×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Israeli TV shows, סדרת חינוך | פרק שני (1)

סדרת חינוך | פרק שני (1)

לילה טוב לכם.

הערב ב"סדרות חינוך" נניח על השולחן את סערת ההדתה.

זה מורכב, זה נפיץ ובצדק.

האופן שבו נלמד את ילדינו יהדות

יקבע ויעצב את תפיסת העולם ותפיסת הזהות שלהם,

יקבע מי מהנרטיבים הנאבקים על שליטה

יכריע את אורחות החיים במקום הזה.

איך ייראה המרחב הציבורי שלנו?

האם ישאף להכלה של כל הזרמים שאנחנו?

לכן השאלות מה ההבדל בין לימודי יהדות להדתה,

איך נכון ואחראי ללמד יהדות, מי ילמד את ילדינו

הן דחופות ומכריעות.

"סדרת חינוך" הערב בדיוק עם השאלות הללו.

שוב שלום לכם.

המאבק החם ביותר במערכת החינוך בשנה האחרונה לא נסוב

סביב הורדת הידיים בין ארגוני המורים למשרד האוצר,

הצפיפות בכיתות או מאבק המורים השגרתי לשיפור בתנאים ובשכרם.

מלחמה של ממש מתרחשת בשנה האחרונה סביב סוגיית ההדתה,

הורים, מורים וילדים שנזעקו לנוכח תכני לימוד

שמטיפים, לשיטתם, לדת,

ליהדות במסלול דתי בלבד

וזאת באופן שחורג מהסטטוס קוו דתיים - חילונים.

יהודים, איך פרצה מלחמת הדת? בכתבה הבאה.

הסיבוב האחרון בוויכוח סביב ההדתה במערכת החינוך החל בעצם בשנת 2011

כששר החינוך דאז גדעון סער הציג בכנס באריאל בפני מורות ומורים

על רצונו להכניס למערכת הלימודים יותר תוכן ציוני ויהודי.

רק התחלנו, רק התחלנו.

היום בערב הייתה אצלי ישיבה, לפני שהגעתי לכאן,

בנושא תוכנית אב לחינוך לערכים,

ואני ביקשתי מהם להוסיף "ולמידות".

סער לא מספיק לעשות הרבה ומוחלף על ידי שי פירון,

שיוזם תוכנית משלו ללימוד מקצוע חדש

בשם "תרבות יהודית ישראלית".

במסגרתו אמורים התלמידים לבקר בבתי כנסת,

ללמוד על טקסים יהודיים ועל פילוסופיה יהודית.

אבל גם פירון לא מספיק הרבה

ומוחלף על ידי השר נפתלי בנט

כשבמהלך כהונתו

מגיע הוויכוח על התכנים הדתיים במערכת החינוך החילונית לשיא.

סערת ההדתה בבתי הספר החילוניים.

ילדי גן מחופשים לחיילים ובונים את בית המקדש.

בפברואר 2016 עולה המאבק של הפורום החילוני מדרגה

והם מתחילים לפעול כנגד כניסת ארגונים דתיים לבתי הספר

וכנגד הטמעת תכנים דתיים בספרי הלימוד הכלליים.

בין היתר מציגים חברי הפורום את החוברת "חוקרים ארץ",

חוברת ללימודי גיאוגרפיה

שבה צורף הסבר על תפילת הגשם לפרק האקלים בישראל,

את הספר "ועכשיו כימיה"

שעושה אנלוגיה בין מולקולות לחתונה יהודית כשרה

ועל הדרך פוסל נישואים של בני אותו המין

וכן את "לומדים להצליח" לכיתה ג'

שמלמד תלמידים חילוניים שיהודי טוב הוא יהודי ששומר שבת.

דוח של ארגון "מולד" שמתפרסם השנה מעורר סערה מחודשת

אחרי שקבע שהסכום שהוקדש ב-2015 לחינוך הבלתי פורמלי בתחום היהדות

היה גדול פי 17 מזה שהוקצה למדע

ופי 119 מזה שהוקצה לדמוקרטיה ודו-קיום.

הדוח גם מתח ביקורת על כניסת עמותות דתיות לבתי הספר החילוניים

והתכנים הדתיים שהן מעבירות

וקבע שמטרתו של תהליך ההדתה פוליטית,

ללמד שזהות יהודית פירושה זהות דתית ציונית.

יש מסע של דיסאינפורמציה

שכביכול מתבצעת הדתה או ניסיון להחזיר בתשובה את ילדי ישראל.

אין לזה שחר.

זאת התוכנית שילדיכם לומדים מכיתה א' ועד ט',

תרבות יהודית ישראלית,

והלוואי שגם דורות קודמים היו לומדים בתוכנית כל כך יפה.

בסוף שנת הלימודים האחרונה

מגלים הורים רבים בטקסי הסיום תכנים שעוסקים,

על פי הוראת משרד החינוך,

בעלייה להר הבית ובניית בית המקדש השלישי

והתמונות שרצות ברשתות החברתיות מעוררות זעם רב.

