ד"ר מושירה מטפלת בנשים חסרות מעמד | דוקותיים
Dr. Moshira treats women who lack status | Dokutaim
חלק מהמטופלות מגיעות ממקומות
Some of the patients come from other places
שבהם יש את המנהג הנוראי הזה של מילה נשית,
In which there is this terrible custom of a female word,
ואני חושבת שהמטופלת הראשונה שלי במרפאה כשהגעתי פה להתנדב
And I think my first patient in the clinic when I came here to volunteer
הייתה מישהי שעברה מילה נשית, ואני זוכרת שזה השאיר אותי די המומה.
There was someone who went through a female word, and I remember it left me pretty overwhelmed.
זה היה מזעזע...
It was shocking...
רואים כאלה דברים? -לראות את זה. רואים כאלה דברים, כן.
Do you see such things? -See it. You see such things, yes.
פליטות, נשים מאריתריאה, בעיקר. כן.
Refugees, women from Eritrea, mainly. Yes.
מרגישה טוב?
Feel good?
אה, יש לי כאב בשתן. -ממתי?
Oh, I have a pain in my urine. since when?
זה שתיים שבוע. -שבועיים? בסדר.
It's two weeks. - Two weeks? OK.
את לוקחת ויטמינים? -לא.
do you take vitamins No.
לא? את לא לוקחת משהו, שום דבר? -כן.
No? You don't take anything, nothing? Yes.
אז אולי נתחיל לך?
So maybe we should start with you?
כי את צריכה לקחת משהו, ויטמינים להיריון, קצת ברזל.
Because you need to take something, pregnancy vitamins, some iron.
כמה ילדים יש לך בבית? -בבית יש שניים.
How many children do you have at home? - There are two in the house.
ויש לי עוד באריתריאה אחד. -אחד באריתריאה.
And I have another one in Eritrea. -One in Eritrea.
את כאן? -כן.
Are you here? Yes.
אני במעבדה, במרפאה הזאת אני האחות, אני הלבורנטית, אני עושה הכול.
I'm in the lab, in this clinic I'm the nurse, I'm the lab technician, I do everything.
אין דם בשתן, היא טיפה מיובשת אבל...
There is no blood in the urine, she is a bit dehydrated but...
אוקיי, האמת היא שהסטיק תקין.
Okay, the truth is, the stick is fine.
שמי דוקטור מושירה אבו-דיה, בת 42, גרה בירושלים.
My name is Doctor Moshira Abu-Dia, 42 years old, lives in Jerusalem.
אני רופאת נשים מומחית, אני עובדת בהדסה ובקופת חולים כללית.
I am a specialist gynecologist, I work at Hadassah and a general health fund.
פעם בחודש אני מתנדבת במרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם ביפו.
Once a month I volunteer at the open clinic of doctors for human rights in Jaffa.
אני מטפלת בנשים שאין להן ביטוח רפואי או מעמד בישראל,
I take care of women who do not have medical insurance or status in Israel,
ולכן לא יכולות להגיע לקופת חולים או לכל מקום אחר
Therefore, they cannot go to the health fund or anywhere else
כדי לקבל טיפול רפואי בלי לשלם עליו.
To receive medical treatment without paying for it.
אלה יכולות להיות פלסטיניות, פליטות, מהגרות עבודה,
These can be Palestinians, refugees, labor migrants,
תיירות שהגיעו לפה ואשרת התיירות שלהן פגה.
Tourists who came here and their tourist visas have expired.
בעצם כל מי שאין לו מעמד כאן חוקי.
In fact anyone who has no status here is legal.
ואתם פה לא שואלים שאלות, לא כלום? -אנחנו לא שואלים שאלות.
And you're not asking questions here, are you? -We don't ask questions.
אני לא שואלת שאלות.
I don't ask questions.
אני חושבת שירדתי. -כן, אני חושבת שירדת במשקל.
I think I went down. - Yes, I think you lost weight.
הו, טוב מאוד.
שתי הלידות הקודמות היו רגילות, נכון? -רגילות, כן. -אוקיי.
Both previous births were normal, right? -Usuality, yes. -OK.
והתינוקות היו גדולים, נכון? כמה הם שקלו?
And the babies were big, right? how much did they weigh
משהו כמו חמש נקודה משהו. -הראשון? -הראשון.
Something like five point something. the first one? -the first one.
והשני כמעט ארבעה ק"ג.
and the other almost four kg.
טוב. אז אין לך בעיה עם תינוקות גדולים? -דווקא יש לי בעיה.
Good. So you don't have a problem with big babies? - I actually have a problem.
אני לא רוצה שהוא יהיה גדול.
I don't want him to be big.
אבל יכול להיות שהוא גם יהיה גדול. -לא, אני מקווה שלא.
But it may also be big. - No, I hope not.
חוק הבריאות הממלכתי מאפשר לכולם לקבל טיפול רפואי כשמדובר במצב חירום,
The state health law allows everyone to receive medical treatment when it comes to an emergency situation,
אבל כשמדובר במצבים רגילים, אנשים שאין להם מעמד פה
But when it comes to normal situations, people who have no status here
פשוט לא יכולים לגשת לבית חולים או לקופת חולים,
Just can not access a hospital or health fund,
אין להם ביטוח, אין להם כסף לשלם על זה,
They don't have insurance, they don't have money to pay for it,
חלקם חוששים מרשויות ההגירה אז לא יגיעו.
Some are afraid of the immigration authorities so will not come.
את נשואה? -כן.
