל זה יהיה א'.
אויש, אימא'לה. לא, לא, רגע, אני חייב להתאמן על זה.
טוב, בוא ניקח בלון אחר. אה, לא, ראיתם? יש לי בובת גרב.
התחלתי לתפור את בובת הגרב הזאת, אבל נשאר לי
רק להוסיף שפם ושפתיים והיא יכולה לשיר, כן, היא יכולה לשיר לנועם שיר,
"יום הולדת, היום יום..." מה זה, מה אני מריח פה?
אולי, שרוף, לא, אצלכם לא?
אוי, אוי, זו עוגת שלום כיתה א' שהכנתי במיוחד, אוי, לא נכון,
אני מקווה שהיא לא נשרפה, מאוד מקווה שהיא לא נשרפה.
היא נשרפה. איי, איי, איי, איי.
זה היה ממש רעיון מבריק, נכון?
אה, יותר טוב מהבובה, נכון?
אולי אני אכתוב לו סיפור.
הוא בקרוב ידע לקרוא אז אני אכתוב לו סיפור, בדיוק,
אני אכתוב לו סיפור,
לא, עוג... לא סיפור, אה, שיר. לא.
אתה צריך להתמקד! -אתה צריך להתמקד מאוד גם לך, עליזה.
אתה מתחיל הפתעות ולא מסיים.
אתה עובר מרעיון לרעיון ולא מתמקד.
תכף תעבור ליד הראי ותחליט להביא לו ראי
כדי שיראה את עצמו עולה לכיתה א'.
וואו, ויי! זה רעיון מצוין, עליזה. את חושבת שנועם יאהב את זה?
לא! -למה לא? -זה רעיון גרוע. -למה?
כי בדרך לראי תראה פתאום פנס ותחליט לבנות לו מנורת קריאה
כי נועם יתחיל לקרוא עכשיו. -עליזה! -מה? -את ממש מבריקה היום,
איזה רעיון גדול, רעיון ענק. הוא לא רק יאהב את זה, זה גם שימושי.
הוא יאהב את זה, נכון, עליזה, נכון? -שרגא. -כן?
ככה לעולם לא תצליח להכין לנועם הפתעה, הבנת? -למה לא?
לא הבנת. -לא הבנתי מה? -תתמקד!
ולא, לא תהיה לך הפתעה לנועם. או כמו שאימא שלי אומרת,
היכנס למצב מיקוד רובינשטיין. -מי, מה, מה רובינשטיין?
בשבילך ארתור רובינשטיין. -ארתור רובינשטיין?
כן, הוא היה פסנתרן, שמעת עליו? -ברור, הוא היה פסנתרן.
כל הכבוד! מתי שמעת עליו? -עכשיו, עליזה. הרגע הזכרת את זה.
היא התחילה לשכוח דברים, האישה הזאת.
אז יש לך הרבה ללמוד ממנו אם אתה רוצה להכין היום הפתעה.
ארתור רובינשטיין?
מה יש לי ללמוד מפסנתרן שקשור להפתעה שאני מכין כבר מהבוקר?
אני יודע, אני אתמקד בניגון. אה, כן! אני אנגן לנועם בפסנתר.
רגע, אבל אני לא יודע לנגן על פסנתר.
בעצם אני יודע מנגינה אחת.
"יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן,
"הוא טיפס..." אני יודע לנגן את זה,
אבל המילים לא מתאימות, צריך לשיר אותן אחרת.
"נועם כבר לא קטן, רץ בבוקר לכיתה,
"התיישב במקומו ולמד לקרוא." רגע, רגע!
אני אכתוב ואשפר את זה. אני אכתוב את זה כאן.
אוי! הי, אני יודע מה, אני אכין לו מטוס מנייר.
אולי כמה מטוסים. אני טוב בזה.
המטוסים שאני מקפל עפים המון זמן. זהו, זהו, אני יודע מה!
אני אתמקד במטוסים מנייר. זהו, זהו, זהו, זהו.
אני אכתוב לו איחול על כל מטוס,
וואו, ואחר כך אני אעיף אותם ככה ואז כולם... זהו.
פתוח! -הי, שרגא. -הי, הי, נטע.
אני בדיוק מכין מטוסים מנייר ל... מה זה, מה קרה?
אתמול הגיעה אליי נאווה, החברה שלי מצרפת
ואני מארחת אותה בבית שלי לכמה ימים.
נו, מה, והיא לא נחמדה? -היא מאוד מאוד מאוד נחמדה,
אבל היא אלרגית כמעט לכל דבר וכל מה שתכננתי לא יצא.
