זהו זה - Fact (חו''ל)
"זהו זה ולא אחרת,
"מים סוף עד ים כנרת,
"בקיבוץ, בכפר, בקרת, זהו זה,
"ולא אחרת.
"אל תהיה הוזה,
"אל תהיה כזה,
"קום וצא מזה,
"קום וזהו זה.
"באוויר הזה
"שאף מלוא חזה,
"זכור שאם תרצה,
"גם אתה תוכל לשנות
"את סוף המחזה
"בזהו זה, ולא אחרת,
"מים סוף עד ים כנרת,
"בקיבוץ, בכפר, בקרת, זהו זה,
"ולא אחרת. זהו זה!"
ערב טוב.
עד לפני שנים לא רבות
זה נחשב לאקט של עשירים בלבד או לפחות מבוססים,
אך היום זה פאקט שהנסיעה לחו"ל שווה לכל נפש.
או במילים אחרות, היום לנסוע לחו"ל זה אקט שיכול לעשותו
גם מי שהחיים שלו בקאקט, וזה פאקט.
צלם "פאקט", כתב "פאקט" ואיש הקול של "פאקט",
או במילים אחרות, צוות "פאקט" המנוסה, המשופשף,
עקב אחרי משפחה מהמעמד הבינוני,
או כפי שאנחנו אוהבים לכנותם, עמך ישראל, בנסיעה לחו"ל.
הוא ליווה אותם מהיום שבו עזבו את ביתם לחופשה באירופה
ועד לאקט חזרתם הביתה. פאקט.
המציאות נחשפת אל מול פני המצלמה.
זהו, זה היום. התכוננו, התרגשנו,
התקלחנו, עשינו טוש, עשינו את כל הסידורים שצריכים,
נתנו מפתח לאימא של אשתי שמחה.
נתנו לה מפתח. היא תבוא כל שבוע להשקות לנו את העציצים.
אפילו שאין לנו עציצים.
אבל אם היא תשקה, אולי יגדלו.
נתנו לשכן שיוציא לנו את הדואר.
את המכתבים, לא את התיבה.
אני יכולה? אני...
שלום. -שלום. זאת אשתי שמחה.
שלום, נעים מאוד. -נעים מאוד, נעים מאוד.
בואו, תנו לאימא לשבת. -מעייני, תקומי. תני לאימא לשבת.
רוצים משהו לאכול?
כן, זאת אשתי. -רוצים משהו לאכול?
לא. חבל, נאכל כבר במטוס.
חוץ מזה, עשית כבר את הסידורים. -תירגעו. -שערות, פדיקור.
חבל שתעשי כלים עכשיו. -שטויות, שטויות. זה בסדר.
מתרגשים, ילדודוס? -כן. -כן.
בטח מתרגשים.
הם נורא נורא נורא מתרגשים. -בטח, כן.
אני בכלל מאוד שמחה שאנחנו לוקחים אותם איתנו.
כן, זה חיובי. זה בהחלט חיובי.
האמת שרוב החברים שלנו נוסעים השנה לטורקיה.
כן, אני לא יודעת את העניין הזה שכולם...
שם? שכולם שמעו על טורקיה והחליטו לנסוע לטורקיה.
למה? תראי, דווקא נחמד. מה, כשהיינו בפסח לא נהנית? נהנית.
ומה, כשהיינו עם משה ואשתו בראש השנה לא נהנית? נהנית.
וכשהיינו עם אח שלך לפני שנה באנקרה ואנטוליה, נהנית.
מה פתאום? עם אח שלי היינו לפני שנתיים באנקרה.
לפני שנה היינו באיסטנבול עם מנחם ומרים.
זה היה בפעם השנייה. לא, את מתבלבלת.
,ף אני מתבלבלת? מה פתאום.
לא, קודם כול היינו באנקרה לבד. לפני חצי שנה אנחנו היינו.
רגע, אז מתי היינו באנטוליה?
באנטוליה? עכשיו, בשבועות. אתה לא זוכר?
עכשיו בשבועות. אבל... -לא חשוב. -לא משנה.
אבל בכלל מה שאני רציתי...
מה שאני רציתי להגיד זה ש...
;די! זה שיש כל מיני ישראלים בחו"ל, בטורקיה.
בכל מקום שאתה הולך אתה פוגש ישראלים.
ישראלים יש לי גם פה. -האמת, היא צודקת.
הישראלים זה מכה שם. בטורקיה אני אוכל משהו,
אני זורק את מה שנשאר, פוגע בישראלי.
אני דוחף מישהו בתור, יוצא שזה ישראלי.
