שרגא בישגדא עונה 3: דיוגנס
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת,
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה,
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את 'ביש גדא'.
"מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
"מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו 'גלידה'?
"מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
"מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא. שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה.
שלום וברוכים הבאים לבלוג של שרגא. זה אני!
יודעים מה זה? תסתכלו טוב.
זו מלכודת עכברים. כן, כן, כן, כן.
יש שמועה שבבניין שלנו מסתובב עכבר, אולי אפילו עכברוש,
אז קניתי מלכודת
למקרה שיתחשק לו להיכנס דווקא אליי הביתה.
אתם רואים? תסתכלו טוב. פה...
אתם רואים את הדבר הקטן הזה?
פה שמים את הגבינה. כאן.
ואז הוא נכנס.
ואז הוא רוצה לאכול את הגבינה.
ואז הדלת נטרקת כמו שהיא נטרקה... עכשיו!
ואז העכבר נשאר במלכודת.
רק שהדלת לא תיטרק לו על הזנב.
עכשיו תראו מה אני הולך לעשות.
קודם כול אני מתקן את הפשלה. איפה הגבינה?
פה, בסדר. ניקח גבינה.
ואני אניח את המלכודת ליד הדלת,
כדי שהוא יילכד ברגע שיעז להיכנס אליי הביתה.
ואחרי שאלכוד את העכבר החצוף הזה, אני אשחרר אותו.
איפה? בשדה, בחוץ, כי שם זה המקום הטבעי שלו, בשדה.
עכבר מאחוריך! -איפה?!
עכבר מאחורייך גם לך, עליזה.
אתה כל כך מצחיק. -זה לא יפה להבהיל ככה, עליזה, את יודעת.
זה לא יפה אבל זה מצחיק.
הנה עכבר! -איפה?!
דעי לך, עליזה, שאני בכלל לא פוחד מעכברים. בכלל.
אני כל כך נהנית היום מהבלוג שלך.
אני רק דואג קצת כי שמעתי שעכברים מפיצים מחלות,
ופשוט לא בא לי להיות חולה.
זה מה שאומרים? -כן. אני מתפלא שאת לא יודעת מזה, עליזה.
אני דווקא שמעתי עליהם דברים טובים.
כן? על עכברים? -כן.
דיוגנוס הכלב, למשל. -כן? -אמר שאפשר ללמוד מעכברים.
דיוגנוס הכלב אמר?
איך הוא אמר את זה? אולי הוא נבח את זה?
מה כלב כבר יכול ללמוד מעכבר? לכרסם?
אוי, באמת. שרגא, דיוגנוס הכלב לא היה כלב.
הוא היה בן-אדם. -בן-אדם? -כן. -בן-אדם שקוראים לו כלב?
שרגא, אל תגרור אותי עכשיו לשיעור בפילוסופיה יוונית.
אני עסוקה עכשיו. -כן, באמת? מה את עושה?
צופה בבלוג שלך.
והיום זה הולך להיות מאוד מצחיק. -כן? -כן, מאוד.
אני לא מבין מה כל כך מצחיק.
אני גם לא מבין מה כבר אפשר ללמוד מעכברים.
מה, איך מפיצים מחלות?
מה, איך נלכדים במלכודות?
כן, כן?
היי, שרגא.
מה זה? אימאל'ה! -אוי ואבוי! -שרגא, מה זה הדבר הזה?
סליחה, סליחה, סליחה. רגע, רגע, אני אשחרר אותך.
כואב לך, אה?
בטח שכואב. נו, מה. -אוי, מסכנה...
נורא מצטער.
מה זה הדבר הזה? -זו מלכודת עכברים.
יש שמועה שיש עכבר אצלנו בבניין,
וזה צריך לעניין אותך כי את ועד הבית.
צריך להזמין איזו חברת הדברה. הכאב עבר?
יותר טוב. רגע, מה זאת אומרת "יש שמועה"? מישהו ראה עכבר?
יעלי סיפרה לי שרותי מקומה שבע
סיפרה לה שחזי מקומה חמש שמשחק כדורסל עם בעלה
פגש בספרייה את חדווה מקומה ראשונה,
והיא סיפרה לו שהיא פגשה את עליזה בגלידרייה,
ועליזה אמרה לה. -עליזה אמרה לה שמה? שהיא ראתה עכבר?
שיש עכבר בבניין. -אבל היא ראתה אותו?
אין לי מושג.
אבל אני בטוח שגם אם היא ראתה אותו, היא לא נבהלה.
את יודעת למה? כי עליזה לא פוחדת מעכברים.
לדעתה, אפילו אפשר ללמוד מהם.
עליזה לא פוחדת מעכברים? -מפתיע, נכון?
ומה, לדעתה, אפשר ללמוד מהם?
לא יודע. מה אפשר ללמוד מעכברים?
היא אמרה שדיוגנוס הכלב למד מעכברים.
דיוגנוס הכלב? -כן, הוא ולא אחר.
