? - מאיפה המילה הזאת? : 33
Where from||
Woher kommt dieses Wort? :Folge 33
Where is this word from? :Episode 33
? - ¿De dónde viene esta palabra? : 33
D'où vient ce mot ? :Épisode 33
Da dove viene questa parola? : Episodio 33
この言葉はどこから来たのでしょうか？ ：第33話
? - De onde vem essa palavra? : 33
Откуда это слово? :Эпизод 33
שלום לכולם ולכולן, וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט "זמן עברית".
Hello everyone, and welcome to the new episode of the "Hebrew Time" podcast.
כפי שאולי כבר שמתם לב, אני מאוד אוהבת לדבר על שפות.
Как|возможно|||||||||
wie||||||||||
as|perhaps|||||||||
كما لاحظت بالفعل ، أحب التحدث عن اللغات.
As you may have already noticed, I really like to talk about languages.
ואחד הדברים שאני הכי אוהבת בשפות זה שהן כל הזמן משתנות.
||||||||||verändern sich
one|||||languages|||||are constantly changing
And one of the things I love most about languages is that they are constantly changing.
השפה אף פעם לא עומדת במקום.
Language never stands still.
El lenguaje nunca se detiene.
היא כמו דבר חי, היא כל הזמן משתנה ומתפתחת.
|||||||verändert|und entwickelt
|||||||changing|and evolving
إنها مثل كائن حي ، فهي تتغير وتتطور باستمرار.
She is like a living thing, she is constantly changing and developing.
ואחד הדברים שכל הזמן משתנים בשפה זה המילים שנכנסות לשפה ויוצאות ממנה.
||||change constantly||||entering into||"and exit"|
And one of the things that keeps changing in the language is the words that enter and leave the language.
תחשבו לרגע על שפת האם שלכם.
think|for a moment||||
Think for a moment about your mother tongue.
תחשבו על איך השפה השתנתה במהלך השלוש שנים האחרונות.
|||||während der|||
||||changed||the three||
Think about how language has changed over the last three years.
כמה מילים חדשות נוצרו בשפה שלכם בעקבות הקורונה?
||||||infolge|
|||were created||||
How many new words were created in your language as a result of the corona virus?
מילים וביטויים שלפני חמש שנים אף אחד לא שמע עליהם ולא חשב עליהם והיום כולם מכירים אותם?
|и выражения|||||||||||||||
|expressions|||||||||||||||
Words and phrases that five years ago no one had heard of or thought about and today everyone knows them?
וכמובן שהשנים האחרונות זאת רק דוגמה קטנה.
|the years|||||
And of course the last few years is just a small example.
השינויים האלה בשפה קורים כל הזמן.
die Veränderungen|||||
The changes|||happen||
These language changes happen all the time.
ואחד הדברים שאני תמיד חושבת שהם מעניינים זה איך שפות משפיעות אחת על השנייה.
|||||||||||eine||
||||||||||influence each other|||the other
And one of the things I always think is interesting is how languages influence each other.
לדוגמה, איזה מילים הגיעו לאנגלית מצרפתית או מלטינית, או איזה מילים הגיעו לרוסית מגרמנית.
|||||from French||from Latin||||||from German
For example, which words came to English from French or Latin, or which words came to Russian from German.
הרבה פעמים אלה מילים שאנחנו רגילים להשתמש בהן ואפילו לא עוצרים לחשוב על זה שפעם המילים האלה הגיעו לשפה שלנו משפה אחרת.
||||||||und sogar|||||||||||||
||||||||||stop||||||||||language|
Many times these are words that we are used to using and don't even stop to think that these words once came to our language from another language.
והיום ביחד איתכם אני רוצה להסתכל על עברית.
|||||anschauen||
|||||to look at||
And today together with you I want to look at Hebrew.
בואו נבדוק איזה מילים בעברית הגיעו אליה משפות אחרות.
|Lass uns überprüfen|||||||
|Let's check||||||languages|
Let's check which words in Hebrew came to it from other languages.
מוכנים?
ready?
בואו נתחיל!
let's|
lets start!
כמובן שאטימולוגיה של מילים בעברית זה נושא מאוד מאוד גדול.
natürlich|||||||||
|etymology||||||||
Of course, the etymology of Hebrew words is a very, very big topic.
אנחנו לא נספיק לדבר על כל המילים וכל השפות וכל הזמנים בפרק אחד.
||wir werden nicht genug Zeit haben||||||||||
||won't have time||||||||the tenses||
We won't be able to talk about all the words and all the languages and all the times in one chapter.
אז בשביל לעשות את זה היום אני מציעה שנסתכל על שלוש תקופות.
|||||||suggesting|we look|||periods
So to do that today I suggest we look at three periods.
קודם כל אנחנו נדבר על התקופה העתיקה.
||||||antiken
First of all we will talk about the ancient period.
אחר-כך אנחנו נדבר על המאה ה-20.
Later we will talk about the 20th century.
ובסוף נדבר על המאה ה-21.
And finally we will talk about the 21st century.
אז נתחיל בתקופה העתיקה.
||in the period|ancient times
So let's start in ancient times.