אני מקלל מישהו בעברית, אני רוצה שהוא לא יבין,
יוצא שזה ישראלי.
וההתנהגות שלהם זה גועל נפש. -גועל נפש. -זה בושה.
מוציאים לנו שם רע. בפירוש מוציאים לנו שם רע.
אני רציתי לומר בעניין הזה, בושה למדינה.
באמת בושה למדינה. -בושה לישראלים, לא למדינה.
תחי המדינה. בושה להם. -לא, בושה איך שהם מתנהגים.
יחי עם ישראל, אבל עם כל הכבוד, איך שהם מתנהגים כלפי חוץ.
בושה וחרפה. בושה. כלפי חוץ.
כלפי חוץ זה חוצפה. -אבל לעומת זה באנגליה
יש חיידקים שאוכלים אותך כלפי פנים.
האמת דווקא...
שמענו על זה. משהו משהו. -אני רציתי השנה גם לנסוע לטורקיה,
אבל שמחה רצתה קצת לראות אירופה.
כן. אמרתי, למה לא? שמעתי שגם באירופה
יש לקנות כבש ומעילי עור וקזינו. מה שצריך יש גם באירופה.
ילדים, בואו. קודם כול אני אסביר לכם עכשיו קצת על אנגליה.
כן, הוא יסביר. הוא מסביר. הוא היה יכול להיות מורה אם הייתה לו בגרות.
זה אחד הדברים שהילדים, מבחינה תרבותית, מוכרחים להסביר להם.
אם כי חבל לי שמבחינת ההתפתחות התרבותית שלהם
הם נוסעים פעם ראשונה לחוץ לארץ ולא רואים את טורקיה,
אבל... -הם עוד צעירים, הם עוד צעירים.
הם ייסעו לאירופה. אני רוצה קצת. -בואו אני אראה לכם קודם כול.
אנגליה, אנגליה, אנגליה. רגע.
פה זה טורקיה. -אבא, אבא.
הנה, פה זה... -אבא, אבא, אבא. -מה?
איפה זה ישראל? -ישראל זה... רגע.
פה זה טורקיה. הנה אנקרה, אנטוליה.
הנה בית המלון הקטן איפה שהיינו באנטוליה.
אני לא מאמינה. -הנה המלצר הזה שנתן שווארמה.
אני לא מאמינה. נתן לי שווארמה חינם.
לקחתי שש, ואת השביעית הוא אמר "קחי חינם". -נכון.
"קחי חינם" ככה.
הנה, פה צריך להיות איפשהו ישראל.
אם אתה לוקח מטוס מפה, טס ישר, מגיע לטורקיה.
אנחנו אבל לא נוסעים לטורקיה. באמת, ששון.
כן. נוסעים אנגליה, צרפת.
צרפת מה זה אנטיפתים.
האופי שלהם יותר גרוע מהאוכל שלהם.
אבל אני שמעתי שבצרפת,
אם מתאמצים אפשר למצוא בשר כבש,
אפשר לקנות מעילי עור, יש קזינו. -תגידי, את חושבת שהמטוס
יעשה חנייה בטורקיה?
למה שהוא יעשה חנייה בטורקיה? אני לא מבינה.
לתדלק. הדלק שם יותר בזול.
אימא. -מה, מתוק?
יש מקדונלד באנגליה? -אם יש מקדונלד? יפה שאלת.
אם יש מקדונלד? אני לא יודעת, האמת.
אבל אני חושבת שיש שם את הפיש אן...
"פיש אן שיט" הזה. -לא, לא, לא.
די. -זה לא נקרא ככה.
זה שיפ אן... שיפ אן...
"שיפ אן קיש", משהו.
אבא, אבא, מה זה "אן" באנגלית?
"אן" זה... בטח הם מתכוונים ל"יש" כשאומרים "אן".
האנגלים האלה אהבלים. הכול הפוך אצלם.
כן, כמו אצלנו. עין גדי, לא?
הכול הפוך. המסלול הימני נמצא בצד שמאל,
המסלול השמאלי נמצא בצד ימין. -אני שמעתי שאפילו המכוניות
בצד ההפוך של ההגה.
רק המסלול האמצעי נמצא באמצע. זה הם למדו מאיתנו. -באמת?
הצרפתים אנטיפתיים משהו.
טוב, אנחנו, עם כל הכבוד, צריכים לזוז. יש פספורטים?
יש הכול. -יש פספורטים. -יש הכול וכל טוב לכם.
ואנחנו נוסעים, ושעם ישראל יקנא.
וכמו שאומרים, שיהיה שלום.
עכשיו פרסומות. בטח יהיה משהו על טורקיה בפרסומות.
