האוצר שלנו – פרק 16: אגדת האוצר הטורקי
"אין לנו איביזה,
"אין הרבה בוויזה..."
יואו, איך אני מתרגש מהסנפלינג!
אני רק מקווה שלוקחים אותנו לאיזה מצוק רציני ולא דרדלה.
אני לא מבין מה אתה כל כך עף על אימון סנפלינג.
זה להיות תלוי על איזה חבל בין שמים וארץ.
אפילו טיפול שורש עדיף.
פחד גבהים, אה? אל תדאג, נשמור עליך.
נראה לך פחד גבהים?! אני לא מפחד מכלום, אני.
בטח, אתה גבר!
אתם לא קצת מתבאסים מזה שבן לא בא איתנו?
לא יודעת... לטפס על קירות ולהתנדנד על חבלים
זה בין הדברים שהוא הכי אוהב לעשות, לא?
ועכשיו מישהו אחר בא במקומו, ועוד החבר הכי טוב שלו.
אלוהה! מי מוכן לאימון סנפלינג באקסטרים?
בן, מה אתה עושה פה?
מה זאת אומרת? יוצאים לאימון בשטח, לא?
כן, אבל איך אתה... -אבל מה? אבל מה?
גם עם שתי רגליים שבורות ויד אחת מאחורי הגב
אני עוקף את כולכם בסיבוב, יא פדלאות.
וחוץ מזה, אם אני לא בא, מי ינהג? אה?
"בוא ונפרוץ את הגבולות
"אל תוך עצמנו.
"בוא ונחפור עד שנגיע לזהב,
"כי האוצר הכי גדול הוא בתוכנו,
"אז אל תחשוב על מה יהיה.
"תחשוב על מה שיש,
"תחשוב על מה שיש
"עכשיו."
תשמעו, אולי זה לא היה רעיון טוב כזה.
בן, אני מצטער, אני ממש לא ידעתי שזאת הסיטואציה.
אני חושב שאני אלך.
אתה לא הולך לשום מקום, כי אני זה שהולך.
בן, בן. -זוזי, חן. -בן. -עזוב אותי!
בן, חכה שנייה. בן, תחכה שנייה!
מה?
אני... רק רציתי להגיד לך שאני... ממש מזדהה איתך.
תסתכל עליי, גם אני לא הבן-אדם הכי פיזי.
ואו, מתן, איזה מילים... ממש שיפרת לי את מצב הרוח...
אולי תישאר? נוכל להגיד לאלון
שבמקום לצאת לאימון אני אשאר איתך פה בחמ"ל,
ואני אלמד אותך איך לעבוד על המחשב כשהם נמצאים בשטח.
על המחשב?! בחמ"ל?! מה, אני ג'ובניק? אין מצב!
אתה לא רוצה לעזור במה שאתה יכול?
רק עד שתחזור לעצמך.
את האמת שאני אשמח להישאר איתך פה, במקום לצאת ל...
אימון הזה. -או-קיי, עכשיו אני מבין.
אתה מציע את זה בגלל פחד הגבהים שלך?
אולי די כבר? אין לי פחד גבהים. מה יש לכם היום?!
טוב, אל תתבאס, מתן. כל אחד מפחד ממשהו.
אתה יודע מה? אני אעשה את זה.
אבל רק כי זה בשבילך. -תודה.
לך תביא לנו ופלים, קולה, לימון כמו שאני אוהב.
פלייסטיישן? -פלייסטיישן.
יואו, של מי האופנוע הזה?
איפה המדריכה שלנו? היינו אמורים לפגוש אותה ממש ב...
תראו תראו, חבורת הזבל מכה שנית. -את?
מה? מי זו? -אין לי מושג.
בחלומות הכי חובבניים שלי
לא תיארתי לעצמי שאני אתקל בכם שוב.
עדיין אותה יערה. מקסימה כרגיל. -ומפרגנת. אל תשכחי מפרגנת.
על מה אני אמורה לפרגן לכם בדיוק?