מימין ממשיכים להתעקש שאין הדתה,

משמאל מתעקשים שיש,

ויו"ר סיעת "יש עתיד" מזגזג.

מה שברור,

המאבק כנגד ההדתה יהיה הנושא החם גם בפתיחת שנת הלימודים הבאה.

אז מהי הדתה? למה זה מאיים כל כך? האם זה צריך לאיים?

האם זה עניין דתי-חילוני או שיש כאן בכלל מאבק פוליטי

בין תפיסות של שמאל וימין?

ומה חלקה של התקשורת בסערה הזו?

נגיד שלום לעמנואל שילה, עורך עיתון "בשבע".

שלום. -לשחר אילן, פרשן בעיתון "כלכליסט"

ולרם פרומן, יו"ר הפורום החילוני.

מהי הדתה?

הדתה היא התהליך שהתחיל בשנים האחרונות

שבהן לתוך מערכת החינוך הממלכתית, שבעצם מיועדת לתלמידים החילוניים,

הכניסו תכנים דתיים

ולא רק תכנים דתיים אלא גם סוכנים דתיים שמלמדים אותם.

אז קודם כול, יש את העמותות הדתיות שנכנסות ומלמדות שיעורים

מתוך גישה מיסיונרית, מתוך אג'נדה מיסיונרית.

יש תוכנית שלמה בלימודי יהדות

שנכנסת גם על חשבון דברים אחרים

ומפרה עוד יותר את האיזון בין האוניברסלי ליהודי,

שהוא אולי הדבר הבסיסי של כל יהודי חילוני,

אני חושב שבאמת מתנועת ההשכלה

חילונים יהודים היו עם רגל אחת בעולם היהדות

ורגל שנייה בעולם האוניברסלי,

ומרגישים שהאיזון הזה הופר

וכל זה בצורה שמקדשת את הצד הדתי-רבני

של היהדות. -שנותנת לו מעמד ערכי עליון?

עליון, ודאי, אתה רואה את התוכנית הזאת למשל, החדשה,

שבנט כל כך מתלהב ממנה

וזה ברור לחלוטין בכל פרמטר אפשרי

מה העיקר ומה האח החורג, התפל, שזה התרבות העברית

שמשתמשים בה רק כדי להראות את חוזקה של התרבות הרבנית.

מהי הדתה מנקודת מבטך?

אני לא מכיר שום הדתה, אני מכיר דוסופוביה,

יש לי תחושה שיש כאן גופים אינטרסנטיים

שמחוללים מהומה על שום דבר.

לומדים קצת יהדות... -אתה לא מזהה פה

חשש... -לומדים קצת יהדות בבתי הספר,

אז מה קרה? -לא, זה לא לומדים יהדות בבתי הספר,

זה לומדים יהדות בהקשר מאוד מסוים, בהקשר הדתי,

לא בהקשר התרבותי,

לא בהקשר המדעי, לא בהקשר ה... -אבל זה לא המצב.

לא כמרחב דעת. -התוכנית של בנט שעליה דובר כאן

היא תוכנית שבהחלט מלמדת יהדות כתרבות ולא כדת.

מצאנו פה כל מיני דוגמאות, תפילת הגשם

בפרק המלמד על משקעים,

ציטוט מהתנ"ך בהקשר של מחזור המים,

דברי מדרש על בריאת האדם בהקשר של... -אז מה הפחד?

אני רוצה להבין מה הפחד. -לא הפחד.

הפחד הוא כשמלמדים יהדות בקונטקסט דתי,

כשנכנסים להלכות כשמדובר בציבור עם תפיסת עולם חילונית.

אם מישהו מלמד על תפילת הגשם,

זה אומר שמחר התלמיד ילך ויתפלל תפילת הגשם?

איפה אנחנו חיים? אתם באמת חושבים שזה מה שקורה?

התפיסה הזאת היא בדיוק סוג התפיסה שמרחיקה את עם ישראל מהיהדות.

העניין הוא... -תפילת הגשם.

בפרק המלמד על משקעים בספר גיאוגרפיה לכיתה ו',

שיילמד גם בשנים הבאות. -בואי נזכור.

זאת הדתה או לא הדתה? -בואי נזכור, ואני חושב ש...

או בהלה מסממנים יהודיים. -כשזה פתח את הספר

זה היה מאוד לא מידתי. כרגע זה לא פותח.

וברור לגמרי שהשר בנט

מתייחס בפטרונות מאוד גדולה לחינוך הממלכתי

ואומר: אנחנו ניתן את התכנים של היהדות...

מה הבעיה? -שאנחנו לא רוצים יותר מתווכים.

