×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

ארוחות שעשו היסטוריה, ארוחות שעשו היסטוריה - ווינסטון צ'רצ'יל

ארוחות שעשו היסטוריה - ווינסטון צ'רצ'יל

בפרק הקרוב של "ארוחות שעשו היסטוריה"

אנחנו הולכים לנצח את מלחמת העולם השנייה.

וגם, לאכול פילה צבי ממולא בכבד אווז

ולשתות הרבה שמפניה צרפתית.

הכול ייעשה כאן, בצ'ארטוול, אחוזתו של וינסטון צ'רצ'יל,

האיש שניצח את מלחמת העולם השנייה.

וגם אהב לבנות קירות לבנים בעצמו. וגם, אמר:

"ההיסטוריה הולכת להיות מאוד נחמדה אליי,

"משום שאני הוא זה שיכתוב אותה".

שלום לכם וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרה "ארוחות שעשו היסטוריה".

הפעם אנחנו באנגליה מתחקים אחר עקבותיו

של אחד המנהיגים הגדולים במאה העשרים

שחי רוב שנותיו בבית הזה, סר וינסטון צ'רצ'יל.

וינסטון לאונרד ספנסר צ'רצ'יל נולד בשלושים בנובמבר 1874,

והלך לעולמו בגיל מופלג, 91.

בין לבין הוא לחם באפריקה, הודו ואירופה, חי בקובה ובעיקר,

בעיקר היה ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה

ומסמל יותר מכול, את עמידתם הנחושה של הבריטים

בקרב על עתיד העולם מול גרמניה הנאצית.

כולנו זוכרים את צלליתו הדחוסה, השמנה, עם הצילינדר והסיגר.

אבל ב-1899 כשנשבה במלחמת הבורים באפריקה,

ברח ממחנה השבויים בפרטוריה

וצעד לא פחות מ-480 ק"מ ברגל, הכריזו הבורים על פרס

של 25,000 לירות סטרלינג למי שילכוד אותו ותיארו אותו כך:

"אנגלי שמבנה גופו רגיל, מתכופף בשעת הליכה.

"פניו חיוורים, שערו אדמוני חום,

"שפמו קטן וכמעט שאינו נראה לעין,

"מאנפף קצת ואינו מבטא כראוי את האות 'אס'".

צ'רצ'יל קנה את האחוזה הזאת שנקראת צ'ארטוול

בלי לספר לאשתו, בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת

תמורת כמה אלפי לירות סטרלינג. אחר כך הם עברו לגור כאן.

כאן הם גידלו חמישה ילדים וגם חזירים.

כאן הם אירחו מלכים ורוזנים

וכאן לחם צ'רצ'יל בהתקפי הדיכאון שלו

שאותם הוא כינה "הכלב השחור שלי".

אהה, תודו שכאן הפתעתי אתכם. המנהיג של העולם החופשי,

המנהיג שניצח את היטלר סובל מהפרעה נפשית?

לא סתם עם הפרעה נפשית, עם מחלת נפש.

ברוכים הבאים בחזרה ארצה לאוניברסיטת תל אביב,

למרכז הידע שלנו לשיחה קצרה עם ד"ר צבי פישל

מהמרכז הרפואי "גהה" על מנהיגים עם מחלות נפש.

שלום לד"ר צבי פישל,

מנהל מחלקה במרכז הרפואי "גהה" שמסונף לאוניברסיטת תל אביב.

אנחנו מדברים על וינסטון צ'רצ'יל ואנחנו מדברים על מנהיגים

עם הפרעה נפשית. האם הפרעה נפשית היא בהכרח...

נכות, או שאולי היא עוזרת?

צ'רצ'יל סבל כנראה מהפרעה

בי-פולרית, מניה דפרסיה.

כשהיו לו תקופות שהוא היה בדיכאון

ותקופות שהוא היה ב"היי".

ותקופות שהוא היה מיוצב. זאת אומרת, היה במצב רוח רגיל

כשבעצם יש איזושהי אמירה שדווקא המחלה שלו

עזרה לו לראות בצורה הרבה יותר מציאותית

מאשר לצ'מברליין שהיה בן אדם נורמלי,

נורמלי במירכאות כמובן, או מיוצב,

עזרה לו לראות את הסכנה במקום שאחרים לא ראו

או אולי לא רצו לראות. ומצד שני, בתקופות ה"היי"

זה אפשר לו לעשות החלטות שהיו החלטות קשות ונועזות

שאולי אם הוא לא היה ב"היי", הוא לא היה מסוגל לעשות.

ברור שבתקופות של מניה, חוץ מזה שהוא יכול להעז לעשות דברים,

הוא גם כן יכול להלהיב את ההמונים, הוא הרבה יותר כריזמטי.

כל בן אדם במניה הוא הרבה יותר כריזמטי, הוא חד יותר,

הוא חושב בצורה הרבה יותר טובה. יש איזו הקרנה של אהבה וגדלות

שאנשים מאוד אוהבים לנהות אחרי זה לעומת זאת,

במצבים של דיכאון הבן אדם הוא יותר מינורי, אולי יותר פסיבי,

אולי יותר נוטה ללכת בעקבות אחרים שסוחבים אותו.

יש הטוענים אבל שבן אדם בדיכאון הוא גם יותר מציאותי.

אז זה מביא אותי לשאלת מיליון הדולר,

אתה כאזרח, לאו דווקא כרופא, אבל עם הידע שלך,

אם אני אומר לך, למנהיג שלך יש הפרעה נפשית.

בין אם הפרעה בי-פולרית ובין אם דיכאון או חרדה,

ואני יודע שאלה דברים שונים לחלוטין אחד מן השני.

האם היית מוכן לתת לו להמשיך ולהנהיג,

או שהיית אומר, שיפרוש?

אם יש לו הפרעה נפשית והוא מיוצב

ונמצא בטיפול

ובמעקב של איש מקצוע,

אין שום בעיה שהוא ימשיך בתפקידו.

כמובן תלוי מי הבן אדם.

זאת אומרת, צריך לזכור שבן אדם

הוא לא ההפרעה הנפשית שלו, יש לו אישיות, יש לו יכולות,

יש לו הרבה מאוד דברים אחרים או מרכיבים אחרים

שגורמים לו להיות ראש ממשלה טוב או לא טוב.

עצם ההפרעה הנפשית בהנחה שהיא מיוצבת, היא לא מינוס גדול,

היא לא פוסל, היא לא וטו על הבן אדם.

ד"ר פישל, אלף אלפי תודות. החכמתי. -תודה רבה.

אנחנו בחזרה בלונדון, או ליתר דיוק,

בחזרה מתחת ללונדון, בבונקר הזה

ששימש כחדר המלחמה במלחמת העולם השנייה.