לי היה מקרה דומה ולמדתי שצריך להתמקד.
להתמקד? -להתמקד כמו ארתור רובינשטיין,
בגלל זה עכשיו אני מתמקד בלהכין מטוסים מנייר, הבנת? -מה?
וואו, וואו, וואו, איזה רעיון צץ לי הרגע, וואו, וואו, וואו!
אולי במקום כל ההפתעות האלה שאני מנסה להכין,
אולי אני אלמד את נועם להתמקד.
מה? רגע, רגע, שרגא, תפסיק להגיד כבר את המילה להתמקד,
אני לא מבינה כלום. -מהתחלה, בסדר? -כן.
נועם. -האחיין שלך. -האחיין שלי והאחיין החמוד, הוא נורא מתוק,
את מכירה? -בטח. -יש לו ג'ינג'ים וזה, כן,
אז רציתי להכין לו הפתעה, כן? אבל לא ידעתי בדיוק מה להכין לו
אז התפזרתי בכל מיני רעיונות ולא התמקדתי
כמו שעליזה אמרה לי שאני חייב להתמקד
ושיש לי מה ללמוד מארתור רובינשטיין, הפסנתרן.
אם את לא יודעת במקרה מי זה היה ארתור רובינשטיין,
אבל נראה לי שאת כן יודעת, או-קיי, בסדר,
אז מאז, כן? אני בעצם, זאת אומרת, אני חושב, אני לא בטוח,
אבל אני חושב שלא התקדמתי בכלל.
או-קיי, ארתור רובינשטיין. -ארתור רובינשטיין, כן, הפסנתרן,
את יודעת מי זה ארתור רובינשטיין, נכון? -כן, אני יודעת. -הפסנתרן.
רגע, שרגא, כרגע ראיתי אותך עובר ממטוסי נייר לעניין אחר לגמרי,
זה לא נקרא להתמקד. -למה לא?
אני מתמקד בזה שאני מעלה רעיונות שנועם יאהב, זה הכול.
או-קיי, אם הדוגמה היא ארתור רובינשטיין
אני חושבת שכדאי שתתמקד סוף סוף בהפתעה אחת.
אחת? -ותקדיש לה את כל הזמן ואת כל תשומת הלב
כדי שהיא תצא הכי טובה שאפשר,
כמו שארתור רובינשטיין התמקד בנגינה בפסנתר
וכך הוא הפך לפסנתרן דגול. -אה, להתמקד בזה? -בדיוק.
את מפריעה לי, רובינשטיין נטע, את לא שמה לב?
נו, אז תהרוג אותי וזהו, מה?
אתה רואה שאני משתדלת להעביר את העמודים בזמן.
את בכלל לא צריכה להעביר את העמודים.
מזמן היית צריכה לדעת שאני יודע את היצירה הזאת בעל-פה.
גם אני כבר מכירה את השולברט הזה בעל-פה.
שוברט, לא שולברט, שוברט וזו בכלל יצירה של שופן.
עוד פעם שופן, לא נמאס לך ממנו כבר?
איך יכול להימאס מדבר כל כך יפה?
הלוואי שהיית אומר את זה עליי.
חוץ מזה, זאת העבודה שלי. אני פסנתרן.
מה אתה אומר? באמת שמתי לב שאתה מנגן די הרבה
ב-20 שנה האחרונות. -עשר שעות ביום.
באמת, אז איפה אני הייתי בכל הזמן הזה? -כאן.
כן, אה? אני חייבת לעשות משהו עם החיים שלי.
רובינשטיין.
אבל הוא לא ניגן על עוד כלים, הוא לא הלחין, לא ניצח על תזמורת
והוא פשוט היה פסנתרן, בזה הוא התמקד ובזה הייתה תהילתו.
שמעי, זאת דרך מצוינת. זה מה שאני צריך לעשות, להתמקד.
להתמקד בהפתעה אחת בלבד. יופי, יופי!
איזו הפתעה? -מה איזו הפתעה? -איזו הפתעה להתמקד?
בהצעה שהכי מתחשק לך להכין או בזו שנועם הכי יאהב או... -נו, נו?
נו, זו בדיוק השאלה, איזו הפתעה! -שרגא, אז קח שתי דקות, תתלבט,
אבל בעוד שתי דקות תחליט סופית ותתמקד רק ברעיון אחד.
שתי דקות? -שתי דקות.
יו, יו! מה דעתך על מטוס בשמים שיכתוב ככה,
נועם, בהצלחה בכיתה א'? -אתה יודע להטיס מטוס? -לא.