לימודי יהדות ברוח פלורליסטית אמורים ללמד את כל האופציות,

להסביר את ההקשר,

לתת לבן אדם להחליט, לילד להחליט

מהי אמונתו ודתו, בדיוק מה שבנט שולל, זו ההדתה.

אבל אולי צודק ידידנו סביב השולחן הזה

ואתם מבוהלים? אז בת שירות תלמד איך עושים קבלת שבת,

איך עושים הפרשת חלה,

איך מברכים קידוש. זה מבהיל אותך?

זה בכלל רעיון שלא יעלה על הדעת.

כי? -כי אנחנו גמרנו עם השלב

שהיה שנים רבות שבו הפרטנו את היהדות שלנו.

אנחנו, יש לנו יהדות אוטונומית שלנו,

אנחנו נחליט מהם התכנים

שבהם ילמדו יהדות, אנחנו נחליט מי ילמד יהדות, באיזו דרך.

הרעיון שיבוא אדם שמייצג זרם אחר ביהדות ויכתיב לנו

הוא רעיון פטרוני והזוי. -אני רוצה להוסיף לנושא הזה,

תראי, אותה בת שירות גם לא נותנת שום מקום

לגישה החילונית. למשל, היא אומרת... הילד מגיע אחרי זה הביתה מבוהל

מזה שההורים שלו לא שומרים שבת או לא צמים ביום כיפור

או דברים כאלה,

כי זו לא העמדה שלהם, אין מקום שם לעמדה החילונית.

אז למה באמת צריך להיות מונופול של היהדות האורתודוקסית

על האופן שבו מלמדים יהדות בבתי הספר?

למה רק דתיים צריכים ללמד יהדות?

לא צריך להיות מונופול ואין שום מונופול.

אני לא יודע מי זה "אנחנו" שאתם מדברים בשמם.

אני לא אדבר בשם החינוך החילוני בוודאי ובשם הוריו,

אבל גם אתם אל תדברו בשם כל ההורים,

אנחנו יודעים מי זה עם ישראל, יש אחוז מסוים של חילונים,

יש בחינוך הממלכתי גם הרבה מאוד מסורתיים

שצריך לשאול גם אותם מה הם רוצים.

בסופו של דבר, משרד החינוך אישר

סט מאוד מאוד רחב ומאוד מגוון של תוכניות ביהדות

והבחירה היא של מנהלי בתי הספר של החינוך הממלכתי.

אתם אומרים שאני מחליט בשבילכם מה ללמוד? חס ושלום.

המנהלים בבתי הספר הממלכתיים הם אלה שמחליטים.

הם יכולים להטיל וטו?

מישהו מכריח אותם לקחת בנות שירות לאומי?

לא, אבל מכריחים אותם.. -אז למה?

רגע, למה לא לבוא באמת בטענות למנהלי בתי הספר?

ולהגיד, הספר הזה לא מתאים,

יש ספר חלופי, תלמד אותו. -קודם כול, זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אגב, אני עוד פעם חוזר ואומר,

ההדתה היא לא רק בנות השירות, ההדתה היא לא רק התוכנית החדשה,

ההדתה היא לא רק הספרים,

ההדתה היא מכלול שלם של ספרים וטקסים

וכל הדברים האלה, וצריך לראות את זה כמכלול ולא כדוגמאות.

אבל בית ספר אוטונומי - להחליט אם בנות בכיתה ו' יעלו על במה

וישירו בפני כל ההורים או לא ישירו בפני כל ההורים.

בית ספר הוא אוטונומי להחליט

אם הוא מכניס בנות שירות בחינם או לא מכניס בנות שירות בחינם.

יפה מאוד ולכן אנחנו קמנו, כארגון הורים,

לא כארגון פוליטי, לא כארגון עם אג'נדה

אלא כארגון הורים ואנחנו הולכים בשיטתיות. -אבל זה עניין פוליטי.

בית ספר אחרי בית ספר

ויש לנו הצלחות מאוד גדולות ובאמת, את כל מה שניתן לעשות, להוציא את העמותות, להוציא את בנות השירות

לשנות את הטקסים, לשנות את הספרים,

את כל זה אנחנו עושים בצורה הולכת וגוברת

בכל רחבי הארץ. -אבל זה עניין פוליטי.

זה עניין פוליטי.

זה עניין פוליטי, נראה לי שיש כאן קבוצה חילונית יחסית קיצונית

שמייצגת בערך את הסקאלה של מרצ מבחינת ההיקף של כמה באמת שייכים.

הוא רוצה לעשות דה-לגיטימציה לחילוניות

ולהציג את החילוניות כשמאל -סליחה.

אולי זה גם חלק ממפלגת העבודה.

הם מייצגים מיעוט קטן של החילונים. -המיעוט הקטן הזה,

לפי הסקרים שאנחנו עשינו, זה שני שליש מהציבור החילוני.

אתה עשית סקר בנושא או שאתה מדבר שטויות? -סליחה.

