בין השורות מסביב לעולם - ערים Between the lines around the world - cities

שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,

והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על דרך החיים וצורת היישוב We will talk about the way of life and the form of the settlement

שמשותפת היום לרוב תושבי העולם:

העיר והעירוניות. The city and urbanity.

בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית רוב בני האדם חיים בערים. For the first time in human history most humans live in cities.

השינוי הדרמטי הזה הוא עניין של השנים האחרונות,

והוא התרחש בעקבות מעבר של מאות מיליוני אנשים,

קודם כול בסין ובהודו, מהכפר אל העיר.

כך שלדוגמה בסין

יש כבר יותר ממאה ערים עם לפחות מיליון תושבים בכל אחת, There are already more than a hundred cities with at least a million inhabitants in each,

ומה שעוד יותר מדהים הוא, שעד אמצע העשור הבא And what's even more amazing is, that by the middle of the next decade

המספר הזה יוכפל, ועד אמצע המאה הזאת That number will double, and by the middle of this century

שני שליש מתושבי העולם יגורו בערים. Two thirds of the world's inhabitants will live in cities.

איך מתמודדים עם גידול עצום שכזה של הערים?

איך מסדירים את המגורים והתחבורה והשירותים How to arrange housing and transportation and services

לאוכלוסייה גדולה כל כך

שמצטופפת בשטח מוגבל וקטן יחסית?

במובנים רבים, העיר משמעותית יותר מהמדינה.

את רוב השירותים אתה מקבל בעיר והיא קובעת את רמת החיים שלך,

לכן העירוניות היא האתגר הגדול של המאה ה-21.

איך לעשות עיר טובה,

כזאת שמעניקה איכות חיים משופרת לכל תושביה,

ולא רק לעשירים ולחזקים, שגרים בשכונות יוקרה מוקפות חומות? And not just for the rich and powerful, who live in upscale neighborhoods surrounded by walls?

הפתרון עובר במערכות תחבורה חדישות ונקיות,

שמאפשרות תנועה מהירה וזולה בעיר,

ללא זיהום, פקקים, בעיות חניה ותאונות.

בבנייה חכמה, החוסכת באנרגיה ובמים, In smart construction, which saves energy and water,

ומספקת דיור בהישג יד לכל קבוצות האוכלוסייה.

ביצירת שטחים ירוקים בלב הערים,

בפתרונות סביבתיים חכמים שמאפשרים טבע עירוני נגיש,

ובטיפול נכון באשפה העצומה שהעיר מייצרת.

ובעיקר, הפתרון טמון בגישה הרואה בעיר מנוף לפיתוח חברתי.

ואגב, יותר מתשעים אחוז מהישראלים חיים ביישובים עירוניים,

מה שהופך את העניין לרלוונטי במיוחד עבורנו.

שלום ליוחאי, למילה, לאורי, לדריה ולענבל.

שלום. -טוב, אז עכשיו נעשה משאל קצר.

מאיפה אתה? -מתל אביב.

מבת ים. -רמת השרון.

מושב עזריה. -קריית אונו.

או-קיי. אז מה שקורה כאן באולפן משקף את המצב בישראל,

שבה רוב גדול של הישראלים גרים ביישובים עירוניים,

את בעצם הכפרייה, המושבניקית היחידה.

טוב. אז...

מילה, בת ים. טוב לגור בעיר, בבת ים?

כן, כי גם יש לי, איפה שאני גרה,

אז אני מכירה שם...

כל החברים שלי בעצם גרים שם,

ואנחנו קרובים אחד לשני,

אז ככה שזה תמיד כיף,

גם אפשר להיפגש, אז לא צריך שאחד יבוא מרחוק או דברים כאלה.

אבל זה גם אפשר בכפר לעשות, בקיבוץ, במושב, ביישוב קטן.

מה מיוחד בעיר, בזה שהיא גדולה?

יש איזשהו משהו משונה בזה,

שזה שהיא גדולה וזה שהיא

מפוארת כזאת,

אז זה יותר כיף מאשר בכפר.

