"המשפחה שלי לא תהיה כמו שאני גדלתי": יאנה הייתה חיילת בודדה | כאן מקשיבים "My family will not be like the one I grew up with": Yana was a lonely soldier Here we listen

‫הרגשת גאה עם המדים והנשק? ‫-הרגשתי שעשיתי תיקון עם עצמי. Feeling proud of your uniform and weapons? -I felt I made a correction with myself.

‫בטח כשהייתי חוזרת עם נשק, ‫היועצת שלי בבית הספר Probably when I would come back with a weapon, my school counselor

‫הייתה אומרת לי, ‫"וואו, יאנה, וואו, יאנה". She would say to me, "Wow, Yana, wow, Yana."

‫וכאילו אני יודעת שהיא ‫באמת נלחמה עליי בתיכון. And like I know she really fought me in high school.

‫וואי, זה מרגש נורא, לא? ‫-כן. Wow, that's awfully exciting, no? Yes.

‫לסגור מעגל כזה. ‫-כן, לגמרי. Close such a circle. Yes totally.

‫בת כמה היית כשהתקשרת למשטרה? ‫-בת תשע. How old were you when you called the police? - Nine years old.

‫ממש ילדונת. ‫-כן. Really a girl. Yes.

‫איך... מאיפה המחשבה, האומץ, ‫להרים טלפון למשטרה בגיל תשע? How ... Where did the thought, the courage, to pick up the phone to the police at the age of nine come from?

‫כי כל הבית שלי כל הזמן היה הרוס. Because my whole house was constantly destroyed.

‫אני לא יכולה להגיד שידעתי מהן ההשלכות. ‫כאילו, זה היה באמת אינסטינקט. I can not say that I knew the consequences. Like, it was really instinct.

‫הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, ‫ואם אני לא מתפוצצת ובורחת, I felt like I'm about to explode, and if I did not explode and run away,

‫אני לא מצליחה לקיים... כאילו, ‫למה אז באתי לעולם? I can not sustain ... like, why then did I come into the world?

‫לאכול מכות, כאילו? ‫זו המהות? Eat beatings, like? Is this the essence?

‫כשניתקתי וראיתי את המשטרה, ‫אמרתי, מה עשיתי? מה עשיתי? When I hung up and saw the police, I said, what did I do? what did I do?

‫ואז השוטרים אמרו, ‫"לצערי את תצטרכי להתלוות אלינו", Then the cops said, "Unfortunately you'll have to accompany us,"

‫ובאמת, אחרי כמה שבועות ‫הגעתי באמת למסגרת הראשונה שלי, And really, after a few weeks I really got to my first frame,

‫לפנימיית בית הילד בתל אביב. To the boarding school of the boy's house in Tel Aviv.

‫ומה קרה משם? באמת נהיה יותר טוב? ‫-לא. And what happened from there? Are we really getting better? No.

‫לא. אני חושבת שהעניין בבית ‫גרם לי להיות... No. I think the interest in the house made me ...

‫קשוחה מאוד, לא חברותית. Very tough, not sociable.

‫פשוט ברחתי מהפנימייה כי לא הרגשתי ‫שמישהו מכיל אותי, מקשיב לי. I just ran away from the boarding school because I did not feel that anyone contained me, listened to me.

‫לאן עברת? ‫-לרמת השרון, לפה. Where did you go? -To Ramat Hasharon, here.

‫גדלתי בבית, במשפחתון כזה, ‫עם 14 נערות בסיכון. I grew up at home, in a nursing home like this, with 14 girls at risk.

‫משהו קצת יותר קטן, ‫משהו יותר מכיל, ששמים לב אליי. Something a little smaller, something more containing, that pays attention to me.

‫רגע, אז מתי בעצם הכרת ‫את המשפחה המאמצת שלך? Wait, so when did you actually meet your adoptive family?

‫פה, ברמת השרון. Here, in Ramat Hasharon.

‫באיזה גיל? ‫-בגיל 13. At what age? -At age 13.

‫ונירה זאת נירה, ‫אז היא מקבלת ואוהבת. And Nira is Nira, so she accepts and loves.

‫האימא המאמצת. ‫-נכון. The adoptive mother. Right.