כשאני אומרת "התקופה העתיקה", אני מתכוונת ליותר מלפני 2,000 שנה.
|||||имею в виду|||
|||||meine ich|||
|||||mean|"more than"|ago|
When I say "ancient times", I mean more than 2,000 years ago.
נסו לדמיין את העולם בתקופה הזאת.
|попробуйте представить||||
|sich vorstellen||||
Try to imagine the world at this time.
ועכשיו תנסו לדמיין את המזרח התיכון באותה התקופה.
||||the east|||
And now try to imagine the Middle East at that time.
אתם יודעים מה זה "המזרח התיכון"?
||||the east|
Do you know what the "Middle East" is?
"המזרח התיכון" הוא אזור גיאוגרפי שבו נמצאת ישראל.
|||region|geographical area|||
"The Middle East" is a geographical area where Israel is located.
אבל לא רק ישראל, אלא גם עוד מדינות, לדוגמה סוריה, לבנון, ירדן, תורכיה, איראן, עיראק, ועוד כל מיני מדינות.
||||||und andere||||||||||||
|||||||||Syria|Lebanon|Jordan|Turkey|Iran|Iraq||||
But not only Israel, but also other countries, for example Syria, Lebanon, Jordan, Turkey, Iran, Iraq, and all kinds of other countries.
אז כל האזור הזה נקרא "המזרח התיכון".
So this whole area is called "the Middle East".
וכמו שעכשיו במזרח התיכון יש הרבה מדינות, גם לפני 2,000 שנה היו פה הרבה מדינות.
And just as there are many countries in the Middle East now, there were also many countries here 2,000 years ago.
אולי לא בדיוק מדינות, אבל עמים.
|||||Völker
|||||peoples
Maybe not exactly countries, but nations.
באזור הזה חיו קבוצות שונות של אנשים, שכמובן דיברו שפות שונות.
||lived|groups||||of course|spoke||
Different groups of people lived in this area, who of course spoke different languages.
לדוגמה, אנשים דיברו פה ארמית, אכדית, שומרית, פרסית ועוד כל מיני שפות.
||||Aramäisch|akkadian|sumerisch|Persisch||||
||||Aramaic|Akkadian|Sumerian|Persian||||
For example, people spoke Aramaic, Akkadian, Sumerian, Persian and all kinds of other languages here.
חלק מהשפות האלה כבר לא קיימות בעולם וחלק פשוט התפתחו והפכו לשפות מודרניות, לדוגמה פרסית.
|||||existieren||||haben sich entwickelt|and evolved||||
|of the languages||||existence||||developed|and became||modern||
Some of these languages no longer exist in the world and some simply developed and became modern languages, for example Persian.
Algunas de estas lenguas ya no existen en el mundo y otras simplemente se desarrollaron y se convirtieron en lenguas modernas, por ejemplo el persa.
אז בגלל שבאזור הזה חיו הרבה עמים שדיברו שפות שונות, מילים מהשפות האלה נכנסו גם לעברית.
||in the area||||peoples|||||||entered||
So because many peoples who spoke different languages lived in this area, words from these languages entered Hebrew as well.
זה משהו שקרה באופן מאוד טבעי כשאנשים מעמים שונים דיברו אחד עם השני.
|||auf natürliche Weise||||von Völkern|||||
|||||natural||from nations|||"one another"||
It is something that happened very naturally when people of different nations talked to each other.
בואו נסתכל על כמה דוגמאות קונקרטיות.
|let's look|||examples|concrete
Let's look at some concrete examples.
הדוגמה הראשונה תהיה המילה "חמאה".
||||butter
The first example would be the word "butter".
אתם יודעים מה זה "חמאה"?
||||butter
Do you know what "butter" is?
"חמאה" זה סוג של אוכל.
"Butter" is a type of food.
זה ממרח שעושים מחלב ובדרך-כלל מורחים אותו על לחם.
|паста|||||намазывают|||
|Aufstrich|||und normalerweise|gewöhnlich||||
|spread||milk|usually|generally|spread it|||
It is a spread made from milk and usually spread on bread.
באנגלית קוראים לחמאה “...”, ברוסית קוראים לחמאה "...".
||butter|масло||
In English, butter is called "butter", in Russian, butter is called "масло".
ובעברית המילה "חמאה" הגיעה מהשפה האכדית.
|||||akkadisch
and in Hebrew||||the language|Akkadian
And in Hebrew the word "butter" came from the Akkadian language.
בשפה האכדית לחמאה קראו “...”.
In the Akkadian language butter was called "himatu".
אז מהמילה “himatu” הגיעה לעברית המילה ”חמאה".
|from the word|butter||||
So from the word "himatu" came the word "butter" in Hebrew.
מה שמעניין זה שאחר-כך, מאותו השורש, הגיעה גם המילה "מחמאה".
||||||der Wurzel||||Lob
|||that after||from that|root||||compliment
What is interesting is that later, from the same root, the word "compliment" also came.
אתם יודעים מה זה "מחמאה"?
||||compliment
Do you know what a "compliment" is?
"מחמאה" זה משהו טוב שאנחנו אומרים למישהו אחר.
||||||to someone|
A "compliment" is something nice we say to someone else.