מכאן, מן החדרים האלה נוהלה המערכה נגד גרמניה.

אבל למרות שחדר המלחמה נראה מרשים,

צ'רצ'יל לא ממש אהב לגור בו ואפילו בתקופת ה"בליץ",

הוא העדיף לא לישון בו.

אפשר להבין, בהתחשב בסדר היום המאוד...

נהנתני שהאיש ניהל.

הוא נהג לקום בשבע וחצי בבוקר ולהישאר במיטה.

עד אחת עשרה הוא הכתיב למזכירות שלו טקסטים מהמיטה

בעודו אוכל ארוחת בוקר

בדרך כלל של כנף עוף אחת ובקבוק יין לבן.

באחת עשרה הוא היה קם,

נכנס לאמבטיה הזאת שאני יושב עליה,

ומתוך האמבטיה ממשיך להכתיב למזכירות שלו

מזכרים ומכתבים.

באחת בצהריים, ארוחת צהריים. עד שלוש וחצי.

משלוש וחצי עד חמש עוד קצת עבודה.

ובשש בערב הסיאסטה המקודשת.

צ'רצ'יל היה שם כיסוי עיניים ממשי שחור ונשכב לישון לשעה וחצי,

בין אם זה בבונקר, בין אם זה במשרד שלו.

בין אם זה כאן בבית, שעה וחצי אסור להפריע לו אלא אם כן,

הגרמנים פולשים לאנגליה, פיזית, זאת הייתה ההוראה.

שש וחצי הוא קם, ממשיך לעבוד ואז...

בשמונה, ארוחת ערב בת ארבע שעות. ארבע שעות.

עם אורחים ועם בקבוק השמפניה הצרפתית שלו, "פול רוז'ה"

שהוא תמיד שמר לידו כדי שאף אחד לא ייקח לו.

אחר כך הוא היה כמובן ממשיך לעבוד ולכן צ'רצ'יל אמר,

"יש דבר אחד שיותר קשה משני הדברים הכי קשים בעולם,

"שני הדברים הכי קשים בעולם לגבר הם:

"א', לטפס על קיר לבנים שנוטה בכיוונך.

"ב', לנשק אישה שנוטה הרחק ממך.

"והדבר שיותר קשה משני אלה הוא להכין נאום אחרי ארוחת ערב".

לפני שאנחנו ממשיכים לארוחת ערב עם צ'רצ'יל,

משהו קטן מהמטבח שלי.

וינסטון צ'רצ'יל היה בחור שאהב אוכל...

כמו שצריך.

המתכון החביב עליו היה פילה צבי ממולא בכבד אווז ברוטב כמהין.

כשהוא נסע לבקר את סטאלין, סטאלין הגיש לו ראש חזיר

שסטאלין חתך ממנו נתחים, אכל אותם בידיים.

צ'רצ'יל כתב לקלמנטיין, אשתו:

"היה טעים מאוד, אבל באופן כללי האוכל ברוסיה מטונף".

עוד מנה שסטאלין הגיש לצ'רצ'יל

הייתה פילה חדקן ברוטב קוויאר ושמפניה.

לא בדיוק האוכל שאתם מצפים

לאכול במהלך מלחמת העולם השנייה כשהעולם בצרות,

אבל זה מה שהם אכלו כשהם ניהלו את העולם,

וזה מה שנכין היום.

אנחנו מתחילים בלשים קובייה או שתיים של חמאה

בתוך מחבת חמה.

בחמאה שלנו אנחנו נזהיב ג'ינג'ר,

כמות של איזה כף ג'ינג'ר קצוץ דק.

וחצי כוס שאלוטס קצוצים דק דק דק דק.

ברור שאפשר גם עם בצל רגיל,

אבל כל היופי זה אחדות הניגודים.

מלחמת העולם השנייה, העולם בהיסטריה, העולם ברעב,

סטאלין וצ'רצ'יל אוכלים כמו מלכים.

אז שאלוטס, לא בצל.

כשהמטבח שלנו מוצף בריחות של ג'ינג'ר ובצל,

אנחנו מוסיפים חצי כוס שמפניה יבשה לתוך המחבת.

נותנים לקצף לרדת, נותנים לשמפניה להצטמצם

ואז מוסיפים כוס ציר עוף.

תוספת אחרונה, חצי כוס שמנת מתוקה.

עכשיו הבאה לרתיחה עדינה עדינה עדינה ואז...

קובייה אחרי קובייה אחרי קובייה של חמאה עם טריפה

עד שהרוטב מסמיך. זה ייקח לכם משהו כמו...

מאה גרם חמאה.

כשהרוטב שלנו הסמיך דיו, אנחנו מערבבים פנימה בעדינות

מלפפון או שניים קצוצים דק דק דק דק.

שייתנו כזה מנשך נעים.

וגם, כמובן,

קוויאר שחור. איזה...

כפית גדושה של העושר הזה.

מה שנשאר לנו הוא לטגן את נתחי הדג שלנו משני הצדדים.

אצל צ'רצ'יל, אצל סטאלין

השתמשו בחדקן, הדג שמטיל את ביצי הקוויאר.

בארץ אפשר להשיג רק חדקן קפוא וזה לא סטייל,

אז אנחנו נעשה את זה עם מלך הדגים המקומיים, עם...

לוקוס. יש לי נתחים של פילה לוקוס.

קודם כול, חמאה למחבת.

כשהחמאה שלי חמה במחבת, אני מטגן בה שני נתחים יפים

של פילה לוקוס בלי עצמות, עם העור.

אני מתחיל מהצד בלי העור בטיגון.

בזמן שהדגים שלי מיטגנים אני מזכיר לכם,

אני אוסף מתכונים שיכולים לנצח מלחמות עולם.

אם יש לכם מתכון כזה, אל תהיו קמצנים,

שלחו אותו לכתובת האינטרנט

המופיעה בתחתית המרקע.

בין השולחים, יוגרל פרס.

כשהדגים שלי מוכנים מצד אחד, היפוך קטן לצד העור.

איי איי איי.

תיבול פשוט פשוט פשוט, פלפל שחור ומלח, לא יותר.

עוד דקה, דקה וחצי הדג עשוי משני הצדדים.

מניחים אותו בצלחת, יוצקים מעל בנדיבות

את רוטב השמפניה והקוויאר שלנו.

מלמעלה עירית קצוצה.

ואומרים להיטלר:

"אאוף וידרזיין".

אבל רק רגע אחד, בכל זאת אנחנו במלחמת העולם השנייה,

אלה לא היו ימים של שמפניה, קוויאר ודגי חדקן.