אה, נכון. שכחתי. אתה יודע מה הוא אמר על עכברים?
רגע, רגע. קודם כול שתדעי לך שדיוגנוס הכלב
הוא לא כלב. הוא בן-אדם.
תודה, שרגא. הוא גם היה פילוסוף יווני שחי לפני אלפי שנים
ביוון העתיקה. -העתיקה. -כן.
קראו לו "הכלב" כי הוא חי ביוון כמו כלב.
הוא עשה את זה מתוך עיקרון שהוא בז לרכוש ולכסף,
והוא אמר שהוא למד מעכברים איך לחיות ללא שכר דירה,
ללא הוצאות וללא מסים.
זה מה שהוא למד מהעכברים, הבנתי.
ומה זאת אומרת "הוא חי כמו כלב"?
מה, הוא גר במלונה? -בחבית.
בחבית? -וישן על הרצפה. -על הרצפה? -כן.
אתה יכול אפילו לשאול את דודה של סבתא רבתא
של אימא רבתא של... -בואי נפסיק כאן,
כי עד ליוון העתיקה זה ייקח לנו שנים.
שם גרה נטנוס, שאהבה את דיוגנוס.
לדעתי, את צריכה טטנוס.
טטנוס.
מה הוא בן-אדם?
מה עושה את הבנאדמוס אדם, ולא, נגיד,
תרנגול הודו? -דיוגנוס!
עד מתי נמשיך לחיות ככה? -מה רע ככה?
בחביתוס. מי גר בחבית? מה, אנחנו עכברימוס?
לא, אבל אנחנו מאושרים. מה חסר לנו?
בית. חסר לנו בית. -יש לנו בית.
זאת חבית. אני מדברת על בית עם חלונות ודלת
וכיווני אוויר ופעמונוס.
הרשי לי להטיל ספק באושר שזה יקנה לנוס.
תשמעי טוב מה אני אומר לך, אהובה שלי,
אם יהיה לנו בית, נצטרך לעבוד מהבוקר עד הלילה
כדי לשלמוס את כל התחזוקה שלו,
וכשנחזור הביתה מהעבודה נצטרך לנקות אותו,
לטפח אותו, לתחזק אותו...
בסדר, בסדר. -ופעם בכמה שנים שיפוצוס.
את יודעת מה זה שיפוצוס? -בסדר, מוותרת על בית.
אבל מה עם בגדימוס? לא מגיע לי בגדים יפים,
כמו לכל עלמה אהובה?
הרשי לי להטיל ספק שבגדים יפימוס
יעשו אותך לבן-אדם מאושר. רגע, רגע.
"לכו נא לכל בתי המסחר,
"וראו עד כמה הדברים היקרים הם חסרי ערך."
אז בוא לפחות נתחתן.
טקס פשוט שימסד את יחסינו. זה יעשה אותי כל כך מאושרת.
זה מה שאני רוצה, להתחתן.
להתחתן זה כלומוס. מגיע לך הרבה יותר מחתונה.
חתונה זה רק... איך אגיד לך את זה?
זאת רק מוסכמה חברתית.
ולמה את רוצה להתחתנוס? למה דווקא אתי?
הרי אני לא אקנה לך בית או בגדימוס או...
כי אני אוהבת אותך, דיוגנוס!
או שאתה מטיל ספק גם באהבה שלי אליך?
אני מטיל ספק בכל דבר, נטנוס.
אני מטיל ספק, אפילו בעצמי אני מטיל ספק.
האם אני באמת קיים?
האם אני הוא ששואל עכשיו את כל השאלות האלה?
רגע, חכי, נטנוס. נטנוס!
רגע, נטנוס! אני אשבור למענך חלון בחבית.
יהיו לנו שני כיווני אוויר.
שוב הלכה. "אהבה" אמרה.
מה זאת אהבה? מה זה "אמרה"?
הדיוגנוס הזה מה זה מצחיק.
הוא ממש מטיל ספק בכל דבר. -נכון מאוד.
אתה יכול ללמוד ממנו קצת. -מה, להטיל ספק? -כן.
אתה בכלל לא מטיל ספק. שמעת שיש עכבר בבניין,
וישר רצת לקנות מלכודת. -נכון. ואני חושב שאת צריכה
לעשות עם זה משהו בתור ועד בית.
את צריכה פשוט להתקשר לחברת הדברה ולהגיד להם.
שרגא, אני לא אבזבז כסף של ועד בית בגלל שמועה.
אבל עליזה אמרה. -אז עליזה אמרה.
אבל אמרת בעצמך שהיא בכלל לא ראתה את העכבר, נכון?
ואתה ישר רצת וקנית מלכודת. -כדי ללכוד אותו.
ומה בסוף לכדת? אותי. -התנצלתי. נכון שהתנצלתי?
בסדר. אבל אתה יודע למה לכדת אותי?
כי נכנסת בדיוק כש... -כי אני קיימת. אני לא שמועה.
רגע, רגע, רגע. בסדר, בסדר.