‫היא נותנת לי את המקום, ‫את הבמה, She gives me the place, the stage,

‫ופתאום הרגשתי גם מה אני רוצה להיות ‫כשאני אהיה גדולה. And suddenly I also felt what I want to be when I grow up.

‫בבית שלי לא הרגשתי את זה. In my house I did not feel it.

‫זאת אומרת... ראית אותה. I mean ... you saw her.

‫ראית איך היא נראית, איך היא לבושה, ‫איזו יפה היא. You saw what she looked like, how she was dressed, how beautiful she was.

‫זה המודל, את אומרת. ‫-כן. That's the model, you say. Yes.

‫ואז את מתגייסת לצבא. ‫-ואז אני לא מתגייסת לצבא. Then you enlist in the army. - Then I'm not enlisting in the army.

‫לא גייסו אותי בהתחלה. I was not recruited at first.

‫לא רצו שאני אתגייס. They did not want me to enlist.

‫לא רצו שאני אתגייס ‫בגלל שיש דבר כזה בישראל They did not want me to enlist because there is such a thing in Israel

‫שנקרא "נקמת הורים", ‫וחששו שאני באמת אנקום בהורים שלי. Called "Parental Revenge," and feared I would actually take revenge on my parents.

‫לא רצו שיהיה לך נשק. They did not want you to have a weapon.

‫לא רצו שיהיה לי נשק, ‫אבל לא הייתי מוכנה לקבל את זה. They did not want me to have a weapon, but I was not prepared to accept it.

‫איך התחושה להתגייס ‫ולהגיע באמת למקום חדש כזה, How does it feel to enlist and really get to such a new place,

‫עם העבר שלך? With your past?

‫כל החיים הסתרתי. All my life I hid.

‫עד גיל 18 הסתרתי את סיפור החיים שלי. ‫נורא התביישתי. Until the age of 18 I hid my life story. I was terribly ashamed.

‫גדלתי גם בבית ספר של... ‫רגע. I also grew up in a school of ... a moment.

‫גדלתי בבית ספר של... ‫בית ספר "פנסי" כזה, I grew up in a school of ... such a "fancy" school,

‫ולא סיפרתי לאף אחד ‫עד גיל 18 כלום. And I did not tell anyone until the age of 18 anything.

‫ואז בגיל 18 כשנחשפתי לדבר הזה ‫של חיילים בודדים, Then at the age of 18 when I was exposed to this thing of lone soldiers,

‫אז פתאום הרגשתי חלק. Then suddenly I felt smooth.

‫פתאום הרגשתי שיש עוד אנשים דומים לי ‫ואני לא צריכה להתבייש או לפחד. Suddenly I felt there were other people like me and I should not be ashamed or scared.

‫אבל אז, כן, נורא התביישתי. ‫כאילו, למה את גרה בפנימייה? But then, yes, I was terribly ashamed. Like, why do you live in a boarding school?

‫למה זה? ‫למה את נחשבת חיילת בודדה? why is it? Why are you considered a lone soldier?

‫ותמיד זה "מה יגידו". And it's always "what will they say".

‫והיום אתה במקום אחר. ‫היום כאילו, שיגידו. אז זה אחרת. And today you are somewhere else. Today as if, let them say. So it's different.

‫חיילת בודדה זה אומר בן אדם בודד? ‫-לא. A lone soldier does that mean a lone person? No.

‫זאת הגדרה קצת קשוחה. ‫-זאת הגדרה מאוד קשוחה. This is a somewhat tough definition. - This is a very tough definition.

‫אבל זה שאני לא בקשר עם ההורים, ‫צריך לבסס את זה באיזשהו סטטוס. But the fact that I'm not in touch with the parents, needs to establish it in some status.

‫וזה הסטטוס. And that's the status quo.

‫ומהן ההשלכות של הסטטוס הזה? And what are the implications of this status?

‫יש חסרונות בהיבטים ‫קצת יותר אישיים. There are drawbacks in slightly more personal aspects.

‫בהרגשה שלך הפנימית, הכוונה. ‫בארוחות שישי, בחגים. In your inner feeling, intention. At Friday dinners, on holidays.

‫בטקס בצבא. ‫-מה בטקס בצבא? ספרי. At an army ceremony. - What about the ceremony in the army? Books.

‫היא לא הגיעה, היא לא יכלה לבוא. She did not come, she could not come.