ברור שהיהודים סבלו יותר, אבל גם לבריטים אלה היו

ימים שחורים מאוד של דם ואש ועשן.

רגע לפני שאנחנו חוזרים אל הכיף שבארוחות של צ'רצ'יל,

תרשו לי לקחת אתכם לכאן, ל"בלצ'לי פארק" מחוץ ללונדון,

המקום שבו, תאמינו או לא, נוצחה מלחמת העולם השנייה.

אנחנו נמצאים בספרייה המשוחזרת של "בלצ'לי פארק".

כאן בחדר הזה, בבלגן הזה, על שולחנות מאולתרים,

על שולחנות מטבח, אפילו על הרצפה,

ניסו מדעניות ומדענים בריטיים ניסיונות נואשים

לפצח את הקוד של מכונת ההצפנה הגרמנית, ה"אניגמה".

במונחים של המדע בתקופה ההיא, הזמן הדרוש לפיצוח קוד כזה הוא...

כל שנות קיומו של היקום ועוד קצת.

אלא שאז נכנס לתמונה מתמטיקאי צעיר בשם אלן טיורינג

וניצח את המלחמה בעצמו.

אלן מתיסון טיורינג, מתמטיקאי בריטי יליד 1912,

נחשב בעיני רבים לאבי מדעי המחשב.

הוא המציא את "מכונת טיורינג"

שהיא בעצם אב טיפוס למחשב המודרני וגם את ה"בומב",

מכשיר שבאמצעותו התאפשר פיצוח ממוכן של קוד ה"אניגמה".

במבט מודרני לאחור, נראה שטיורינג ניחן בתסמונת אספרגר.

הוא לא כל כך הסתדר מבחינה חברתית,

נהג לקשור את ספל התה שלו לרדיאטור

כדי שלא ייאלץ לחלוק אותו עם אחרים,

ורכב על אופניים ל"בלצ'לי פארק" כשהוא חובש מסכת אב"כ.

לא כי חשש ממתקפה כימית גרמנית

אלא כי סבל מקדחת השחת.

אבל כמו צ'רצ'יל, הוא היה גאון. גאון שהציל את העולם.

אנחנו עוד נשוב לאלן טיורינג בהמשך. אבל קודם כול, חידה.

מן המפורסמות הוא שצ'רצ'יל אהב לאכול הכול,

חוץ מחזרזירים.

הוא גידל חזירים בצ'ארטוול והוא אמר עליהם:

"אני מאוד אוהב חזירים,

"כלבים מסתכלים עלינו מלמטה, חתולים מסתכלים עלינו מלמעלה,

"חזירים נוהגים בנו כשווים. הם מסתכלים עלינו בגובה העיניים".

ולכן הוא סירב לאכול חזרזירים. ברור שסנדוויץ' עם האם

הוא הסכים לאכול אבל בתנאי אחד.

איך צ'רצ'יל אהב לאכול את הסנדוויץ' שלו?

יודעים את התשובה?

שלחו אותה לכתובת האינטרנט

המופיעה בתחתית המרקע,

ואני מבטיח לכם,

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס.

אבל אי אפשר לדבר על צ'רצ'יל בלי להתייחס למנהגי השתייה שלו.

אנחנו נמצאים ליד הכיסא שהוא הכי אהב בצ'ארטוול.

על הכיסא הזה הוא נהג לשבת בערוב ימיו,

כשכבר גורש ממשרת ראש הממשלה על ידי העם הבריטי.

לשבת ולחשוב על העבר, לחשוב על החיים.

ולשתות.

צ'רצ'יל לא האמין בקוקטיילים. הוא אמר: "אם אתה הולך להשתכר,

"תעשה את זה ממשהו ששווה את זה".

ועדיין יש קוקטייל אחד שנקרא "פאפאס קוקטייל" על ידי משפחתו

שהיה ה-קוקטייל של צ'רצ'יל. אותו הוא נהג לשתות

מבוקר עד ערב. איך מכינים את זה? פשוט.

לוקחים ויסקי.

אנחנו משתמשים ב"ג'וני ווקר, גולד לייבל".

צ'רצ'יל בטח השתמש ב"רד לייבל",

אבל אנחנו רוצים לכבודו משהו קצת יותר איכותי ויוקרתי.

ומרטיבים עם הוויסקי את התחתית של כוס.

ממש טיפ-טיפונת, ככה.

לזה מוסיפים מים עד למעלה.

הקוקטייל הזה שהוא ברמת ריכוז וטעם של "שטיפת פה"

היה המשקה החביב על צ'רצ'יל אותו הוא שתה כל היום

וממש לסיום אני חייב לתת לכם עוד ציטוט.

אומרים שפעם צ'רצ'יל נאם בפרלמנט

וניגשה אליו מישהי ואמרה:

"סר וינסטון צ'רצ'יל, איזו בושה. אתה לגמרי שיכור".

הוא הביט בה ואמר: "ואת, גברתי, מכוערת.

"אבל אני אקום מחר בבוקר פיכח.

"את תישארי מכוערת".

לכאן, לצ'ארטוול, נסוג צ'רצ'יל בסוף מלחמת העולם השנייה.

אחרי שהבריטים פחות או יותר, פיטרו אותו.

כן, בסופו של דבר ההיסטוריה לא הייתה נחמדה

אל האיש שכתב אותה.

צ'רצ'יל לא היה חף מטעויות.

להודו, למשל, הוא קרא "לא בדיוק מדינה",

הוא אמר שלקרוא להודו "אומה מאוחדת"

זה כמו לקרוא לקו המשווה "אומה מאוחדת".

ועל מהטמה גאנדי הוא נהג לומר,

"פאקיר עירום למחצה".

גם אל קלמנט אטלי, יורשו, הוא לא היה נדיב במיוחד.

הוא אמר: "קלמנט אטלי הוא איש צנוע מאוד,

"ויש לו את כל הסיבות הטובות לכך".

הוא גם אמר: "מכונית ריקה עצרה בחזית דאונינג 10,

"וקלמנט אטלי יצא ממנה".

ועדיין, איך אפשר שלא לאהוב ולהעריץ את האיש

שניצח את מלחמת העולם השנייה?

את האיש שאמר על משטר: "הטיעון החזק ביותר נגד דמוקרטיה

הוא שיחה בת חמש דקות עם הבוחר הממוצע".

את האיש שאמר על מוסר:

"לפעמים זה לא מספיק לעשות את המקסימום שאתה יכול.

"לפעמים צריך פשוט לעשות את מה שצריך".

את האיש שאמר על נשים:

"אם יש שני דברים שאני שונא, זה בירה חמה ונשים קרות".

את האיש שאומרים שבסוף ארוחות הוא לא אהב לאכול מתוקים.