למה יותר כיף? -לגור בת"א?

נגיד.

כי... -או בירושלים, או בחיפה,

בעיר גדולה.

בעיר גדולה, כי אתה...

יש אזורים יותר,

אז כל מי שאתה מכיר בעצם,

כל החברים שלך, בית הספר קרוב,

אתם כולם גרים אחד ליד השני,

זה קצת כמו במושב, אבל...

אחד ליד השני.

אני גר במרכז ת"א,

אז אנחנו עושים...

איפה אנחנו נפגשים? בים,

בכיכר המדינה,

אולי לפעמים הולכים לאכול ביחד.

זאת אומרת שיש לכם הרבה

מה לעשות,

יש כל מיני מוסדות

ודברים בעיר.

גם בית הספר מאוד קרוב.

הכול קרוב, השירותים,

יש חנויות, יש מסעדות.

רמת השרון היא הייתה

עד לא מזמן מושבה,

ויש לנו שני...

מה שמיוחד ברמת השרון,

אין לנו כאלה שכונות ואזורים,

כי זו עיר די קטנה,

ויש לנו שני רחובות ראשיים

שבהם קורה הכול.

ונגיד זה כיף להיות בעיר,

כי נגיד אפשר ללכת לבד ל...

יש לנו קאנטרי ברמת השרון. We have country in Ramat Hasharon.

אז תראי מה הוא אמר,

דריה, המושבניקית שלנו,

הוא אמר: בעיר קורה הכול.

יש הרבה דברים בעיר.

אז את מרגישה,

שאת גרה ביישוב קטן,

שחסר לך מה שהעיר מציעה?

אני ספציפית, קשה לי...

אני חושבת שיהיה לי קשה מאוד

לחיות בעיר, כי אני...

אני ילדה של מושב,

זה כיף לי המרחבים האלה,

זה כיף לי לצאת לגינה.

ואני חושבת שיש משהו במושב, בזה שאתה

צריך למצוא לך את התעסוקה בגינה, You need to find employment in the garden,

הטבע נותן לך את המרחב, ואתה נותן לעצמך את התעסוקה.

אתם מבינים למה היום בעולם

יש היפוך כזה, There is such a reversal,

ואנשים עוזבים את הכפרים,

עוזבים את המרחבים,

את הטבע,

והולכים להצטופף בערים?

שנייה, שנייה, אחד אחד.

כן, יוחאי. -כי יש כאלה

שלא יכולים לחיות בזה,

והם מבינים ש...

אם הם רוצים לקנות דברים

הם חייבים לצאת מהכפר,

אז הם מעדיפים כבר

לחיות בעיר, ושיהיה להם

הרבה יותר קרוב לבית

את כל הדברים שהם צריכים בעצם.

ומה קורה בעיר,

כשכל האנשים האלה מגיעים?

בכפר, קצב החיים

הוא נורא איטי,

הכול כזה ברוגע וזה,

והיום קצב החיים נורא עולה,

כל הזמן יותר ויותר ממהרים, All the time more and more in a hurry,

למרות שדווקא

תוחלת החיים עולה גם כן,

אז לכן כולם באים לעיר,

שבה הכול קורה נורא מהר

והכול קרוב. -יש בעיר המון מבחר,

ואגב, סבתא שלי גרה במושב,

אני אוהב לבקר אותה לפעמים,

וגם אני קצת נהנה מהשקט, And I also enjoy the quiet a bit,

מהמרחבים, נגיד שאפשר

ללכת, להסתובב נגיד

עם קורקינט או אופניים,

וכאילו, אלה מרחבים פתוחים,

ואפשר לצאת ל...

בעיר אתם מרגישים...

אתם מרגישים בעיר

פחות בטוחים? Less confident?

אני לא. בעיר שלי... אני חושבת שאין מה לפחד

כל עוד אתה גר בעיר,

כי אני חושבת שיש אבטחה

ויש משטרה ויש את כל ה... And there are police and there are all the ...