יאללה, יאללה!
משפחתנו החביבה מתארגנת עתה במלון בלונדון
לקראת הסיור הראשון שלהם בבירת ארצם של שייקספיר,
צ'רצ'יל, הנדל, אוסקר ויילד, רוזנטל ומי לא.
אנחנו לעומתם נשארנו פה איתכם ומארחים באולפן "פאקט"
את סמואל האקט.
האקט, מדריך טיולים מאורגנים מהוותיקים בארץ.
ברוך בואך לאולפן "פאקט", מר האקט. -ערב טוב. תודה.
הפילוסוף היווני סוקרטס המשיל עוד בתקופתו
את הטיול המאורגן לתינוי אהבים עם האישה החוקית,
בעוד שאת הטיול הלא מאורגן הוא השווה לליל אהבים ספונטני,
מרגש, לוהט עם האישה האקראית.
וזוהי כמובן מטפורה, משל, אלגוריה.
או במילים אחרות, מר האקט, טיול מאורגן, יש כאלה שיגידו,
פוגם בהנאת הטיול, בספונטניות שלו,
בהרגשה שיכול לקרות משהו מפתיע, בלתי צפוי.
יחד עם זאת, טיול מאורגן הוא ממוקד, מנצל טוב יותר את הזמן.
לא כן, מר האקט?
כן, כן. ודאי, ודאי. טיול מאורגן איתנו, אני הייתי אומר
שזאת הדרך הטובה ביותר לנסוע לחוץ לארץ.
לדוגמה, אני אתן לך את הטיול הקלסי שלנו,
שהוא נוסע במסלול הקלסי שלנו, שזה אומר פריז, לונדון, ונצואלה,
אמסטרדם, ציריך, בלגרד, שטוקהולם, ניו יורק,
שיט בניאגרה, שיט בדנובה ומזרח אירופה.
וזה, כמובן, אנחנו מקדישים לזה שלושה ימים.
ואתם מספיקים הכול בשלושה ימים, מר האקט?
לא הייתי אומר הכול, כן?
כמובן שהיום הראשון נועד להתארגנות ויציאה מהארץ.
היום האחרון מיועד להתארגנות וחזרה מהארץ.
והיום האמצעי הוא היום שבו נהנים, מטיילים, מטיילים ורואים.
רואים, רואים, רואים, רואים, רואים המון. המון, המון, המון, המון.
אולי, ברשותך, תיתן לנו סדר יום, מר האקט.
כן. בבקשה.
האמת שאנחנו בעצם קוראים לזה סדר לילה, לסדר היום שלנו,
משום שההשכמה היא מוקדם מאוד בבוקר, בעשר בערב כבר,
ובתשע וחצי בערב יציאה.
תשע אנחנו כבר מגדל אייפל, עולים, יורדים,
שער הניצחון, עולים, יורדים, שעה מיועדת לקניות.
לאחר מכן לונדון, תאטרון,
"להיות או לא להיות", "חתולים", שעה לקניות.
אחרי זה אמסטרדם, רחוב החלונות, קוויקי קוויקי.
ולברלין, בירה, לחמנייה, שעה מיועדת לקניות.
אחרי זה מזרח אירופה, טיול שורשים,
ולאחר מכן חצי יום להתרגעות, מנוחה וקניות.
וכמו לכל דבר טוב יש סוף, כמובן.
והיום האחרון מיועד להתארגנות, התארגנות חזרה לארץ, קניות
ובונוס מיוחד במינו - שעה קניות.
וסוף סוף לאחר מכן חזרה הביתה מלאת חוויות ורשמים.
תודה למר האקט.
המשפחה שלנו בחרה בסוג אחר של טיול.
זמנם בידם. או בעגת הרחוב, הם לא ממהרים לשום מקום.
או במילים אחרות, מסתלבטים. או במילים אחרות, תופסים ראש.
צוות "פאקט" לא חסך מאמץ, גם לא אמצעים.
למרות הקשיים הוא המשיך ללוות את המשפחה
עם ציוד כבד, משוכלל ומתוחכם
בלונדון.
הבה נעבור לצוות "פאקט".
המציאות נחשפת אל מול פני המצלמה.
או במילים אחרות, ריאליטי אקספוז איטסלף אינפרונט אוף דה קמרה.
או במילים אחרות, לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון.
לונדון לא מחכה לי, גם שם אהיה לבד.
ילדים! אספי, יובלי, מעייני, בואו! איפה אבא עכשיו?
הוא הלך לקנות שווארמה. -מה שווארמה? אני לא מאמינה.
תראו מה גיליתי.
