שרגא בישגדא - בנימין זאב הרצל
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
הי, שלום לכולם. ברוכים הבאים לבלוג של שרגא.
אני, אני מאוד אוהב בעלי חיים.
בעיקר אני אוהב לאלף אותם. פעם היה לי כלב,
ואילפתי אותו להביא את הסוודר שלו כל פעם שקר לו, כן.
אבל החלום האמיתי שלי זה לאלף אריות. זה, זה אתגר אמיתי.
בכל אופן, בינתיים אני מסתפק בלאלף את ארכימדס.
זוכרים את ארכימדס?
הדג שקיבלתי בהפתעה ממני ביום ההולדת החודשי שלי.
כן, אז הנה ארכימדס, הוא נהיה קצת יותר גדול וקצת יותר מזהב.
בואו, בואו תראו מה... מה לימדתי אותו לעשות. שימו לב.
עכשיו הוא לא יזוז, תראו. ארכימדס, לא לזוז!
טה-דאם! הוא קצת זז, אבל אין לו ברירה. לא לזוז!
טיפ-טיפה זז.
אין לו סבלנות כנראה.
עכשיו ארכימדס, בוא תראה להם את התרגיל שאתה הכי טוב בו.
גלגלון.
בוא תראה להם איך אתה עושה גלגלון.
פה צריך קצת עזרה שלי. גלגלון!
מה קורה פה?
גלגלון!
או, בדיוק. גלגלון! אבל גלגלון זה ככה.
ארכימדס!
ארכימדס? -הוא לא שומע! -הוא לא שומע גם לך, עליזה.
גם אתה לא שומע? -אני שומע. מה אמרת?
שארכימדס לא שומע אותך. יש לו מים באוזניים.
אני באמת חשדתי בזה, את יודעת?
אבל אם החלום שלך זה לאלף אריה, אז למה שלא תאלף אריה?
נו, באמת, עליזה, אני מתפלא עלייך. זה רק חלום.
מזל שבנימין זאב הרצל לא חשב כמוך.
מי - בנימין, זאב או הרצל? -בנימין זאב הרצל זה איש אחד.
ולמה מזל שהוא לא חשב כמוני?
כי אם הוא היה חושב כמוך, היום לא הייתה לנו מדינה!
יו! מה זאת אומרת?
זאת אומרת שהיום היית גר בארץ אחרת,
הייתה לך שכנה אחרת, הרבה פחות נחמדה ממני,
והיית מדבר איתה בשפה זרה שהיום אפילו אני לא מבינה.
יו, יו, יו! נשמע מפחיד.
אבל מה הקשר שלו לאילוף אריות? הוא היה מאלף אריות?
אוי, שרגאל'ה, אתה ממש לא יודע כלום. -אני כן יודע כלום!
בנימין זאב הרצל הוא חוזה המדינה. -איזו מדינה?
יכולתי לדבר עליו שעות,
אבל אני צופה בך עכשיו, ואין לי זמן. שלום. -שלום.
יו! שמתם לב? הפעם הראשונה שעליזה אמרה לי שלום.
אבל שנייה, עליזה, איזו מדינה? -הי, שרגא.
עליזה, איזו מדינה? -שרגא. -יבוא!
היה לי פנצ'ר באופניים, אני מוכרחה לשטוף ידיים.
על איזו מדינה דיברת? -אין לי מושג.
אמרתי לעליזה שהחלום שלי הוא להיות מאלף אריות,
והיא אמרה לי שמזל שאני לא הרצל.
בנימין זאב הרצל? -בדיוק! גם את מכירה?
אז היא אמרה לי שאם הייתי הרצל, אז...
אז לא הייתה לנו מדינה, בדיוק כמו שאתה לא מאלף אריות.
גם את? מה יש לכם, כולכם? מה הקטע שלכם?
אני לא מבין אותך.
כי אתה לא יודע מי זה בנימין זאב הרצל. -איך הגעת למסקנה הזאת?
אתה יודע? -את לא צריכה לרחוץ ידיים? -כן.
הרצל, הרצל.
הרצל. הרצל, עבודות אלומיניום. מה זה? רגע.
הרצל. חוזה מדינת ישראל. הבין שליהודים נחוצה מדינה,
ופעל למען הגשמת הרעיון. הקים את ההסתדרות הציונית,
כתב את הספר "מדינת ה..." -נו?
אז אתה יודע מי זה הרצל? -ברור.
הוא חזה את מדינת ישראל, פעל למען הקמתה,
והקים את ההסתדרות הציונית, וכתב את הספר "מדינת ה...".
"מדינת ה..."? -כן, כן. "מדינת ה...".
"מדינת ה...?". -"מדינת ה...".
שרגא, "מדינת ה..."? -כן, כן, ספר מצוין, "מדינת ה...".