הוא אהב לאכול גבינת "סטילטון" אנגלית עם איזה אגס.

ואז לנקות את השולחן מהאוכל ויחד עם כלי אוכל,

עם דקנטרים, עם סכינים ומזלגות

לתאר את מהלך קרב "יוטלנד" הימי ממלחמת העולם הראשונה,

כשאת עשן התותחים הוא עושה עם אחד מתשעת הסיגרים היומיים שלו.

את האיש שאמר על אנשים כמוני:

"קריאת ספרי ציטוטים היא פעילות נהדרת

"לאנשים חסרי חינוך".

לסיום, הבטחתי לחזור אל סיפורו של אלן טיורינג,

מפצח קוד ה"אניגמה".

והנה אנחנו כאן במשרדו ב"בלצ'לי פארק"

כדי ללמוד שהאומה הבריטית יכולה להיות כפוית טובה

לא רק כלפי ראשי ממשלות

אלא גם כלפי מי שהציל אותה במלחמה.

ב-8 ביוני, 1954, נמצא אלן טיורינג מת בביתו על ידי המנקה.

סיבת המוות? התאבדות.

סיבת ההתאבדות?

הזרקת הורמונים נשיים בכפייה שנגזרה עליו על ידי בית משפט

כטיפול להומוסקסואליות שלו.

בשנות החמישים באנגליה

זה היה או לקבל הורמונים נשיים

או לשבת בבית כלא.

בשנת 2009 התנצל ראש הממשלה

גורדון בראון על האופן המחפיר

שבו נהגה בריטניה באלן טיורינג.

גרמה לו לאכול תפוח טבול בציאניד

ולהתאבד.

כן, כן. אין כמו הבריטים.

חמודים.

תמלול: נטע ירקוני

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


ארוחות שעשו היסטוריה - ווינסטון צ'רצ'יל Mahlzeiten, die Geschichte schrieben – Winston Churchill Meals that made history - Winston Churchill Comidas que hicieron historia - Winston Churchill Piatti che hanno fatto la storia - Winston Churchill Блюда, вошедшие в историю - Уинстон Черчилль Tarih yazan yemekler - Winston Churchill

בפרק הקרוב של "ארוחות שעשו היסטוריה" In the upcoming episode of "Meals That Made History"

אנחנו הולכים לנצח את מלחמת העולם השנייה. We're going to win World War II.

וגם, לאכול פילה צבי ממולא בכבד אווז And also, eat deer fillet stuffed with foie gras

ולשתות הרבה שמפניה צרפתית. And drink lots of French champagne.

הכול ייעשה כאן, בצ'ארטוול, אחוזתו של וינסטון צ'רצ'יל, Everything will be done here, at Chartwell, the estate of Winston Churchill,

האיש שניצח את מלחמת העולם השנייה. The man who won World War II.

וגם אהב לבנות קירות לבנים בעצמו. וגם, אמר: And also liked to build brick walls himself. And, he said:

"ההיסטוריה הולכת להיות מאוד נחמדה אליי, "History is going to be very nice to me,

"משום שאני הוא זה שיכתוב אותה". "Because I'm the one to write it."

שלום לכם וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרה "ארוחות שעשו היסטוריה". Hello and welcome to another episode in the "Meals That Made History" series.

הפעם אנחנו באנגליה מתחקים אחר עקבותיו This time we in England are following in his footsteps

של אחד המנהיגים הגדולים במאה העשרים Of one of the great leaders of the twentieth century

שחי רוב שנותיו בבית הזה, סר וינסטון צ'רצ'יל. Who lived most of his life in this house, Sir Winston Churchill.

וינסטון לאונרד ספנסר צ'רצ'יל נולד בשלושים בנובמבר 1874, Winston Leonard Spencer Churchill was born on November 30, 1874,

והלך לעולמו בגיל מופלג, 91. And passed away at an extreme age, 91.

בין לבין הוא לחם באפריקה, הודו ואירופה, חי בקובה ובעיקר, In between he fought in Africa, India and Europe, living in Cuba and mostly,

בעיקר היה ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה Mostly he was British Prime Minister in World War II

ומסמל יותר מכול, את עמידתם הנחושה של הבריטים And symbolizes above all, the determined stand of the British

בקרב על עתיד העולם מול גרמניה הנאצית. In the battle for the future of the world against Nazi Germany.

כולנו זוכרים את צלליתו הדחוסה, השמנה, עם הצילינדר והסיגר. We all remember his compressed, fat silhouette, with the cylinder and the cigar.

אבל ב-1899 כשנשבה במלחמת הבורים באפריקה, But in 1899 when she was captured in the Boer War in Africa,

ברח ממחנה השבויים בפרטוריה Fled the POW camp in Pretoria

וצעד לא פחות מ-480 ק"מ ברגל, הכריזו הבורים על פרס And a step no less than 480 miles on foot, the ignorant declared a reward

של 25,000 לירות סטרלינג למי שילכוד אותו ותיארו אותו כך: Of £ 25,000 for those who would capture him and described him as follows:

"אנגלי שמבנה גופו רגיל, מתכופף בשעת הליכה. "An Englishman with a normal body structure, bends while walking.

"פניו חיוורים, שערו אדמוני חום, "His face is pale, his hair is reddish brown,

"שפמו קטן וכמעט שאינו נראה לעין, "His mustache is small and almost invisible,

"מאנפף קצת ואינו מבטא כראוי את האות 'אס'". "Nods a little and does not pronounce the letter's' correctly."

צ'רצ'יל קנה את האחוזה הזאת שנקראת צ'ארטוול Churchill bought this estate called Chartwell

בלי לספר לאשתו, בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת Without telling his wife, in the early 1920s

תמורת כמה אלפי לירות סטרלינג. אחר כך הם עברו לגור כאן. For a few thousand pounds. Then they moved here.

כאן הם גידלו חמישה ילדים וגם חזירים. Here they raised five children and also pigs.

כאן הם אירחו מלכים ורוזנים Here they hosted kings and counts

וכאן לחם צ'רצ'יל בהתקפי הדיכאון שלו And here Churchill fought his bouts of depression

שאותם הוא כינה "הכלב השחור שלי". Which he called "my black dog."

אהה, תודו שכאן הפתעתי אתכם. המנהיג של העולם החופשי, Ahh, admit I surprised you here. The leader of the free world,

המנהיג שניצח את היטלר סובל מהפרעה נפשית? The leader who defeated Hitler suffers from a mental disorder?

לא סתם עם הפרעה נפשית, עם מחלת נפש. Not just with a mental disorder, with a mental illness.