מדהים, לא? -מה זה, אימא?
זה השומר של המלכה. -ואיפה המלכה?
אני לא יודעת. היא בטח יושנת עכשיו, נחה.
ומתי היא תקום? -למה שתקום? היא מלכה.
אימא, אימא, זה אמיתי? הוא חי?
אני לא יודעת. אני ממש לא יודעת. לא בטוחה.
זה נושם, אימא? -אני מיד אבדוק.
תראו.
בוא תראה. -מה את עושה, אימא?
אני בודקת אם הוא נושם. אם הוא נושם, הוא כידוע יפתח את הפה.
נו? -תראו, הוא נהיה כחול.
הוא חי! הוא חי! -הוא ממש חי. אני לא מאמינה.
איזה יופי. תראו איך הוא עומד כמו פסל.
גוד מורנינג.
אימא, אני יכולה לדחוף לו פופקורן?
מה פתאום פופקורן? זה שהמלכה תדחוף לו.
אני קניתי את זה בשבילך, שהמלכה תקנה לו פופקורן.
בספארי את מרשה לי לתת פופקורן לקופים.
מה את מייללת? בספארי כתוב שאסור, פה לא.
אימא!
תינוקת. נו, בואי. נעשה את אותה פעולה.
כשהוא יפתח את הפה. אבל רק אחד. -טוב, טוב.
אני אמרתי רק אחד.
אימא. -מה?
אני יכול לעשות עליו פיפי?
אני לא מאמינה. יש רוח, אתה תתלכלך.
אימא, אני רוצה תחפושת כזאת בפורים.
כזאת תחפושת? אתה יודע כמה עולה כזאת תחפושת בארץ?
אתה יודע כמה אני צריכה להוציא בשבילך?
אבל אני רוצה! -טוב, אבל אל תבכה.
נראה מה אפשר לעשות.
אקסקיוז מי, כן? -בואו נעזור לה.
רגע. רגע, ילדים.
הנה, אני רואה שזה נורא פשוט.
אימא, אימא.
אימא! -מה? -למה הוא לא זז?
כי אסור לו, טמבל. -בדיוק, מעייני. ואל תרביצי לאחיך.
אימא. -מה?
אני רוצה את השפם שלו. -יש לך... אתה רוצה את האצבע,
נותנים לך גם את השפם. אני לא מאמינה.
טוב, נראה מה אפשר לעשות.
וואן, טו, טרי. אקסקיוז מי. נו, בסדר.
טוב, ילדים, בואו למלון, ואנחנו נארוז את זה.
אימא. -מה?
אני רוצה לעשות עליו עכשיו פיפי.
פיפי ולמלון. בואו, ילדים. איפה אבא, לעזאזל?
נו, בואו. -שווארמה. -מה שווארמה? מהר.
"נצנוצים
"מתקרבים מלמעלה,
"מתגנבים
"ישר לתוך החלום,
"באים לקחת אותי,
"באים לקחת אותי,
"ואני לא מוכן.
"אני לא מוכן.
"הנה, הנה, הנה הם באים,
"השדים הירוקים.
"הנה הם באים.
"ערב חם,
"שרצים באמבטיה.
"אור ירוק
"מקיש בחלון.
"והדלתות נפתחות,
"הדלתות נפתחות
"ומשהו נכנס.
"ומשהו נכנס.
"הנה, הנה, הנה הם באים,
"השדים הירוקים.
"הנה הם באים,
"השדים הירוקים."
הבעיה פה בצרפת, וזה שמעתי מהרבה אנשים,
שאלה, הצרפתים, מה זה אנטיפתים.
זה כתוב בספר? -לא, זה ספר על טורקיה.
מועדונים, קלאבים, קזינואים. ספר מעניין לאללה.
בונז'ור. -הנה, בא אנטיפת.
בונז'ור, מדאם, מסייה. -מדאמסייה. -מדאמסייה.
איזה אנטיפת.
משהו. -איזה אנטיפת.
מאדם, מסייה. -מדאמסייה, מדאמסייה, מאדמסייה. בסדר.
מה זה אנטיפת. תגידי, רוצה לשתות משהו?
אני הייתי מעוניינת בקולה.
איך אומרים קולה בצרפתית? לכי תדעי.
אני דוברת רק אנגלית. קולה. -זה לא ידבר איתך באנגלית.
תראי, תראי איזה אנטיפת.
מדאם, מסייה. -מדאמסייה, מדאמסייה. קולה. איך נגיד לו?
איך נגיד לו את זה? -קולה. -קולה.
איט וונט דרונק קאוולי.
הורס אותי שהם לא יודעים שום דבר באנגלית.
