נקודת מפנה | של מי הדגל הזה? (1)
אין מקום יותר טוב לדבר על תחילת המסע שלנו בעקבות הדגל
מאשר המקום הזה שאנחנו נמצאים בו,
עם כל הדגלים...
אתה יודע, אם היית יכול לבחור דגל
היית בוחר את דגל ישראל
מכל ההיצע שיש לנו פה? -מהדגלים האלה?
כן, אני רק דגל ישראל, דרך אגב.
תולה דגל ביום העצמאות,
רואה דגל על תורן
במחנה צבאי, נעמד לדום,
ברצינות. -גם במחנה השמדה,
אני עדה שאתה...
דומע כשאתה רואה דגל על אדמת פולין. -להבדיל, נכון.
נכון, נכון, נכון.
כן, אבל יחד עם זה, זאת גם מדינת ישראל
של 2018, 70 שנה למדינה.
אנחנו רואים פה את כל הגיוון שיש ואת כל המתחים ואת כל הבעיות גם.
ואנחנו נלך פה לשתי הפגנות שמתרחשות בו זמנית,
גם של אלה שתומכים בגירוש או הרחקת המסתננים,
הפליטים, איך שלא נקרא להם, וגם אלה שמתנגדים לזה.
מה שבטוח, וזה אני שמתי לב בזמן האחרון,
יש הרבה פחות דגלים ברחובות.
גם במקומות, על מוסדות ציבור... -ואפילו ביום העצמאות, אגב.
במקומות שהיית מצפה לראות את הדגלים,
הדגל הרבה פחות נמצא
ואנחנו נמצאים 70 שנה אחרי הקמת המדינה,
הדגל במידה מסוימת מאבד מערכו...
אגב, במחנה שלך דווקא
יש הרבה מאוד מי שרואה בדגל שימוש פשיסטי.
כאילו, סמלים של הלאום הם... -אני חושב שזה קצת...
ביטוי לפשיזם, ל... -את קצת מגזימה.
בוא נבדוק את זה. -זה נכון שיש דברים,
נבדוק את זה,
יש מקומות שהדגל הוא לא כל כך באופנה.
כן. -דרך אגב, גם אצל החבר'ה שלך, כן?
שפי, ערב טוב.
ערב טוב.
אנחנו רואים פה הרבה דגלי ישראל.
מה עושים פה הדגלים?
מה הם מסמלים?
הדגלים האלה מסמלים
את מדינת ישראל,
את הריבונות הישראלית שנעלמה מפה,
את הניסיון שלנו להחזיר לפה את הריבונות הישראלית.
אני חושבת שזאת שאלה בכלל...
מוזר לי שאתה שואל אותה.
כאילו, מה אתה רוצה, שנבוא עם דגלי אריתריאה וסודאן?
לא, אני בעד דגל ישראל דרך אגב, כן?
לא, אבל לפני כמה שנים, גם היית מסתובבת עם דגל ב...
זה לא משנה מה היה לפני כמה שנים, אני אישית עברתי מהפך.
לא, לא הייתי מסתובבת עם דגל ישראל,
למרות שכן תליתי דגל ביום העצמאות,
היום הדגל הזה...
הדגל הזה, מבחינתי כרגע מסמל את הריבונות שאבדה לנו.
אין פה ריבונות ישראלית.
יש פה שוטרים, יש מיסים, יש את כל ה"כאילו",
אבל כשאנחנו יוצאים מהבית אנחנו לא תחת ריבונות ישראלית,
אז הדגל מבחינתנו מסמן איזושהי היצמדות לזהות שאבדה לנו.
אנחנו באנו מההפגנה השנייה,
הפגנה בעד הגירוש,
שם היו הרבה דגלי ישראל.
פה אנחנו... אולי דגל אחד,
אני גם כן לא בטוח.
דגל אדום, דגל אדום.
יש לך הסבר לתופעה הזאת?