כלי העזר האלה,

שבעצם אם צריך איזה משהו,

אז אפשר לפנות אליהם. So you can contact them.

תגידו, מה זה עושה לנו,

שנייה, אני רוצה לשאול אתכם,

שאלה ככה שהיום

היא מעסיקה המון אנשים בעולם.

מה עושים החיים בעיר

לחברה האנושית?

זה שאנשים עכשיו

הם גרים ביחד

בערים נורא גדולות,

נורא קרובים אחד לשני,

לא כל אחד בבית קטן,

ככה בשדה משלו, אלא כולם So in his own field, but everyone

ככה במקום די הומה וצפוף,

איך זה משנה

את החברה שלנו,

מה זה עושה לה? -אני דווקא חושבת

שזה נותן תחושה של בדידות. That it gives a sense of loneliness.

בדידות. -כן.

דווקא בגלל שאנשים קרובים?

איך זה? -אני חושבת

שזה נובע משום שבעיר

אתה לא מכיר את כולם,

ואתה לא מתחבר לכולם.

אבל יש לך הזדמנות

להכיר יותר, כי פשוט

יש יותר אנשים סביבך.

נכון, אבל אני חושבת,

מאחר שאתה לא מכיר את כולם,

איך אתה יודע

אם מישהו רוצה להרע לך?

ולפעמים גם

זה בא מסיבות שאתה בבית,

ואז אתה לבד,

ואם אתה לא גר עם משפחה,

אז אתה נשאר לבד.

ולפעמים גם המרחקים בעיר

הם משפיעים,

ורכבות או מכוניות.

ואולי גם, מצד שני,

אם אנחנו חיים ביחד,

למשל תחשבו על בית משותף For example, think of a shared home

עם המון משפחות,

או על רחוב

שיש בו הרבה אנשים,

לא רק בית אחד

ביישוב מבודד,

אולי אנחנו גם צריכים

להתחשב יותר אחד בשני, ו...

צריך, אבל...

אני לא חושבת כמו דריה,

אני חושבת ש...

דווקא כשיש את כל ה...

הסביבה הזאת מסביבך,

שאתה מלא בחברה,

ושאתה בוחר את החברה הזאת,

אז זה רק מוסיף לך יותר חברים

ואתה מכיר אנשים חדשים,

ואני חושבת ככה,

אני לא חושבת כמו שדריה חושבת.

שנייה רגע, אני רוצה לשאול אתכם עוד שאלה נורא חשובה.

רגע, רגע, רגע, שנייה.

אם הייתם יכולים לשנות משהו אחד

בעיר, לא רק בעיר שלכם, אלא בכלל בערים בעולם, בארץ,

שיהפוך אותן ליותר טובות.

מה הייתם עושים כדי שחלק מהדברים שאתם אומרים יקרו?

יותר מרחבים ירוקים, פתוחים. More green, open spaces.

אני רוצה רגע להתייחס למה שהיה קודם, מה שדריה אמרה. I want for a moment to refer to what was before, what Daria said.

ברמת השרון, שהיא אמרה שזו בדידות,

אני חושב שברמת השרון, אם תצא

לאחד הרחובות המרכזיים לעיר,

תצא לסיבוב,

בטוח תפגוש מישהו שאתה מכיר,

כי מסתובבים שם

המון המון אנשים ו...

זה כיף. נגיד פעם,

לפני כמה ימים הסתובבתי עם חבר שלי,

פגשתי שלושה אנשים שאני מכיר, שכאילו סתם פגשתי אותם.

כן, ענבל. -אני חושבת... בקשר לשאלה שאתה שאלת קודם.

מה היית משפרת, אם היית ככה נוגעת במשהו?

גם אני הייתי מוסיפה הרבה יותר טבע בערים, כי היום,

כיוון שיש כ"כ הרבה אנשים,

אז נורא צפוף והכול מלא בניינים

כדי שיהיה מספיק מקום לכולם,

ולי דווקא נורא חסר

הירוק והטבע והעצים.

רגע. כן, יוחאי.

