שרגא בישגדא עונה 4: רובין הוד
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
ברוכים הבאיםל"בלוג של שרגא", זה אני.
היום יום מיוחד מאוד, היום יום אחיינית.
כן, כן, פעם בשבועיים אני מבלה עם האחיינית שלי, ליאורי,
ביום כיף מלא בהפתעות שהכנתי לה
כי דוד שרגא הוא הדוד הכי כיפי מכל הדודים והדודות של ליאורי
וזה אני! הכנתי תכנית בילוי מדויקת. מיד אחרי השידור
אני אסע לאסוף את ליאורי מהבית ונלך לאכול גלידה משובחת
כי ליאורי ואני מאוד אוהבים לאכול גלידה.
משם נמשיך ללונה פארק ומהלונה פארק לסיור לילי בספארי.
אה, מה דעתכם? -משעמם! -משעמם?
משעמם מאוד גם לך, עליזה!
לא נראה לי שכדאי להקדיש יום מיוחד כל כך לבילוי עם אחיינית.
זה יום כל כך מיוחד בגלל הבילוי עם האחיינית, עליזה.
אני אוהב מאוד לבלות עם ליאורי המתוקה.
אבל למה דווקא היום, אתה יודע איזה יום היום?
בטח שאני יודע, מסומן לי ביומן. הנה.
יום האחיינית. -כן, אבל איזה עוד מאורע חשוב
שלא לומר היסטורי, אנחנו חוגגים בתאריך הזה?
היסטורי? -כן. -לי כתוב רק יום האחיינית.
רגע, רגע, רגע. מאורע היסטורי, מאורע היסטורי. אה! -נו, מה?
רגע, היום כתבו את מגילת העצמאות? -לא.
נחתו על הירח? -לא! -בדיוק! אז לי כתוב רק יום האחיינית.
טוב, אז אין לנו מה לדבר. אני יורדת למכולת.
רגע, רגע, רגע. עכשיו, באמצע הבלוג? -כן, כן,
לקנות חלב שאני ממילא לא צריכה.
נעלבת? -יכול להיות שאני אקנה גם קרמבו. -עליזה, אבל...
ניתקה.
נעלבה, למה?
אני לא מבין מה היא נעלבת ומה החידונים האלה,
שתגיד את האירוע ההיסטורי שהתרחש היום וזהו.
אני ממילא לא מתכוון לוותר על הספארי הלילי, זה מאוד כיף.
רואים את כל החיות ישנות, חלק על הגב, חלק על הבטן.
הי, שרגא. -הי, הי, נטע, הי.
מה קרה? -עליזה נעלבה. -למה? -לא יודע.
אז איך אתה יודע שהיא נעלבה? -כי היא ירדה למכולת
לקנות חלב שהיא לא צריכה. -נכון, חלב זה סימן שהיא נעלבה.
ואולי היא תקנה גם קרמבו! -אה, קרמבו זה טוב,
זה אומר שיש עוד סיכוי. -אה, באמת? -כן, קרמבו זה סיכוי.
יכול להיות שהיא נעלבה כי שכחת שהיום זה יום ההולדת שלה?
יום הולדת, איזה, מה, עוד, מה? -מה? אל תגיד לי ששכחת
שזה יום ההולדת של עליזה. -עוד יום הולדת?
היא הרי החליטה שהיא חוגגת יום הולדת כל חודש, שכחת?
אה, זה האירוע ההיסטורי שהיא התכוונה אליו.
עליזה נורא נעלבת כששוכחים את יום ההולדת שלה.
טוב, אבל למה כל חודש, לא מספיק לה פעם בשנה?
מצד שני, עליזה צודקת. למה לחגוג רק פעם בשנה
כשאפשר לחגוג כל חודש?
אויש, באמת. עליזה אוהבת לחוקק חוקים משלה.
נכון, ואתה בסך הכול צריך לעשות מאמץ קל ולהראות לה שאתה זוכר
ובמקרה הזה שהיא כבר יודעת ששכחת,
תעשה מאמץ קצת יותר גדול. אני קניתי לה עוגת דבש. -יו, איזה כיף!
אז מה אני אעשה? רגע, אבל אני לא יכול, אני קבעתי יום כיף עם ליאורי!
אז כשתחזור, שרגא. -לא, זה יהיה מאוחר
כי אנחנו הולכים לטיול לילי בספארי.
את יודעת שחלק מהחיות ישנות על הגב וחלק... -רגע, שרגא, תתרכז.