לדוגמה, אם אני פוגשת את חברה שלי ואני אומרת לה "וואו, איזה סוודר יפה את לובשת", מה שאמרתי לה זה מחמאה.
|||meet||friend|||||wow||sweater|||wearing||that I said|||
For example, if I meet my girlfriend and I say to her "Wow, what a nice sweater you're wearing", what I said to her is a compliment.
מחמאה זה קומפלימנט.
||compliment
A compliment is a compliment.
אגב, בעברית אומרים "לתת מחמאה", לא "להגיד מחמאה".
übrigens|||||||
by the way|||||||
By the way, in Hebrew they say "to give a compliment", not "to say a compliment".
אם מישהו אמר לכם משהו נחמד אתם יכולים להגיד "הוא נתן לי מחמאה", או "היא נתנה לי מחמאה".
|someone||||||||||||||||
If someone said something nice to you, you can say "He gave me a compliment", or "She gave me a compliment".
ויש גם פועל ספציפי, הפועל זה "להחמיא".
||||||komplimentieren
||verb||verb||to compliment
There is also a specific verb, the verb "to compliment".
אז אם מישהו נתן לכם מחמאה הוא בעצם החמיא לכם.
|||||||eigentlich||
||||||||complimented|
So if someone gave you a compliment, he actually complimented you.
אני כמובן חושבת שזה מאוד מעניין שבעברית יש קשר בין המילה "מחמאה" למילה "חמאה".
||||||in Hebrew|||||||
Of course I think it is very interesting that in Hebrew there is a connection between the word "compliment" and the word "butter".
אוקיי, בואו ניקח עוד דוגמה, והפעם נדבר על מילים שקשורות למשפחה.
||nehmen wir||||||||
||Let's take|||and this time|||||
Okay, let's take another example, and this time we'll talk about words related to family.
המילים "אמא", "אבא", "סבתא" ו-"סבא" הגיעו אלינו מארמית.
|||||grandpa|||from Aramaic
The words "mother", "father", "grandmother" and "grandfather" came to us from Aramaic.
שמתם לב פעם שכותבים את המילים האלה קצת מוזר?
|||they write|||||
Have you ever noticed that these words are written a little strangely?
האות האחרונה בכל המילים האלה היא "א".
Buchstabe||||||
letter||||||
The last letter in all these words is "a".
המילה "אמא" זה "א", "מ", "א".
The word "mother" is "a", "m", "a".
המילה "אבא" זה "א", "ב", "א".
The word "father" is "a", "b", "a".
וזה קצת מוזר, כי בדרך-כלל כשאנחנו שומעים "א" בסוף מילה בעברית זה "ה".
||strange|||||||||||
And it's a bit strange, because usually when we hear "a" at the end of a word in Hebrew it's "e".
אבל לא.
but no.
כאן אנחנו תמיד צריכים לכתוב את האות "א", והסיבה לזה היא שהמילים האלה הגיעו מארמית, ובארמית כתבו אותן עם "א" בסוף וככה זה נשאר גם בעברית.
||||||||and the reason|||the words||||and in Aramaic|they wrote|||||||||
Here we always have to write the letter "a", and the reason for this is that these words came from Aramaic, and in Aramaic they were written with "a" at the end and that is how it remains in Hebrew as well.
אז עכשיו אתם יודעים למה כותבים "אמא" "א", "מ", ”א".וכמובן שיש עוד הרבה מאוד מילים שהגיעו לעברית מארמית.
|||||we write|||||||||||||
So now you know why we write "mother" "a", "m", "a". And of course there are many other words that came to Hebrew from Aramaic.
זה לא אומר שבכולן יש "א" בסוף, אבל לפעמים זה המצב.
|||in all of them|||||||the case
That doesn't mean they all have an "a" at the end, but sometimes that's the case.
ובואו נסתכל על דוגמה אחרונה לתקופה הזאת, והדוגמה היא המילה "שחמט".
let's|||||for the period||the example|||chess
And let's look at one last example from this period, and the example is the word "chess".
"שחמט" זה משחק לוח אסטרטגי.
|||Brett|
||||strategic
"Chess" is a strategic board game.
משחקים אותו שני אנשים ולכל אחד יש חיילים שיכולים לזוז על הלוח, ויש גם מלך, והמטרה של המשחק היא ליצור פוזיציה במשחק שבה המלך של השחקן השני לא יכול לזוז או לברוח.
|||||||||||||||цель игры||||||||||||||||убежать
|||||||||||||||||||schaffen||||||||||||fliehen
games|||||||||||board||||goal||||create|position|the game||||||||||to escape
It is played by two people and each has pawns that can move on the board, and there is also a king, and the goal of the game is to create a position in the game where the other player's king cannot move or escape.
אני בטוחה שאתם מכירים את המשחק הזה.
I'm sure you know this game.
אז השם של המשחק מגיע בעצם מפרסית.
||||comes||Persian
So the name of the game actually comes from Persian.
בפרסית "שאה" זה "מלך האימפריה" ו-"מט" זה "מת".
in Persian|king of the empire|||the empire||dead||dead
In Persian "Shah" is "king of the empire" and "mat" is "dead".