אני גם חושב שצריך יותר

את המרחבים ה...

וגם אני לא מסכים עם דריה,

אבל אני מסכים עם אורי,

שהוא אמר שהרבה יותר

קל לחיות בעיר, כי אתה יכול,

אם אתה, למשל,

אתמול הלכתי

לכיכר המדינה

עם עוד ילד, פגשנו חמישה חברים,

אז... -או-קיי.

אז אנחנו רגע נעשה כאן הפסקה קצרה,

ומייד את כל השאלות האלה שאתם פה מעלים בצדק רב,

נשאל מומחית, את פרופסור רחל אלתרמן, מתכננת ערים,

איך היא רואה את עתיד הערים בעולם, וגם כאן בישראל. מייד.

שלום לפרופסור רחל אלתרמן,

מומחית לערים מהטכניון וממוסד שמואל נאמן. -שלום. An expert on cities from the Technion and the Shmuel Na'eman Institute. -Hello.

למה עיר, למה את עוסקת בזה, מה כ"כ מושך אותך בעניין הזה?

עיר היא הניצוצות של האנושות. -מה זאת אומרת?

זה אומר שההבדל

בין האנשים לבין חיות

זה הנושא

של האינטראקציה החברתית.

ועיר מביאה אנשים ביחד,

בעצם אנשים יצרו עיר

כדי להיות ביחד, כדי לעסוק

בהפריה הדדית של רעיונות,

כדי להתחכך באופן חברתי,

כדי להתחכך באופן פיזי,

כדי לעשות כדאיות,

לתת כל מיני שירותים,

כמו אלה שאתם הזכרתם קודם,

כך שיהיה כדאי לתת

קולנוע ותרבות...

אז רגע, לפני הקולנוע,

בואי, אני אלך טיפה אחורה, Come on, I'll go back a little,

איך הערים צמחו בעצם,

הערים כפי שאנחנו

מכירים אותן היום?

מבחינה היסטורית,

איך זה נוצר?

הערים צמחו

כאשר החברה האנושית

התחילה להשתכלל

מעבר לצורך לגדל משהו,

לגדל צמחים או חיות

ולאכול אותם,

פשוט מאוד, כל אחד לחוד. Very simple, each one separately.

החברה האנושית

התארגנה כך ש...

הערים התחילו לאפשר

את היצירה הנוספת,

את השלטון, את התרבות,

דברים שבפיזור של הכפרים Things in the dispersal of the villages

לא יכולים להתרחש.

ז"א שזו לא סתם צורת יישוב,

איפה שהבן-אדם גר

ואיזשהו עניין כזה אקראי,

אלא זה משהו

הרבה מעבר לזה. Much beyond that.

הקרבה הזאת בין האנשים

יוצרת את הדברים הנוספים האלה,

שאולי לא יכולים להתקיים

במקומות אחרים.

לחלוטין. תשים לב

שהיצירות התרבותיות הגדולות

הן לא בכפרים,

ואם זה מישהו או מישהי מכפר,

אז הם אחר כך

בעצם את התרבות עצמה,

את היצירה הגדולה,

הם עשו בעיר והפיצו בעיר.

אותם ניצוצות

הם המכפיל הענק, העיר

היא המכפיל של התרבות,

היא מכפיל של יצירתיות,

היא המכפיל של הכלכלה,

אולי עוד נדבר על זה.

גם של דמוקרטיה,

או שדווקא עיר עלולה להוביל

לתופעות פחות דמוקרטיות?

מה דעתך? -בסדר,

אבל דמוקרטיה היא גם

הפחות דמוקרטיה, במובן הזה The least democracy, in that sense

של מפגש הרעיונות,

יכול ליצור גם כאוס

וגם רעיונות גדולים,

אבל זה כבר עניין של הנהגה,

ובעיר יש יותר סיכויים

שתצמח הנהגה. טובה או רעה, That leadership will grow. Good or bad,

זאת כבר שאלה אחרת.

מה העיר האהובה עלייך?