ברוכים הבאים בחזרה ארצה לאוניברסיטת תל אביב, Welcome back to Israel to Tel Aviv University,

למרכז הידע שלנו לשיחה קצרה עם ד"ר צבי פישל To our knowledge center for a short conversation with Dr. Zvi Fishel

מהמרכז הרפואי "גהה" על מנהיגים עם מחלות נפש. From the Geha Medical Center on Leaders with Mental Illness.

שלום לד"ר צבי פישל,

מנהל מחלקה במרכז הרפואי "גהה" שמסונף לאוניברסיטת תל אביב. Head of a department at Geha Medical Center, which is affiliated with Tel Aviv University.

אנחנו מדברים על וינסטון צ'רצ'יל ואנחנו מדברים על מנהיגים

עם הפרעה נפשית. האם הפרעה נפשית היא בהכרח... With mental disorder. Is a mental disorder necessarily ...

נכות, או שאולי היא עוזרת? Disability, or maybe it helps?

צ'רצ'יל סבל כנראה מהפרעה

בי-פולרית, מניה דפרסיה. B-polar, stock depression.

כשהיו לו תקופות שהוא היה בדיכאון When he had periods he was depressed

ותקופות שהוא היה ב"היי". And periods he was in "Hi."

ותקופות שהוא היה מיוצב. זאת אומרת, היה במצב רוח רגיל And periods he was stabilized. I mean, was in a normal mood

כשבעצם יש איזושהי אמירה שדווקא המחלה שלו When in fact there is some kind of statement that is precisely his illness

עזרה לו לראות בצורה הרבה יותר מציאותית Helped him see in a much more realistic way

מאשר לצ'מברליין שהיה בן אדם נורמלי, Than Chamberlain who was a normal person,

נורמלי במירכאות כמובן, או מיוצב, Normal in quotes of course, or stabilized,

עזרה לו לראות את הסכנה במקום שאחרים לא ראו Help him see the danger where others have not seen it

או אולי לא רצו לראות. ומצד שני, בתקופות ה"היי" Or maybe they did not want to see. And on the other hand, in the "hi" periods

זה אפשר לו לעשות החלטות שהיו החלטות קשות ונועזות

שאולי אם הוא לא היה ב"היי", הוא לא היה מסוגל לעשות.

ברור שבתקופות של מניה, חוץ מזה שהוא יכול להעז לעשות דברים,

הוא גם כן יכול להלהיב את ההמונים, הוא הרבה יותר כריזמטי. He can also excite the masses, he is much more charismatic.

כל בן אדם במניה הוא הרבה יותר כריזמטי, הוא חד יותר, Every person in the stock is much more charismatic, he is sharper,

הוא חושב בצורה הרבה יותר טובה. יש איזו הקרנה של אהבה וגדלות He thinks much better. There is some projection of love and greatness

שאנשים מאוד אוהבים לנהות אחרי זה לעומת זאת, That people really like to enjoy after this however,

במצבים של דיכאון הבן אדם הוא יותר מינורי, אולי יותר פסיבי, In situations of depression the person is more minor, perhaps more passive,

אולי יותר נוטה ללכת בעקבות אחרים שסוחבים אותו. Perhaps more inclined to follow in the footsteps of others who carry him.

יש הטוענים אבל שבן אדם בדיכאון הוא גם יותר מציאותי. Some argue but that a depressed person is also more realistic.

אז זה מביא אותי לשאלת מיליון הדולר,

אתה כאזרח, לאו דווקא כרופא, אבל עם הידע שלך, You as a citizen, not necessarily as a doctor, but with your knowledge,

אם אני אומר לך, למנהיג שלך יש הפרעה נפשית. If I tell you, your leader has a mental disorder.

בין אם הפרעה בי-פולרית ובין אם דיכאון או חרדה, Whether bipolar disorder or depression or anxiety,

ואני יודע שאלה דברים שונים לחלוטין אחד מן השני. And I know these are completely different things from each other.

האם היית מוכן לתת לו להמשיך ולהנהיג, Would you be willing to let him continue to lead,

או שהיית אומר, שיפרוש? Or would you say he would retire?

אם יש לו הפרעה נפשית והוא מיוצב If he has a mental disorder and is stabilized

ונמצא בטיפול

ובמעקב של איש מקצוע, And under the supervision of a professional,

אין שום בעיה שהוא ימשיך בתפקידו.

כמובן תלוי מי הבן אדם.

זאת אומרת, צריך לזכור שבן אדם

הוא לא ההפרעה הנפשית שלו, יש לו אישיות, יש לו יכולות, He's not his mental disorder, he has personality, he has abilities,

יש לו הרבה מאוד דברים אחרים או מרכיבים אחרים It has a lot of other things or other ingredients

שגורמים לו להיות ראש ממשלה טוב או לא טוב.

עצם ההפרעה הנפשית בהנחה שהיא מיוצבת, היא לא מינוס גדול, The very mental disorder, assuming it is stabilized, is not a big minus,

היא לא פוסל, היא לא וטו על הבן אדם. She does not rule out, she does not veto the human being.

ד"ר פישל, אלף אלפי תודות. החכמתי. -תודה רבה. Dr. Fischel, A Thousand Thousand Thanks.

אנחנו בחזרה בלונדון, או ליתר דיוק,

בחזרה מתחת ללונדון, בבונקר הזה

ששימש כחדר המלחמה במלחמת העולם השנייה.

מכאן, מן החדרים האלה נוהלה המערכה נגד גרמניה. Hence, from these rooms the campaign against Germany was waged.

אבל למרות שחדר המלחמה נראה מרשים, But even though the war room looks impressive,

צ'רצ'יל לא ממש אהב לגור בו ואפילו בתקופת ה"בליץ",

הוא העדיף לא לישון בו. He preferred not to sleep in it.

אפשר להבין, בהתחשב בסדר היום המאוד... You can understand, given the very agenda ...

נהנתני שהאיש ניהל. I enjoyed the man running.

הוא נהג לקום בשבע וחצי בבוקר ולהישאר במיטה.

עד אחת עשרה הוא הכתיב למזכירות שלו טקסטים מהמיטה By eleven he had dictated texts from his bed to his secretary

בעודו אוכל ארוחת בוקר While eating breakfast

בדרך כלל של כנף עוף אחת ובקבוק יין לבן. Usually of one chicken wing and a bottle of white wine.

באחת עשרה הוא היה קם,

נכנס לאמבטיה הזאת שאני יושב עליה,

ומתוך האמבטיה ממשיך להכתיב למזכירות שלו

מזכרים ומכתבים. Memoranda and letters.

באחת בצהריים, ארוחת צהריים. עד שלוש וחצי. At one in the afternoon, lunch. Up to three-thirty.

משלוש וחצי עד חמש עוד קצת עבודה.

ובשש בערב הסיאסטה המקודשת. And at six in the evening the sacred siesta.