אני לא יודעת אם עדכנו אותך,
אבל מאז נפגשנו הצוות שלי ואני... -שמעתי, שמעתי על כל הפוקסים
שהיו לכם בזמן האחרון, ויודעים מה? אני לא מתרגשת.
אני יודעת שאתם חושבים את עצמכם מינימום אינדיאנה ג'ונס,
אבל היום אני אחראית על הבטיחות שלכם,
ודיר באלק לעשות שטויות ולא לשמוע בקולי.
לא היה איתכם עוד מישהו?
עירד. -אה, קיצי, קיצי, קיצי... -אשכרה...
אה, קיצי, קיצי, קיצי...
קיצי, קיצי, קיצי...
אה, קיצי, קיצי, קיצי... -עירד, מה את עושה?
תראו שם!
מה עושים פה לבד שני חמורים קשורים?
אתה רואה את הנקודות הירוקות האלה על המסך?
חביבי, אומנם הרגל שלי שבורה, אבל העיניים עדיין עיניים של נץ.
אז בזמן האחרון אני עובד על שיתוף פעולה
עם סוכנות החלל הישראלית בנוגע ל"ונוס".
לוויין "ונוס" מצויד במצלמה מיוחדת
שמאפשרת לראות פרטים חשובים שאינם נראים לעין בכלל.
או-קיי,
כל מי ששייך לרשות לעתיקות יופיע על המסך כנקודה ירוקה.
כל מי שלא - כנקודה אדומה.
מה, כמו אלה? אז...
ואו, ואו... רגע, יש גורמים עוינים בשטח, צריך להזהיר אותם!
אל תדאג, בן. אני בטוח שיש הסבר הגיוני.
תמר.
הלו? -מתן, בן,
אנחנו ראינו פה שני חמורים קשורים בלי השגחה.
אתם רואים בשטח איזה מאהל או יישוב כלשהו?
אין שום דבר מלבדכם בשטח.
מוזר. -אפשר לדעת מה את עושה?!
כלום. סתם בדקתי מה קורה עם החבר'ה בחמ"ל.
נו, וכולם בסדר? העורף מחזיק מעמד בלעדייך?
יופי. אפשר להתחיל? -תמר, בואי רגע.
חבל קשור לעץ באמצע שום מקום?
את יודעת מה זה אומר. שאו שמישהו ירד מפה
או שמעבירים פה ציוד. חייבים לבדוק את זה.
השתגעתן לגמרי?! אתן לא יורדות לשום מקום!
אתן באתן לכאן בשביל... -אימון, אימון. כן. -תמר,
אפשר להתחיל ולא לבזבז לי את הזמן?
טוב, סליחה... יאללה, להתאסף סביב יערה.
שמעתם את "המפקדת" שלכם? להתאסף סביבי.
טוב...
אז דבר ראשון שנלמד היום
הוא קשירה נכונה של חבלים. -סליחה שנייה, יערה. -מה עכשיו?
אני מצטערת, פשוט שני חמורים קשורים באמצע שום מקום לבד?
ליד חבל שמחובר ללולאה ומוביל למטה? זה לא...
זה לא מדליק אצלך נורה? -נורה? את אמיתית?
אתם פה אפילו לא חמש דקות, וכבר התחלתם לעשות לי שטויות?
אתם הגעתם לכאן לאימון רציני. לא... -כן, כן, אני יודעת, אבל...
כמו שוויקי אמר קודם, אלה באמת צוקים קצת דרדלה בשביל סנפלינג.
למה ציפית? שאני אקח אתכם למכתש רמון על הפעם הראשונה?
לא, אני פשוט אומרת
שמי שקשר את החבלים האלה לא קשר אותם בשביל לרדת למטה
אלא בשביל להעלות משהו.
תני לי חמש דקות, אני גולשת למטה ועולה חזרה בצ'יק.
אני אבוא איתך. -אתה לא הולך איתה.
אני אלך איתה.
אני הולכת איתה. -אני הולכת איתה.
תראה אותו.