אין עיר אחת שאהובה עליי,

וגם אני אולי אאכזב אותך,

שאין דבר כזה עיר טובה,

אין דבר כזה תכנון טוב

באופן אבסולוטי. -על זה אנחנו

לא נסכים, אבל בסדר,

בואי נשמע. למה? -למה?

משום ש...

הערים לא דומות זו לזו,

ויש ערים שיש בהן אלמנט,

היבט מסוים שהוא טוב,

והיבטים אחרים שהם לא טובים.

תני דוגמה ממקום

שמצא חן בעינייך בעולם.

טוב, אז בוא ניקח ערים

שמתמודדות עם קושי קודם.

העיר ונקובר,

אני קוראת לסוג כזה של ערים

ערים מפונקות. למה?

כי קנדה היא מדינה מפונקת,

עם 30 מיליון אנשים,

עם אחת הכלכלות

הכי מפותחות בעולם,

עם התוצר לנפש,

העושר לנפש, שהוא עצום,

בין הכי גבוהים בעולם, Among the highest in the world,

עם מרחבים אין-סופיים. -אבל זהו,

גם שם אפשר לעשות עיר

שהיא כזאת מתפרסת

ואין לה עיר,

לעומת זאת, ונקובר היא מקום

מצטיין. -זאת אומרת

שוונקובר הצליחה לשנות

את הקוד הגנטי של קנדה,

ששם, כמו בארה"ב,

הערים פרוסות לרוחב, The cities are sliced sideways,

וזה לא טוב.

הן נתמכות רק ע"י המכוניות,

אין-סוף שטח לכבישים,

שמפר את הסביבה,

גורם לרוחק, ובעצם

כבישים ורכב הם אנטי עיר,

זה הפוך מעיר, מהניצוצות,

זה עושה ניצוצות, אבל באגזוז, It makes sparks, but in the exhaust,

לא באנושיות.

ונקובר, במדיניות,

לא בטבע של העיר, Not in the nature of the city,

לא בכלכלה העצמית, Not in the self-economy,

עשתה שינוי בזה שהיא...

שהמנהיגים והקהל, והציבור,

רצו יותר צפיפות. זה לא אומר

שוונקובר כולה היא כזאת.

אז תני דוגמה, רחל,

לעיר ממקום פחות מפונק,

כמו שאת אומרת,

שכן הצליחה לעשות שינוי טוב.

מקום יותר קשה.

אם תרשה לי אחר כך

גם לתת עוד עיר, שלישית.

עיר שנייה קודם.

או-קיי, שנייה...

או תעברי ישר לשלישית.

לא, לא, אני רוצה את השנייה,

עשינו הסכם. -או-קיי.

השנייה זו העיר מדיין.

בקולומביה. -בקולומביה, כן.

העיר מדיין יש לה טוב,

אבל יש לה גם...

כאילו, כאילו. הטוב הוא

שכמו בכל ערי דרום אמריקה,

יש לה אזורי סלאמס עצומים,

ואזורי הסלאמס,

בכל עיר בעולם שיש בה הר,

אזורי הסלאמס

מטפסים מלמטה למעלה.

אם נשאל אחר כך

את הילדים למה,

אז אולי הם יענו.

מכל מקום, זאת התופעה,

ובלמעלה אין שירותים.

לא שירותי...

אי אפשר להגיע לשום מקום.

מה עשתה מדיין?

עשתה רכבל מלמעלה,

עם תחנה באמצע, עד למטה,

כך שאנשים יכולים להגיע לעבודה.

אמבולנס לא יכול להגיע,

אבל אנשים כן יכולים להגיע לעבודה,

ואחרים מעתיקים אותה.

אז זו עיר קשה מאוד,

עיר ענייה,

עיר לא הכי ענייה בעולם,

אבל עיר ענייה,

והצליחה את זה לפתור.

ועכשיו השלישית. -רגע, רגע, שנייה.

לפני זה,

ניתן פה את רשות הדיבור Permission is granted here

לחברים. -יאללה. -כן, יוחאי.