לא צריך לדבר גם על הציבור החילוני,

צריך לדבר על תלמידי בתי הספר הממלכתיים

כי רבים מאוד מתלמידי בתי הספר הממלכתיים באים מבתים מסורתיים.

אז יכול להיות שצריך זרם חילוני. -שחר אילן טוען שהדיון מוסט,

שזה לא עניין פוליטי של שמאל-ימין, אלא זה עניין של מה?

הטענה שלי היא אחרת, הטענה שלי היא שבסופו של דבר,

המערכת הפוליטית

נוח לה מאוד לריב על הדתה

שהיא נושא חשוב. -כי?

כי זה נושא, כי המערכת הפוליטית

נוח לה מאוד היום ללכת לכיוון של מלחמת דתיים לאומיים

מול מרכז ושמאל

והיא מזניחה לגמרי מאבק לא פחות חשוב,

על תוכנית הליבה,

שעליו אנחנו לא שומעים כבר שנים

והוא אולי אחד המאבקים החשובים ביותר לעתיד המדינה.

העובדה שמספר גדול ביותר של ילדינו לא לומד מתמטיקה ועברית

והסיבה לכך היא שכולם מפנטזים

על היום שבו אולי החרדים יעשו איתם ממשלה,

שזו פנטזיה פרועה, החרדים יעשו בכל רגע נתון

אם הם רק יוכלו ממשלה עם הימין,

ולכן אנחנו מדברים היום... -אני רואה את זה קצת אחרת,

כי אני חושב שבסופו של דבר, מה שמטריד אותי זה קודם כול

מה ילמדו הילדים שלי ושל אנשים שחושבים כמוני.

ואגב, בניגוד למה שהוא אומר

ואני לא חושב שהוא עשה סקרים שבדקו את הדברים האלה,

שני שליש מהחילונים, ואנחנו בדקנו את זה,

עשו את זה. -מה זה החילונים?

מי שמגדיר את עצמו חילוני.

מי שמגדיר את עצמו חילוני. -בסדר, אבל בבית ספר ממלכתי

לומדים מסורתיים גם, לא רק חילונים.

אנחנו חייבים

לחתור לסיום. -קודם כול, לומדים יותר חילונים ממסורתיים

ולא שואלים את החילונים.

אתה אומר, תשאלו את המסורתיים. לא שואלים את החילונים.

ודבר שני, יכול להיות שצריך גם פיצול פה.

יכול להיות. -אנחנו צריכים לחתור לסיום.

שילה, משפט סיום שלך.

אני אומר,

כמו שהציבור הדתי נחשף, חוץ ממי שחי במאה שערים,

נחשף כל הזמן ובעוצמה הרבה יותר משמעותית

למסרים חילוניים

אני לא מאמין שבאמת יקרה משהו

וכתוצאה מקצת חשיפה לערכים או ללימודים של יהדות בבתי הספר

לא יקרה שום נזק ולא יקרה שום אסון.

אין הדתה, יש דוסופוביה ויש מי שמלבה אותה.

אני מאוד מודה לכם.

אז איך נראה מאבק בהדתה?

הורים בגבעתיים החליטו לעשות שינוי ויצאו למלחמה

בתכנים ובשיעורי היהדות שמועברים לילדיהם

בבתי הספר החילוניים ובגנים בניגוד לרצונם.

מה שהחל בגבעתיים התפשט במהרה לרמת השרון וערים נוספות.

סיפורו של מאבק בכתבה הבאה.

סערת ההדתה בבתי הספר החילוניים.

מתקפה חרדית שמנסה לחדש כפייה או ליצור מה שמכונה הדתה.

ילדי גן מחופשים לחיילים ובונים את בית המקדש,

ילדי בית ספר יסודי שרים שירי מלחמה ונשבעים לעלות להר הבית.

"עם ישראל בסכנה.

"אם אתם תשמרו על כשרות בפסח ולא תאכלו חמץ,

"תוכלו להציל את עורכם".

הדבר הזה נאמר לילדים קטנים כמשהו שהוא על סף האיום.

אם יש משהו שהצליח להוציא את ההורים של גבעתיים

מתרדמת הקיץ שלהם היא ההדתה,

מילה חדשה שפרצה לחייהם בלי התראה והעירה את כל השדים.

התיישבתי עם הילד שלי לארוחת ערב במסעדה

והגיעה כוס מים והילד שלי בירך על המים.

אני דתל"שית, הוא בירך מאוד מדויק.

ודי נדהמתי על גבול הנבהלתי ושאלתי: מאיפה אתה יודע לברך?

ואז הוא אמר: מה זאת אומרת? מהגן.

הילד נכנס לחרדה

מזה שאנחנו במשפחה לא צמים ביום כיפור.

תתעוררו, כי היום זה אנחנו,

מחר זה אתם

והילדים שלכם, וזה מתחיל בבתי ספר וזה ממשיך בצבא.