‫אימא שלך? ‫-נירה. Your mother? -Nira.

‫העניקו לי גם כומתה, ‫ונורא רציתי שיראו, אז כאילו... I was also given a beret, and I really wanted them to see, so like ...

‫"תראו", ואין. "Look," and there is none.

‫וזהו. And that's it.

‫הסתכלת על ההורים האחרים? ‫על המשפחות האחרות? Did you look at the other parents? About the other families?

‫העדפתי שלא. ‫הפרצוף שלי היה למטה. I preferred not to. My face was down.

‫כאילו, בכל התמונות שאני רואה, ‫אני רואה כזה... Like, in all the pictures I see, I see one ...

‫נורא התביישתי גם. ‫-במה? I was terribly ashamed too. in what?

‫כי היו מלא מצלמות, ‫ובגלל שזה "קרקל" וזה גדוד מעורב Because there were full cameras, and because it's a caracal and it's a mixed battalion

‫אז כולם היו ומלא תקשורת. So everyone was and full of communication.

‫איך שנגמר הטקס אפילו לא אמרתי ביי ‫למפקדת שלי. How the ceremony ended I did not even say goodbye to my headquarters.

‫פשוט טסתי שאף אחד לא יראה ‫שאני נוסעת ברכבת, שהכול בסדר, ביי. I just flew so that no one would see that I was riding the train, that everything was fine, bye.

‫לאן נסעת? ‫-לבית החייל. Where did you go? - To the soldier's house.

‫חזרתי לתל אביב, לבית החייל, ‫וזהו. I went back to Tel Aviv, to the soldier's house, and that's it.

‫את זוכרת את יום השחרור? ‫-כן. Do you remember the day of liberation? Yes.

‫הייתה לי שמחה בלב, ‫שלוש שנים בצבא - די. I had joy in my heart, three years in the army - enough.

‫באמת, זה שירות קשה. ‫זה שירות מאוד קשה. Really, this is tough service. This is a very difficult service.

‫ואחרי שמשתחררים, מה קורה? ‫-אתה לבד. And after being released, what happens? Are you alone.

‫אתה לבד בשחרור. ‫אין, אין יותר מענקים ואין יותר עזרה You are alone in liberation. No, no more grants and no more help

‫ואתה לבד מול עצמך. And you are alone in front of yourself.

‫ועכשיו, את יכולה לבוא ולשאול, ‫אז מה ההבדל בינך לבין חיילים אחרים? And now, you can come and ask, so what's the difference between you and other soldiers?

‫יש המון הבדל. יש המון הבדל. There is a lot of difference. There is a lot of difference.

‫הם חוזרים לבית שלהם, ‫הם לא משלמים שכירות. They go back to their house, they do not pay rent.

‫זה גם קודם כול רגשי. It is also first and foremost emotional.

‫הקושי הוא רגשי כשאתה מבין ‫שאתה לא יכול לבקש עזרה. The difficulty is emotional when you realize you can not ask for help.

‫אבל אימא מאמצת, מבקשים ממנה, ‫פונים אליה לעזרה. היא לא כתובת? But a mother adopts, they ask her, they turn to her for help. Is not an address?

‫הכתובת היא יותר רגשית עם נירה. ‫הכתובת היא לספר לה חוויות, The address is more emotional with Nira. The address is to tell her experiences,

‫לא מבחינה כלכלית. ‫אני לא מרגישה שאני יכולה... Not financially. I do not feel I can ...

‫כאילו, לסמוך על זה מבחינה כלכלית. Like, trust it financially.

‫את יודעת, יאנה, שיכול להיות ‫שיצפו בך אנשים שיגידו, You know, Yana, you might be watched by people who say,

‫אוקיי, הצבא צריך לדאוג לחיילים. ‫ברגע שאת יוצאת לאזרחות, Okay, the military needs to take care of the soldiers. Once you become a citizen,

‫למה את בעצם מצפה ‫שהצבא ימשיך לדאוג לך? Why do you actually expect the military to continue to take care of you?

‫אני חושבת שמה שמייחד ‫את המדינה הזאת זה הצבא. I think what sets this country apart is the military.