רק רגע אחד.
ג'סט... לשנייה, לשנייה. רק רגע אחד. -לשתות קולה.
רגע אחד. נגיד... הופה, כן.
אן פטי קפה.
לא תה ולא קפה. -אני מראה לו קולה, הוא אומר לי קפה.
זה בכוונה הוא עושה לי את זה?
לא. זה יעני קפה, אבל...
קולה.
קולה, הופה!
הבין אותי, האנטיפת. קולה.
אן? -קולה.
אן? -קולה.
אן? -קולה אני אומר לך.
קודם הוא הבין אותי כבר, עכשיו הוא מתגרה בי בכוונה.
קולה. -אן?
אן, אן, אן, אן. קולה!
אן, אן... קט קולה.
קט קולה. בצרפתית זה קט קולה. קט קולה, לכי תדעי.
וי, מסיה? -ארק.
דז ארק.
אני אשאיר להם את זה כאן. -תשב, תשב, תשב.
לא, החזרתי להם את המשטונזה. -אל תזוז.
אל תזוז. -מה קרה? -מה קרה?
מה? -מאחורינו.
מה קרה? -אל תזוז, אל תסתובב. -מה יש? מה?
מחבלים. -בחייך.
את בטוחה? -מה זה בטוחה. הם הזמינו ארק.
את מדברת ברצינות? -כן. -רק מחבלים זה יכול להיות.
רק רגע אחד, איפה הדף? הנה זה פה. הכנתי.
דף הוראות בטיחות של ישראלים בחו"ל.
דבר ראשון, לא לדבר עברית.
מעכשיו אנחנו לא מדברים עברית, בסדר?
מילה אני לא מוציאה מהפה עברית.
לא ללבוש בגדים עם סימני זיהוי ישראליים.
אני בסדר, אני חושב. -מה פתאום?
מה? -"עם ישראל חי".
יא ווארדי, מה אני עושה?
מה אני עושה? -מזל שהבאתי את הסווטשירט, שלא תתקרר.
מהר, מהר. בחייך, מהר, מהר. וואי, וואי, וואי.
וואי, וואי, וואי. דרישת שלום.
הופה!
הלכה לי הפריזורה.
אני לא מאמינה. -מה? -"עם ישראל חי".
מה עושה? מה עושים? נו, מהר! בחייך.
תיקח. -תנשקי את הילדים בשמי,
ודרישת שלום להורים. -בסדר.
הופה. תראי, תראי, תראי. -אנחנו לא מכירים נגיד, בסדר?
זה הפוך. מהר. מהר. -אני לא מכירה אותך.
שמחה, אני רוצה להגיד לך משהו. -מה?
אני הסתרתי 15 אלף שקל בפורניר, מתחת לפורנירה של המטבח.
זה בסדר, אני בזבזתי חצי. -שיהיה לך לבריאות.
שיהיה לך לבריאות. -הם קמים. -הם באים. אוי ואבוי.
אנחנו לא מכירים. נגיד שאנחנו... -שום דבר. -שום דבר.
לא, אני לא מכיר אותך. את נראית ישראלית.
מה, אני נראית ישראלית?
ששון? מה העניינים, ששון?
איזו הפתעה.
תראו אותו. דוד!
אפי, בוא תראה. זה ששון, המנהל שלי מהעבודה.
אני המנהל שלו מהעבודה. מה אתה עושה פה?
תגיד לי, ששון... -מה? -מה הלבוש הזה?
לא, זה...
חוץ לארץ, מתפרקים. אם לא פה, אז איפה?
איך אומרים? בצרפת תתנהג כמו רומאי.
לא, אבל שיישאר בינינו. אף מילה. זה השיגעונות של אשתי.
ממתי ארק זה אומר שזה מחבלים?
אני לא מבינה. -מחבלים. מחבלים את אומרת לי.
קטרה קולה!
לך מפה, אנטיפת!
למה ארבע? הוא נורמלי? מה, אנחנו נראים לך ארבעה?
אני לא רוצה קולה. תגיד לו שאני רוצה מיץ תפוזים עם גויאבה
מעורבב בתות ובננה.
אני כבר מסביר לו את זה, והוא בלי ספק יבין אותי צ'יק צ'ק. -כן.
אהלן. היום אנחנו נראה להקה אמריקנית
שהייתה במשך עשר השנים האחרונות
אחת החשובות בכל התחום המהפכני והחדשני
של הנויז והטראש והחידושים בשוליים של המוזיקה האמריקנית.
בשנותיה האחרונות הלהקה הזאת פועלת בחברת תקליטים גדולה,
והרבה אנשים חשבו שהיא תתמסחר.