כמה... יש ילדים? -כן.
How many... have children? Yes.
כמה? -אחד.
את לוקחת ויטמינים בהיריון? -לא, לא לקחתי.
Do you take vitamins during pregnancy? - No, I didn't take it.
נלך לעשות אולטרה סאונד?
Shall we go for an ultrasound?
במיון מטפלים בהם? -כן.
Are they treated in the emergency room? Yes.
ואז מה, מי משלם? -אז הם יוצאים עם חשבונית,
Then what, who pays? - So they leave with an invoice,
למרות שלכאורה אם המצב הוא דחוף אז הם צריכים לקבל את הטיפול בחינם,
Although apparently if the situation is urgent then they should receive the treatment for free,
והם כנראה לא יחזרו לבית החולים הזה, אם יש להם חוב שם.
And they probably won't go back to that hospital, if they have a debt there.
איך זה אמור לעבוד?
How is it supposed to work?
זה לא עובד.
It does not work.
תשאל אותה אם אני יכולה לבדוק אותה עכשיו כשניכנס לחדר בדיקה,
Ask her if I can check her now when we get into the exam room,
גם בדיקה פנימית.
Also an internal inspection.
בטח, בטח, כי את רופאה. היא מוכנה.
Sure, sure, because you're a doctor. She's ready.
יופי, בסדר גמור, מצוין.
Nice, fine, excellent.
הילד באריתריאה הוא גם בן? -לא, בת.
Is the child in Eritrea also a boy? - No, daughter.
בת, אוקיי.
מתי הגעת לארץ? -ב-2011.
When did you arrive in Israel? - in 2011.
איך הגעת, דרך סיני? -סיני, כן.
How did you get there, through Sinai? - Chinese, yes.
איך היה בסיני? -לא טוב. שישה חודשים היינו שם.
How was Sinai? Not good. We were there for six months.
סליחה, יקירה, בסדר? -בסדר.
Sorry, darling, okay? Okay.
סליחה.
Sorry.
הרבה מהן סוחבות טראומות של התעללות גופנית ומינית בדרך לפה.
Many of them carry traumas of physical and sexual abuse on the way to their mouths.
שבטים בדואים שגרים בחצי האי סיני ניצלו את הפגיעות שלהן
Bedouin tribes living in the Sinai Peninsula took advantage of their vulnerability
והחזיקו אותן כבנות ערובה,
and held them hostage,
עד שהמשפחות שלהן שילמו כופר כדי לשחרר אותן,
until their families paid a ransom to free them,
אבל בדרך הן עברו עינויים ופגיעות, סליחה?
But along the way they were tortured and hurt, sorry?
הן נאנסו? -כן.
Were they raped? Yes.
אז את בשבוע 36? -כן.
So you are 36 weeks? Yes.
כמעט מתקרבת לסוף. -כן, כמעט.
almost nearing the end. - Yes, almost.
איך את מרגישה? -טוב.
How do you feel? Good.
טוב, כן? -כן.
good, yes? Yes.
הדופק שלך קצת גבוה.
Your heart rate is a little high.
הגעת בריצה למרפאה? -לא. -אוקיי.
Did you come running to the clinic? No. -OK.
אוי, תרופות.
Oh, medicine.
אולי סיפור של רעלת והיא צריכה לקבל אספירין ותרופות ליתר לחץ דם.
Maybe a story of poisoning and she needs to get aspirin and medication for high blood pressure.
לא נראה לי שיש את התרופה שהיא צריכה לקבל.
I don't think there is the medicine she needs to receive.
טוב, אין פה.
Well, not here.
זה הכול תרופות מתרומות? -כן.
Is it all drugs from donations? Yes.
את עדיין פה, מחכה לה? -כן.
Are you still here, waiting for her? Yes.
בדרך כלל יש לי נשים עם עניינים שונים,
I usually have women with different affairs,
אבל אני חושבת שבגלל שאין שירות לנשים בהיריון, אז הן כולן מגיעות לכאן.
But I think because there is no service for pregnant women, so they all come here.
זה יוסדר בסוף או ימשיכו להתעלם מהבעיה?
Will it be settled in the end or will they continue to ignore the problem?
הדרך להסדיר את זה קצת יותר ארוכה כרגע
The road to fixing it is a bit longer at the moment
בגלל המשבר הכללי בארץ עם הקורונה.
Because of the general crisis in Israel with the corona virus.
נשים שהיו בשוליים נדחקו עוד יותר לשוליים,
Women who were marginalized were further marginalized,
והדרך להקל זה לתת להן רפואה מונעת וציבורית טובה
And the way to make it easier is to give them good preventive and public medicine
במסגרת מה שאנחנו יכולים לתת, ולא לחכות שהן יגיעו למיון.
As part of what we can give, and not wait for them to get to the emergency room.
אבל הילדים שלהן שיגדלו, גם יהיו בלי זכויות?
But will their children grow up without rights?
התינוקות שלהן. -לצערי כן.
their babies. Unfortunately yes.
אבל את אופטימית? -איזו ברירה יש לי?
But are you optimistic? -What choice do I have?
אני חוזרת עם המון סיפוק מהמרפאות האלה
I return with a lot of satisfaction from these clinics
כי אני יודעת שלפחות הצלחתי לעזור לכמה.
Because I know that at least I was able to help some.
אי אפשר לעשות שינויים בצעדים יותר מדי גדולים,
It is not possible to make changes in too large steps,
אחרת אתה לא משיג שום דבר.
Otherwise you get nothing.