שרגא בישגדא: בן גוריון Sharga Bishgada: Ben Gurion Шарга Бишгада: Бен Гурион

"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת, "There are some things you should always know,

"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת. "Like, why, for example, the square is not square. «Мол, почему, например, квадрат не квадратный.

"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה

"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"

מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?

מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"? Who painted the Mona Lisa? -Who coined a word like "ice cream"?

מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?

מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?

"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?

"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל." "It's coming soon, three, four, and here it begins."

נחמד פה!

הי, ברוכים הבאים לבלוג של שרגא, זה אני.

אח! הרעש הזה, זה מהשכנים מעליי.

אני לא יודע מה עובר עליהם בשעה האחרונה, אבל, אח!

אולי הם מעצבים מחדש את הסלון ומזיזים...

את הכיסאות. זה אוף, אוף, אוף.

אני חשבתי שעד שאני אתחיל בשידור הם יסיימו, אבל זה לא נגמר! I thought by the time I started broadcasting they would finish, but it's not over!

אבל זה ייגמר. אני אפסיק את זה. אני אשים לזה סוף אחת ולתמיד.

מטאטא.

לא מגיע. not coming.

זה ילכלך.

זהו, זהו. אני על זה. זה לא יציב. This is, this is. I'm on it. It's unstable.

למה זה כל כך כבד? אני יודע, כיסא. Why is it so heavy? I know, a chair.

כמה רעש?

כמה רעש מאוד גם לך, עליזה.

זו עליזה, השכנה שלי מלמטה. -כמה רעש אתה עושה? This is Aliza, my neighbor downstairs. - How much noise are you making?

מה זה כל הגרירות האלה? What is all this drag?

חרקת לי חריצים חדשים במוח עם החריקות האלה,

זה מעל הראש שלי. -אבל זה לא אני, עליזה. זה בדיוק מה שעושים לי! It's over my head. -But it's not me, Aliza. This is exactly what they do to me!

מי עושים לך? -הגרשונים, השכנים מלמעלה!

שמעת?

עליזה, הרי אפשר להשתגע. -אז למה גם אתה צריך לחרוק?

לא, זה היה כי חיפשתי מיקום לכיסא או לספה

כדי לעלות אליהם ולהכות עם המטאטא To get on them and hit with the broom

כדי שיבינו שהרעשים האלה צריכים להיפסק, עליזה.

כן, אבל בינתיים אתה עושה לי מה שהם עושים לך.

זה רק עד שאני אצליח להפסיק את הרעש מלמעלה, זה הכול. It's just until I can stop the noise from above, that's all.

אז מה אני צריכה לעשות עד אז? So what should I do by then?

אולי גם אני אגרור רהיטים ואדפוק לך עם מטאטא מלמטה?

לא, לא, לא, עליזה, שלא תעזי. את לא צריכה. באמת שלא.

זה בדיוק מה שאני אעשה. -אבל עליזה, עליזה!

גרשון, תפסיק עם זה! Gershon, stop it!

היא התחילה, היא התחילה. עליזה, די! גרשון, די!

די, עליזה.

כן! -הי, שרגא. -הי, נטע.

אימאל'ה, מה זה, מה קורה פה? -זאת מלחמה, נטע, מלחמה. Imale, what is it, what's going on here? - This is a war, Neta, a war.

קחי את המטאטא ותתחילי לדפוק למעלה לגרשון,

בינתיים אני אגרור את כל הכיסאות האלה פה כדי לעצבן את עליזה. In the meantime, I'll be dragging all these chairs here to annoy Aliza.

רגע, שרגא, רגע, שנייה.

שרגא, איך הגעתם למצב הזה בכלל?

גרשון מלמעלה חורק לי כל הזמן עם הרהיטים שלו כבר למעלה משעה, Gershon from above has been squeaking to me all the time with his furniture for over an hour,

ועליזה מתלוננת שאני חורק לה עם הגרירות של הכיסאות, הבנת?

ובמצב כזה אני לא מצליח לנהל את הבלוג שלי

כי היא גם דופקת לי עכשיו.

אז תפסיק עם זה. -אני? הוא התחיל, שהוא יפסיק ראשון.

מישהו צריך להפסיק. -אז למה דווקא אני?

אתה יכול לתת דוגמה אישית. -אבל אין לי. אם הייתה לי, הייתי נותן.

את מאמינה לי, נכון? -אתה יודע מה זו דוגמה אישית? You believe me, right? - Do you know what a personal example is?

זה הזמן לזה עכשיו, נטע? -כן, כן, זה הזמן.

לתת דוגמה אישית זה לעשות בעצמך To set a personal example is to do it yourself

מה שאתה מבקש ומצפה מאחרים שיעשו. -קל מאוד להגיד.

ויש אנשים שגם מצליחים לממש, למשל... -למשל?

למשל... -למשל, למשל. אין כאלה אנשים. -רגע.

למשל, גם אני יכול להגיד "למשל". -הנה, לדוגמה, בן גוריון.

הוא לא רק הטיף לאנשים לרדת לגור בנגב,

הוא גם ירד לשם לגור בעצמו. זה נקרא לתת דוגמה אישית. He also went down there to live on his own. This is called giving a personal example.

בן גור מה? -בן גוריון, דוד בן גוריון. -דוד?

הוא היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

לא ידעת את זה, שרגא? -ידעתי, כמובן,

אני רק חשבתי שהוא היה ראש הממשלה השלישי.

נכון, הוא גם היה ראש הממשלה השלישי.

ויי, באמת? והחמישי? -לא, שרגא,

הוא היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ואז הוא פרש.