טוב, דגל ישראל נחטף מזמן על ידי המחנה הלאומני,
הייתי אומר, אפילו לא לאומי.
מעבר לזה שלהתחיל, מלכתחילה, הוא דגל לא ממלכתי,
הוא דתי, לאומי
אבל אני חושב שכן צריך להניף את הדגל,
אני חושב שצריך לדרוש מחדש הרבה סמלים של המדינה.
הרצל הציע דגל הרבה יותר נחמד.
עם הכוכבים. -אזרחי לגמרי.
עם הכוכבים. -שבעת הכוכבים, כן.
אבל בעצם אתה אומר שמדינת ישראל היהודית והדמוקרטית
סיימה את דרכה וצריכה לשנות את פניה
למדינת כל אזרחיה?
אני אומר שישראל...
חסרה מסורת ממלכתית ואזרחית
ועל זה צריך לעבוד.
מה הם הסמלים?
אלה הסמלים שנקבעו היכן שהוא מתישהו.
יש אנשים בצד השני, שם, בהפגנה הנגדית
שגם כן מחזיקים דגלי ישראל.
את מבינה מה הדגל מסמל בשבילם?
בשבילם זה מסמל משהו אחר לגמרי.
לא, אני לא מבינה כבר. אני כבר הפסקתי להבין.
יש משהו משותף בינך לבינם, שם?
השפה.
קוראים לי טוגו.
אני מבקש מקלט מסודאן.
אנחנו באים מההפגנה
בצד השני של הכיכר,
של תומכי הגירוש,
שם יש המון דגלי ישראל
שאנשים מתעטפים בהם ככה,
בתור איזה מגן.
פה אני לא חושב... אולי יש דגל אחד, אני לא בטוח.
לנופף בדגל ישראל ולקרוא לגרש את הפליטים,
זה מבזה את הדגל.
איך קוראים לך? -ג'וני.
ג'וני, ואתה גר פה בסביבה?
אני גר כאן תשע שנים, בישראל.
כאן, בדרום תל אביב. -מאיפה אתה במקור?
מאיפה אתה במקור? -אני מאריתריאה.
מאריתריאה.
אתה רואה את עצמך ישראלי בסוף?
ממש לא. -לא?
החלום שלי, לא להישאר כאן עם הקהילה שלי.
רגע שיש אופציה בארץ שלנו,
יום אחד אנחנו לא נישאר כאן.
מה, אתם תחזרו לשם?
ברור שכן.
אז מבין כל הדגלים שיש לך פה על האופניים,
מה מתוכם הדגל שלך?
הדגל שלנו?
זה, רק של אריתריאה.
ברגע שאני נמצא כאן, במדינת ישראל,
אז אני מכבד את הדגל הישראלי,
ברור שכן. -מה זה בשבילך דגל ישראל? מה זה?
כמה אנשים באו לכאן לעזור לנו בתמיכה?
אלה אנשים, אזרחים באים, נגד הגירוש, מתנגדים,
אז אני צריך לכבד אותם גם.
הסמל שלהם, גם להביא אותו לכאן, נכון?
מאוד מאוד מצער
לראות שהרבה מאוד אנשים
חווים את הדגל הזה,
שהוא הדגל של המדינה שלנו, כדגל שגם דורס ופוגע
ומגויס למטרות של שנאה ולאומנות
ולכן אנשים בוחרים בסיסמאות אחרות ובצבעים אחרים ובדגלים אחרים.
ואני חושב שכולנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו
איך בהפגנה כזו, של עשרות אלפים
של אנשי מצפון, של דרום תל אביב,
של אנשים שמתנגדים לגירוש של מבקשי מקלט
היו מעט דגלים כאלה
ובהפגנה של שנאה וגזענות,
קטנה, שאולי היו בה 100 או 150 איש,
היו על ה-100 או 150 איש האלה, לא יודע... -כמה עשרות...