אז אני אטיל ספק. בואי נבדוק.
יעלי, שאני מאמין לה מאוד, סיפרה לי שרותי מקומה שבע,
שהיא בן-אדם ישר כמו פלס,
אמרה שחזי מקומה חמש שמשחק כדורסל עם בעלה,
שהוא איש מאוד אמין כי הוא היה בצבא...
שרגא, שרגא, את זה כבר סיפרת לי. לא ככה בודקים.
מי התחיל את השמועה? עליזה, שאמרה שיש עכבר בבניין, נכון?
בדיוק. -אז לי לא מסתדר שעליזה ראתה עכבר,
כי אם היא הייתה רואה עכבר,
היא הייתה מתקשרת אליי ממש באותו רגע,
כמו שהיא מתקשרת אליי לפחות שלוש פעמים ביום
להתלונן על כל מיני מפגעים שיש בבניין.
ואתה יודע מה? -מה? -גם לא מסתדר לי
שהיא לא מפחדת מעכברים, כי אפילו מחיפושיות היא מפחדת.
יש בזה משהו, תדעי לך. -אולי פשוט נשאל אותה?
בוודאי. -או-קיי.
שלום, עליזה. -שלום מאוד גם לך, נטע.
אויש, איזו תכנית מצחיקה יש היום. אני נהנית מכל רגע.
שרגא, עכבר! -איפה?!
רגע, שרגא. עליזה... -מה?
את אמרת שיש עכבר בבניין? -לא.
את ראית את חדווה מקומה ראשונה בגלידרייה,
ואת אמרת לה שיש עכבר בבניין.
אויש, חדווה... אני לא סובלת אותה.
היא ישבה בגלידרייה וכרסמה את הוופל של הגלידה
בקולי קולות כמו עכבר,
ושאלה אותי: "מה חדש?"
אז אמרתי לה שחדש לי שיש לנו עכבר בבניין, והתכוונתי אליה.
אז אין באמת. -זה כל מה שאמרתי.
אז למה לא אמרת לי את זה בהתחלה,
כשראית אותי מכין את המלכודת?
כי זה היה נורא מצחיק.
למה שאני אפסיק הצחקה כל כך טובה? -נכון.
שרגא, עכבר! -זה כבר לא מפחיד אותי.
שלום, דיוגנוס. -שלומוס, נטוס.
חזרת אליי?
לא, דיוגנוס. התחתנתי עם אספרגוס.
ואת מאושרת? -יש לו בית, טירה.
הוא קונה לי בגדימוס יפימוס. אני רוחצת בחלב עזים.
ואת מאושרת? -יש לי כל מה שחלמתי עליו אי פעמוס.
ואת מאושרת? -הוא הבטיח לכבוש עבורי את טרויה.
ואת מאושרת? -מה הקשר?!
כל הזמן אתה שואל אותי את השאלה הזאת.
למה, אתה מאושר? -עכשיו... לא כל ככוס.
אתה רואה? אתה רואה? איך אתה יכול להיות מאושר
כשאתה חסר בית בחביתוס?
בקלי-קלותוס. -כן? איך?
איך? אם תזוזי טיפ-טיפה ולא תסתירי לי את אור השמש.
אוח! -אוח? אוחוס. אוחוס...
איזה כיף!
טוב, אז כנראה שאין לנו עכבר בבניין. -נכון.
וחסכנו לא מעט כספי ועד בית על הדברה מיותרת.
נכון. אבל מצד שני, אולי יש עכבר בבניין?
למה שלא נטיל ספק בעובדה שאין עכבר בבניין?
איזו הוכחה יש לנו שאין עכבר בבניין?
כי אם אף אחד לא ראה עכבר בבניין,
סימן שאין עכבר בבניין.
ואולי זה עכבר חרש שיודע להסתתר היטב?
את יודעת, נטע, אני מטיל ספק שבבניין הזה אין עכבר.
שרגא, למדת מדיוגנוס הכלב להטיל ספק,
אבל לא בכל דבר צריך להטיל ספק. -נכון.
אז בעצם מה שאת אומרת זה שבכל פעם שאני רוצה להטיל ספק,
כדאי להטיל ספק בצורך שלי להטיל ספק.
כמו שאתה מציג את זה זה לא נשמע כל כך טוב, אבל כן,
כדאי להטיל ספק בכל מה שמעורר ספק,
ולא כל דבר מעורר ספק.
ספק... לא ספק...
אני מבולבל לגמרי. -או-קיי, או-קיי, אני אסביר לך לאט לאט.
רגע, לא צריך, לא צריך. הבנתי לבד.
אני יכול להטיל ספק בזה שאני מבולבל.
איזו הוכחה יש לי שאני מבולבל?
אין לי הוכחה שאני מבולבל. אני לא מבולבל.
שרגא, אני חושבת שלקחת את כל עניין הטלת הספק
קצת רחוק מדי. -את חושבת? -אני בטוחה.
אז הרשי לי להטיל ספק בכך.
תמלול: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