אבל להפך, "סוניק יות'" הולכים ונהיים יותר ויותר ניסיוניים
ויותר ויותר מעניינים. יש להם אלבום חדש שנקרא
"אקספרימנטל ג'ט סט, טראש אנד נו סטאר".
מתוכו נראה שיר ראשון שנקרא בשם מאוד מוזר,
"שור בתוך המחמם שלי".
נמצא עמנו מר לביא דאקט, קברניט ראשי בחברת אל על.
ברוך בואך לאולפן "פאקט", הקברניט דאקט.
ערב טוב. בפורום הזה את לא צריכה לקרוא לי קברניט.
את יכולה לקרוא לי קפטן דאקט. -קפטן דאקט. קפטן דאקט.
תחקירני "פאקט" ביצעו תחקיר עמוק, יסודי, אמיץ, אמין,
חסר פשרות וכניעה ללחצים וגילו את העובדה הקשה:
האוכל באל על אינו איי איי איי.
ראי, אילנה. האמיני לי, האוכל באל על הוא לתלפיות.
ניקח למשל את הבשר.
מטוסי אל על ממריאים עם סטייקי פילה
מן הזן המשובח ביותר שיכול להיות.
מה שקורה הוא שבגובה של 20 אלף רגל
נוצר לחץ אטמוספרי על הבשר,
שמרחיק את המולקולות אחת מן השנייה.
מדוע לדבר? בואי אני אדגים לך.
יש לי פה סטייק פילה.
תענוג. ממש תענוג. זהו סטייק טיפוסי לאל על.
עכשיו שימי לב מה קורה אם אני זורק אותו לגובה.
וזה מגובה של שני מטרים בלבד,
אילנה, ואני מדבר על גובה של 20 אלף פולקע...
20 אלף רגל, אילנה.
צפוף אצלכם. או במילים אחרות, קפטן דאקט,
תחקירני "פאקט" השקיעו דם, יזע, דמעות בתחקיר מקיף
ושמעו תלונות רבות של נוסעים שצפוף להם.
אנחנו לא חוסכים במאמצים ובאמצעים לפתרונות לרווחת הנוסע.
אבל גם אתם מוכרחים להתחשב בנו.
ההתנהגות שלכם היא מתחת לכל ביקורת.
אני פונה אל הנוסעים. לפני טיסה, גזרו ציפורניים ברגליים.
ריבונו של עולם, מה כבר דורשים מכם? זה חוסך מקום.
למי שיש מים בברך, לרוקן את הברך לפני שהוא עולה למטוס.
פור הבן... מה קורה?
למה ללבוש תחתונים וגופיות וחזיות כשאתם עולים למטוס?
טוסי בלי, הרגישי עם.
המציאות נחשפת במלוא עוצמתה אל מול פני המצלמה.
אילנה, לסיום, תרשי לי מילה.
אני רוצה להוכיח שיש נוסעים ויש נוסעים.
אני רוצה להביא לדוגמה נוסע מתמיד שלנו, נוסע מצטיין,
שבמקום להתלונן ולהתלונן התאים את עצמו לדרישות החברה.
תראי. זהו מר אורן קוזלובסקי,
שהדיילות מקבלות אותו תמיד בחום ובשמחה,
אורזות אותו ומניחות אותו על המדפים שמעל המושבים.
מר קוזלובסקי, ברוך הבא.
ארזת את עצמך בעצמך?
כן ירבו כמותך בישראל.
"לטוס אל על..."
"פאקט". המציאות נחשפת אל מול המצלמה.
במילים אחרות, היו עמנו בהמשך. או במילים אחרות, נעבור לפרסומות.
או במילים אחרות, לפובליסיטה, שזה בצרפתית.
טעים?
תגידי... -למה הסכין שלי פה?
שמחה, שמעתי יש איזה מקום נהדר על יד מגדל אייפל.
אולי ניגש לשם בערב? -איזה מקום? איזה מקום?
יש איזה מועדון לילה טורקי.
אם אנחנו כבר...
אם אנחנו כבר בצרפת... -אל תדברי בפה מלא.
אנחנו בחוץ לארץ, לא בבית. -אם אנחנו כבר בצרפת,
אם אנחנו כבר בצרפת, אז למה שלא ניסע קצת מחוץ לפריז?
אני יודעת? -איפה, לאנטוליה?
לא, נשמה, אני מתכוונת בצרפת. אבל אולי ניסע בפריז, אני יודעת,
למרכז פומפידו, לשאנז אליזה. -ואיפה נאכל? במסעדה?