בעצם על מי מדובר?

סדרת חינוך | פרק שני (1) Education series Chapter Two (1)

לילה טוב לכם.

הערב ב"סדרות חינוך" נניח על השולחן את סערת ההדתה.

זה מורכב, זה נפיץ ובצדק.

האופן שבו נלמד את ילדינו יהדות

יקבע ויעצב את תפיסת העולם ותפיסת הזהות שלהם,

יקבע מי מהנרטיבים הנאבקים על שליטה

יכריע את אורחות החיים במקום הזה.

איך ייראה המרחב הציבורי שלנו?

האם ישאף להכלה של כל הזרמים שאנחנו?

לכן השאלות מה ההבדל בין לימודי יהדות להדתה,

איך נכון ואחראי ללמד יהדות, מי ילמד את ילדינו

הן דחופות ומכריעות.

"סדרת חינוך" הערב בדיוק עם השאלות הללו.

שוב שלום לכם.

המאבק החם ביותר במערכת החינוך בשנה האחרונה לא נסוב

סביב הורדת הידיים בין ארגוני המורים למשרד האוצר,

הצפיפות בכיתות או מאבק המורים השגרתי לשיפור בתנאים ובשכרם.

מלחמה של ממש מתרחשת בשנה האחרונה סביב סוגיית ההדתה,

הורים, מורים וילדים שנזעקו לנוכח תכני לימוד

שמטיפים, לשיטתם, לדת,

ליהדות במסלול דתי בלבד

וזאת באופן שחורג מהסטטוס קוו דתיים - חילונים.

יהודים, איך פרצה מלחמת הדת? בכתבה הבאה.

הסיבוב האחרון בוויכוח סביב ההדתה במערכת החינוך החל בעצם בשנת 2011

כששר החינוך דאז גדעון סער הציג בכנס באריאל בפני מורות ומורים

על רצונו להכניס למערכת הלימודים יותר תוכן ציוני ויהודי.

רק התחלנו, רק התחלנו.

היום בערב הייתה אצלי ישיבה, לפני שהגעתי לכאן,

בנושא תוכנית אב לחינוך לערכים,

ואני ביקשתי מהם להוסיף "ולמידות".

סער לא מספיק לעשות הרבה ומוחלף על ידי שי פירון,

שיוזם תוכנית משלו ללימוד מקצוע חדש

בשם "תרבות יהודית ישראלית".

במסגרתו אמורים התלמידים לבקר בבתי כנסת,

ללמוד על טקסים יהודיים ועל פילוסופיה יהודית.

אבל גם פירון לא מספיק הרבה

ומוחלף על ידי השר נפתלי בנט

כשבמהלך כהונתו

מגיע הוויכוח על התכנים הדתיים במערכת החינוך החילונית לשיא.

סערת ההדתה בבתי הספר החילוניים.

ילדי גן מחופשים לחיילים ובונים את בית המקדש.

בפברואר 2016 עולה המאבק של הפורום החילוני מדרגה

והם מתחילים לפעול כנגד כניסת ארגונים דתיים לבתי הספר

וכנגד הטמעת תכנים דתיים בספרי הלימוד הכלליים.

בין היתר מציגים חברי הפורום את החוברת "חוקרים ארץ",

חוברת ללימודי גיאוגרפיה

שבה צורף הסבר על תפילת הגשם לפרק האקלים בישראל,

את הספר "ועכשיו כימיה"

שעושה אנלוגיה בין מולקולות לחתונה יהודית כשרה

ועל הדרך פוסל נישואים של בני אותו המין

וכן את "לומדים להצליח" לכיתה ג'

שמלמד תלמידים חילוניים שיהודי טוב הוא יהודי ששומר שבת.

דוח של ארגון "מולד" שמתפרסם השנה מעורר סערה מחודשת

אחרי שקבע שהסכום שהוקדש ב-2015 לחינוך הבלתי פורמלי בתחום היהדות

היה גדול פי 17 מזה שהוקצה למדע

ופי 119 מזה שהוקצה לדמוקרטיה ודו-קיום.

הדוח גם מתח ביקורת על כניסת עמותות דתיות לבתי הספר החילוניים

והתכנים הדתיים שהן מעבירות

וקבע שמטרתו של תהליך ההדתה פוליטית,

ללמד שזהות יהודית פירושה זהות דתית ציונית.

יש מסע של דיסאינפורמציה

שכביכול מתבצעת הדתה או ניסיון להחזיר בתשובה את ילדי ישראל.

אין לזה שחר.

זאת התוכנית שילדיכם לומדים מכיתה א' ועד ט',

תרבות יהודית ישראלית,

והלוואי שגם דורות קודמים היו לומדים בתוכנית כל כך יפה.

בסוף שנת הלימודים האחרונה

מגלים הורים רבים בטקסי הסיום תכנים שעוסקים,

על פי הוראת משרד החינוך,

בעלייה להר הבית ובניית בית המקדש השלישי

והתמונות שרצות ברשתות החברתיות מעוררות זעם רב.