קראת אותו? -לא. לא יצא לי, לא יצא לי.
קראת את כל זה עכשיו באינטרנט, נכון? -כן.
טוב, אז לספר קוראים "מדינת היהודים",
ומה שבעצם עליזה ניסתה להגיד לך זה שלהרצל היה חלום... -כן?
והוא פעל כדי להגשים אותו. ולך גם יש חלום,
ואתה לא פועל כדי להגשים אותו. -אוח, באמת!
מה יש לכם, אתם, בכלל? מה את משווה?
לאלף אריות זה לא להקים מדינה, זה הרבה יותר מסוכן.
שרגא, להקים מדינה זה הרבה יותר מסובך.
כן, אז את חושבת שאני יכול להיות מאלף אריות?
אני חושבת כמו עליזה, שאם יש לך חלום,
אתה חייב לפעול כדי להגשים אותו. -נהדר, נטע, החלטתי.
אני אהיה מאלף אריות.
מה עושים?
בוא נחשוב מה הרצל עשה. דבר ראשון הוא כתב את הספר.
כן, אני יודע, "מדינת ה..."
היהודים, "מדינת היהודים", כן. -היהודים, כן, כן.
ובו הוא פרש את החזון שלו לגבי מדינה יהודית.
מעין תכנית פעולה כזאת. -אז אני צריך תכנית פעולה.
תכנית הפעולה שלי זה להיות מאלף אריות. זו תכנית הפעולה שלי. -יפה.
ומה אחר כך? -אחר כך הוא כתב עוד ספר.
עוד ספר? די, נו, את בטוחה? -כן, לספר קראו "אלטנוילנד".
"אלטנוילנד"? -כן, בספר הזה הוא פירט את החזון שלו.
איך את יודעת את כל זה?
סבתא של דודה של אבא של גיסתי. -סבתא של דודה של אבא של גיסתי
החורגת. -אוף... -תאודורה נטע. -ברור.
ולכן אם תרצו, יש...
אם תרצו, יש!
לא, אם תרצו, אין!
"אם תרצו, אין זו אגדה", יה, יה, יה!
ועכשיו נקרא לספר...
"אלטנוילנד". -"אלטנוילנד". מה זה "אלטנוילנד"?
אלטע, את יודעת מה זה "אלטע"? -"אלטע" זה "ישן".
יה, יה, ישן, כמו שצועקים ברחוב "אלטע זאכן! אלטע זאכן!".
"אלטע נוי". מה זה "נוי"? -"נוי" זה "חדש". -חדש, יה, יה. "לנד"?
"לנד"? -"לנד". -"לנד" זה "ארץ".
יה, זה "ארץ", כמו "לאנד" באנגלית...
ויחד זה נותן לנו "אלטנוילנד", זאת אומרת, ארץ ישן-חדש... שה!
ארץ ישן-חדשה, ישנה-חדשה! -יה, יה, יה!
ארץ של מי? -ארץ של היהודים.
הגיע הזמן שתהיה לנו, ליהודים, מדינה משלנו. זהו.
מה זהו? יש לנו מדינה? -לא, אבל יש לנו ספר!
אחרי שהרצל תיאר את החזון,
הוא התחיל לבדוק דרכים להגשמת החזון.
מצוין. זה בדיוק השלב שאני נמצא בו. איך בודקים?
הוא התחיל להתקשר ולהיפגש עם מנהיגים.
מנהיגים. בדיוק. אני צריך להתקשר למנהיג של חיות, כן.
אה, אני יודע למי!
מנהל הקרקס, הקרקס ההונגרי שנמצא פה.
אני מכיר אותו. -רעיון מעולה. -כן, יש לי את הטלפון שלו.
הלו? שלום, איגן.
את מנהל הקרקס, בבקשה.
שלום, אדוני מנהל הקרקס, מדבר שרגא.
אתה אולי מכיר אותי. אני קצת מפורסם, יש לי בלוג.
אה, בסדר.
תשמע, אני רוצה להיות מאלף אריות.
לא, אין לי ניסיון, אבל זה החלום שלי.
מה?
כן. לא, לא, לא.
לא, לא.
בסדר.
תודה גם לך, ואל תתקשר גם אתה!
אני חושב שהוא ניסה להעליב אותי.
לפעמים בדרך להגשמה יש רגעים קשים.
אני חושב שאני אמצא לי חלום אחר. -שלא תעז לוותר.
אבל זה מייאש! -תכנית אוגנדה.
תכנית אוגנדה מאוד גם לך, עליזה, אבל...
לתכנית שלי קוראים "הבלוג של שרגא ביש גדא",
ולתכנית של הרצל קראו "תכנית אוגנדה".
מה, גם להרצל היה בלוג? -כשהאנגלים הציעו להרצל
להקים את מדינת היהודים באוגנדה שבאפריקה... -נו?