אה, אז אולי לילה לבן? כן, זה רעיון גדול.
לילה לבן. לא נישן כל הלילה, נלך לסרט ואחר כך נעשה קומזיץ
עד אור הבוקר, מה את אומרת?
ואז נועם יהיה עייף ולא יקום לבית ספר.
רגע, שנייה.
אוי, שרגא, זאת חברה שלי נאווה, שנייה.
הלו? -הלו, נטע. -הי, נאווה.
אז מה את אומרת, מה עושים הערב?
אה, הערב, חשבתי על זה.
אולי נלך לסרט ואחר כך נלך לקומזיץ עד אור הבוקר.
קומזיץ? מצטערת, נטע, אני אלרגית לעשן. -אה. אה, טוב.
אז סרט, סרט ונקנה פופקורן גדול כזה ונראה סרט מצחיק,
מה את אומרת? -אני אלרגית לפופקורן. -אה, טוב.
אל תדאגי, אני כבר אחשוב על משהו, בסדר? יהיה מדהים.
טוב, דברי אתי. -טוב, נאווה, ביי.
נטע, נטע, נטע, את חייבת לעזור לי למצוא הפתעה.
אני בעצמי צריכה רעיון.
איך רובינשטיין ידע שכדאי לו להתמקד בפסנתר, איך?
פשוט מאוד, הוא התמקד במה שהוא הכי אהב לעשות.
משעמם. -מה משעמם? -העבודה שלי.
אבל את לא עושה כלום. -נכון, כי אתה לא נותן לי להעביר לך דפים,
אתה יודע הכול בעל-פה.
טוב, תעבירי.
עדיין משעמם. אתה לא משתעמם בעבודה שלך?
אני לא עובד בכלל. -בטח שאתה עובד, אתה מנגן עשר שעות כל יום.
זו לא עבודה, רובינשטיין נטע, זה מה שאני הכי אוהב לעשות.
אתה אוהב לנגן? -בטח, זה הדבר שאני הכי אוהב בעולם.
בכלל אני לא מרגיש שהעיסוק באמנות יכול להיחשב לעבודה.
בדיוק, אז למה אתה מכריח אותי להעביר לך דפים?
אני ממש לא מכריח אותך, מבחינתי את יכולה ללכת.
ללכת? -כן. -פשוט ללכת? -פשוט ללכת.
זה נורא משעמם, ללכת.
יו! גאוני, להתמקד במה שאנחנו הכי אוהבים.
וואו, וואו, וואו, פשוט כל כך!
ההפתעה הכי טובה להתמקד בה היא ההפתעה שאני הכי אוהב להכין
ובטח גם לקבל, אז בטוח שגם נועם ייהנה ממנה.
איזה גאון, גאון, ואני יודע מה ההפתעה.
מה ההפתעה? -סנדוויץ'.
מתנה גרועה מאוד. -מתנה גרועה מאוד גם לך, עליזה.
לא רק לי, גם לכל אחד אחר. -זה לא סתם סנדוויץ', עליזה,
זה מינוי לסנדוויצ'ים. -אוי, יש דבר כזה? -מעכשיו יש.
אחד הדברים שאני הכי הכי הכי אוהב לעשות בעולם
זה להכין סנדוויצ'ים. -כריכים!
כריכים, בסדר, ואני מכין אותם מעולה.
אז ההפתעה שלי לנועם היא
שבכל יום במשך כל החודש הראשון של הלימודים
הוא ימצא בתיק האוכל שלו כריך שאני הכנתי,
כל יום כריך הפתעה אחר, ואיזה שהוא ירצה.
האמת? דווקא רעיון לא רע. אפילו עשית לי קצת תיאבון.
יו! ולי יש רעיון לאן לקחת את נאווה היום. -באמת, לאן?
לרסיטל פסנתר. כל 3 שנים נערכת תחרות נגינה יוקרתית על פסנתר
לזכרו של ארתור רובינשטיין,
משתתפים בה הפסנתרנים הכי גדולים מכל העולם
והערב יש רסיטל של זוכה התחרות האחרון.
וואו, והנאווה הזאת היא לא אלרגית לפסנתרים?
מה פתאום, שרגא? נאווה מתה על מוזיקה קלאסית,
היא בעצמה מנגנת. -וואו, איזה יופי, זאת באמת הפתעה מצוינת.
אולי גם אני אבוא לשם עם נועם?
תתמקד בכריכים, שרגא. תתמקד. -תתמקד בכריכים, שרגא. תתמקד.
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