זאת אומרת, "לא חי יותר".
I mean, "no longer alive".
אז המשמעות של המילה זה "מלך מת" – "שחמט".
So the meaning of the word is "dead king" - "chess".
מעניין, לא?
Interesting, isn't it?
אני חושבת שזה מאוד מעניין ויש עוד הרבה מילים כאלה עם סיפורים קטנים מאחוריהן, אבל אנחנו צריכים להתקדם.
|||||||||solche||||||||vorankommen
|||||||||||||behind them||||
I think it's very interesting and there are many more words like that with little stories behind them, but we need to move forward.
אגב, המילה "דוגמה" הגיעה לעברית מהשפה היוונית דרך השפה הפרסית.
||||||Greek|||Persian
By the way, the word "example" came to Hebrew from the Greek language through the Persian language.
אבל זה כבר סיפור אחר.
But that's another story.
אוקיי.
OK.
עכשיו אנחנו נוסעים קדימה בזמן ומגיעים לסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
|||||||||and beginning||
Now we travel forward in time and reach the end of the 19th century and the beginning of the 20th century.
בערך בזמן הזה הרבה מאוד יהודים מתחילים לדבר על ציונות.
|||||||||Zionism
Around this time, many, many Jews start talking about Zionism.
"ציונות" זה בגדול הרעיון שיהודים צריכים לחזור לחיות בארץ ישראל וגם צריכים לחזור לדבר עברית.
"Zionism" is broadly the idea that Jews should return to living in the Land of Israel and should also return to speaking Hebrew.
באותו הזמן עברית זה לא שפה שבה מדברים ביומיום.
||||||||im Alltag
that||||||||daily life
At the same time, Hebrew is not a language that is spoken on a daily basis.
זאת לא שפה מודרנית שבה מדברים למשל בשוק.
This is not a modern language that is spoken in the market, for example.
עברית עד לאותו הרגע היא שפה קדושה.
||||||Heiligkeit
||that||||holiness
Hebrew until that moment is a sacred language.
היא שפה שבה בדרך-כלל מדברים על יהדות, על תורה, על מצוות, על חגים, אבל לא מדברים בעברית על מתמטיקה או על כימיה או, כמו שאמרתי, לא הולכים לעשות קניות בעברית.
|||||||||||Gebote|||||||||||||||||||
|||||||||||commandments||holidays|||||||||||||||||
It is a language in which you usually talk about Judaism, about the Torah, about mitzvot, about holidays, but you don't talk about mathematics or chemistry in Hebrew or, as I said, you don't go shopping in Hebrew.
בגלל שבמשך כל-כך הרבה שנים עברית הייתה שפה קדושה שבה בעיקר מדברים על תורה ועל דברים קדושים חסרות בה מילים שאיתן אפשר לדבר על דברים מודרניים.
|für so viele Jahre||||||||||vor allem|||||||||||||||
|||||||||||||||||holy||||that you can|||||modern
Because for so many years, Hebrew was a sacred language in which mainly Torah and holy things are spoken, it lacks words with which one can speak about modern things.
אז מה אנשים עושים?
So what do people do?
אנשים מנסים להחיות את העברית.
||wiederbeleben||
||revive||
People are trying to revive Hebrew.
הם מנסים לחזור לדבר בעברית וגם לבנות אותה מחדש.
||||||||neu aufbauen
|trying|||||||
They are trying to get back to speaking Hebrew and rebuilding it as well.
כל הסיפור הזה הוא מאוד מאוד מעניין אבל אני לא רוצה לדבר על זה הרבה היום.
This whole story is very very interesting but I don't want to talk much about it today.
מה שחשוב הוא שבגלל שאנשים מנסים לחזור ולדבר בעברית ביומיום, נכנסות אליה מילים מכמה שפות אירופאיות, לדוגמה מגרמנית, מצרפתית וגם מיידיש.
||||||||||enter|||from several|||||||Yiddish
What is important is that because people try to return to speaking Hebrew on a daily basis, words from several European languages enter it, for example from German, French and also from Yiddish.
בואו נראה כמה דוגמאות.
Let's see some examples.
דבר אחד שהעברית לקחה מהגרמנית הוא השמות של החודשים.
||||||||die Monate
|||took|from German||||the months
One thing that Hebrew took from German is the names of the months.
הצורה שבה אנחנו אומרים את החודשים בעברית מאוד דומה לאיך שאומרים אותם בגרמנית ולא כל-כך דומה לאנגלית או לצרפתית.
||||||||similar|||||||||||
The way we say the months in Hebrew is very similar to how they are said in German and not so similar to English or French.
לדוגמה, החודש הראשון בעברית הוא ינואר, ולא “january” כמו באנגלית.
|||||||ינואר||
For example, the first month in Hebrew is January, not "January" as in English.
מקום נוסף שבו אפשר לראות את הגרמנית הוא האקדמיה.
place|additional|||||||
Another place where you can see German is the academy.
זאת אומרת, מילים שקשורות ללימודים באוניברסיטה.
I mean, words related to university studies.