הגיע הזמן לשנ"ץ, אה? שיהיה לו לבריאות. -כן, אה?
הלוואי עליי. -הלוואי עלייך מה?
סתם. לישון ככה כמו... תינוקת, רגועה, בלי דאגות, בלי בלגנים.
מרציפן של אבא, את רוצה לספר לי משהו?
לא, סתם, עזוב... -טוב.
ויק.
זה נשאר בינינו? -ברור.
טוב, אתה יודע שהמצב בבית לא משהו, נכון? -כן.
אז זה רק החמיר.
אני שולחת תמונות. בבקשה תפענחו אותן.
אחד "פיצוח כתובות על קיר של מערה" על האש!
אז מה עושים דבר ראשון? -אה...
דבר ראשון אנחנו צריכים להיכנס לענן.
ענן... ענן... איפה הענן?
"לא זוכר את נובמבר,
"עננים, עננים, בעיניי..."
זה צריך להיות ממש קל. בקטנה... ממש...
ענן, תודה רבה. ראיתי את זה. למה אתה מפריע לי?
פיטרו את אבא שלי לפני חודש מהעבודה, ואימא שלי...
קורעת את התחת בשביל להחזיק אותנו.
היא עובדת בניקיון בלילות במשרד הביטחון ו...
והם מנסים לשמור על איזה פסון כדי שלא להדאיג אותי,
אבל אני, אני רואה, אני רואה את הפאניקה בעיניים שלהם.
כן, לצערי, אני מכיר את זה.
בטח קשה לך ליהנות מכל האימון הזה
כשהראש שלך בדברים אחרים, אה?
כן, גם, אבל... אבל זה לא רק זה.
פשוט נהיה לי יותר ויותר קשה להתאפק.
אני לא מבין למה את מתכוונת.
ויקי, אני מתכוונת לזה שמאז התחלנו לעבוד כאן,
עוברים לנו מתחת לידיים
כל מיני... מציאות ששוות מלא כסף,
ואני לא יכולה להפסיק לחשוב שאולי פעם אחת אני אקח
איזה מטבע קטן או איזה חרס או איזה משהו,
ואני אציל את המשפחה שלי. אתה מבין את זה?
והרי זה לא יכול לפגוע באף אחד. אף אחד לא יודע.
אף אחד לא יודע, חוץ ממך.
סבבה. כן.
חן, את יודעת שאני סומך עלייך שתמיד תעשי את הדבר הנכון,
אבל תדעי שלא משנה מה יקרה,
אני איתך.
ויקי, אתה יכול להעיף פה מבט רגע?
אני שלחתי את זה גם לבן ולמתן,
אבל אולי אתה יודע מה כתוב שם?
אלה פסוקים מהאסלאם.
יכול להיות לזה רק הסבר אחד. -אימאל'ה! -סמאללה...
תגיד לי, אני לא ראיתי אותך ישן לפני שנייה שם?
מאיפה באת, אתה?
המערה הזאת היא כנראה המערה של האוצר הטורקי.
זו אגדה. של ארכאולוגים. זה לא אמיתי.
האגדה מספרת שבימים האחרונים של השלטון הטורקי בארץ
הם נאלצו לברוח במהירות מפני הצבא הבריטי.
גובה מס אחד מטעם האוצר הטורקי בדרום הארץ
החליט לעלות על רכבת צפונה.
כשהוא הבין שהוא לא הספיק לברוח בזמן
הוא עצר באמצע הדרך כדי לטמון מטבעות זהב,
במחשבה שאחרי המלחמה הוא יחזור ויחפור אותם החוצה.
היו איתו אנשים נוספים. הוא ביקש מהם לפשוט את המדים שלהם,
והרג אותם.
מאז בכל שנה רשות העתיקות מתמודדת
עם שודדים שמנסים למצוא את התיבה.
ואת כל זה הצלחתם לגלות מהתמונות שתמר שלחה?
בעיניים עצומות, נשמה.
"נשמה"...