מימין ממשיכים להתעקש שאין הדתה,

משמאל מתעקשים שיש,

ויו"ר סיעת "יש עתיד" מזגזג.

מה שברור,

המאבק כנגד ההדתה יהיה הנושא החם גם בפתיחת שנת הלימודים הבאה.

אז מהי הדתה? למה זה מאיים כל כך? האם זה צריך לאיים?

האם זה עניין דתי-חילוני או שיש כאן בכלל מאבק פוליטי

בין תפיסות של שמאל וימין?

ומה חלקה של התקשורת בסערה הזו?

נגיד שלום לעמנואל שילה, עורך עיתון "בשבע".

שלום. -לשחר אילן, פרשן בעיתון "כלכליסט"

ולרם פרומן, יו"ר הפורום החילוני.

מהי הדתה?

הדתה היא התהליך שהתחיל בשנים האחרונות

שבהן לתוך מערכת החינוך הממלכתית, שבעצם מיועדת לתלמידים החילוניים,

הכניסו תכנים דתיים

ולא רק תכנים דתיים אלא גם סוכנים דתיים שמלמדים אותם.

אז קודם כול, יש את העמותות הדתיות שנכנסות ומלמדות שיעורים

מתוך גישה מיסיונרית, מתוך אג'נדה מיסיונרית.

יש תוכנית שלמה בלימודי יהדות

שנכנסת גם על חשבון דברים אחרים

ומפרה עוד יותר את האיזון בין האוניברסלי ליהודי,

שהוא אולי הדבר הבסיסי של כל יהודי חילוני,

אני חושב שבאמת מתנועת ההשכלה

חילונים יהודים היו עם רגל אחת בעולם היהדות

ורגל שנייה בעולם האוניברסלי,

ומרגישים שהאיזון הזה הופר

וכל זה בצורה שמקדשת את הצד הדתי-רבני

של היהדות. -שנותנת לו מעמד ערכי עליון?

עליון, ודאי, אתה רואה את התוכנית הזאת למשל, החדשה,

שבנט כל כך מתלהב ממנה

וזה ברור לחלוטין בכל פרמטר אפשרי

מה העיקר ומה האח החורג, התפל, שזה התרבות העברית

שמשתמשים בה רק כדי להראות את חוזקה של התרבות הרבנית.

מהי הדתה מנקודת מבטך?

אני לא מכיר שום הדתה, אני מכיר דוסופוביה,

יש לי תחושה שיש כאן גופים אינטרסנטיים

שמחוללים מהומה על שום דבר.

לומדים קצת יהדות... -אתה לא מזהה פה

חשש... -לומדים קצת יהדות בבתי הספר,

אז מה קרה? -לא, זה לא לומדים יהדות בבתי הספר,

זה לומדים יהדות בהקשר מאוד מסוים, בהקשר הדתי,

לא בהקשר התרבותי,

לא בהקשר המדעי, לא בהקשר ה... -אבל זה לא המצב.

לא כמרחב דעת. -התוכנית של בנט שעליה דובר כאן

היא תוכנית שבהחלט מלמדת יהדות כתרבות ולא כדת.

מצאנו פה כל מיני דוגמאות, תפילת הגשם

בפרק המלמד על משקעים,

ציטוט מהתנ"ך בהקשר של מחזור המים,

דברי מדרש על בריאת האדם בהקשר של... -אז מה הפחד?

אני רוצה להבין מה הפחד. -לא הפחד.

הפחד הוא כשמלמדים יהדות בקונטקסט דתי,

כשנכנסים להלכות כשמדובר בציבור עם תפיסת עולם חילונית.

אם מישהו מלמד על תפילת הגשם,

זה אומר שמחר התלמיד ילך ויתפלל תפילת הגשם?

איפה אנחנו חיים? אתם באמת חושבים שזה מה שקורה?

התפיסה הזאת היא בדיוק סוג התפיסה שמרחיקה את עם ישראל מהיהדות.

העניין הוא... -תפילת הגשם.

בפרק המלמד על משקעים בספר גיאוגרפיה לכיתה ו',

שיילמד גם בשנים הבאות. -בואי נזכור.

זאת הדתה או לא הדתה? -בואי נזכור, ואני חושב ש...

או בהלה מסממנים יהודיים. -כשזה פתח את הספר

זה היה מאוד לא מידתי. כרגע זה לא פותח.

וברור לגמרי שהשר בנט

מתייחס בפטרונות מאוד גדולה לחינוך הממלכתי

ואומר: אנחנו ניתן את התכנים של היהדות...

מה הבעיה? -שאנחנו לא רוצים יותר מתווכים.