זאת אומרת שהסיכוי היחידי שלך להפתיע את עליזה
הוא בזמן השידור, כן? -נכון, אבל היא לא בבית. -או-קיי.
אלא אם כן... לא. -מה? -זה לא מספיק, לא. -מה, מה לא?
אני פשוט חשבתי שאם עליזה לא בבית
אז אולי תיכנס אליה הביתה בזמן שהיא לא נמצאת,
תניח לה את הפרחים האלה על השולחן,
תצמיד להם ברכה צבעונית שנכין ואת עוגת הדבש שהכנתי. -גדול.
ונתלה לה שרשרת בלונים וזאת תהיה הפתעה נהדרת משרגא ונטע.
וואו, וואו, וואו, רעיון נהדר! -נכון? -כן!
רגע, אבל איך אני אכנס אליה הביתה?
יש לך מפתח לדירה שלה, לא? -אה, נכון.
אבל הוא רק למקרי חירום, לא, לא, לא.
רק אם במקרה אבד לעליזה המפתח או שיש שרפה או ש...
או-קיי, אבל שרגא, זה מקרה חירום. עליזה נעלבה, יש יותר חירום מזה?
צודקת מאה אחוז!
רגע, רגע, רגע, רגע. אבל עליזה קבעה במפורש
שאסור להיכנס לבית שלה בלי רשות.
אלא אם... -מה?
לא. -מה, מה, מה? את אומרת אם, אחר כך לא...
אתה מכיר את רובין הוד? -מאיזו קומה הוא?
רובין הוד, הוא היה גיבור-עם אנגלי, סייף וקשת מוכשר. -בטח.
הוא חי עם החבורה שלו ביער שרווד והם עברו על החוק
רק כדי לעזור לאנשים אחרים, בעיקר לעניים.
את מנסה לשכנע אותי לעבור על החוק של עליזה? -אני מ...
רגע, רגע, תגידי לי, את מנסה?
שרגא, אני רק מספרת לך על מישהו שעבר על החוק
כדי לעשות דברים טובים לאנשים אחרים.
רובין הוד וחבורתו שדדו אנשים עשירים
ונתנו את הכסף שהם שדדו לעניים. -אה, נהדר!
רגע, וזאת דוגמה למעשה טוב או למעשה רע?
במקרה הפרטי של רובין הוד זה מעשה טוב
כי רובין הוד שדד כסף מעשירים מושחתים
שגזלו את כספם של העניים. -אה, ובטח את יודעת את כל זה
מנטע הוד, נכון? שהיא הייתה דודה של סבתא... -לא, לא, לא,
לא דודה של סבתא, אלא סבתא של סבתא וזאת לא הייתה נטע הוד,
זו הייתה מריונטע שהייתה אהובתו של רובין הוד.
עצרי, סיסמה! -"היער הוא שלך, שמור עליו בפקודה"?
"היער הוא שלך, שמור עליו..." נכון, סיסמה נכונה.
מי את ומה את עושה באמצע היער? -אני מריונטע,
גדלתי על הסיפורים שלך וחלמתי להצטרף אליך
כדי לסייע לחלשים ולעזור לצדק לנצח, בלה, בלה. -וואו, יפה!
הצדק באמת זקוק לעזרה בימינו. אבל את נערה מבית עשיר ומפנק
ורגילה לחיים נוחים. -אני מוכנה להתרגל לחיים פחות נוחים.
באמת? -כן. -טוב, נעשה לך מבחן כניסה קצר. -טוב.
מה צבע הכובע שלי? -זה אני יודעת, ראיתי אותו, נו. אדום.
לא? -לא. -לא, ורוד פוקסיה? -לא. -לא.
נו, לא יודעת. נו, עבור, נו. -לא, לא, לא.
טוב, עוד שאלה.
את רואה איש עשיר לוקח כסף מאיש עני.
מה את עושה? -נותנת לו גם, כי אם הוא לקח כסף ועוד מאיש עני
הוא בטח ממש צריך את הכסף, אז כאילו אני אתן לו.
לא בדיוק, אבל... טוב, הנה עוד שאלה.
בואי נאמר שאת רעבה, איך תשיגי אוכל ביער?
אני אגיד לאליזבת, המבשלת שלנו, שאני רעבה.
כן, אבל אליזבת לא פה. -אה, אופס, נכון אז...
אה, אני אבקש מהמשרתת שלנו, קייטלין, שתבשל לי.
ואיפה המשרתת קייטלין? -אה, היא גם לא פה?
אה, אני יודעת, מה השם של המבשלת שלכם?
אני פשוט אבקש ממנה.