אני לא רוצה במסעדות. נמאס לי כבר מהצפרדעים שלהם.
את יודעת מה? -מה?
אנחנו יכולים לעשות פיקניק נהדר.
שמעתי שיש פה מקום, גני ורסאנו,
אנחנו יכולים לעשות שם מנגל. -על הכיפאק. הבאת את המנגל?
לא. על זה לא חשבתי, למען האמת.
תאכלו יפה. -אתה נורמלי? זה אלמנטרי.
אתה יודע מה? אנחנו יכולים לנצל פה את הקייטרינג.
בואו נתארגן באמת לפיקניק, חבר'ה.
ולהתנהג יפה, לא להוציא לנו שם לא טוב.
בואו, תביאו את האלה. -גמרתם הכול?
בואו נתארגן. לאט לאט. -זה "אכול כפי יכולתך",
אז תעשו את המקסימום. -בואו. לא להתעצל. לא להתעצל.
תביאי את הצידנית לפה.
לאט לאט, לא להתנפל! -לאט, לא להתנפל.
לא להתנפל! אתם לא חיות!
לאט לאט!
שלא תוציאו לנו שם רע.
מה עם לחם? -נגמר.
נגמר, נגמר. נגמר, פיני.
פרדון. -תביא את הפרדון, תביא את הפרדון.
תביאו לפה. חבר'ה, לאט לאט. -מאיפה הבד?
לא להתנפל. בנימוס. תביאו את...
תביאו את... מה זה? מה זה? בחייכם.
איפה הג'ריקנים לשתייה? -תביאו את הג'ריקנים של השתייה.
לאט לאט. איפה הצידנית השנייה? רגע אחד.
בעדינות, בעדינות.
כן.
זה מכסף, נראה לך? -איפה הג'ריקנים?
תביאי את הג'ריקן לפה.
זה מכסף, נראה לך? מה אתה אומר? -לא, זה דמוי.
אז שיישאר פה. -זה דמוי. -חוצפה.
או-קיי. או-קיי.
חבר'ה, להשאיר. יש עוד אנשים במלון.
אנחנו לא לבד, בחייכם. -לא, זה לא בעיה.
הם עושים עוד. -נו, יאללה. עד שזה יוצא משם, הריבה.
שיהיה כבר עם הכלי. או-קיי. או-קיי.
בסדר. ארוזים? חבר'ה, תסחבו. -ארוזים? או-קיי, בואו.
לאט לאט. בעדינות. גמרנו, גמרנו. אנחנו לא היחידים.
להתנהג יפה. בואו, בואו. -בסדר. -בואי, שמחה.
בואי, זה לקינוח. טוב. יש הכול, יש הכול. -בסדר.
קדימה. -זה לבית נראה לי יופי. -בואו, בואו. קדימה.
או-קיי.
או-קיי. ת'נק יו, ת'נק יו. -ביי ביי.
בלס יו, ת'נק יו. ביי ביי.
למה הם בוכים? -יכול להיות שהם חושבים שאנחנו עוזבים היום.
לא, תסביר להם שלא. -נו, נו, נו, נו.
לא לבכות, לא לבכות. וי ויל רוורס, וי ויל רוורס.
לא לדאוג. -אנחנו עוד פה באזור.
אנחנו רק פיקניק וזהו. -חסרי תרבות, באמת.
ככה אנשים מתנהגים. -לא חשוב. בואו, בואו, ילדים. בואו, בואו.
שום דבר, שום דבר. לא לאכול פה, תשאירו לצהריים.
בואו, בואו. תאספו מהשולחן.
"עמוק, עמוק, עמוק
"צללנו.
"רחוק, רחוק, רחוק,
"הגענו רחוק.
"אהבה,
"למה עזבת אותנו?
"אם תסלחי לי אי פעם,
"אהובתי.
"אם תרצי אחזור
"לבן בחלום שחור.
"אם תסלחי
"לי אי פעם,
"אהובתי.
"רוקדים, רוקדים, רוקדים
"עד שמתים.
"את שהרגת אותי,
"אהובתי.
"אהבה
"למה עזבת אותנו?
"אם תסלחי לי אי פעם, אהובתי,
"אם תרצי אחזור
"לבן בחלום שחור.
"אם תסלחי
"לי אי פעם,
"אהובתי.
"אם תרצי אחזור,
"לבן בחלום שחור.
"אם תסלחי
"לי אי פעם,
"אהובתי.
"אם תרצי אחזור
"לבן בחלום שחור
"אם תסלחי
"לי אי פעם,
"אהובתי.
"אהובתי...
"לבן בחלום שחור.