בעברית, עד היום אנחנו משתמשים במילים כמו "קורס", "סמסטר", "פרופסור", "דקאן", כל המילים האלה הגיעו בעצם מהגרמנית.
||||||||||dean||||||
In Hebrew, to this day we use words like "course", "semester", "professor", "dean", all these words actually came from German.
וגם השמות של הדברים שלומדים, כמו "אקולוגיה", "מתמטיקה", "פסיכולוגיה" הרבה יותר דומים לגרמנית מאשר לאנגלית.
|Namen||||||||||||than|
||||||Ecology||||||German||
And also the names of the things you study, such as "ecology", "mathematics", "psychology" are much more similar to German than to English.
מילה נוספת שנכנסה לעברית מגרמנית היא המילה "צימר".
|||||||гостевой дом
|||||||Zimmer
||that entered|||||guesthouse
Another word that entered Hebrew from German is the word "zimmer".
בגרמנית המילה הזאת פשוט אומרת "חדר".
In German this word simply means "room".
אבל בעברית אנחנו משתמשים בה כשאנחנו מתכוונים לבית קטן שבו גרים במהלך חופשה של כמה ימים.
||||||имеем в виду|||||в течение||||
||||||meinen|||||||||
But in Hebrew we use it when we mean a small house where we live during a vacation of a few days.
בדרך-כלל זה בית שנמצא בטבע והוא מאוד יפה ונעים וזה משהו שפופולרי להגיד וגם לעשות עד היום.
Usually it is a house that is in nature and it is very beautiful and pleasant and it is something popular to say and do to this day.
צימרים נמצאים בעיקר בצפון הארץ והרבה מאוד ישראלים נוסעים לצימר לחופשה קטנה של סוף-שבוע.
||hauptsächlich||||||||||||
cabins|||||||||to the cabin|||||
B&Bs are found mainly in the north of the country and many Israelis go to B&Bs for a small weekend vacation.
עכשיו בואו נסתכל על יידיש.
Now let's look at Yiddish.
הרבה מאוד מילים שהגיעו לעברית מיידיש הן בעצם מילים קצת מצחיקות או מילים של סלנג.
||||||||||funny||||
Many words that came to Hebrew from Yiddish are actually somewhat funny words or slang words.
למשל, אני מאוד אוהבת את המילה "נודניק".
||||||Nervensäge
||||||nag
For example, I really like the word "snooze".
מה זה "נודניק"?
What is a "snooze"?
"נודניק" זה מישהו, זאת אומרת, בן-אדם שכל הזמן מבקש או שואל משהו, וזה מעצבן אתכם.
||||||||||||||nervig|
||||||||||||||annoying|
A "snoozer" is someone, I mean, a human being who keeps asking or asking something, and it annoys you.
אז אם מישהו כל שתי דקות שואל אתכם משהו, אולי שאלה שכבר עניתם עליה, אתם יכולים להגיד "יוו, איזה נודניק הוא.
|||||||||||schon|||||||||
|||||||||||||||||Wow|||
So if every two minutes someone asks you something, maybe a question you've already answered, you can say "Yo, what a snooze he is.
למה הוא כל הזמן שואל אותי שאלות?".
Why does he keep asking me questions?".
אם זאת אישה אז אנחנו נגיד שהיא "נודניקית".
|||||||nag
If it's a woman then we'll say she's a "snooze".
לדוגמה, הרבה פעמים ילדים אומרים שאמא שלהם היא נודניקית.
|||||that mom|||
For example, many times children say that their mother is a snooze.
מילה מעניינת נוספת שהגיעה מיידיש זה הפועל "לפרגן".
|||||||поощрять
||zusätzlich|||||loben
|||||||to support
Another interesting word that came from Yiddish is the verb "to praise".
"לפרגן" זה אומר להגיד למישהו משהו טוב על משהו שהוא עושה כדי לגרום לבן-אדם להרגיש טוב.
||||jemand||||etwas||||||||
to compliment||||||||||||||||
To "compliment" means to tell someone something good about something they do to make a person feel good.
לדוגמה, אם יש לי תלמיד שעושה עבודה ממש טובה ובסוף השיעור אני אומרת לו "וואו, כל הכבוד, אתה עבדת עם הטקסט הזה ממש יפה, למדת את כל המילים כמו שצריך, מעולה, איזה יופי", אז כל המונולוג הזה, זה אומר שאני מפרגנת לתלמיד שלי, אני אומרת לו דברים טובים על משהו שהוא עושה.
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||Хвалю|||||||||||
||||||||||||sage|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
||||||||||||||||well done||||||||you learned|||||||||||the monologue|||||supportive|the student||||||||||
For example, if I have a student who does a really good job and at the end of the lesson I say to him "Wow, well done, you worked with this text really well, you learned all the words properly, excellent, what a beauty", then this whole monologue, it means that I I praise my student, I tell him good things about something he does.
ואיזה מילים הגיעו לעברית מצרפתית?
And what words came to Hebrew from French?
האמת היא שהרבה מהמילים האלה כנראה נכנסו גם לשפת האם שלכם.
|||||wahrscheinlich|||||
||||||||language||
The truth is that many of these words have probably also entered your mother tongue.
