דרכו של רבי אליעזר - חלק א' the way||Rabbi|Rabbi Eliezer|Part 1|part one Rabbi Eliesers Weg – Teil I Rabbi Eliezer's Path - Part I Путь раввина Элиэзера - Часть I 拉比以利以謝的道路 - 第一部分

אליעזר אֱלִיעֶזֶר וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה Eliezer|Eliezer|and the work|the land Eliezer Eliezer and the work of the land

רַבּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס היה רב ידוע וחכם. rabbi|Rabbi Eliezer|son of|Hurkanos|was||well-known|wise scholar Rabbi Eliezer son of Hyrcanus was a well-known and wise rabbi. אתם ודאי חושבים שהוא למד תורה מאז שהיה ילד קטן, תִתפלאו, אך לא! you|certainly||||Torah|||||you'll be surprised|but| You must think he has studied Torah since he was a little boy, you will be surprised, but no! למען האֱמת, הוא הֵחל ללמוד תורה רק כשהיה בן עֶשׂרים וּשתיים. for the sake of|the truth|he|began||||||twenty|and two In fact, he began studying Torah only when he was twenty-two years old. איך זה קרה, אתם שואלים? ||||are asking How did this happen, you ask? מיד תֵדעו. immediately|you will know You will know immediately.

אביו של רבי אֱלִיעֶזֶר היה אדם עשיר מאוד, הוא היה בעל אדמות רבּות והיו לו פועלים שעזרו לו לטפל בָּאדמות וּבַיְבוּל. his father||||||||||owner of|lands|many lands|he had||workers|who helped||manage the|the lands|and in the harvest Rabbi Eliezer's father was a very rich man, he owned a lot of land and had laborers who helped him take care of the land and crops. בניו - רבי אֱלִיעֶזֶר ואֶחָיו - עבדו גם הם בָּעֵסק המשפחתי. his sons|||and his brothers|worked|||the family business|the family business His sons - Rabbi Eliezer and his brothers - also worked in the family business.

יום אחד יָצאו אֱלִיעֶזֶר ואֶחָיו לחרוש בַּשָׂדה. |one|went out||and his brothers|to plow|in the field One day Eliezer and his brother went out to plow the field. אביו של אֱלִיעֶזֶר חילק אֶת העבודה כך: אֶחיו של אֱלִיעֶזֶר חרשו בְּאֵזור ישר ונוֹח, ואִילו אֱלִיעֶזֶר נִשלח לחרוש בַּאֲדמה סַלעית וקשָה. his father||Eliezer|divided||||his brother|||plowed|in the region|straight|Noach|but||was sent||the rocky soil|rocky soil|and hard Eliezer's father divided the work as follows: Eliezer's brother plowed in a straight and comfortable area, while Eliezer was sent to plow in rocky and hard ground. כמה דקות אחרֵי תחילת העבודה הִסתובב האב בין הבנים לִראות איך מִתקַדֶמת העבודה, וּלְהַפתעתו, ראה אֶת בנו אֱלִיעֶזֶר יושב בצד וּבוֹכה. |||the start of||walked|the father||the sons|to see||the work is progressing||to his surprise|||his son|||on the side|and crying A few minutes after the work began, the father walked among the sons to see how the work was progressing, and to his surprise, he saw his son Eliezer sitting on the side and crying. הִתפּלֵא אביו, אחרֵי הכול לא כל יום רואים בחור בן עֶשׂרים וּשתיים בוכֶה. he was surprised||after|after all|||||a young man||||crying His father was amazed, after all not every day you see a twenty-two-year-old guy crying. אולי העבודה שביקש ממנוּ לַעשׂות קשָה מדי? ||he asked|from him||hard| Maybe the job he asked him to do was too hard? "מה קרה?" "What happened?" שאל, "האִם קשֶה לךָ לחרוש באדמה הסַלעית? |if||||in the soil| He asked, "Is it difficult for you to plow in the rocky ground? אִם כך, לֵךְ לחרוש בָּאדמה הנוחה." ||go||in the soil|the comfortable If so, go and plow the comfortable soil. " ואולם גם אז, בִּמקום לעבוד ישב אֱלִיעֶזֶר וּבָכה. but|also||instead of|to work|sat||and wept Even then, instead of working, Eliezer sat and cried. עכשיו היה אביו מופתע יותר מִקודֶם, וַאפילו כעס מעט: "מדוע אתה בוכה עכשיו?" |||surprised||than before|and even|anger||why||| Now his father was more surprised than before, and even a little angry: "Why are you crying now?" שאל אֶת אֱלִיעֶזֶר, ואֱלִיעֶזֶר ענה בִּדמעות: "אני בוכה מִפּנֵי שאני רוצֶה ללמוד תורה ולא לחרוש אֶת האדמה." |||and Eliezer||with tears|I||because||want|||||| He asked Eliezer, and Eliezer replied in tears, "I weep because I want to study Torah and not plow the land."

אביו כעס מאוד: "על מה אתה מדבר?" His father was very angry: "What are you talking about?" נָזַף בו, "אתה בן עֶשׂרים וּשתיים, עכשיו הִתעוררתָ?! he reprimanded|||||||you woke up Rebuked him, "You are twenty-two years old, now you have woken up ?! אתה אמוּר להתחתן וְלָלֶדת בנים וְלִשלוח אותם לְבֵית הספר. |supposed|to get married|||||to school| You are supposed to get married and have sons and send them to school. עכשיו תלך ללמוד תורה? |will you go|| Now will you go study Torah? כבר מאוחר מדי." It's too late. "

אֱלִיעֶזֶר אֵינוֹ מְוַותֵר ||giving up Eliezer does not give up

לַמרות הכעס וההִתנגדות של אביו, לא ויתר אֱלִיעֶזֶר על חלומו וּמִדֵי פעם ניסָה אֶת מזלו. despite|the anger|the opposition||||gave up||||||tried||his luck Despite his father's anger and opposition, Eliezer did not give up on his dream and occasionally tried his luck. יום אחד קם בַּבּוקר ואמר בְּהֶחלֵטִיות לאביו: "דע לךָ שאני מִתכַּוֵון ללכת ללמוד תורה אצל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי." |||||definitely|to his father||||intend||||with|||| One day he got up in the morning and said resolutely to his father: "Know that I intend to go and study Torah with Rabban Yochanan ben Zakkai."

אביו של אֱלִיעֶזֶר נֶאנח: מה אֶעשׂה עִם הבחור העקשן הזה? |||sighs||will I do|||stubborn| Eliezer's father sighed: What shall I do with this stubborn young man? אמר בליבו, חשבתי שהוא כבר ויתר על החלום הטיפשי שלו. |to himself|||||||silly| Said in his heart, I thought he had already given up on his stupid dream. אני צריך להיות קצת יותר קשוח איתו, כַּנִראה. |||||tough||I guess I should be a little tougher with him, apparently. הִסתכל בו מיוֹאש וּלְבַסוף הֵטיח בו: "היום לא תקבל ארוחת בוקר עד שתחרוש אֶת כל השָׂדֶה!" looked||with anger|and finally|shouted|||||||||||the field He looked at him in despair and finally slapped him: "Today you will not have breakfast until you plow the whole field!"

אֱלִיעֶזֶר נֶאנח גם הוא והֶחליט לא לריב (אולי חשב שאחרֵי שיקבל ארוחת בוקר, יוכל לחשוב בְּיֶתר בהירוּת). |he sighed|||and he decided||argue||||he receives|||||in clarity| Eliezer sighed too and decided not to quarrel (perhaps he thought that after he had breakfast, he would be able to think more clearly). הוא הלך וחרש אֶת כל השֶטח שביקש מִמנוּ אביו לחרוש, אבָל בְּדִיוק אז, כשכּבר דִמיֵין אֶת ניחוֹחַ ארוחת הבוקר הטעימה, קרה דבר לא צפוי: הפּרה שבְּעֶזרתה חָרש נפלה ושברה אֶת רגלה. |||||||||||exactly then||||||||||||unexpected|||plowed|||| He went and plowed the whole area that his father had asked him to plow, but just then, when he had already imagined the delicious aroma of breakfast, something unexpected happened: the cow with the help of a deaf man fell and broke her leg. אֱלִיעֶזֶר יָדע שמֵעַתה לא יוכל לחרוש עוד בְּעֶזרת הפּרה שלו והִרגיש שזֶהו סימָן: עליו להגשים את חלומו! Eliezer||||||||the ox||and he felt||||fulfill|| Eliezer knew that from now on he would no longer be able to plow with the help of his cow and felt that this was a sign: he must fulfill his dream! הוא הֶחליט לעזוב הכול וללכת לִירוּשָלַיִם לִלמוד אצל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וּמיד יצא לַדֶרך. |he decided|||||||||||and immediately|| He decided to leave everything and go to Jerusalem to study with Rabban Yochanan ben Zakkai, and immediately set off.

וּמה עִם ארוחת הבוקר? and what||| And what about breakfast? באותו היום הוא לא אכל ארוחת בוקר וגם לא ארוחת צהריים. That day he ate neither breakfast nor lunch. בעצם, מֵערב שבת עד מוצָאֵי שבת הוא לא אכל כלום. ||||after||||| In fact, from Saturday night until Saturday night he ate nothing. אֱלִיעֶזֶר היה רגיל לְמַטעמים בְּבֵית הוריו העשירים, אך לא הִתיָיאֵש וּמצא שיטה: בַּדֶרך היה מֵרִים גושֵי אדמה ולועס אותם. ||used to|for delicacies||||||he gave up|||||||||them Eliezer was accustomed to delicacies at his rich parents' house, but did not despair and found a method: on the way he would pick up lumps of earth and chew them. זה לא אוכֶל, ודאי שלא, אבָל גושֵי האדמה הִשקיטו אֶת הרעָב לִזמן מה, וכך הִצליח להגיע בְּסופו של דבר לִירוּשָלַיִם, לרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. ||||||||calmed||||||||||||||| It did not eat, certainly not, but the lumps of land silenced the famine for a while, and so he eventually managed to reach Jerusalem, Rabban Yochanan ben Zakkai.

ומה קרה לאליעזר בירושלים? ||to Eliezer| And what happened to Eliezer in Jerusalem? על כך תוכלו לקרוא בחלק השני של הסיפור. ||||in part||| You can read about this in the second part of the story.