לימודי יהדות ברוח פלורליסטית אמורים ללמד את כל האופציות,

להסביר את ההקשר,

לתת לבן אדם להחליט, לילד להחליט

מהי אמונתו ודתו, בדיוק מה שבנט שולל, זו ההדתה.

אבל אולי צודק ידידנו סביב השולחן הזה

ואתם מבוהלים? אז בת שירות תלמד איך עושים קבלת שבת,

איך עושים הפרשת חלה,

איך מברכים קידוש. זה מבהיל אותך?

זה בכלל רעיון שלא יעלה על הדעת.

כי? -כי אנחנו גמרנו עם השלב

שהיה שנים רבות שבו הפרטנו את היהדות שלנו.

אנחנו, יש לנו יהדות אוטונומית שלנו,

אנחנו נחליט מהם התכנים

שבהם ילמדו יהדות, אנחנו נחליט מי ילמד יהדות, באיזו דרך.

הרעיון שיבוא אדם שמייצג זרם אחר ביהדות ויכתיב לנו

הוא רעיון פטרוני והזוי. -אני רוצה להוסיף לנושא הזה,

תראי, אותה בת שירות גם לא נותנת שום מקום

לגישה החילונית. למשל, היא אומרת... הילד מגיע אחרי זה הביתה מבוהל

מזה שההורים שלו לא שומרים שבת או לא צמים ביום כיפור

או דברים כאלה,

כי זו לא העמדה שלהם, אין מקום שם לעמדה החילונית.

אז למה באמת צריך להיות מונופול של היהדות האורתודוקסית

על האופן שבו מלמדים יהדות בבתי הספר?

למה רק דתיים צריכים ללמד יהדות?

לא צריך להיות מונופול ואין שום מונופול.

אני לא יודע מי זה "אנחנו" שאתם מדברים בשמם.

אני לא אדבר בשם החינוך החילוני בוודאי ובשם הוריו,

אבל גם אתם אל תדברו בשם כל ההורים,

אנחנו יודעים מי זה עם ישראל, יש אחוז מסוים של חילונים,

יש בחינוך הממלכתי גם הרבה מאוד מסורתיים

שצריך לשאול גם אותם מה הם רוצים.

בסופו של דבר, משרד החינוך אישר

סט מאוד מאוד רחב ומאוד מגוון של תוכניות ביהדות

והבחירה היא של מנהלי בתי הספר של החינוך הממלכתי.

אתם אומרים שאני מחליט בשבילכם מה ללמוד? חס ושלום.

המנהלים בבתי הספר הממלכתיים הם אלה שמחליטים.

הם יכולים להטיל וטו?

מישהו מכריח אותם לקחת בנות שירות לאומי?

לא, אבל מכריחים אותם.. -אז למה?

רגע, למה לא לבוא באמת בטענות למנהלי בתי הספר?

ולהגיד, הספר הזה לא מתאים,

יש ספר חלופי, תלמד אותו. -קודם כול, זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אגב, אני עוד פעם חוזר ואומר,

ההדתה היא לא רק בנות השירות, ההדתה היא לא רק התוכנית החדשה,

ההדתה היא לא רק הספרים,

ההדתה היא מכלול שלם של ספרים וטקסים

וכל הדברים האלה, וצריך לראות את זה כמכלול ולא כדוגמאות.

אבל בית ספר אוטונומי - להחליט אם בנות בכיתה ו' יעלו על במה

וישירו בפני כל ההורים או לא ישירו בפני כל ההורים.

בית ספר הוא אוטונומי להחליט

אם הוא מכניס בנות שירות בחינם או לא מכניס בנות שירות בחינם.

יפה מאוד ולכן אנחנו קמנו, כארגון הורים,

לא כארגון פוליטי, לא כארגון עם אג'נדה

אלא כארגון הורים ואנחנו הולכים בשיטתיות. -אבל זה עניין פוליטי.

בית ספר אחרי בית ספר

ויש לנו הצלחות מאוד גדולות ובאמת, את כל מה שניתן לעשות, להוציא את העמותות, להוציא את בנות השירות

לשנות את הטקסים, לשנות את הספרים,

את כל זה אנחנו עושים בצורה הולכת וגוברת

בכל רחבי הארץ. -אבל זה עניין פוליטי.

זה עניין פוליטי.

זה עניין פוליטי, נראה לי שיש כאן קבוצה חילונית יחסית קיצונית

שמייצגת בערך את הסקאלה של מרצ מבחינת ההיקף של כמה באמת שייכים.

הוא רוצה לעשות דה-לגיטימציה לחילוניות

ולהציג את החילוניות כשמאל -סליחה.

אולי זה גם חלק ממפלגת העבודה.

הם מייצגים מיעוט קטן של החילונים. -המיעוט הקטן הזה,

לפי הסקרים שאנחנו עשינו, זה שני שליש מהציבור החילוני.

אתה עשית סקר בנושא או שאתה מדבר שטויות? -סליחה.