צ'רצ'יל היה שם כיסוי עיניים ממשי שחור ונשכב לישון לשעה וחצי, Churchill had a black silk blindfold there and lay down to sleep for an hour and a half,

בין אם זה בבונקר, בין אם זה במשרד שלו. Whether it's in the bunker, whether it's in his office.

בין אם זה כאן בבית, שעה וחצי אסור להפריע לו אלא אם כן, Whether it's here at home, an hour and a half must not be disturbed unless,

הגרמנים פולשים לאנגליה, פיזית, זאת הייתה ההוראה. The Germans invade England, physically, that was the order.

שש וחצי הוא קם, ממשיך לעבוד ואז...

בשמונה, ארוחת ערב בת ארבע שעות. ארבע שעות. At eight, a four-hour dinner. Four hours.

עם אורחים ועם בקבוק השמפניה הצרפתית שלו, "פול רוז'ה" With guests and his bottle of French champagne, "Paul Rouge"

שהוא תמיד שמר לידו כדי שאף אחד לא ייקח לו. That he always kept by his side so that no one would take him.

אחר כך הוא היה כמובן ממשיך לעבוד ולכן צ'רצ'יל אמר,

"יש דבר אחד שיותר קשה משני הדברים הכי קשים בעולם,

"שני הדברים הכי קשים בעולם לגבר הם:

"א', לטפס על קיר לבנים שנוטה בכיוונך. "A., climb a brick wall leaning in your direction.

"ב', לנשק אישה שנוטה הרחק ממך. "B., to kiss a woman who is leaning away from you.

"והדבר שיותר קשה משני אלה הוא להכין נאום אחרי ארוחת ערב". "And the thing that is more difficult than these two is to prepare a speech after dinner."

לפני שאנחנו ממשיכים לארוחת ערב עם צ'רצ'יל, Before we move on to dinner with Churchill,

משהו קטן מהמטבח שלי.

וינסטון צ'רצ'יל היה בחור שאהב אוכל...

כמו שצריך. Properly.

המתכון החביב עליו היה פילה צבי ממולא בכבד אווז ברוטב כמהין. His favorite recipe was venison fillet stuffed with foie gras in truffle sauce.

כשהוא נסע לבקר את סטאלין, סטאלין הגיש לו ראש חזיר When he went to visit Stalin, Stalin handed him a pig's head

שסטאלין חתך ממנו נתחים, אכל אותם בידיים. Stalin cut chunks out of it, ate them with his hands.

צ'רצ'יל כתב לקלמנטיין, אשתו: Churchill wrote to Clementine, his wife:

"היה טעים מאוד, אבל באופן כללי האוכל ברוסיה מטונף". "It was very tasty, but in general the food in Russia is filthy."

עוד מנה שסטאלין הגיש לצ'רצ'יל

הייתה פילה חדקן ברוטב קוויאר ושמפניה. There was a sturgeon fillet in caviar and champagne sauce.

לא בדיוק האוכל שאתם מצפים

לאכול במהלך מלחמת העולם השנייה כשהעולם בצרות, To eat during World War II when the world is in trouble,

אבל זה מה שהם אכלו כשהם ניהלו את העולם, But that's what they ate when they ran the world,

וזה מה שנכין היום. And that's what we'll make today.

אנחנו מתחילים בלשים קובייה או שתיים של חמאה We start detectives a cube or two of butter

בתוך מחבת חמה.

בחמאה שלנו אנחנו נזהיב ג'ינג'ר, In our butter we will gild ginger,

כמות של איזה כף ג'ינג'ר קצוץ דק. Amount of a tablespoon of finely chopped ginger.

וחצי כוס שאלוטס קצוצים דק דק דק דק. And half a cup of finely chopped shallots finely chopped.

ברור שאפשר גם עם בצל רגיל, Obviously it is also possible with regular onions,

אבל כל היופי זה אחדות הניגודים. But all beauty is the unity of opposites.

מלחמת העולם השנייה, העולם בהיסטריה, העולם ברעב, World War II, the world in hysteria, the world in famine,

סטאלין וצ'רצ'יל אוכלים כמו מלכים.

אז שאלוטס, לא בצל. So shallots, not onions.

כשהמטבח שלנו מוצף בריחות של ג'ינג'ר ובצל, When our kitchen is flooded with scents of ginger and onions,

אנחנו מוסיפים חצי כוס שמפניה יבשה לתוך המחבת. We add half a cup of dry champagne into the pan.

נותנים לקצף לרדת, נותנים לשמפניה להצטמצם Let the foam go down, let the champagne shrink

ואז מוסיפים כוס ציר עוף. Then add a cup of chicken stock.

תוספת אחרונה, חצי כוס שמנת מתוקה. One last addition, half a cup of sweet cream.

עכשיו הבאה לרתיחה עדינה עדינה עדינה ואז... Now next to a gentle gentle boil and then ...

קובייה אחרי קובייה אחרי קובייה של חמאה עם טריפה Cube after cube after cube of butter with whipped cream

עד שהרוטב מסמיך. זה ייקח לכם משהו כמו... Until the sauce thickens. It will take you something like ...

מאה גרם חמאה. One hundred grams of butter.

כשהרוטב שלנו הסמיך דיו, אנחנו מערבבים פנימה בעדינות When our sauce has thickened enough, we stir in gently

מלפפון או שניים קצוצים דק דק דק דק. Cucumber or two finely chopped finely chopped.

שייתנו כזה מנשך נעים. Let them give such a pleasant bite.

וגם, כמובן,

קוויאר שחור. איזה... Black caviar. Which...

כפית גדושה של העושר הזה. A heaping teaspoon of this wealth.

מה שנשאר לנו הוא לטגן את נתחי הדג שלנו משני הצדדים. What we have left is to fry our pieces of fish on both sides.

אצל צ'רצ'יל, אצל סטאלין With Churchill, with Stalin

השתמשו בחדקן, הדג שמטיל את ביצי הקוויאר. Use the sturgeon, the fish that lays caviar eggs.

בארץ אפשר להשיג רק חדקן קפוא וזה לא סטייל, In Israel you can only get frozen sturgeon and it's not style,

אז אנחנו נעשה את זה עם מלך הדגים המקומיים, עם... So we'll do it with the local fish king, with ...

לוקוס. יש לי נתחים של פילה לוקוס. Locus. I have chunks of locus fillet.

קודם כול, חמאה למחבת. First of all, butter in a pan.

כשהחמאה שלי חמה במחבת, אני מטגן בה שני נתחים יפים When my butter is hot in the pan, I fry two beautiful pieces in it

של פילה לוקוס בלי עצמות, עם העור.