מילים כמו "גורמה", "בוטיק", "בגט", אבל גם מילים כמו "קפושון", שזה כובע כזה שיש לסווטשירט, או בעברית יש גם את המילה "קורקינט".
|||||||||Kapuze|||||Sweatshirt|||||||Scooter
||gourmet||baguette|||||hood||hat|||sweatshirt|||||||scooter
Words like "gourmet", "boutique", "baguette", but also words like "capushon", which is the kind of hat that a sweatshirt has, or in Hebrew there is also the word "scooter".
מה זה "קורקינט"?
"קורקינט" זה כלי תחבורה קטן עם שני גלגלים.
Самокат|||||||
||vehicle|||||wheels
A "scooter" is a small vehicle with two wheels.
אני אשים תמונה של קורקינט בטרנסקריפט.
|||||im Transkript
I will put a picture of a scooter in the transcript.
ובעצם המילה הצרפתית לדבר הזה היא “trottinette”, אבל איכשהו לעברית המילה הזאת הגיעה עם טעות קטנה, מישהו שמע משהו לא נכון, אז בעברית אנחנו אומרים "קורקינט".
||||||||irgendwie|||||||||||||||||
||||||scooter||Somehow||||||mistake|||heard||||||||scooter
And actually the French word for this thing is "trottinette", but somehow this word arrived in Hebrew with a small mistake, someone heard something wrong, so in Hebrew we say "scooter".
והמילה הזאת חשובה כי בתל-אביב הקורקינטים החשמליים מאוד מאוד פופולריים בשנים האחרונות, אז אולי כדאי שתדעו את המילה הזאת.
|||||||||||||||sollten||||
||||||the scooters|electric|||popular||||||you know|||
And this word is important because in Tel Aviv the electric scooters have been very, very popular in recent years, so maybe you should know this word.
אוקיי, סיימנו שתי תקופות.
|we finished||
Okay, we've finished two periods.
דיברנו על התקופה העתיקה ודיברנו על המאה ה-19 ועל המאה ה-20.
We talked about the ancient period and we talked about the 19th century and the 20th century.
ועכשיו בואו נדבר על המאה ה-21.
And now let's talk about the 21st century.
זאת אומרת, בערך 20 השנים האחרונות.
I mean, about the last 20 years.
וכאן השפה העיקרית שממנה הגיעו מילים לעברית היא האנגלית.
||hauptsächlich|aus der|||||
||||||||the English
And here the main language from which Hebrew words came is English.
האמת היא שעל הנושא הזה אפשר לדבר ממש הרבה.
die Wahrheit||über||||||
The truth is that we can talk a lot about this topic.
וכמובן שהאנגלית לא השפיעה על העברית רק ב-20 השנים האחרונות.
|English||||||||
And of course English did not affect Hebrew only in the last 20 years.
זה התחיל מזמן.
||vor langer Zeit
It started a long time ago.
לדוגמה, הרבה מילים מהאנגלית נכנסו לעברית כבר במאה ה-20 בגלל המנדט הבריטי שהיה בארץ.
||||||||||das Mandat||that was|
|||from English|entered||||||the mandate|||
For example, many words from English entered Hebrew already in the 20th century because of the British mandate in Israel.
שמתם לב, המילה שבה השתמשתי היא "מנדט", כמו המילה באנגלית.
||||||Mandat|||
||||||mandate|||
You noticed, the word I used is "mandate", like the word in English.
אז היו מילים שנכנסו לעברית כבר באמצע המאה ה-20, אבל כמובן שמאז שהאינטרנט נכנס לחיים של אנשים האנגלית נכנסה באופן הרבה הרבה הרבה יותר חזק.
||||||in der Mitte||||||||||||||||||
|||that entered|||in the middle|||||since that|that the internet|entered|||||entered||||||
So there were words that entered Hebrew already in the middle of the 20th century, but of course since the Internet entered people's lives, English entered in a much, much, much stronger way.
מעניין שאפילו אם תלכו עכשיו ברחוב בישראל, לדוגמה בירושלים, תראו שחלק גדול מהפרסומות שיש ברחוב הן באנגלית.
|||you walk|||||||that part||the advertisements||||
It is interesting that even if you walk down the street in Israel now, for example in Jerusalem, you will see that a large part of the advertisements on the street are in English.
אז לפי דעתי, אנשים בישראל ממש רגילים לראות את האנגלית בחיים שלהם.
|||||||to seeing||||
So in my opinion, people in Israel are really used to seeing English in their lives.
זה כמובן לא אומר שכולם משתמשים באותה הכמות של מילים באנגלית בשפה שלהם.
|||||||количество|||||
|||||||die Menge|||||
|||||||amount|||||
هذا بالطبع لا يعني أن كل شخص يستخدم نفس القدر من الكلمات الإنجليزية في لغته الخاصة.
This of course does not mean that everyone uses the same amount of English words in their own language.
ככל הנראה שאנשים צעירים משתמשים בזה הרבה יותר מאשר אנשים מבוגרים.
|||young people|||||||
Apparently young people use it much more than older people.
ואולי גם אנשים שעובדים במקצועות טכנולוגיים משתמשים בזה יותר מאשר אנשים שלא עושים את זה.
|||||technological|||||||||
And maybe also people who work in technological professions use it more than people who don't do it.
