A Referendum in Germany (1933) Ein Referendum in Deutschland (1933) A Referendum in Germany (1933) Un referendum in Germania (1933) Референдум в Германии (1933 г.)

משאל עם בגרמניה Referendum in Germany

ב-12 בנובמבר 1933 יצאו אזרחי גרמניה להצביע במשאל עם. On November 12, 1933, German citizens went to vote in a referendum. על הפרק עמדו שני נושאים – בחירתם של נציגים לרייכסטאג, ושאלת פרישתה של גרמניה מחבר הלאומים. Two issues were discussed - the election of representatives to the Reichstag, and the question of Germany's retirement from the League of Nations. עבור היטלר לא הייתה אופציה אחרת מאשר החלטה לפרוש, ולשם כך כל האמצעים היו כשרים. For Hitler there was no other option but a decision to retire, and to that end all means were kosher. חבר הלאומים הוקם בשנת 1920, ביוזמתו של הנשיא האמריקאי וודרו וילסון. מטרת הגוף הבינלאומי הייתה מניעת מלחמת עולם נוספת, על ידי פעולה בינלאומית משותפת להפחתת חימוש, פתרון סכסוכים בדרכים דיפלומטיות ולא צבאיות ובשיתוף פעולה של ממשלות העולם. בפועל, הארגון היה חסר כוח לחלוטין, שכן לא היה לו כוח צבאי, והיה תלוי בשיתוף הפעולה של המדינות החברות בו. In practice, the organization was completely powerless, as it had no military power, and depended on the cooperation of its member states. את התחזקותה של גרמניה הנאצית, למשל, הארגון לא הצליח למנוע. The strengthening of Nazi Germany, for example, the organization failed to prevent.

גרמניה עצמה לא הייתה אחת מהמדינות המייסדות של הארגון, אבל הצטרפה לחבר הלאומים בשנת 1926, דבר שהתפרש בעיני היטלר כחרפה לאומית. Germany itself was not one of the founding members of the organization, but joined the League of Nations in 1926, which was interpreted by Hitler as a national disgrace. גרמניה, כך סבר, הושפלה שלא כצורך על ידי העולם לאחר מלחמת העולם הראשונה, וצריך להחזיר לה את עוצמתה – דבר בלתי אפשרי, כל עוד היא חברה בארגון שוחר-שלום שכזה. Germany, he believed, was unnecessarily humiliated by the world after the First World War, and its power must be restored - an impossible thing, as long as it is a member of such a peace-loving organization. רק דרך פרישה מחבר הלאומים, התחזקות צבאית והפרה ישירה של הסכמי וורסאי המשפילים יוכלו הגרמנים להחזיר לעצמם את כבודם האבוד, כך טען היטלר.

וכך, באופן סימבולי, נבחר יום ראשון ה-12 בנובמבר ליום המשאל, שכן ב-11 בנובמבר, בדיוק 15 שנים קודם לכן, חתמה גרמניה על הסכם שביתת הנשק במלחמת העולם הראשונה. לצורך עידוד ההצבעה המדינה קושטה בסרטים ושלטים, ואנשי פלוגות הסער ביקרו "בידידותיות" את אלה שלא רצו ללכת לקלפי. חולים אשר אושפזו בבתי חולים נלקחו לקלפיות על גבי אלונקות, ובשיא האירוניה, גם במחנה הריכוז דכאו נשלחו האסירים להצביע. בדכאו, מחנה הריכוז הראשון שהוקם, נכלאו באותה תקופה כ-2200 אסירים פוליטיים, ובאופן לא מפתיע, כ-96% מהם הצביעו בעד ממשלתו של היטלר. לא ידוע מה עלה בגורלם של אלה אשר נמענו מההצבעה, או שהצביעו נגד. וכך, בהצלחה גדולה, עברה הצעתו של היטלר לפרישתה של גרמניה מחבר הלאומים. כעת גרמניה לא הייתה מחויבת יותר להסכמים בינלאומיים, אפילו לא למראית עין, וחשפה לעיני כולם את חולשתו של הארגון – במשך השנים אשר הובילו למלחמת העולם השנייה עמד חבר הלאומים בצד, בעת שגרמניה האיצה את התחמשותה, כבשה את חבל הסודטים וסיפחה את אוסטריה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה כבר ברור שהארגון חסר כל משמעות – במהלך המלחמה לא יכל להתכנס או לפעול בכל צורה שהיא, ועם סיומה הוחלט לפרקו באופן רשמי.