"אם תסלחי
"לי אי פעם,
"אהובתי."
עד כאן.
לא נסיים את "פאקט", כמובן,
לפני שנחזור לבית המשפחה החביבה שלנו,
שם ממתין צוות "פאקט" לרגע בו יחזרו הביתה.
בשבוע הבא צוות "פאקט" חושף: הסברס בישראל.
האם הוא הוא הגורם לעצירות?
ואם כן, למה אין כל פיקוח ממשלתי על מכירתו?
ואם לא, איך אפשר להסביר את הפאקט
שצוות "פאקט", שלא חסך באמצעים ומשאבים,
איתר עשרות אזרחים היושבים שבועות רבים
בחדרי השירותים ברחבי הארץ,
כשהמשותף - כולם אכלו סברס.
המציאות נחשפת אל מול פני המצלמה.
או במילים אחרות, לה ריאלדד אקפואסטה פרנטה א לס קמרה.
או במילים אחרות, כאן יואב טוקר,
פריז.
את כל הדברים שימו. שימו את הכול. זה בסדר. -שלום.
אתם בטח רוצים לדעת איך היה.
היה, כמו שאומרים, בלתי רגיל.
משהו. נהדר. -משהו. משהו, נהדר. גדול.
תכניסו, תכניסו עוד את כל מה שנשאר.
גדול, היה גדול. גדול. איפה לא היינו, מה לא ראינו.
היינו בלובר. -כן, היינו בלובר. -היינו ב...
בלובר. איפה לא היינו, מה לא ראינו.
היינו בארמון של המלך באנגליה. -מעייני התלהבה בלובר.
אתה זוכר? היא התלהבה מהתמונה הזאת, הדונה עליזה.
לא, מונה. מונה עליזה.
מונה עליזה, כן. אני פחדתי שיתפסו אותה.
באמת, אנחנו פחדנו. -כן, אבל היא ממזרתא.
היא בסדר. -היא בסדר. -היא בסדר.
איפה לשים את התמונה?
תשימי את זה בחדר שלך. אני אתלה לך את זה מחר.
כשאני מסתכלת, אז יש לך טעם. איזה יופי של דבר.
היה נהדר, אבל הצרפתים מה זה אנטיפתים.
כן, אבל בכל זאת נהדרים. -אבל נהדר. בוא. בוא, מותק.
בוא נראה. הבאת דברים.
נו, היה כבד?
פחדת?
קצת, כשעברנו במכס. אבל אחר כך שמחתי נורא.
הוא בסדר. -הוא בסדר.
הוא בסדר. גם את בסדר.
לא בטלוויזיה! -משהו נהדר היה, רק הצרפתים אנטיפתים משהו.
אנטיפתים, אבל יש בכל זאת כבש וקזינו ומעילי עור.
כל מה שצריך. -הכול, הכול, הכול. ולא מסוכן.
מי שאומר לכם מסוכן לישראלים לא יודע מה שהוא מדבר. -בטח.
מי שפוחד, פוחד בכל מקום.
גיבור. -הכול גורל. הכול גורל, כמו שאומרים.
המגבת מהמלון! אני לא מאמינה שלא שכחת.
בוא, בוא, בוא, אסף. בוא, אסף.
אני באמת שאלתי את עצמי.
מה זה הקופסה השחורה שלקחת מהמטוס?
אי אפשר לדעת. נראה לי מין טוסטר כזה, משהו.
אבל הוא יפרק. תפרק את זה, תראה מה זה. -יש לו ידיים...
יש לו חוש טכני, לממזר הזה, שיהיה בריא. -משהו, משהו.
הוא יהיה גדול.
זהו. אז מתי ניסע עוד פעם, כמו שאומרים?
ביום שלישי, בשידור החוזר ב-17:00.
רק הפעם עם חנייה בטורקיה, אם אפשר. -נו, שיהיה. שיהיה.
מה שהוא אומר. אני לא אכפת לי. -כן, היה נהדר.
הצרפתים אנטיפתים, אין מה לדבר.
אנטיפתים, אבל בכל זאת יש כבש, יש מה שצריך.
יש הכול, אין מה לדבר. -יש כבש, יש מעילי עור,
יש קזינו. -צרפת נהדרת, נהדרת. -כן, כן, אבל...
אולי נרקוד קצת. רוצה? אם ייתנו מוזיקה.
אם ייתנו מוזיקה. את אוהבת את זה?
התכנית הוקלטה בפני קהל חי
באולפני הטלוויזיה החינוכית ברמת אביב.
קהל צמא נסיעות ורודף שמלות.
תמלול: יעל פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הבאה לשידור: שושי חי
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