כמה עשרות דגלים.
סליחה, רגע? סליחה?
אני רוצה לתת לך דגל מתנה. -תודה.
אנחנו עושים תכנית ליום העצמאות
ורצינו לשאול האם אתה מניף דגל ביום העצמאות.
לא. -לא?
לא. -למה? -למה?
סתם כי לא יוצא לי.
לא יוצא? -לא סיבה מיוחדת.
אתה מסתכל על הדגל הזה ומה הוא עושה לך?
עושה לך משהו בכלל?
עושה, כן, ברור שעושה.
מה, מה עושה?
עושה טוב, עושה... -תחושות מעורבות מאוד,
לאיפה היינו ולאן אנחנו הולכים וכאלה, בעיקר, כן.
תגיד, אתה חושב שזאת סחורה שעוד יש לה קונים,
או שזה כבר... עבר זמנה, הדבר הזה? -יש לה.
יש לה עדיין קונים? -יש לה, כן.
הנה, אנחנו פה, לא?
כן, אנחנו פה. -כן.
זהו. -תגיד, זה עניין של פוליטיקה?
זה עניין של אם היה שלטון אחר יותר היית מבסוט מהדגל,
או מדיניות אחרת? או שזה לא קשור לזה?
נראה לי שזה הכול קשור לזה, לא?
שם זה מתחיל ושם זה נגמר.
וואלה. -כן.
טוב. -טוב, תודה לכם. -תודה רבה.
תודה, תודה. -ביי.
סליחה, אדוני?
רצינו לתת לך דגל ליום העצמאות
ולשאול אותך,
ראשית, האם אתה מניף דגל
ביום העצמאות?
בדרך כלל כן.
כן?
במרפסת?
כן, על הגדר, לא מרפסת, כן.
כן? -חלון.
מה עושה לך הדגל, כשאתה מסתכל עליו?
זה מעורר קונפליקטים די עזים.
קונפליקטים? -כן.
מה? -שמחה ואכזבה ביחד.
אבל בכל זאת, האכזבה היא... -תקווה וייאוש.
כן, אבל עדיין יש תקווה, אם אתה מניף את הדגל.
יש תקווה כי יש אנשים טובים עדיין.
קולטים אותם, פוגשים בהם פה ושם.
ומה הייאוש?
הייאוש כי אני לא בטוח שאני יכול להבטיח לילדים שלי
חיים טובים במקום הזה.
מהרבה סיבות.
ביטחון, כלכלה וכו'. חברתית...
אנחנו...
בנקודת זמן מאוד רגישה, אני חושב.
אני מקווה שנצליח לצאת מזה, אבל אני סקפטי.
עוד באירופה הייתי.
כן. -עוד באירופה... -סקפטי.
אתה חושב שהדגל הוא סחורה שעוד יש לה קונים?
או שזה הולך ונכחד? -כן, זה...
סמלים בכלל, לאומיים,
בארץ, אני לא יודע כמה יש להם משמעות.
יש... זה סמל, אבל אני לא יודע
כמה אנשים חושבים על מה שעומד מאחוריו,
על מה שעמד מאחורי החזון של מי ש...
הוא פעם סימל דברים... -הביא את זה...
הוא פעם סימל משהו אחר
ממה שהוא מסמל היום? -אולי אם היה לנו את השבעה כוכבים
שאחר כך הלכו ל"צים",
אז היה לנו יותר טוב פה,
אי אפשר לדעת. -שבעה כוכבים של הרצל.
כן, בדיוק. -כן.
טוב. -טוב, תודה רבה. -תודה רבה.
בכיף. -חג שמח שיהיה, בכל זאת. -תודה רבה.
הגעתי באוקטובר 1984...
מאיפה עלית? סתם.
היום, היום זה טוב לשאול ככה.
נכון. -את יודעת כמה פעמים עצרו אותי
כי חשבו שאני אריתראית
או סודאנית? -וואלה.