לא צריך לדבר גם על הציבור החילוני,

צריך לדבר על תלמידי בתי הספר הממלכתיים

כי רבים מאוד מתלמידי בתי הספר הממלכתיים באים מבתים מסורתיים.

אז יכול להיות שצריך זרם חילוני. -שחר אילן טוען שהדיון מוסט,

שזה לא עניין פוליטי של שמאל-ימין, אלא זה עניין של מה?

הטענה שלי היא אחרת, הטענה שלי היא שבסופו של דבר,

המערכת הפוליטית

נוח לה מאוד לריב על הדתה

שהיא נושא חשוב. -כי?

כי זה נושא, כי המערכת הפוליטית

נוח לה מאוד היום ללכת לכיוון של מלחמת דתיים לאומיים

מול מרכז ושמאל

והיא מזניחה לגמרי מאבק לא פחות חשוב,

על תוכנית הליבה,

שעליו אנחנו לא שומעים כבר שנים

והוא אולי אחד המאבקים החשובים ביותר לעתיד המדינה.

העובדה שמספר גדול ביותר של ילדינו לא לומד מתמטיקה ועברית

והסיבה לכך היא שכולם מפנטזים

על היום שבו אולי החרדים יעשו איתם ממשלה,

שזו פנטזיה פרועה, החרדים יעשו בכל רגע נתון

אם הם רק יוכלו ממשלה עם הימין,

ולכן אנחנו מדברים היום... -אני רואה את זה קצת אחרת,

כי אני חושב שבסופו של דבר, מה שמטריד אותי זה קודם כול

מה ילמדו הילדים שלי ושל אנשים שחושבים כמוני.

ואגב, בניגוד למה שהוא אומר

ואני לא חושב שהוא עשה סקרים שבדקו את הדברים האלה,

שני שליש מהחילונים, ואנחנו בדקנו את זה,

עשו את זה. -מה זה החילונים?

מי שמגדיר את עצמו חילוני.

מי שמגדיר את עצמו חילוני. -בסדר, אבל בבית ספר ממלכתי

לומדים מסורתיים גם, לא רק חילונים.

אנחנו חייבים

לחתור לסיום. -קודם כול, לומדים יותר חילונים ממסורתיים

ולא שואלים את החילונים.

אתה אומר, תשאלו את המסורתיים. לא שואלים את החילונים.

ודבר שני, יכול להיות שצריך גם פיצול פה.

יכול להיות. -אנחנו צריכים לחתור לסיום.

שילה, משפט סיום שלך.

אני אומר,

כמו שהציבור הדתי נחשף, חוץ ממי שחי במאה שערים,

נחשף כל הזמן ובעוצמה הרבה יותר משמעותית

למסרים חילוניים

אני לא מאמין שבאמת יקרה משהו

וכתוצאה מקצת חשיפה לערכים או ללימודים של יהדות בבתי הספר

לא יקרה שום נזק ולא יקרה שום אסון.

אין הדתה, יש דוסופוביה ויש מי שמלבה אותה.

אני מאוד מודה לכם.

אז איך נראה מאבק בהדתה?

הורים בגבעתיים החליטו לעשות שינוי ויצאו למלחמה

בתכנים ובשיעורי היהדות שמועברים לילדיהם

בבתי הספר החילוניים ובגנים בניגוד לרצונם.

מה שהחל בגבעתיים התפשט במהרה לרמת השרון וערים נוספות.

סיפורו של מאבק בכתבה הבאה.

סערת ההדתה בבתי הספר החילוניים.

מתקפה חרדית שמנסה לחדש כפייה או ליצור מה שמכונה הדתה.

ילדי גן מחופשים לחיילים ובונים את בית המקדש,

ילדי בית ספר יסודי שרים שירי מלחמה ונשבעים לעלות להר הבית.

"עם ישראל בסכנה.

"אם אתם תשמרו על כשרות בפסח ולא תאכלו חמץ,

"תוכלו להציל את עורכם".

הדבר הזה נאמר לילדים קטנים כמשהו שהוא על סף האיום.

אם יש משהו שהצליח להוציא את ההורים של גבעתיים

מתרדמת הקיץ שלהם היא ההדתה,

מילה חדשה שפרצה לחייהם בלי התראה והעירה את כל השדים.

התיישבתי עם הילד שלי לארוחת ערב במסעדה

והגיעה כוס מים והילד שלי בירך על המים.

אני דתל"שית, הוא בירך מאוד מדויק.

ודי נדהמתי על גבול הנבהלתי ושאלתי: מאיפה אתה יודע לברך?

ואז הוא אמר: מה זאת אומרת? מהגן.

הילד נכנס לחרדה

מזה שאנחנו במשפחה לא צמים ביום כיפור.

תתעוררו, כי היום זה אנחנו,

מחר זה אתם

והילדים שלכם, וזה מתחיל בבתי ספר וזה ממשיך בצבא.

בעצם על מי מדובר?