אני מתחיל מהצד בלי העור בטיגון. I start from the side without the skin in frying.

בזמן שהדגים שלי מיטגנים אני מזכיר לכם, While my fish are frying I remind you,

אני אוסף מתכונים שיכולים לנצח מלחמות עולם. I collect recipes that can win world wars.

אם יש לכם מתכון כזה, אל תהיו קמצנים, If you have such a recipe, do not be stingy,

שלחו אותו לכתובת האינטרנט Send it to the web address

המופיעה בתחתית המרקע. Which appears at the bottom of the screen.

בין השולחים, יוגרל פרס. Among the senders, Yogrel Peres.

כשהדגים שלי מוכנים מצד אחד, היפוך קטן לצד העור. When my fish are ready on one side, a small inversion to the skin side.

איי איי איי.

תיבול פשוט פשוט פשוט, פלפל שחור ומלח, לא יותר. Simple simple simple seasoning, black pepper and salt, no more.

עוד דקה, דקה וחצי הדג עשוי משני הצדדים. Another minute, a minute and a half the fish is made on both sides.

מניחים אותו בצלחת, יוצקים מעל בנדיבות Place it on a plate, pour over generously

את רוטב השמפניה והקוויאר שלנו. Our champagne and caviar sauce.

מלמעלה עירית קצוצה. Top chopped chives.

ואומרים להיטלר:

"אאוף וידרזיין". "Oof Widerzain".

אבל רק רגע אחד, בכל זאת אנחנו במלחמת העולם השנייה,

אלה לא היו ימים של שמפניה, קוויאר ודגי חדקן. These were not days of champagne, caviar and sturgeon fish.

ברור שהיהודים סבלו יותר, אבל גם לבריטים אלה היו

ימים שחורים מאוד של דם ואש ועשן. Very black days of blood and fire and smoke.

רגע לפני שאנחנו חוזרים אל הכיף שבארוחות של צ'רצ'יל,

תרשו לי לקחת אתכם לכאן, ל"בלצ'לי פארק" מחוץ ללונדון, Let me take you here, to Belchley Park outside London,

המקום שבו, תאמינו או לא, נוצחה מלחמת העולם השנייה. The place where, believe it or not, World War II was defeated.

אנחנו נמצאים בספרייה המשוחזרת של "בלצ'לי פארק". We are in the restored library of Belchley Park.

כאן בחדר הזה, בבלגן הזה, על שולחנות מאולתרים, Here in this room, in this mess, on makeshift tables,

על שולחנות מטבח, אפילו על הרצפה, On kitchen tables, even on the floor,

ניסו מדעניות ומדענים בריטיים ניסיונות נואשים British scientists and scientists have tried desperately

לפצח את הקוד של מכונת ההצפנה הגרמנית, ה"אניגמה". Crack the code of the German encryption machine, the "Enigma".

במונחים של המדע בתקופה ההיא, הזמן הדרוש לפיצוח קוד כזה הוא... In terms of science at that time, the time required to crack such a code is ...

כל שנות קיומו של היקום ועוד קצת. All the years of existence of the universe and a little more.

אלא שאז נכנס לתמונה מתמטיקאי צעיר בשם אלן טיורינג

וניצח את המלחמה בעצמו.

אלן מתיסון טיורינג, מתמטיקאי בריטי יליד 1912,

נחשב בעיני רבים לאבי מדעי המחשב.

הוא המציא את "מכונת טיורינג"

שהיא בעצם אב טיפוס למחשב המודרני וגם את ה"בומב", Which is actually a prototype for the modern computer and also the "bomb",

מכשיר שבאמצעותו התאפשר פיצוח ממוכן של קוד ה"אניגמה". A device by which a mechanized cracking of the "enigma" code was made possible.

במבט מודרני לאחור, נראה שטיורינג ניחן בתסמונת אספרגר. Looking back in modern times, Turing seems to have Asperger's Syndrome.

הוא לא כל כך הסתדר מבחינה חברתית, He did not get along so well socially,

נהג לקשור את ספל התה שלו לרדיאטור He used to tie his teacup to the radiator

כדי שלא ייאלץ לחלוק אותו עם אחרים, So that he does not have to share it with others,

ורכב על אופניים ל"בלצ'לי פארק" כשהוא חובש מסכת אב"כ. And rode a bicycle to "Belchley Park" wearing the Avach mask.

לא כי חשש ממתקפה כימית גרמנית Not that he feared a German chemical attack

אלא כי סבל מקדחת השחת. Except that he suffered from hay fever.

אבל כמו צ'רצ'יל, הוא היה גאון. גאון שהציל את העולם.

אנחנו עוד נשוב לאלן טיורינג בהמשך. אבל קודם כול, חידה. We'll be back to Alan Turing later. But first, a riddle.

מן המפורסמות הוא שצ'רצ'יל אהב לאכול הכול, One of the most famous is that Churchill loved to eat everything,

חוץ מחזרזירים. Except for piglets.

הוא גידל חזירים בצ'ארטוול והוא אמר עליהם:

"אני מאוד אוהב חזירים, "I really like pigs,

"כלבים מסתכלים עלינו מלמטה, חתולים מסתכלים עלינו מלמעלה,

"חזירים נוהגים בנו כשווים. הם מסתכלים עלינו בגובה העיניים". "Pigs treat us as equals. They look at us at eye level."

ולכן הוא סירב לאכול חזרזירים. ברור שסנדוויץ' עם האם

הוא הסכים לאכול אבל בתנאי אחד.

איך צ'רצ'יל אהב לאכול את הסנדוויץ' שלו? How did Churchill like to eat his sandwich?

יודעים את התשובה? Know the answer?

שלחו אותה לכתובת האינטרנט Send it to the web address

המופיעה בתחתית המרקע, Which appears at the bottom of the screen,

ואני מבטיח לכם,

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס. Among the correct solvers is Yogral Peres.

אבל אי אפשר לדבר על צ'רצ'יל בלי להתייחס למנהגי השתייה שלו. But it is impossible to talk about Churchill without referring to his drinking habits.

אנחנו נמצאים ליד הכיסא שהוא הכי אהב בצ'ארטוול. We're at the chair he likes best on Chartwell.

על הכיסא הזה הוא נהג לשבת בערוב ימיו, On this chair he used to sit at the end of his life,

כשכבר גורש ממשרת ראש הממשלה על ידי העם הבריטי. Already expelled from the post of Prime Minister by the British people.

לשבת ולחשוב על העבר, לחשוב על החיים. Sit and think about the past, think about life.

ולשתות.

צ'רצ'יל לא האמין בקוקטיילים. הוא אמר: "אם אתה הולך להשתכר,

"תעשה את זה ממשהו ששווה את זה". "Make it out of something worth it."