אז זה לגמרי רלוונטי. -אוקיי.
כן. -ואז הגעתם לקריית גת ואת הלכת ללמוד
במוסד דתי.
כן, נשלחתי, אולפנת צפירה. -צפירה.
ושם מה פגשת?
וואו.
יהדות אחרת.
תהליך קשה של מחיקה, של מה שהיה לנו זה לא טוב
ומה שהבאנו זה לא רלוונטי, אנחנו בחזקת תינוק שנשבה
וצריך ללמוד דברים חדשים
ומהר מאוד תחושה של ניכור מאוד גדול כלפי...
וואו, בא לי לבכות.
קשה.
כן.
מלא זמן לא בכיתי על הנקודה הזאת.
אני אשת חינוך היום,
אני אומרת, איפה פספסתם? מה קרה לכם?
מה קרה לכם שלא...
שלא הרגשתם, שלא שמתם לב, שלא למדתם?
שלא נפתחתם, שלא... כאילו, מה זה הקיבעון המטורף הזה?
בתוך כל הסמלים האלה
של האולפנה, שהיא...
את יודעת, ספינת הדגל
של הציונות הדתית
ובמידה רבה, של הישראליות הדתית,
הסמל אולי הכי ישראלי שיש זה הדגל.
מה היה בשבילך הדגל, לאורך השנים?
הדגל היום הוא לא הדגל של פעם.
בתור ילדה, איך ראית אותו? -בתור ילדה...
הכי משייך.
זאת אומרת, הדגל הוא אחד הסמלים של ה-"להיות חלק מ..."
באתיופיה הכרתם את דגל ישראל? -אני לא הכרתי.
אבל מהר מאוד הבנתי שזה...
שזה בעצם הלב של הזהות הישראלית, הזהות היהודית,
אז ברור שזה שלי,
ברור שאני רוצה להתעטף איתו כל הזמן
ולהתעטף בו
ודרכו להיכנס אל הישראליות.
והיום אני אומרת, כן, אני עם הדגל,
אבל אני בטוחה שהדגל שלי
לא דומה לדגלים של אנשים אחרים כאן.
מאיזו בחינה?
מהבחינה הזו שאני קולטת שהדגל הוא מפצל, הדגל...
אנשים משתמשים בדגל כדי להגדיר את עצמם ולהדיר אחרים
וברגע שקלטתי את זה, אז אני...
הדגל שלי הוא מכיל, הוא מכליל, הוא מחבק.
אני יותר ערנית באופן שבו אנחנו משתמשים בדגל.
אני זוכר שהייתי פה, נדמה לי,
ב-2015 היו פה ההפגנות הגדולות, נכון? של בני העדה האתיופית,
של החבר'ה הצעירים. -יפה שהיית.
"לא, לא, לא ניתן לשחור להיות מסכן"
"לא, לא, לא ניתן לשחור להיות מסכן"
"ביזיון, ביזיון, ביזיון"
היו פה פרשים של המשטרה ויס"מניקים
והשפריצים האלה, החזקים, של ה...
של הניידות האלה. -אז קצת מזה, קצת מזה,
סבלתם. -ופתאום, ואני רואה את ה...
אני רואה את החבר'ה,
המפגינים פה, כן,
והם מתחבאים בחצרות, את יודעת,
כמו מפני משטר עוין, כן?
וחלקם היו עם דגלים,
זה אני זוכר עד היום.
ואמרתי לעצמי, אחרי כל זה, בכל זאת הם...
הם מוצאים לנכון להתעטף בדגל או להחזיק את הדגל.
למה בהפגנה שכל כולה מחאה
וכאב על העוול ועל ההשתקה יש את הרצון הזה להתעטף בדגל?
ממה הוא בא? -כי יש...
חלק מהאנשים שהניפו את הדגל, הם עדיין עושים עבודת זהות.