הכה את המומחית. Beat the expert.

הכה את המומחית.

את חושבת ש... -קודם כול, זה כיף.

תן כאפה, זה "הכה את". זהו.

את חושבת שלבן אדם

יותר כדאי לגור בעיר

מאשר לגור במושב?

אנשים עושים את השיקול. People make the decision.

לגור במושב זה לוותר

על הרבה הרבה הרבה דברים,

וחלק מהם אתם ציינתם קודם.

בעיר יש,

באופן הטבעי של עיר,

גם בעיר הכי ענייה בעולם,

יש הרבה יותר אפשרויות,

קודם כול, אפשרויות תעסוקה.

תעסוקה זה הדבר...

להביא פרנסה,

אפשרויות פרנסה

זה אל"ף-בי"ת של מחיה.

ובעיר יש, בהגדרה,

הרבה יותר אפשרויות תעסוקה.

על כן גם בערים

הכי עניות בעולם,

באים מהכפר אל העיר,

והעיר גדלה לשלושים מיליון.

מה יש? אם היה כ"כ נחמד

ויופי וכיף ופרות בכפר,

אז הם היו באים לעיר?

אבל במדינה כמו ישראל...

אבל רחל, אולי גם בעיר מסוכן,

ואולי לא בטוח,

ואולי לא כל כך טוב לילדים?

כן, אבל עושים מבחר,

כל דבר בחיים אנחנו בוחרים

מה זה לעומת זה.

בכפר, אתם יודעים,

מי כאן במושב? דריה.

היא גם רצתה לשאול אותך שאלה, כן. -אחר כך.

אז במושב,

הדברים שיש במושב,

את יודעת טוב מאוד,

יש אוויר, יש...

קהילה קטנה, יש קרבה לטבע,

אבל יש הרבה ויתורים.

מצד שני,

מה שאתם לא הזכרתם, What you didn't mention,

אתם, המושבניקים והקיבוצניקים

בישראל, במדינה מפותחת,

נותנים שירותים Providing services

עצומים לעירוניים. Enormous for urban.

כי אנחנו בעצם החקלאים.

אתם החקלאים,

אתם מחזיקים את השטחים הפתוחים.

ואלמלא הם,

השטחים הפתוחים

היו בחקלאות מתועשת.

אז רגע, בואי ניתן להם

הזדמנות לשאול עוד שאלה.

כן, ענבל. -אומרים כל הזמן

שלילדים טוב לחיות בכפר,

ולמבוגרים בעיר בשביל העבודה,

אבל שטוב שהילדים

יהיו בטבע ובמרחבים הפתוחים,

את מסכימה עם זה?

אי אפשר,

זה לא אחד מול השני. It's not facing each other.

תארי לעצמך

שכל שמונה וחצי מיליון המשפחות בישראל

היו כולן גרות בכפר,

אתם יודעים מה היה קורה?

קודם כול, לא הייתה ישראל,

כי לא ניתן לעשות כלכלה

בתפרוסת של מקומות קטנים.

כך שמה זאת אומרת

יותר טוב או יותר רע?

העובדה היא שרק שישה אחוזים

מהמשפחות בישראל בוחרות

לגור בכפר. בישראל

אפשר לבחור,

אפשר לא לגור בכפר.

או שאולי, אולי

זה לא סותר.

אפשר לגור בעיר,

ושיהיה לך טבע גם בעיר,

כמו שאמרתם.

גנים ופארקים ועצים

וירוק בעיניים, גם בעיר.

לא בדיוק. תלוי בצפיפות.

אבל רגע, אנחנו חייבים

לעשות הפסקה קצרה.

מייד נמשיך ונדבר על השכונה שלנו

בתוך העיר. מייד. Inside the city. Immediately.

חזרנו לעיר, ועכשיו בואו נציץ לשכונה שלנו,

הילדים משכונת חיים במקרה הזה, סדרה ששודרה בחינוכית כמובן.

"פה כל אחד מכיר את השכן ממול, "Here everyone knows the neighbor across the street,

"וזה לזה אומרים הם בוקר טוב בבוקר.