עכשיו תראו, הכתובות האלה נועדו להגן על השודדים
מפני הרוחות והשדים ששומרים על המערה.
תמר, זה היה קשה, אבל פיצחתי את זה. מדובר באוצר הטורקי.
כן...
כן, עירד כבר עדכן אותנו בפרטים.
עירד? מאיפה הוא...?
טוב, בסדר.
עירד כבר עדכן אותם בכל הפרטים.
טוב, אני חושבת שהכי טוב שפשוט נתמקם פה,
ונחכה שהשודדים יעלו ישר לתוך המארב.
מה?! לא, לא, לא.
הדבר הכי נכון לעשות יהיה להזעיק את כוחות מג"ב ולתת להם
לעשות את העבודה שלהם. -ולהגיד להם מה?
לרסס כתובת על קיר של מערה זה לא פשע חמור כזה.
עדיף לחכות לראות אם הם מעלים משהו,
ואז נוכל לעצור אותם על שוד עתיקות.
זה טירוף מוחלט! תגידו, מי אתם חושבים שאתם?!
תישארי קצת לידנו, ותראי בדיוק מי אנחנו.
למרות שבאמת,
את מוזמנת לעלות על האופנוע שלך ולנסוע הביתה, אם זה גדול עלייך.
ביי ביי. -טוב, אה... נהיה מאוחר,
אני חושבת שהכי טוב שנתחלק לזוגות,
ונתפוס משמרות עם חילוף כל שלוש שעות.
זה נשמע לכם טוב? -אחלה.
או-קיי, אז אני אקח את המשמרת הראשונה.
אני לא הולכת לשום מקום. -ואללה?
מעולה. אז את איתי במשמרת הראשונה.
או... את מאמינה למקדחה הזאת?
הוא נוחר כמו סבתא שלי.
אני חייב לישון איזו שעה לפני המשמרת שלנו.
מה את עושה?
אל תכעס עליי, ויקי. אני החלטתי. אני פשוט חייבת לעשות את זה.
חייבת מה?
תקשיב, אם השודדים האלה מצאו את האוצר הטורקי,
כל מה שאני צריכה זה מטבע אחד. אתה מבין את זה?
מטבע אחד שמסדר את כל המשפחה שלי.
חן, ומה הרעיון שלך?
פשוט להתגנב להם בין הרגליים ולשדוד מהם?
יש למערה הזאת שלוש כניסות.
אני אכנס דרך הכניסה הכי רחוקה, ואף אחד לא ישים לב.
אפילו תמר לא תשים לב שנעלמתי.
זה מסוכן מדי.
אני מבטיחה לך שאני הולכת על בטוח.
אם אני רואה שזה לא זה, אני עושה אחורה פנה.
אני מבטיחה לך, ויקי.
טוב, אין מצב. אני בא איתך.
מה... מה פתאום, נראה לך?!
נראה לך שאני גוררת אותך יחד איתי לדבר הזה?! -היי,
ואני לא שואל אותך.
הבטחתי לך שאני איתך, אז אני איתך.
יאללה, בואי, לפני שסבתא שלי תתעורר.
טוב, את מתכוונת להמשיך לשתוק פה עד סוף המשמרת?
אנחנו במארב, לא? מה קרה לדממת האלחוט?
אני חושבת שאנחנו יכולות להחליף כמה מילים.
זה יעביר לנו את הזמן קצת יותר מהר.
זה בסדר, יש לי עולם פנימי מאוד עשיר.
סבבה.
תגידי, במקום לריב איתי מהבוקר את לא מעדיפה
להיות פרודוקטיבית ולעבוד ביחד?
אמרתי לך. באתי לפה כדי להעביר שיעור סנפלינג.
לא כדי לשכב על צוק ולחפש שודדים. -אבל התנאים השתנו.
יש לנו הזדמנות עכשיו לעצור שוד באתר ארכיאולוגי חשוב.
זה לא אינטרס שלך?
בשביל מה אנחנו עובדות ברשות, אם לא בשביל זה?