הם עדיין רוצים עבודת השתייכות, הם עדיין רוצים להגיד:
"אנחנו מוחים מבפנים."
אנחנו איתכם, אנחנו משלכם. -אנחנו משלכם.
וחלק מהאנשים באמת רוצים...
אנחנו איתכם... -כמחאה. -ובבקשה אל תרביץ לי,
אני מחזיק את הדגל, אני לא זר. -כמגן, כמגן.
אני לא אחר.
אני לא אחר. -כן.
מה צריך לשבור פה,
או לא לשבור, לעשות את זה בדרכי נועם,
כדי לשנות את הדבר הזה?
כדי שהדגל הזה, הכחול לבן, יבינו שהוא גם של אנשים
עם צבע עור לבן וגם אנשים עם צבע עור כהה
ושל כל צבעי העור למיניהם?
סולידריות. המקום הזה צריך להיות שפוי
בשבילה ובשבילך ובשבילי.
למה... למה 99 אחוז או 95 אחוז, לא יודעת מה,
מהמפגינים של עשרות אלפים שהיו באותו ערב שאתה היית,
הם רק אנחנו,
רק אנשים כהים?
אנשים מהקהילה,
אנשים יוצאי אתיופיה? -כן, זה עניין... זה עניין של כולנו.
כן. -למה? -נכון, כן.
אם באתם, באתם לראות מה קורה פה... -נכון.
משהו נורא ואיום קורה פה, או משהו מעניין, מסקרן, קורה פה.
לא היו פה מפגינים כמוכם
והפתרון...
נאמר, אנחנו נקבל מציאות שפויה, לא גזענית, נורמלית,
אם כולנו נשתתף בתיקון שלה.
בתיקון שלה בשבילנו,
יהודי אתיופיה שחיים בישראל,
בשביל מבקשי המקלט, שיתייחסו אליהם כמו בני אדם,
כמו מבקשי מקלט ויבדקו את הסיפורים שלהם
ובשביל המזרחים, ששפכו אותם מהמשאיות
ושכחו אותם.
מתי יהיה מתוקן?
אם אנחנו נתקן את הכול מחדש, ביחד, כולנו, בשביל כולנו.
זה החזון שלי.
יש פה עוד מה לתקן,
ב-70 שנה הקרובות.
יש עוד מה לעשות. -אבל מהר, מהר,
כי אנחנו מאבדים אנשים. -נכון, נכון, נכון.
והרבה לבבות נשרטים. -נכון, נכון.
כן. -חבל.
פשוט חבל.
דגל, במלחמות, הוא סימן, הוא אות.
ואיך זה קשור מבחינתך?
זה מתקשר כמובן למלחמת ששת הימים
ולכניסת הצנחנים לירושלים.
"הר הבית בידינו. כאן תלמיד, הר הבית בידינו."
אנחנו באים מכיוון הר הזיתים,
שער האריות
ונכנסים להר הבית
ואז שני קצינים
עולים לתלות את הדגל
במרומי הכיפה, על עמוד הסהר.
אריק אכמון ואורני עזרא,
הם עולים למעלה ונתקלים באש.
לא ברור לנו מי ירה, אש, הם לא מצליחים לתלות את הדגל,
הם יורדים.
ואז מוטה אומר: "חבר'ה, הדגל לא תלוי".
שולחים אותי וחבר,
יבלו, מיכאל יבלונובסקי
ואנחנו עולים למעלה, אני קושר את הדגל,
הוא תומך בי ברגל
ואנחנו יכולים לראות כאן כמה שלבים.
באמת רואים את השלב הראשון שאם תסתכלו, אנחנו...
אם תסתכלו טוב, בתמונה מוגדלת אנחנו רואים פה את הדגל
כשהוא רפוי. -אוקיי.
כששני הקצינים קשרו אותו
והוא לא הצליח להימתח. -אוי ואבוי, כן.