"וזו את זו שואלת: איך את מרגישה?

"ומה עם הכביסה, ומה עם התינוקת?

"זו לא שכונת פאר,

"זו לא שכונה של עוני,

"ויש בה ילדים

"כמוך וכמוני.

"בואו נספר כיצד חיים הילדים

"בשכונת חיים.

"בואו נספר כיצד חיים הילדים

"בשכונת חיים".

טוב, כשאני הייתי בגילכם, הסדרה הזאת הייתה

הדבר, כל הילדים ראו. אתם בטח לא מכירים אותה, נכון?

או-קיי, אבל לשכונה אתם כן מתחברים.

ילדים כמוך וכמוני, וכולם פוגשים את כולם,

זה גם קורה אצלכם בשכונה, מילה?

אני אישית לא גרה בשכונה. -אלא?

אני גרה ברחוב, אבל עדיין I live on the street, but still

כולנו, יש לי...

רוב החברים שלי הם

באותו רחוב שלי.

נו, זה סוג של שכונה.

כן, אפשר להגיד.

וכולנו ביחד, וככה שאם אנחנו

רוצים להיפגש או משהו,

אז זה יותר קל ויותר כיף.

וזה טוב שבעיר ככה

מתערבבים אנשים

מכל מיני סוגים?

למה, מה טוב בזה?

ככה אפשר להכיר עוד סוגים.

למשל, סתם דוגמה,

אם יש לי חברה שהיא

ממוצא שונה משלי למשל, From a different origin than mine for example,

אז אני מכירה את המוצא שלה,

וככה זה גם

מכניס אותי לעוד איזה...

זה מכניס לי עוד ידע.

אתם מכירים את השכנים

בבניין שלכם?

במושב ברור, כי המושב קטן.

במושב זה ברור,

אבל השאלה בעיר,

שחיים הרבה אנשים. -לנו

אין בדיוק שכונה,

יש לנו שני רחובות מרכזיים

שבהם הכול קורה.

כי אצלי, החברים מבית ספר

הם מפוזרים בכל העיר.

כאילו, אין לנו

ממש סוג של שכונה,

יש לנו מקומות עיקריים We have major places

שבהם אנחנו נפגשים. -תגידו,

ואיזה דבר טוב יוצא מזה

שבעיר מתערבבים אנשים

מכל מיני...

כמו שמילה אמרה, מוצאים,

ומכל מיני סוגים?

כי אם אתה גר במושב,

אתה לא כל כך נפתח, You are not so open,

אתה מכיר את אותם אנשים

ספציפיים כל הזמן

שאתה שם בעצם.

גם הרבה פעמים

אנשים במושב דומים לך,

כי אתם

מקבלים את אותו חינוך

והמשפחות נורא... כאילו, And the families are terrible... like,

ההורים גדלו ביחד,

וזה עבר ככה שהילדים ככה...

אז תדעו לכם שבעירוניות,

למה שאתם אמרתם כאן

קוראים עירוב אוכלוסיות,

עירוב אוכלוסיות,

ויש עוד עירוב אחד חשוב בעיר,

שקוראים לו עירוב שימושים, Called a mix of uses,

זאת אומרת בעיר

גם יש חנויות ובתי ספר

וכל מיני שימושים

שאנשים עושים

במרחב העירוני.

ובעצם, למה טוב לערבב

חנויות ומסעדות

ובילויים עם מגורים?

אולי צריך לעשות בנפרד,

שיהיה רחוק אחד מהשני,

שלא יפריע?

כי אז נגיד אם יש לי סופר

ממש קרוב לבית, ואם אנחנו

צריכים נגיד משהו דחוף

אז אני יכול ללכת אליו ישר,

ויש אצלנו המון חנויות

שקרובות לבית.

צריך לעשות את החיים נוחים.

רחל, הם צודקים ככה מבחינה תכנונית?

זה נכון שזה יהיה קרוב?