‫אני חושבת שמה שמגבש את הזהות הזאת ‫זה מי שעשה צבא, I think what solidifies this identity is who made an army,

‫ואני חושבת שעצם זה שיקנו לנו ‫את הזכויות האלה ויכירו בנו, And I think the very fact that they will buy us these rights and recognize us,

‫יבינו שיש פה עוד קטגוריה. They will understand that there is another category here.

‫והקטגוריה הזאת לא מבקשת ‫דברים שהם לא לגיטימיים בעבורה. And this category does not ask for things that are illegitimate for it.

‫אבל זה לא שמצאת את עצמך ברחוב ‫או משהו כזה? But it's not that you found yourself on the street or something?

‫גרתי חודש בבית החייל, ‫בתנאי פנימייה, בתנאים מאוד מאוד קשים. I lived for a month in the soldier's house, in boarding school conditions, in very, very difficult conditions.

‫אני חייבת להודות שאלה תנאים ‫מאוד מאוד לא פשוטים לחייל משוחרר. I must admit that these are very, very difficult conditions for a discharged soldier.

‫ברגע שאת הולכת נגיד ליומיים, ‫לא יודעת, נסעת לחברה, Once you go say for two days, do not know, you went to company,

‫מישהי אחרת מקבלת את המיטה שלך. Someone else is getting your bed.

‫זאת אומרת, אין לך מיטה משלך בעצם? ‫-אין לך כלום. I mean, you do not actually have your own bed? - You have nothing.

‫אני הייתי נערת מזוודה. ‫כך קראו לי. I was a suitcase girl. That's what I was called.

‫נערת מזוודה. ‫מפה לשם, מפה לשם. Suitcase girl. Map there, map there.

‫אני מנסה להבין איך זה בתחושה, ‫בלב שלך, I'm trying to understand what it's like to feel, in your heart,

‫להיות בעולם בלי שאת יודעת ‫שיש לך את הבסיס. Being in the world without you knowing you have the foundation.

‫אני תמיד אמרתי לעצמי ‫שלי יהיה את הבסיס שלי I always told myself mine would be my base

‫כשאני אביא את המשפחה ואת הילדים, When I bring the family and the children,

‫ואני לא אעשה בחיים ‫מה שההורים עשו לנו. And I will not do in life what our parents did to us.

‫וזה נראה לי מה שנורא החזיק אותי. And that seemed to me what terribly held me.

‫אז לא אכפת לי להיות לבד ‫כי אני יודעת שזה לתקופה קצרה So I do not mind being alone because I know it's for a short time

‫וזה לא להרבה זמן, ‫ואני יודעת שתהיה לי משפחה, And it's not for long, and I know I'll have a family,

‫והמשפחה שלי לא תהיה ‫כמו שאני גדלתי. And my family will not be the way I grew up.

‫כי אני מבחינתי, כשאני גדלתי, ‫זה היה הדבר הכי נורמלי בעולם. Because for me, when I was growing up, it was the most normal thing in the world.

‫מה, מרביצים? ‫כולם מרביצים, לא? לא לכולם מרביצים? What, beating? Everyone beats, no? Not everyone beats?

‫והבנתי מהר מאוד שלא. And I realized very quickly that I did not.

‫זאת משבצת שאת מרגישה איתה ‫כבר יותר בנוח היום? Is this a slot you are already more comfortable with today?

‫שהיית חיילת בודדה? ‫-כן. That you were a lone soldier? Yes.

‫אני מרגישה ש... ‫היום אני דווקא אומרת את זה בגאווה. I feel that ... today I am actually saying this with pride.

‫זה ביטחון שהתחיל להעלות תנופה ‫כי התחלתי להבין It's confidence that started to pick up momentum because I started to understand

‫שאתה יכול לעשות את זה לבד. That you can do it yourself.

‫וזה שסיימתי את השירות, ‫שזה לא מובן מאליו בכלל, And the one I finished the service, which is not obvious at all,

‫וזה שאנשים התחילו להאמין בי. And that people started believing in me.

‫כאילו, נראה לי לא אנשים ‫התחילו להאמין בי, Like, it seems to me not people started believing in me,

‫זה נראה לי שאני התחלתי ‫להאמין בעצמי It seems to me that I have begun to believe in myself

‫ובזכות זה אנשים התחילו להאמין בי. And thanks to that people started believing in me.