ועדיין יש קוקטייל אחד שנקרא "פאפאס קוקטייל" על ידי משפחתו

שהיה ה-קוקטייל של צ'רצ'יל. אותו הוא נהג לשתות

מבוקר עד ערב. איך מכינים את זה? פשוט. Morning to evening. How to prepare it? simple.

לוקחים ויסקי.

אנחנו משתמשים ב"ג'וני ווקר, גולד לייבל".

צ'רצ'יל בטח השתמש ב"רד לייבל",

אבל אנחנו רוצים לכבודו משהו קצת יותר איכותי ויוקרתי. But we want something a little more quality and prestigious in his honor.

ומרטיבים עם הוויסקי את התחתית של כוס. And moisten the bottom of a glass with the whiskey.

ממש טיפ-טיפונת, ככה.

לזה מוסיפים מים עד למעלה. Add water to the top.

הקוקטייל הזה שהוא ברמת ריכוז וטעם של "שטיפת פה" This cocktail that is at the level of concentration and taste of "mouthwash"

היה המשקה החביב על צ'רצ'יל אותו הוא שתה כל היום

וממש לסיום אני חייב לתת לכם עוד ציטוט. And right to the end I must give you another quote.

אומרים שפעם צ'רצ'יל נאם בפרלמנט Churchill is said to have once spoken in parliament

וניגשה אליו מישהי ואמרה: And someone came up to him and said:

"סר וינסטון צ'רצ'יל, איזו בושה. אתה לגמרי שיכור".

הוא הביט בה ואמר: "ואת, גברתי, מכוערת. He looked at her and said, "And you, ma'am, are ugly.

"אבל אני אקום מחר בבוקר פיכח. "But I'm going to get up tomorrow morning sober.

"את תישארי מכוערת".

לכאן, לצ'ארטוול, נסוג צ'רצ'יל בסוף מלחמת העולם השנייה. Here, to Chartwell, Churchill retreated at the end of World War II.

אחרי שהבריטים פחות או יותר, פיטרו אותו. After the British more or less, they fired him.

כן, בסופו של דבר ההיסטוריה לא הייתה נחמדה

אל האיש שכתב אותה. To the man who wrote it.

צ'רצ'יל לא היה חף מטעויות. Churchill was not without faults.

להודו, למשל, הוא קרא "לא בדיוק מדינה", In India, for example, he called "not exactly a country",

הוא אמר שלקרוא להודו "אומה מאוחדת" He said calling India a "united nation"

זה כמו לקרוא לקו המשווה "אומה מאוחדת". It's like calling the equator "United Nations."

ועל מהטמה גאנדי הוא נהג לומר,

"פאקיר עירום למחצה". "Semi-naked Fakir."

גם אל קלמנט אטלי, יורשו, הוא לא היה נדיב במיוחד. Even to Clement Atlee, his successor, he was not particularly generous.

הוא אמר: "קלמנט אטלי הוא איש צנוע מאוד, He said: "Clement Atlee is a very humble man,

"ויש לו את כל הסיבות הטובות לכך". "And he has all the good reasons for that."

הוא גם אמר: "מכונית ריקה עצרה בחזית דאונינג 10, He also said: "An empty car stopped in front of Downing 10,

"וקלמנט אטלי יצא ממנה". "And Clement Atlee came out of it."

ועדיין, איך אפשר שלא לאהוב ולהעריץ את האיש

שניצח את מלחמת העולם השנייה?

את האיש שאמר על משטר: "הטיעון החזק ביותר נגד דמוקרטיה The man who said of the regime: "The strongest argument against democracy

הוא שיחה בת חמש דקות עם הבוחר הממוצע". It's a five-minute conversation with the average voter. "

את האיש שאמר על מוסר: The man who said about morality:

"לפעמים זה לא מספיק לעשות את המקסימום שאתה יכול. "Sometimes it's not enough to do the maximum you can.

"לפעמים צריך פשוט לעשות את מה שצריך". "Sometimes you just have to do what needs to be done."

את האיש שאמר על נשים:

"אם יש שני דברים שאני שונא, זה בירה חמה ונשים קרות".

את האיש שאומרים שבסוף ארוחות הוא לא אהב לאכול מתוקים. The man who says that at the end of meals he did not like to eat sweets.

הוא אהב לאכול גבינת "סטילטון" אנגלית עם איזה אגס. He liked to eat English "Stilton" cheese with some pear.

ואז לנקות את השולחן מהאוכל ויחד עם כלי אוכל,

עם דקנטרים, עם סכינים ומזלגות

לתאר את מהלך קרב "יוטלנד" הימי ממלחמת העולם הראשונה, Describe the course of the naval battle of "Jutland" from the First World War,

כשאת עשן התותחים הוא עושה עם אחד מתשעת הסיגרים היומיים שלו. When he smokes the cannons he makes with one of his nine daily cigars.

את האיש שאמר על אנשים כמוני:

"קריאת ספרי ציטוטים היא פעילות נהדרת “Reading quote books is a great activity

"לאנשים חסרי חינוך". "For uneducated people."

לסיום, הבטחתי לחזור אל סיפורו של אלן טיורינג,

מפצח קוד ה"אניגמה". Cracking the "enigma" code.

והנה אנחנו כאן במשרדו ב"בלצ'לי פארק" And here we are in his office at Belchley Park

כדי ללמוד שהאומה הבריטית יכולה להיות כפוית טובה To learn that the British nation can be forced to do good

לא רק כלפי ראשי ממשלות

אלא גם כלפי מי שהציל אותה במלחמה.

ב-8 ביוני, 1954, נמצא אלן טיורינג מת בביתו על ידי המנקה. On June 8, 1954, Alan Turing was found dead in his home by the cleaner.

סיבת המוות? התאבדות. The cause of death? suicide.

סיבת ההתאבדות?

הזרקת הורמונים נשיים בכפייה שנגזרה עליו על ידי בית משפט Forcible injection of female hormones by a court

כטיפול להומוסקסואליות שלו. As a treatment for his homosexuality.

בשנות החמישים באנגליה In the 1950s in England

זה היה או לקבל הורמונים נשיים It was either getting female hormones

או לשבת בבית כלא.

בשנת 2009 התנצל ראש הממשלה In 2009, the Prime Minister apologized

גורדון בראון על האופן המחפיר Gordon Brown on the disgraceful manner

שבו נהגה בריטניה באלן טיורינג. Where Britain drove Alan Turing.

גרמה לו לאכול תפוח טבול בציאניד Caused him to eat an apple dipped in cyanide

ולהתאבד.

כן, כן. אין כמו הבריטים.

חמודים.

תמלול: נטע ירקוני Transcript: Neta Yarkoni

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום