כאן דעה | כך תיגשו אל אדם נכה ברחוב Here is an opinion This is how you approach a disabled person on the street

‫ראיתם מישהו שמתמודד, ‫נעזר בכיסא גלגלים, או קביים, Have you seen someone struggling, using a wheelchair, or crutches,

‫חירש, עיוור, או אפילו מישהי נכה כמוני ‫עם פרוטזה סקסית. Deaf, blind, or even someone disabled like me with a sexy prosthesis.

‫"היי, אפשר לשאול אותך משהו?"

‫אם התשובה היא לא, ‫תתאפקו, אל תלחצו. If the answer is no, hold back, don't press.

‫אם התשובה היא כן, תתפרעו. ‫אבל במידה. If the answer is yes, riot. But in moderation.

‫מה שעכשיו ממש חשוב זה טקט.

‫להגיד משהו כמו, "את יודעת, ‫הצלקת הזאת תישאר לך לכל החיים", To say something like, "You know, this scar will stay with you for life,"

‫ביג נו נו. big no no

‫אבל לומר, "וואיי, הגישה שלך ‫ממש מגניבה", וואלה כן. But to say, "Wow, your attitude is really cool", voila yes.

‫שאלתם את השאלה הכי נפוצה, ‫"איך זה קרה לך?" You asked the most common question, "How did this happen to you?"

‫קיבלתם תשובה, ‫סיפקתם את הסקרנות הטבעית שלכם. You got an answer, you satisfied your natural curiosity.

‫אל תביעו רחמים. Show no mercy.

‫אנחנו לא אוהבים שאומרים לנו ‫שאנחנו מסכנים כי אנחנו פאקינג לא.

‫אתם יכולים לתת מחמאות, ‫כי מי לא אוהב מחמאות.

‫אתם יכולים להגיד תרגישי טוב, כל הכבוד, ‫או פשוט תהיו נחמדים.

‫ואם אמרנו שאנחנו לא צריכים עזרה,

‫בשום פנים ואופן אל תנסו להיות ‫המלאך המושיע שלנו.

‫ואם אמרנו כן, אתם סופר נחמדים ‫שאתם עוזרים.

‫שתדעו לכם, שבכל הזמן ‫שאני מתמודדת עם הנכות ברגל שלי Let you know that all the time I am dealing with the disability in my leg

‫ואחר כך עם ה"בלי רגל" שלי, ‫הצעות העזרה שקיבלתי היו מדהימות. And then with my "no leg", the offers of help I received were amazing.

‫אנשים שפשוט הנגישו לי את היום. ‫תהיו איתנו בגובה העיניים. People who just made my day. Be at eye level with us.

‫תשתתפו, תתחברו, תתעניינו ותזכרו - Participate, connect, be interested and remember -

‫זה בסדר להיות סקרנים, ‫פחות בסדר להיות חטטנים. It's okay to be curious, less okay to be nosy.