וחוץ מזה שאם ככה את מרגישה, למה בכלל נשארת איתנו?
למה? כי איזה פרצוף היה לי מול אבא שלך,
אם הייתי משאירה אתכם לבד בשטח?
אבא שלי?!
מבחינתו זה שאני... שוכבת עכשיו במארב
זה בקטנה לעומת מה שעברנו מאז הקמנו את הצוות הזה.
ואללה. כי את כזאת וונדרוומן, והכול קטן עלייך?
שום דבר לא קטן עליי.
אני עבדתי מאוד קשה בשביל לזכות באמון שלו.
גם אני עובדת מאוד קשה.
ועד כמה שזכור לי, הוא תופס ממך נינג'ה.
למה את חושבת שזה השתנה?
למה? כי את נכנסת לתמונה.
רואה? אמרתי לך שזה קל.
תגידי, חנצ'ו,
כל הגולגולות האלה והכתובות על הקיר
וסיפורי האלף לילה ולילה על האוצר -
אלה לא בדיוק הדברים שמורידים לך את הלב לתחתונים?
נראה לי שלעומת סרט האימה שהמשפחה שלי נמצאת בו עכשיו,
אני יכולה להתמודד עם כמה שדים ורוחות, לא? -כן, אה?
תמר, ויקי וחן לא במאהל.
חיפשתי אותם בכל מקום. הם נעלמו.
מה?! לאן הם יכלו ללכת?
יש רק מקום אחד שלא חיפשת בו.
זה השיא! את רוצה להגיד לי ששני חברי צוות שלך
ירדו למערה של שודדים בלי אישור?!
מה?! איפה האחריות שלך?! -טוב, יערה, תקשיבי.
את יכולה להמשיך להתבכיין כאן, אם את רוצה וזה עושה לך טוב,
או שאת יכולה לשתף פעולה.
אני יורדת לחפש את ויקי וחן. מה את מתכוונת לעשות?
פה, פה.
ילדים, איבדתם משהו?
"בוא, בוא, תישאר איתי בחמ"ל.
"אני אלמד אותך לעבוד על המחשב. יהיה לנו כיף..."
איזה כיף, אה?
אני מודה לך, מתן, על הזכות הגדולה, באמת גדולה,
להישאר איתך בחמ"ל.
ויקי, חן, אתם שומעים אותי?
תהיו חברים ותדברו איתי קצת, כי אני עוד שנייה באמת מת. -בן?
עירד?!
מה אתה עושה בשמירה? זה לא התור של ויקי וחן?
זה כן, אבל הם נעלמו.
מה?! -כן. תמר חושבת שהם ירדו לבד למערה
אז היא לקחה את יערה, והן ירדו יחד לחפש אותם.
למה לא עדכנת אותנו?
אה... הייתי צריך?
או-קיי, או-קיי, אל תילחץ. הכול בשליטה. אני פשוט...
אני אכנס לצילום הלווייני, כמו שמתן לימד אותי ו...
שיט, אני לא רואה כלום.
יש רק סימן ירוק אחד.
שלך.
נו, אז זה בטח בגלל שהם בתוך המערה.
תנסה לעבור לצילום מהמצלמה הספקטרלית.
אה, אני לא צריך שתגיד לי, בסדר? אני יודע טוב מאוד מה לעשות.
מתן הראה לי את זה מקודם... איך אני...?
שיט...
אני לא מאמינה שאנחנו עושות את זה...
איזו חוסר אחריות, איזו פזיזות... -די כבר!
אנחנו בפעילות מבצעית.
תשמרי על השקט ותעשי מה שאני אומרת.
שמעת את זה? -את מה?
פשוט תרדי אחריי.
בן, מה אתה עושה? -כל הצוות נעלם לי מתמונת הלוויין.
אני מנסה רגע להעביר את זה לתמונה הספקטרלית.
למה לא קראת לי?
אמרתי לך שאם משהו כזה קורה, אז שתקפיץ אותי.
והצלחתי. -מה? -הינה הם.
חכי.
חכי, הם מנסים לרמוז לנו משהו.
איזה יופי... אני רואה שהבאתם חברים.
מה אלה שלוש הנקודות האדומות מסביבם?
השודדים!
עירד! עירד, הצוות בסכנה! קיבלת? הצוות בסכנה! עירד? עירד!
אני לא יודעת את מי אתם חושבים שתפסתם, אבל...
אנחנו בסך הכול חבורת מטיילים שבאה לעשות סנפלינג. -כן, כן, כן.
אני כבר שמעתי את הסיפור הזה מהחברים שלך.
מה שגורם לזה להישמע מאוד אמין, אגב.
אז מה אתה רוצה מאיתנו?
יפה, עכשיו אנחנו מתחילים לדבר לעניין.
אתם רואים את התיבה הזו?
האוצר הטורקי!
מה אתם מבינים... החבורה שלנו מבינה בארכיאולוגיה.
טוב, אולי תפסיק עם התיאטרליות, ופשוט תגיד לנו מה אתה רוצה?
מה שאני רוצה זה שמישהו מכם ייגש לתיבה הזו,
ופשוט יפתח אותה עבורנו.
אתה באמת רוצה להגיד לי שאתה מאמין לכל האגדות האלה
על שד ששומר על אוצר שייתן רק למי שיש לו כוונות טובות?
וינקום בכל אחד אחר. כן.
אני אעשה את זה.
ואו, חבר'ה, יש לנו מתנדבת!
חן, את לא הולכת לשום מקום, וזאת פקודה.
רק חבל שאני זה שמחלק את הפקודות פה, ולא אף אחד אחר!
טוב, אין מצב. חן, אני אלך.
ויק, אני הכנסתי אותנו לדבר הזה, נכון? -חן... -תתירו אותה.
ויקי...
אאו!
החמורים!
רוצו! תיתפסו אותם!
אני אשמור על אלה.
זה עירד.
מה הוא חושב שהוא עושה?! -היי, מה... מה אתה עושה פה?!
הוא עושה בדיוק מה שאני הייתי עושה במקומו.
אני מקווה שאת לא כועסת, תמר. מצטער ששברתי שמירה.
כן, אתה תשלם על זה ביוקר...
מסתבר שאתה לא רק פרצוף יפה.
סחתין עליך.
מה אתם רוצים לעשות עם התיבה? שנפתח אותה?
לא. אני אומרת...
קודם כול נפנה מפה את עלי באבא,
נראה איפה השודדים שלו ו...
נעדכן את אלון, ונראה מה הוא יגיד.
או-קיי, שמעתם את המפקדת. בואו נעלה אותם למעלה.
בן, מתן, חזרנו. כולם בריאים ושלמים.
כן, אני יודע. ראינו הכול על המסך. זה היה פסיכי!
כן, חבר שלך תותח.
ברור. את חושבת שסתם הוא החבר הכי טוב שלי?
לימדתי אותו את כל מה שהוא יודע.
בקיצור, תגיד לאבא שלי שאנחנו מעמיסים את הרכב ובאים.
איזה יום עברנו היום, אה?
חן. -אה?
תבחרי יד. -נו, ויק. -נו?
הבטחתי לך שאני אשמור עלייך. -לא...
אני לא יכולה לגעת בזה, ויק.
הכול בסדר, חן. אף אחד לא ראה אותי.
אני לא ביקשתי ממך לעשות שום דבר כזה.
אני לא ביקשתי ממך... ויקי!
חן!
אקשן!
אהלן וסהלן!
"בוא ונפרוץ את הגבולות
"אל תוך עצמנו,
"בוא ונחפור עד שנגיע לזהב,
"כי האוצר הכי גדול הוא בתוכנו,
"אז אל תחשוב על מה יהיה.
"תחשוב על מה שיש,
"תחשוב על מה שיש
"עכשיו."
תכתוב וייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הבאה לשידור: שרון דולב
הפקת כתוביות: אולפני אלרום