אבל באופן כללי יש המון מילים שנכנסו לעברית מאנגלית.
But in general there are a lot of words that entered Hebrew from English.
והיום אני מציעה לכם להסתכל על שתי קטגוריות של מילים כאלה.
||предлагаю||||||||
||vorschlage||||||||
And today I suggest you look at two categories of such words.
לקטגוריה הראשונה אנחנו יכולים לקרוא "העברית של האינטרנט".
to the category|||||||
We can call the first category "the Hebrew of the Internet".
ובקטגוריה הזאת אנחנו יכולים למצוא מילים כמו "אפליקציה", "גיימר", "היי-טק", "דיגיטלי", "וירטואלי", "פידבק" ו-"צ'אט".
and in the category|||||||application|gamer|||digital|virtual|feedback||
And in this category we can find words like "app", "gamer", "high-tech", "digital", "virtual", "feedback" and "chat".
כל המילים שאמרתי עכשיו הן מילים שישראלים מכירים מאוד טוב ומשתמשים בהן בחיי היומיום שלהם.
|||||||||||||everyday life|
All the words I just said are words that Israelis know very well and use in their daily lives.
תשימו לב שלמרות שהמילים האלה הגיעו מאנגלית לא את כולן אנחנו אומרים בדיוק כמו באנגלית.
pay||despite||||||||||||
لاحظ أنه على الرغم من أن هذه الكلمات جاءت من اللغة الإنجليزية ، إلا أننا لا نقولها جميعًا كما هي تمامًا باللغة الإنجليزية.
Note that even though these words came from English, we don't say all of them exactly like in English.
לדוגמה, בעברית אומרים "דיגיטלי" במקום "דיג'יטל", אז "ג" במקום "ג'".
||||statt von|||||
|||||digital||||
For example, in Hebrew they say "digital" instead of "digital", so "c" instead of "c".
ומה שחשוב זה שכשאתם משתמשים במילים האלה בעברית תשתמשו בהן כמו שאומרים בעברית.
||||||||use||||
And what is important is that when you use these words in Hebrew you use them as they say in Hebrew.
אל תגידו "דיג'יטלי" כי אנשים פשוט לא יבינו מה אתם בדיוק אומרים.
||digital|||||||||
Don't say "digitally" because people just won't understand what exactly you're saying.
או לדוגמה, אנחנו אומרים את המילה "אפליקציה", אבל אנחנו אף-פעם לא אומרים "אפ", כמו שאומרים באנגלית.
Or for example, we say the word "app", but we never say "app", as we say in English.
אנחנו תמיד אומרים את כל המילה.
We always say the whole word.
בקטגוריה הזאת כמובן יש עוד הרבה הרבה הרבה מילים שלא אמרתי אותן עכשיו, אבל כל המילים האלה הגיעו לעברית בגלל האינטרנט.
in the category||||||||||||||||||||
En la categoría||||||||||||||||||||el internet
In this category, of course, there are many, many, many more words that I didn't say now, but all these words came into Hebrew because of the Internet.
ואני חושבת שיש עוד קטגוריה של מילים שהן מילים קצת יותר כלליות, ואולי בעצם בין-לאומיות, שהגיעו לעברית מאנגלית.
|||||||||||Allgemeinheit|||||||
||||category|||||||general||||nationalism|||
||||Categoría|||||||más generales|||entre|internacionales|||
وأعتقد أن هناك فئة أخرى من الكلمات التي هي أكثر عمومية ، وربما عالمية بالفعل ، والتي جاءت إلى العبرية من الإنجليزية.
And I think there is another category of words that are a little more general, and perhaps actually international, that came to Hebrew from English.
Creo que hay otra categoría de palabras que son un poco más generales, quizás incluso internacionales, que han llegado al hebreo del inglés.
למה אני מתכוונת?
||A qué me refiero
what do i mean
¿A qué me refiero?
אני מתכוונת למילים כמו "אלמנט", "סיטואציה", "ליברלי", "מודרני", "אוטומטי", "אטרקטיבי", ועוד ועוד ועוד.
||||element||liberal||automatic|attractive|||
||||Elemento|Situación|Liberal|moderno|Automático|Atractivo|||
I mean words like "element", "situation", "liberal", "modern", "automatic", "attractive", and more and more.
Me refiero a palabras como "elemento", "situation", "liberal", "moderno", "automático", "atractivo", y más y más y más.
אלה לא מילים חדשות ויכול להיות שהן הגיעו לעברית לפני הרבה שנים.
||||podría ser que|||||||
These are not new words and they may have arrived in Hebrew many years ago.
מה שחשוב הוא שאנחנו משתמשים בהן היום.
What matters is that we use them today.
ומה שעוד חשוב לדעתי זה שאתם יכולים להשתמש במילים האלה כשאתם לומדים עברית וכשאתם מדברים עברית.
|noch||||||||||||||
|||in my opinion||||||||||and when you||
|||En mi opinión||||||||||cuando ustedes||
And what is even more important in my opinion is that you can use these words when you learn Hebrew and when you speak Hebrew.
יש אנשים שלא אוהבים את זה.