הוא היה מוכן לבדוק את הרעיון. -רגע, רגע, רגע. אוגנדה שבאפריקה!
זה מצוין. זה בא לי משמים. יש שם אריות!
כן, אבל שרגא, הרצל העדיף את מדינת ישראל,
וכשהציעו לו את אוגנדה, הוא היה מוכן לבדוק כל רעיון בדרך לפתרון.
אני מוכן לבדוק כל רעיון, אבל אין לי רעיון.
אם תרצה אין זו אגדה. -אין זו אגדה.
עכשיו הישען נא, הישען נא, במטותא, על הגזוזטרה.
איך, ככה? -כן. -ככה? -יה, יה.
יופי, זה הולך להיות צילום היסטורי. -אני מת מרעב.
הזקן טיפהל'ה מסתיר. -אותי הוא מסתיר? -לא, מסתיר את הגזוזטרה.
יופי. כן, בדיוק.
עכשיו תחשוב על משהו.
אני חושב על אוכל, רק על אוכל. אני מת מרעב.
לא, תגיד, תגיד משהו. -בני מעיי מתהפכים, אני מת מרעב.
תאודורה נטע, מתי נפתח המזנון? -לא, לא את זה.
תגיד משהו היסטורי בשביל התמונה, נו. -אה, כן, סליחה.
אם תרצו, אין זו... -לא.
לא, לא, לא, את זה כבר אמרת המון פעמים.
כן, המון פעמים אמרתי. אנשים אומרים לי שאני חוזר על עצמי כל...
יה, משהו חדש. -כן? -בקשר לבאזל,
לקונגרס הציוני הראשון. -בסדר, בבאזל נדבקה לי הבטן לגב. -נו?
לא, לא, בבאזל... אני הייתי רעב מאוד בבאזל. משם זה התחיל,
כי לא היה להם... המזנון היה סגור, אמרו לי: "רק בשמונה הוא נפתח."
רגע, בנימין, באמת. -כן, מה? -משהו יותר יהודי.
מה יהודי? צימעס! לא...
אני מת מרעב, אני לא יכול לחשוב על שום דבר.
בסדר, רק לפני זה, תגיד משהו כמו... -כן?
בבאזל חלמתי להקים... -שום "חלמתי"!
זה כבר לא היה חלום. זו הייתה מציאות.
שם בבאזל זה קרם עור וגידים, בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים.
או, או, בראבו! -זהו, יש לך את התמונה? -יה.
יצאה תמונה טובה? -מעולה.
למרות שחשבתי על רעב ולא על מדינה? -למרות.
אוי, שמונה. המזנון נפתח.
את חושבת שתהיה להם שם חביתה עם נקניק?
אם תרצה, אין זו אגדה. -"אין זו" מספיק.
לא צריך את המילה "אגדה".
בואי.
טוב, אני חייבת לזוז, יש לי מחר מבחן. -עוד מבחן? אויש!
את תמיד מגיעה באמצע שידור ועוזבת מהר כי יש לך מבחן.
זה עושה לי הרגשה כאילו...
כאילו את באה רק בשביל להצטלם לבלוג שלי.
שרגא, באמת, אני באתי לעזור לך להגשים חלום. -ולא עזרת.
גם עוד לא הלכתי, נכון? -נכון.
אז אולי בשלב ראשון תחשוב על משהו שקרוב לאילוף אריות?
מה, אילוף דגים? -לא, אולי טיפול באריות?
וואו, איזה רעיון גדול! -נכון? -איפה? -בספארי.
יו, בספארי! רעיון גדול! -נכון? -כן.
הנה, עזרתי לך. אתה רואה? -נכון.
איך לא חשבת על זה? זה רעיון מבריק.
אני אטלפן לספארי. איפה מספר הטלפון של הספארי?
ביי, שרגא. -ביי!
שמונה, שש, תשע, שבע...
הלו, ספארי?
שלום, מדבר שימפנזה.
שימפנזה?
סליחה, אפשר לדבר בבקשה עם מנהל הספארי?
כן, זה אניד"ר שימפנזה. איך אפשר לעזור?
תשמע, מדבר שרגא. אולי אתה מכיר אותי
מ"הבלוג של שרגא", אני מאוד מפורסם.
רציתי להתנדב לטיפול באריות. זה אפשרי?
למה לא? יש אצלנו הרבה מתנדבים אוהבי חיות.
כן, באמת, אז מתי אפשר להתחיל?
מתי אתה יכול? -אני בדיוק עכשיו סיימתי לשדר בבלוג שלי
אז אני פנוי עד מחר באותה שעה.
אז אתה מוזמן. -יו, גדול! אז אני מיד בא. יו, יו, יו!
צמח לי זקן? כי אני מרגיש מה זה דומה לבנימין זאב...
הרצל.
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