אין לנו מבשלת. -אה. -טוב, תשמעי, את...
את חייבת לענות לפחות על שאלה אחת כדי להתקבל.
אני יודעת כמה זה שתיים ועוד שתיים. -כן, כמה?
ארבע. -נהדר, התקבלת. -יש! -בואי תכירי את החבר'ה.
זהו, ההפתעה כמעט מוכנה. את יודעת מה, נטע?
חשבתי שזה יהיה מפחיד לעבור על החוק של עליזה,
אבל כשהמטרה מוצדקת זה פחות מפחיד מ...
אימא'לה, איך נבהלתי. זה כלום, אל תדאגי.
טוב, שרגא, אבל אתה מוכרח להזדרז,
עליזה בסך הכול ירדה לקנות חלב, בסדר? היא תכף תחזור.
בסדר, בלי לחץ, נטע, למה להיות לחוצים? חשוב להישאר רגוע.
אני רק בודק שהכול במקום. הבלונים פה, העוגה, הפרחים.
הברכה, איפה הברכה? -שרגא, שרגא, בכיס שלך.
אה, נכון. אה, זהו, רגוע, הכול רגוע.
אני ארשום על הברכה הזאת "הפתעה", גדול.
איפה העט? או, הנה העט.
"הפתעה". -שרגא, לא צריך, היא תבין שזאת הפתעה.
נכון, היא תבין שזו...
מה? -היא באה, היא באה, היא מגיעה.
אני שומע אותה מגיעה. -תצא מה...
שרגא?
אימא'לה! נטע. -מה? -מה את עושה? -אני רק...
מה זה, איפה העט שלי? היה לי עט ליד הכורסה תמיד.
איך זה יכול להיות שפתאום הוא נעלם לי? מוזר.
אוי, הנה העט. לא ראיתי.
עליזה, אני יכולה לנסות עלייך תרגיל שלמדתי היום?
תרגיל? -כן. -נו, למה לא?
או-קיי, אז תסתמי אוזניים עם הידיים ותעצמי עיניים.
את מרגישה שאת עפה? -לא.
טוב, אז זה כנראה לא עובד. -כי זה טיפשי!
דברים טיפשיים לעולם לא עובדים.
איפה שרגא? -הוא תכף יתקשר, ביי!
היא כמעט תפסה אותי, איזה מזל שעשית לה את התרגיל
עם העיניים והאוזניים, את ממש הצלת אותי.
כמו שמריונטע הצילה את הרובין הוד שלה.
מריונטע, שלום, חזרתי! -הגיע הזמן, אתה יודע מה השעה, איפה היית?
בעבודה! -עכשיו, אתה יודע מה השעה?
שדדתי שיירה של המלך. -כן, אבל למה באמצע הלילה, רובין?
נמאס לי מהעבודה שלך. למה אתה לא יכול לשדוד
בשעות העבודה המקובלות? -תראי מה הבאתי.
וואו, רובין, מה זה? זה מדהים! מה, זה בשבילי? -לא, זה בשביל העניים.
אבל נו... -לא, זה בשביל העניים. -כל הזמן עניים, עניים.
אתה צריך להחליט, רובין, זו אני או העבודה.
חבר'ה!
זהו! אני מוכן ליום הכיף עם ליאורי, להתראות. -ביי. -ביי. -פורץ,
גנבים, שודדים. -פורץ, גנבים, שודדים מאוד גם לך, עליזה!
מישהו נכנס לי לבית בזמן שהייתי במכולת.
אתם רואים את הבלונים האלה? הם לא היו פה
ועוגת הדבש גם לא הייתה פה בבית. -אבל...
והפרחים האלה גם לא היו, בפירוש לא היו לי בבית.
אני מיד מתקשרת למשטרה. -עליזה! -עליזה! -מה, מה?
הפורצים לקחו לך משהו? -לא, הם רק הביאו דברים.
או, וזה לא נראה לך מוזר? -הי, הנה גם מכתב יש פה.
מה זה? ברכה. וואו.
"שאי ברכות ליום הולדתך החודשי, נטע ושרגא."
וואו! כל כך יפה מצדכם.
ואת לא כועסת שנכנסנו לדירה שלך בלי רשות?
מאוד כועסת שפרצתם, אבל שמחה.
ממש כמו רובין הוד. -רובין הוד, הוא לא אהב לשדוד,
אבל הוא שמח לעשות את זה למען מטרה טובה. -ואו!
מזל טוב, עליזה. -מזל טוב, עליזה! -תודה, תודה.
תכתוב: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