Some people don't like it.
יש אנשים שאומרים "לא, אם אני לומד עברית אני רוצה לדבר רק במילים שהן בעברית".
Some people say "No, if I learn Hebrew I want to speak only in words that are in Hebrew".
ואני לא ממש מסכימה עם זה.
|||agree||
|||Estoy de acuerdo||
And I don't really agree with that.
אני חושבת שמה שחשוב הוא לדבר, מה שחשוב הוא להיות מסוגל להגיד כמה שיותר דברים.
||||||||||fähig||||
||that||||||||able||||
||||||||||capaz de||||
أعتقد أن المهم هو التحدث ، والمهم هو أن تكون قادرًا على قول أكبر عدد ممكن من الأشياء.
I think what's important is to talk, what's important is to be able to say as many things as possible.
ואם בשביל להגיד משהו אתם רוצים להשתמש במילה כמו "אספקט" או "אינטואיציה" או "הומור" או "דרמה" – מעולה, תשתמשו במילים האלה.
|||||||||aspect||intuition||humor||||use||
|||||||||Aspecto||Intuición||Humor||Drama||usen esas palabras||
And if to say something you want to use a word like "aspect" or "intuition" or "humor" or "drama" - great, use those words.
מה שכן, חשוב לדעת שלא כל מילה באנגלית היא מילה בעברית.
علاوة على ذلك ، من المهم معرفة أنه ليست كل كلمة إنجليزية هي كلمة عبرية.
What is more, it is important to know that not every word in English is a word in Hebrew.
לא תמיד אפשר להשתמש במילה שאתם מכירים באנגלית בעברית.
It is not always possible to use a word you know in English in Hebrew.
איך אפשר לדעת?
How can you tell?
תנסו לשים לב באיזה מילים מאנגלית אנשים משתמשים כשהם מדברים עברית.
try||||||||||
|||||De inglés|||||
Try to notice which English words people use when they speak Hebrew.
תנסו לשים לב באיזה מילים אני משתמשת.
Try to notice which words I use.
אני עושה את זה יחסית הרבה, גם כדי שאתם תוכלו להבין אותי טוב יותר וגם כדי שאתם תוכלו להשתמש במילים האלה אחר-כך.
||||relativ viel||||||||||||||||||
||||relatively||||||||||||||||||
||||Relativamente|||||puedan|||||||||||||
I do this relatively often, both so that you can understand me better and so that you can use these words later.
וגם אם אתם לא בטוחים אני תמיד ממליצה לכם לשאול מישהו.
||||seguros|||recomiendo||preguntar a alguien|
And even if you are not sure, I always recommend you ask someone.
אתם יכולים לשאול את החברים שלכם "תגיד, אפשר להשתמש במילה הזאת בעברית?".
||||los amigos|||||||
You can ask your friends "Say, is it possible to use this word in Hebrew?".
אם כן – אחלה, ואם לא, אז כנראה שהחבר שלכם יוכל להגיד לכם מה המילה בשביל הדבר הזה בעברית.
||super toll|||||||||||||||
||great|||||the friend||||||||||
||Genial|||||el amigo||podrá decir||||||||
If so - great, and if not, then your friend will probably be able to tell you what the word for this thing is in Hebrew.
אוקיי, אנחנו הגענו לסוף.
|||the end
Okay, we've reached the end.
כמו תמיד, אם יש לכם שאלות בנושא הזה או בכל נושא אחר אתם ממש ממש מוזמנים לשלוח לי מייל עם השאלות שלכם ואני אשמח לענות עליהן.
||||||the topic||||topic||||||send||||||||answer|
||||||||||||||||enviar|||||||||
As always, if you have any questions on this or any other topic, you are very welcome to send me an email with your questions and I will be happy to answer them.
חוץ מזה, אני גם מאוד אשמח אם תוכלו לתמוך בפרויקט הזה.
||||||||unterstützen||
besides|besides that|||||||support||
|||||me alegraría||puedan|Apoyar|en el proyecto|
Besides, I would also be very happy if you could support this project.
אפשר לעשות את זה באתר שנקרא “ko-fi”, ושם אתם יכולים לקנות לי קפה וככה לתמוך בפודקאסט.
|||||||||||||||support|
You can do it on a site called "ko-fi", and there you can buy me a coffee and support the podcast that way.
את הלינק לעמוד ה-“ko-fi” שלי אני אשים בתיאור של הפרק.
|the link|page|||||||the description||
||la página|||||||||
I will put the link to my "ko-fi" page in the description of the episode.
זהו.
כמו תמיד, תודה רבה רבה שהאזנתם והאזנתן, ואנחנו נשתמע בפעם הבאה.
||||very much||||||
كما هو الحال دائمًا ، شكرًا جزيلاً لك على الاستماع والاستماع ، وسنسمع منك في المرة القادمة.
As always, thank you very much for listening and listening, and we'll hear from you next time.
יאללה ביי!
let's go|
אגב, אלה מילים שהגיעו מערבית ומאנגלית.
übrigens|||||
by the way|these|||from Arabic|and English
Por cierto|estas||llegaron de|del árabe|y del inglés
By the way, these are words that came from the West and English.
ביי!