הם צודקים, והם מביעים

ביקורת עצומה וחמורה

נגד התכנון הרווח Against profit planning

עד לאחרונה, שאמר:

בואו נפריד שימושי קרקע,

ואנשים לא רוצים

את החנות לידם.

והתכנון הלאומי והמקומי,

גם בישראל, פשע,

ממש עשה פשע בעניין הזה

של הפרדת שימושים.

עכשיו משנים קצת את הגישה,

ובארץ יש לנו הזדמנות

לעשות את זה,

כי יש לנו ערים צפופות,

אז העירוב הזה

בהחלט יכול לשאת פרי. Can certainly bear fruit.

ויש לנו עוד חוב,

כי את אמורה גם להגיד

עיר שלישית, הבטחנו. -כן.

כן? -העיר השלישית היא ת"א.

אה, דווקא פה.

דווקא פה אצלנו.

העיר ת"א היא עיר מצוינת.

בואו ניקח משהו שהוא חבוי,

והמשהו הזה זה אופן הניהול. And that something is the way of management.

עיר יכולה להיות

עם כל מיני דברים פיזיים נחמדים

ואפילו עם אוכלוסייה נהדרת,

אבל אם ההנהגה והניהול

לא טובים - על הפנים.

תל אביב היא בעצם העיר

עם התכנון הכי טוב,

עם ההנהגה הכי טובה,

והיא באמת

שינתה הרבה מאוד דברים.

מה היא שינתה?

תל אביב היא עיר

שמתאימה לילדים.

אני אתן לכם נתון מפתיע,

שגם ניצן לא יודע:

היא העיר עם הכי הרבה ילדים

בכל המדינות המפותחות בעולם.

אה. -כן.

הישראלים לא מודעים לזה.

כשהאוכלוסייה שלה

פחות צעירה,

יש שם אוכלוסייה יותר מבוגרת.

לעומת מה?

לעומת ערים אחרות בעולם,

המפותח,

היא עם הכי הרבה ילדים.

טוב לילדים? כן. תל אביב,

אולי אפילו בלי לחשוב על זה,

עשתה את זה טוב לילדים.

תל אביב היא הראשונה

שהתחילה להעיף קצת

כלי רכב ולהכניס אופניים,

היא הראשונה

שעושה כל מיני פעולות

שמאפשרות לצעירים

לבוא ביחד כדי ליצור ביחד,

היא נותנת

הרבה יותר שירותי ציבור

מערים אחרות.

טוב, אותי את לא צריכה לשכנע,

אני תל אביבי,

אני אוהב את תל אביב,

אפילו התמודדתי

על ראשות העיר בת"א. -ידוע.

כן. אבל...

כאן אנחנו נאלצים להיפרד.

אנחנו מסיימים,

עד כאן "מסביב לעולם - בין השורות".

תודה לדריה, ליוחאי, למילה, לאורי ולענבל.

תודה גם לך, פרופסור רחל אלתרמן,

ותודה לכם שם בבית. להתראות.

ואנחנו נמשיך לדבר. כן, ת"א זו עיר מצוינת,

בכלל עיר, לדעתי היא עיר מצוינת.

כן, ענבר.

ענבל. -ענבל.

אמרת קודם שזה טוב

לשלב את הבתים עם החנויות.

כן, זה ניצן אמר. -כן...

תמיד לזכור שמה שעושה עיר טובה

אלה הניצוצות שלה,

ההפרדה של השימושים האלה

היא המלאכותית,

היא לא נעשית באופן טבעי.

כשאתם נוסעים...

אולי תלכו לכפר ערבי,

ששם התכנון עוד לא הרס, Where the planning has not yet been destroyed,

אז שם אתם רואים,

במקומות יותר מסורתיים

אתם רואים

שיש חנויות ויש בתים, והכול ביחד.

כשנוסעים ל... אני יודעת, ליוון,

אז רואים את הדברים האלה ביחד,

זה נחמד, זה רומנטי.

מה שקלקל את זה

זה התכנון הממסדי,

ולמה? כי התחילו לחשוב...

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום