בין השורות מסביב לעולם - שוודיה
שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,
והיוםב"בין השורות - מסביב לעולם"
על המודל למדינת הרווחה,
על שבדיה.
שבדיה היא ארץ שלווה ויציבה במיוחד.
היא נמצאת בצפון אירופה, באזור שנקרא סקנדינביה,
יש בה עשרה מיליון תושבים,
והיא מדורגת כאחת המדינות המובילות בעולם
באיכות ורמת החיים של תושביה.
סקנדינביה היא מולדתם של הוויקינגים.
באמצעות מסחר וכיבושים,
הם הגיעו בספינותיהם לכל קצות אירופה,
ואפילו ליבשת אמריקה, עוד לפני שנתגלתה על ידי קולומבוס.
ממלכת שבדיה קיימת כבר אלף שנה,
וזו המדינה שנהנית מתקופת השלום
הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית,
מאז 1814 לא היו בשבדיה מלחמות.
בזכות היציבות והשלום,
שבדיה היא מדינה מתקדמת מאוד מבחינה חברתית.
כבר לפני יותר ממאה שנה היא הפכה ממדינה חקלאית ענייה
לאחת העשירות באירופה,
אך השלטון הקפיד שהעושר יגיע לכל חלקי האוכלוסייה.
לאחר מלחמת העולם השנייה,
שבדיה חיזקה את המדיניות החברתית שלה.
הממשלה השבדית מספקת לאזרחים חינוך מצוין,
רפואה איכותית, דיור נגיש, ומגינה על זכויות העובדים.
השיטה החברתית-כלכלית הזו נקראת: מדינת הרווחה,
והיא משמשת מודל למדינות רבות בעולם.
שלום לאיתי, לשגב, לאורי, לדריה ולאורי.
שלום. -שלום.
טוב, אז היום אנחנו עם שבדיה.
נשמע פנטסטי, המדינה נותנת הכול -
חינוך ובריאות ודיור ודמי אבטלה וחופשות לידה. אז...
זה מושלם בעיניכם? -כן.
כי זה גם נותן שוויון בין כולם, וזה גם נותן לך בתי ספר
עד האוניברסיטאות בחינם,
וגם אם אתה חולה או זה,
80 אחוז מהשכר, אתה תקבל אותו.
אז איזו מוטיבציה
יש לאנשים לעבוד? אם המדינה נותנת הכול,
אז אני אשב בבית, ואני אקבל קצבאות.
אבל עובדה שעדיין האנשים עובדים, בכל זאת.
זה לא כל כך טוב שמקבלים 80 אחוז. -אלא?
אני חושב שהם צריכים להנמיך את זה,
בגלל שאנשים,
לא יהיה אכפת להם אם פתאום
הם לא עובדים, ואז הם אומרים: אה,
אז אני אקח את הזמן שלי לכמה חודשים...
אתה אומר שבעצם השיטה מעודדת אותם להיות עצלנים? -כן.
אני, להיפך, אני חושבת ש...
יש מין שיטה כזו, ששבדיה אומרת לתושבים שלה
שאם הם יעבדו, הם יקבלו יותר,
ולכן זה אולי מגרה אותם לעבוד,
או נותן להם אמביציה לעבוד.
כן, אורי.
אני מסכים עם דריה, כי כאילו שבדיה אומרת:
אתם תעבדו, ואנחנו נביא לכם
דמי אבטלה או...
אתם יודעים, יש גם דבר מעניין
בשבדיה:
המיסים שהשבדים משלמים
הם מהגבוהים בעולם, 60 אחוז.
זה המון, זה המון, אבל מעניין
שרוב התושבים שם דווקא
הם בסדר עם זה,
ז"א הם שמחים לשלם,
כי הם יודעים
שזה חוזר אליהם אחר כך
בצורת שירותים ו...
כל מה שהם מקבלים מהמדינה.
נגיד אתה משלם 60 אחוז מתוך השכר שלך,
ונגיד... אני לא יודע כמה באמת חוזר אליהם, אבל אפשר להגיד,
לפי הידע שלי, כארבעים, משהו כזה,
אז כן, זה משתלם לך.
אחר כך אתה מקבל שירותי בריאות, אם אתה נפצע חלילה,
או בגיל שאתה צריך
את הטיפולים כבר בבית שלך
כקשיש. -אבל תגיד,
אתה לא היית מרגיש פראייר
אם היו לוקחים ממך המון מיסים
בשביל לשלם לכל מיני אנשים עניים וכל מיני כאלה? -פראייר?
ממש לא הייתי מרגיש. אני הייתי אומר:
אני עוזר לאחרים, ואני מקבל גם.
אני גם מקבל את השירותים אליי, ואני גם ממה שלוקחים לי
עוזר בעצם לאחרים, לעניים. -אתה יודע שאתה...
מה שאתה נותן, אתה תקבל את זה בחזרה.
זאת אומרת שאם זה יקרה לך, אז לך ייתנו את זה
ולך ייתנו את השירותים הבריאותיים האלה,
וזה מה שמראה על שוויון.
איתי, אתה נראה לי
לא ממש מרוצה
מהדיבור על זה, הא?
מהמודל הזה של מדינת רווחה.
לא, כי גם אם...
בן אדם שהוא לא חולה או משהו כזה,
אם אתה חולה, אז אני אומר:
כן, תיתנו לו, כי מגיע לו,
הוא עבד עד עכשיו ועשה,
פתאום הוא נהיה חולה,
אבל מי שלא חולה,
מי שסתם מובטל,
אז אין מה להביא לו
80 אחוז מהשכר שלו.
אז אולי זה מבוסס הרבה
גם על רצון טוב של האזרחים
שלא באים לשיטה
רק כדי לרמות אותה
ולהוציא כסף,
אלא הם באמת באים
כשהם צריכים, ומי שלא צריך,
אז אולי הוא פחות בא.
קצת קשה לנו להבין, אבל...
למרות זאת שהם לוקחים
60 אחוז מהשכר,
הם עדיין חיים בצורה טובה,
ואין שם כל כך הרבה רעב,
כלומר הם עדיין מסתדרים.
אבל בכל מצב אתה תקבל
את השירותים האלה.
לא בכל מצב, יש מדינות
שאתה ממש לא מקבל. -לא, אני מדבר על שבדיה.
ואני חושב שבשבדיה
יש עוד דבר מעניין,
שהוא מאוד ייחודי לה,
והוא חריג:
זו המדינה עם תקופת השלום
הכי ארוכה בהיסטוריה,
יותר ממאתיים שנה
לא היו שם מלחמות בכלל.
מאתיים שנה, תחשבו.
תחשבו מה זה עושה למדינה
שאין מלחמות.
הם היו ניטרליים,
הם לא התערבו אבל,
הם לא תקפו. -נכון.
למרות שתקפו אותם.
הם לא ספגוכ"כ הרבה. -נכון,
וזה אפשר להם,
וזה אפשר להם,
במקום להשקיע
במלחמות ובצבא ובקרבות
וכל האבדות וההרס והנזק,
הם השקיעו בחברה הפנימית
והגיעו לשגשוג פשוט מדהים.
אגב, אתם יודעים
שמבחינת עושר,
שבדיה בממוצע
היא דומהלארה"ב,
אבל מה לדעתכם ההבדל?
מה ההבדל בין החברה השבדית ל...?
לא, אני אומר,
מבחינת הממוצע בתושבים,
הממוצע, הממוצע הוא דומה,
אבל מה ההבדל
בין שתי החברות? -ההבדל זה ששבדיה יותר שוויונית.
שמה זה בעצם אומר?
כולם מקבלים פלוס מינוס
את אותו היחס,
פלוס מינוס את אותה המשכורת.
ופלוס מינוס לעשות
אותם דברים בדיוק.
ועוד משהו, זה שאמריקה משקיעה
הרבה יותר כסף על ביטחון,
ודווקא שבדיה לא כל כך.
נכון, כי אין להם
מה בדיוק על ביטחון,
כי הם לא משתתפים במלחמות... -כמובן,
ולכן יש להם גם יותר תקציב. -גם לא משתתפים במלחמות,
וגם זאת לא מדינה ממש,
בהשוואה לישראל,
שיש לה ממש מאיימים.
תגידו, מה מהמערכת השבדית
אנחנו יכולים לאמץ
אצלנו בארץ?
מה מהשיטה שלהם?
כן, אורי.
אנחנו יכולים לאמץ
קצת יותר את השוויון
בין הגברים לנשים. -מסכים איתו.
כאילו, אני חושב...
את הגברים לנשים,
וקצת את היחס לתושבים.
אני מאחלת למדינת ישראל
שהיא תהיה שוויונית,
ושהיא תצטרך להשקיע
פחות בביטחון,
וגם שיהיה נעים לחיות בה.
אבל תגידו, למה בעצם
שוויון זהכ"כ חשוב בעיניכם?
הרי אנשים לא שווים,
יש פערים, ויש מדינות,
כמו שאמרתםארה"ב או אצלנו,
יש פערים מאוד גדולים,
מה רע בזה בעצם?
שנייה. כן, שגב.
היחס שאתה מקבל
זה גם היחס שאתה נותן,
וגם זה יכול ליצור
ריבים ומחלוקות,
וזה יכול לגרום... -אבל אם אתה עשיר,
אתה מקבל יחס מצוין.
אבל אם אתה לא עשיר?
אם אתה לא עשיר.
תחשוב שאתה...
שאתה עכשיו הולך ברחוב,
אתה קונה ממישהו משהו
בעשרים שקל,
ואז בא מישהו עשיר מאוד,
והוא מוכר לו את זה
ב-15 שקל. -אז זה לא הוגן.
אני מסכימה עם אורי,
אני חושבת שאפשר אפילו
לחדד ולהגיד שהפערים
הם מאוד מאוד גדולים,
כלומר זה לא פערים של כמה
מאות שקלים או אלפי שקלים,
אלה פערים מאוד גדולים
גם באיכות החיים.
אבל משהו שצריך לדעת גם, זה...
שאם בישראל יורד לך אחוז
מס הכנסה מסוים,
והשירותים האלה ניתנים לך
בתשלום ביחס לשבדיה,
אז צריך לנסות לחשב
אחרי מס ההכנסה,
כמובן בהמרה למטבע אירו,
אחרי מס הכנסה
ואחרי השירותים
האלה בישראל,
כמה פחות או יותר נשאר,
כי כשלמדתי,
למדתי שאין להם
אוברדראפט בשבדיה.
נכון. -נכון. מה שמעניין
זה לא כמה נשאר בממוצע,
אלא כמה נשאר בתכלס
לפי האנשים.
כי הממוצע הוא ממוצע,
הוא נתון לפעמים
שהוא יכול להיות
לחלוטין מנותק
מהנתון האמיתי, אתם יודעים,
יש עשיר אחד, מיליארדר,
ויש המון עניים,
אז הממוצע הוא בסדר,
אבל כמה אנשים יש כאלה
מהממוצע? לא הרבה.
ובשבדיה, מה שיפה,
זה שהרוב
נופלים לתוך הממוצע הזה,
והרוב הם ברמת חיים טובה,
ובארה"ב, לעומת זאת,
הפערים הם מאוד מאוד
מאוד גדולים.
וגםבארה"ב יש הרבה מאוד פשעים
במדינות מסוימות. -אתה חושב שזה נובע מזה?
מהפער הכלכלי, מהעוני?
יכול להיות,
כי יש גנגסטריםבארה"ב
במדינות מסוימות, ו...
הם גונבים מאנשים,
ונראה לי שבגלל הפשעים
יהיו יותר ויותר גניבות,
אז ככהארה"ב יצטרכו
לשלם יותר מיסים.
זה גם נובע מחוסר שוויון.
שנייה, אנחנו נעצור כאן,
ומייד נשוחח עם נעמי ריץ', ילידת שבדיה,
על איך החיים האלה, גן העדן הזה,
נראה מהזווית שלה. מייד.
שלום לנעמי ריץ', ילידת שבדיה. -שלום.
איך אומרים שלום בשבדית? -הי.
נו, זה קל. הי. איפה גדלת בשבדיה?
אני גדלתי בסנדרד,
שזה פרבר ליד עיר, ליד גטבורג.
ואיך זה נראה שם?
ירוק, זה מאוד ירוק.
איפה שאני גדלתי, ליד הבית היה יער גדול,
וליד בית הספר היה אגם,
אז כחול וירוק.
זה בקיץ. -נכון.
בחורף זה נראה
אחר לגמרי. -לגמרי.
חושך, פשוט חושך.
מנובמבר, אתה קם בבוקר -
חושך, הולךלבי"ס - חושך.
יש קצת אור במשך היום,
באמצע היום, כמה שעות,
חוזר מבית הספר, שוב חושך.
איך זה משפיע על מצב הרוח,
החושך הזה?
זה קשה, כי...
גם באמצע היום,
כשאמורה להיות שמש, יש...
אולי אין שמש, כי יש עננים,
אז אפור.
בארץ, בחורף יש שמש,
אפילו כשיש גשם יש שמש,
אבל בחורף בשבדיה זה מאוד חשוך.
אז אולי פיצוי למזג האוויר הזה,
המדינה נותנת בעצם הכול,
מערכת רווחה מושלמת,
כמו שאמרנו בהתחלה,
שבדיה היא המודל
למדינת הרווחה.
זה באמת כך?
זה החלום.
אני לא חושבת
שזה באמת ככה,
זה באמת ככה
שאתה משלם מיסים,
ואתה מקבל הרבה דברים
תמורת המיסים,
אבל זה לא אומר
שהשיטה מוצלחת
תמיד. -למה, מה הבעיה?
נגיד אם אתה צריך
ניתוח למשהו,
אתה לא יכול לבחור לך
איזה רופא
ולעשות את זה עכשיו,
אתה צריך ל...
יש תור, ומחכים.
יש הרבה תורים כאלה,
נגיד במערכת הבריאות.
והחופשות המפורסמות,
דמי האבטלה וחופשות הלידה
ושבוע העבודה הקצר.
כן, אז... לרוב האנשים יש
לפחות חמישה שבועות חופש לשנה.
לא רע. -אז אנשים בקיץ,
זה מאוד מצחיק,
כמעט כל שבדי
לוקח חופש ביולי,
הכול סגור, הכול משתנה.
ישלו"ז קיץ של האוטובוסים
ושל הבנקים ושל הדואר.
את יודעת, כשאנשים מבחוץ
שומעים על השיטה השבדית,
אז הם תוהים
איך דבר כזה יכול להצליח
מבחינה כלכלית,
איך זה יכול להרוויח,
איך זה ששבדיה מדינה...
למרות שהיא נותנתכ"כ הרבה
היא גם מדינה עשירה וצומחת.
איך?
אני חושבת שאנשים באמת
עושים מה שהם
"אמורים" לעשות.
אם יש לך תפקיד,
אתה עושה את זה.
וכולם משתתפים,
איכשהו. שבדים הם עם
שאם אתה אומר לו
לעשות משהו, עושים את זה.
אז אנשים לא חושבים שהם פראיירים?
המושג הזה, אני למדתי
כשבאתי לארץ.
אין את זה בשבדיה.
אה, אין מילה כזו בשבדית? -לא. לא, אין...
לא חושבים ככה,
שדופקים אותי
או שרוצים משהו ממני. זה...
אתה באמת, אם אני עושה
מה שאני צריך לעשות,
אני גם מקבל מה שמגיע לי.
כן. נשמע לא רע, הא?
כן. -שגב.
מה אתה רוצה לשאול את נעמי?
לא, אין לי שאלה.
הפערים בשבדיה,
אם יש כאלה,
אז הם בין גברים לנשים
או לאו דווקא בין מעמדות,
אם יורשה לי להגיד,
מעמד ביניים,
עשירים, עניים, מה שנקרא?
לא, יש עדיין פערים.
יש היסטוריה של פער
בין גברים לנשים
בשכר למשל,
אבל עובדים הרבה בשבדיה
כדי לצמצם את הפער.
אז כיום בשבדיה
הפער הוא גדול, קטן? -לא.
קטן. -יש עדיין פער,
אבל הוא הולך וקטן.
ופעם בהיסטוריה,
הפער הזה היה... -כן, זו הייתה
חברה מאוד...
דומיננטית של גברים,
הנשים עבדו יותר בבית,
והגברים יצאו לעבוד.
ואיך שהנשים השתלבו...
וממתי החוק הזה
של אתה מקבל 80 אחוז...?
מהשכר שלך כשאתה מובטל.
או-קיי, אז...
זה, אגב, דבר
שקוסם להרבה, מה שנקרא,
לקבל כסף בלי לעבוד.
או-קיי.
שנייה, אבל תנו לה לענות. כן.
או-קיי. אז קודם כול,
שיעור האבטלה,
כאילו, מספר האנשים
שהם על דמי אבטלה
יחסית נמוך בשבדיה,
זה 6 וחצי אחוז,
שזה די נמוך. זה אומר ש...
רוב האנשים באמת עובדים.
ז"א, למרות שיש להם אפשרות
לקבל דמי אבטלה אם הם לא עובדים,
הם כן מעדיפים לעבוד. -כן, כן.
מעדיפים לעבוד, באמת.
אם יש עבודה,
מעדיפים לעשות את זה
ולצאת מהבית, ולא...
יש כמובן אנשים שמנצלים
את המערכת, יש תמיד כאלה,
אבל...
רוב האנשים באמת עובדים.
תגידי, אני חייב לשאול אותך,
למה עזבת בעצם,
אם כל כך טוב?
זו שאלה מאוד טובה.
לכן שאלתי. -ציונות.
ציונות. -כן.
אני גדלתי בבית יהודי,
ובאנו לארץ כל קיץ בחופש,
ואני מרגישה בבית.
היית מעדיפה להעביר את החוקים
ואת השוויון הזה
משבדיה לישראל?
הלוואי, מאוד הייתי רוצה.
יש הרבה דברים שהייתי...
מה למשל? -שנייה. דריה.
מאחר שמזג האוויר
הוא מאוד בעייתי,
אז השבדים נאלצים להיות
הרבה זמן בבית.
נכון. -אז רציתי לשאול,
גם: איך מתנהלים בבית
כל כך הרבה זמן? -או-קיי.
וגם: מאחר שיש
הרבה מרחקים בין הבתים,
אז האם שווה
להקים בית ספר לילדים?
או-קיי.
זו שאלה מאוד לעניין, כי...
שבדים, הבית שלהם
מאוד מאוד חשוב להם.
אנשים נמצאים בבית הרבה,
ומאוד עושים דברים
כדי לשפר את ה...
עושים שיפוצים
ומחליפים את הווילונות
ומחליפים את זה. אנשים
הרבה נמצאים בתוך הבתים
ומאוד אוהבים את הבתים שלהם,
ובחורף פחות יוצאים,
הולכים לעבודה וחוזרים.
כי פשוט קור אימים בחוץ,
וזה גם מאוד רחוק. -נכון.
מה למשל מהחוקים ש...
את ענית ש... את ענית לו,
כשהוא שאל אותך קודם
אילו חוקים היית מעבירה לישראל,
מה למשל,
אפשר דוגמה או שתיים? -מה החוק
שהיית הכי רוצה
שיהיה גם פה?
אני לא מומחית בחוקה, אבל...
חופשת לידה.
ארוכה. -כן.
חופשת הלידה בשבדיה.
טוב, גם אנחנו
נצא רגע לחופשונת קצרצרה.
ומייד כשנשוב,
נדבר על ההתמחות השבדית
שכולנו מכירים:
העיצוב, העיצוב הסקנדינבי.
חזרנו, ועכשיו ביקור קצר
בשגרירות שבדיה האמיתית בישראל: סניף "איקאה".
לא לדחוף! יש מספיק לכולם!
בשנת 2001 נפתח הסניף הראשון בנתניה.
אז, לפי התור זה נראה כאילו מחלקים שם כסף.
עברו תשע שנים,
הקהל אומנם התרגל, התור אומנם התקצר,
אבל ההתלהבות, איך נגדיר זאת? כאילו אין עוד חנויות בעולם.
אפילו רעייתו של מת'יו ברונפמן, הזכיין המיליארדר,
מתלבטת כמה לקנות.
המנהלים ציפו לשנים-עשר אלף איש היום.
עד שש הגיעו כבר עשרת אלפים, כל אחד והמטרה שלו.
הייתי בבוקר עם החברה, קנינו פהב"איקאה",
והיה לנו כל כך כיף, הלכנו הביתה, הבאנו את הבת שלנו,
עם שתי הנכדות, ובאנו לקנות שוב.
אל תראה את הקבלה רק לבעלי. -כמה?
1,500 שקל, אבל הוא לא יודע.
הייתםב"איקאה"? -כן.
כולם, הא? -כן.
תגידו, מה עושה את "איקאה" מיוחדת ושבדית,
בהקשר למה שדיברנו קודם? אתם רואים את הקשר?
כן, העיצוב החדשני והזול.
ואיך זה קשור למה שדיברנו על שבדיה,
לסיפור הזה של רווחה ומודל של מדינת רווחה?
הם לא כאילו... אין שם שחיתות וזה, הם לוקחים סכומים יחסית נמוכים.
זאת אומרת שמשהו שכל אחד, גם אם אין לו הרבה כסף, יכול לקנות.
גםב"איקאה" הם מוכרים סמלים שבדיים, למשל...
נדמה לי קציצות בשר שבדיות
או משהו כזה הם מוכרים.
לא ניסיתי את זה עדיין, אבל...
גם דג מלוח.
כן, אורי. -לדעתי גם
זה קשור כי...
בשבדיה, אז יש לך את נוחות החיים שלך, אתה בוחר
אם אתה מובטל או לא,
אם אתה נשאר בבית שלך או ש...
כאילו, הבנתם,
וב"איקאה" אתה יכול
לעצב לך משהו לפי ה...
חוש שלך? -כן. -הטעם שלך.
לפי הטעם שלך. -אבל...
זה שגם אפשר להרכיב
בדרך כלל בהרכבה עצמית,
זה גם מאוד נוח ונגיש.
כן, לזה התכוונתי. -כן.
עכשיו, אתם יודעים שזה לא רק "איקאה",
יש דבר כזה שנקרא
עיצוב סקנדינבי,
הם מאוד מפורסמים בזה,
לא רק שבדיה,
עוד מדינות שם בסקנדינביה,
וזה בדרך כלל קווים
ככה מאוד פשוטים, נקיים,
אפשר אפילו להגיד
צנועים. נכון, נעמי? יש...
קו צנוע.
אתם רואים את הקשר
בין העיצוב הזה המיוחד
לבין התכונות האלה
של החברה השבדית שדיברנו?
שבדיה היא שוויונית,
הם מתחשבים בסביבה,
ואולי הרהיטים שלהם
במידה מסוימת...
היא גם לא צעקנית.
הם מקרינים אותם,
כי הם גם, הם מאוד פשוטים,
והם רוצים לעשות משהו
שכל אחד יוכל להזדהות איתו. -כמו שאמרת,
שהם מתחשבים בסביבה,
אז יש שם בתוך החנויות
שלטים,
על העובדהש"איקאה",
למשל, אם אני זוכר טוב,
מנסה לגרום שתהיה
פחות כריתת עצים
או משהו כזה, ו...
תגידי, נעמי, איך באמת
קם המושג הזה, התפתח,
של עיצוב סקנדינבי,
הרוח השבדית הזאת,
שהיא כל כך מבוקשת בעולם?
אני חושבת שזה נובע מ...
אנשים עושים,
בונים דברים לבית,
כמו שדיברנו קודם,
הבית מאוד חשוב.
אז אנשים היו בעבר
בונים את הרהיטים שלהם בעצמם,
ואיך שהחברה יותר התפתחה,
הבן-אדם שהקים את "איקאה" חשב על רעיון ש...
לחברת רווחה, לאפשר לכולם לרהט את הבית.
בזול. -בזול. בדיוק, בזול.
וגם הרעיון הזה שאתה מרכיב את זה בעצמך,
אנשים בשבדיה מאוד בונים ומסדרים.
לי קצת פחות הולך לי הברגים האלה, אבל...
אני מבין את הרעיון.
תגידי, כשאת נגיד רואה איזה מוצר, את יכולה להגיד:
זה שבדי, זה סקנדינבי? -כן. -לפי מה?
זה הקווים, זה איך שזה מקבל אור.
דיברנו קודם על החושך,
אז בשבדיה, וגם בארצות ליד,
בנורבגיה ופינלנד גם,
מדגישים את האור
ואת הלבן, כי כשיש אור
צריך לשמור על זה ולהדגיש את זה.
זאת אומרת, אלה דברים יותר בהירים. -נכון.
מעניין.
אז הקירות בבית בהירים, הרבה מנורות בבית.
בחורף כולם מדליקים
נרות בבית. אור, הרבה אור.
כן, איתי, רצית להגיד משהו על החורף השבדי.
כן, איך זה...
איך זה 20 שעות...
חושך? -איך זה חושך כל כך הרבה זמן ואנשים בבית,
זה לא עושה אותם בדיכאון? -כן, אז כן,
זה כן קורה, אנשים... זה קשה לאנשים, כי...
נגיד אם אין לך משפחה,
אז אתה לבד בבית. -אתה מרוחק מכולם,
והבית שלך רחוק מאנשים אחרים. -נכון, יש דברים כאלה. אז ככה,
שבדיה זו מדינה מאוד ארוכה.
בדרום שבדיה זה יותר צפוף בין אנשים,
ובצפון יש את המרחקים האלה, שאפשר באמת לנהוג איזו שעה
לפני שאתה פוגש את השכן שלך. -אז יש בדידות גם.
כן, כן, וזה... זה קרה אחרי...
"אינדסטריאל רבולושן". -המהפכה התעשייתית. -כן,
שאנשים עברו לגור בתוך ה...
הערים. לפני, כשאנשים
גרו יותר בכפרים ביחד,
אז היה יותר ביחד,
ועכשיו יש באמת אנשים שהם
נשארו קצת בודדים. -אולי האור של הבתים הוא זה שגם
מאיר את האנשים מחדש, ו...
כמו שנעמי אמרה,
שהבית שלהם מאוד חשוב להם,
לכן הם מנסים
להאיר את הנפש שלהם בבית.
גם להשקיע בו כמה שיותר,
כי אתה גם שוהה בו יותר זמן.
וגם הרהיטים של "איקאה"
הם כאילו... הם בגילוף,
הם הכינו אותם בעבודת יד,
והם לא צעקניים, ו...
אם אתה רוצה, הם בדרך כלל
גם לא מגיעים ב...
רהיטי עץ לא מגיעים בצבעים.
אז זה לא צעקני,
זה פשוט וזה יפה.
את זכית להיות
ב"איקאה" בשבדיה? -בטח.
מה את זוכרת משם,
מה"איקאה" בשבדיה, שהוא
שונהמה"איקאה"
שאנחנו מכירים פה בישראל?
אני יכולה להגיד
שמה שמצחיק אותי
כל פעם מחדש
זה הצפיפות במסעדה בארץ,
כולם הולכים לאכול.
ומביאים את כל המשפחה.
זה כאילו יום כיף כזה,
מביאים, הולכים עם הילדים.
פעם המשפחה שלי,
הלכנו לקניות בבוקר
ב"איקאה" ביום שישי,
ואכלנו ארוחת צוהריים
בשישיב"איקאה".
טוב, נראה לי, חברים,
שיש לנו פה רוב באולפן הזה בעד המודל השבדי, נכון? -כן.
היינו מאמצים.
כן. טוב, עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" להיום.
תודה לאורי, לדריה, לאיתי, לאורי ולשגב.
תודה לנעמי ריץ', ותודה לכם שם בבית.
להתראות בתוכנית הבאה.
ואנחנו כאן ממשיכים לדבר,
שומעים אותנו.
אה, או-קיי. -כן, נו, את רואה?
שבדיה מאוד אטרקטיבית, הא?
שווה לבנות בתי ספר לילדים,
מאחר ש...? -כן. אז ככה,
אני, כשהייתי קטנה,
אספו אותי עם אוטובוסלבי"ס.
הסניפים בין ישראל לבין שבדיה
גדולים, יש הפרשים גדולים?
זה פחות או יותר אותו גודל...
ובשבדיה גם יש הרבה אטרקציות
או שזה בעיקר הנוף? -יש מלא!
יש מלא. -יש.
יש פארק...
יש לונה פארקים,
יש לנו פארק אחד
שזה אחד הגדולים באירופה,
קוראים לזה "ליסברג",
אני ממליצה לנסוע, זה כיף,
כיף, כיף. יש להם שם...
תכתוב: יוסי אלימלך
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן
הבאה לשידור: שרון דולב
הפקת כתוביות: אולפני אלרום