הוא ירד לנגב עם פולה, אשתו,

והם הצטרפו לקיבוץ שדה בוקר וגרו שם בצריף כמו חלוצים. And they joined Kibbutz Sde Boker and lived there in a hut like pioneers.

בצריף? -כן, ואז הוא נבחר שוב לראש הממשלה השלישי.

גם אז הוא גר בצריף? Even then he lives in a hut?

כן, כן, צריף שפתוח למבקרים עד היום, צריף בן גוריון. Yes, yes, a hut that is open to visitors to this day, the Ben Gurion hut.

צריף זה מצוין, כי אז אין לך בכלל שכנים. This hut is great, because then you have no neighbors at all.

לא את גרשון מלמעלה Not Gershon from above

ולא את עליזה מלמטה. -כן.

טוב, זה גם נכון. -תאמיני לי שגם אני הייתי בורח לנגב Well, that's also true. - Believe me, I would also run away to the Negev

בשביל להיפטר מהשכנים המטרידים האלה. To get rid of these annoying neighbors.

אבל שרגא, זאת לא הייתה המטרה שלו,

הוא האמין ביישוב הנגב, וקיווה שאנשים יבואו אחריו.

איך את יודעת? את הכרת אותו? -לא, אימא של סבתא שלי סיפרה לי. how do you know? Did you know him? -No, my grandmother's mother told me.

באמת? -כן. -היא הכירה את דוד ופולה בן-גוריון? -לא.

אז איך היא סיפרה לך?

לא ברור, אבל היא לא הכירה אותם ממש טוב. -באמת? Not clear, but she did not know them very well. -really?

היא לא הכירה אותם ממש טוב? -כן. She did not know them really well? -Yes.

ממתי היא לא הכירה אותם ממש טוב? -מעולם לא. Since when did she not know them really well? -never.

תראי, תראי, פולה, יקירתי. תראי, פולה יקירתי, איזה יופי.

ממש כמו בתל אביב. שולחן, כיסא,

סלון, מטבח. -רק כשפותחים את הדלת מדבר. Living room, kitchen. -Only when you open the door does he speak.

בשביל זה באנו לכאן, פולה, יקירתי, להפריח את שממת המדבר.

לפני 30 שנים אמרת לי בדיוק אותו הדבר על תל אביב.

נכון, והפרחנו את תל אביב. תל אביב קמה מהחולות

והפכה לעיר ואם בישראל, עיר פורחת בישראל. And became a mother city in Israel, a thriving city in Israel.

כן, כן, ולי זה הספיק. מה, למה אי אפשר עכשיו ליהנות מהתוצאות? Yes, yes, and that was enough for me. What, why is it impossible now to enjoy the results?

לראות קצת תיאטרון, סרט, קונצרט, הופעה, קצת קולטורה?

פולה, פולה, אני מנהיג. מנהיג אני, מנהיג,

ועליי לתת דוגמה אישית לכל העם. -מה דוגמה, מה?

מה כבר עשית, הגדלת את האוכלוסייה של הנגב באיש אחד?

באמת, דוד, תהיה פרקטי. -פולה, זה נכון,

אני הגדלתי את אוכלוסיית הנגב באיש אחד, אבל את, פולה יקירתי,

את הכפלת את האוכלוסייה. -בנגב? -בצריף. You have doubled the population. - In the Negev? -In the hut.

אנחנו שניים, ואילולא באת אתי, הייתי פה רק אחד.

אוי, דוד, לפעמים אני לא יודעת אם אתה נותן דוגמה,

או פשוט עמדת על הראש יותר מדי. -טוב שהזכרת לי. Or you just stood on your head too much. -Good you reminded me.

שקט!

החריקות האלה, שקט!

עכשיו, עכשיו אני מוכן לעבור לנגב, עכשיו,

רק כדי להתרחק מהשכנים המרעישים האלה. שקט!

עליזה! עליזה!

מספיק עם המטאטא, עליזה! את שומעת אותי?

שרגא, אתה בדיוק כמו כל השכנים האחרים -

עושה רעש נגד רעש ומתלונן על הרעש.

אני לא עושה רעש. אני מלמד אותם לקח. I'm not making noise. I teach them a lesson.

שקט! -אז אני מבינה שעל לתת דוגמה אישית אין מה לדבר? Quiet! -So I understand that there is nothing to talk about giving a personal example?

לא, מספיק, אני נתתי מספיק דוגמאות אישיות,

אין לי כוח לזה יותר. -אז אולי תיקח. -לקחת אני מוכן. I have no strength for it anymore. -So maybe take. -Take I'm ready.

אז קח אחריות כמו בן גוריון וגלה מנהיגות. -עוד פעם הבן גוריון הזה?

איך הוא גילה מנהיגות? -הוא פתר את הבעיות ולא העצים אותן. How did he discover leadership? - He solved the problems and did not intensify them.

העם היה מחולק להרבה פלגים ועדות, והוא איחד ביניהם - The people were divided into many factions and committees, and he united among them -

הוא איחד גם בין החילונים והדתיים,

הוא איחד את כל הלוחמים במחתרות השונות He united all the fighters in the various undergrounds

לצבא הגנה לישראל, הוא הקים מוסדות.

הבנתי, הבנתי, הבנתי. מאוד מרשים.

אז קח אחריות וגלה מנהיגות. צלצל לשכן מלמעלה

ובקש ממנו פשוט מאוד להפסיק לגרור רהיטים. מה יותר פשוט מזה?

הבניין הזה באמת זקוק למנהיג. -כן.

הטלפון.

איפה הטלפון?

שקט!

הלו? -מי זה? -מי זה? גרשון, זה שרגא, שכן שלך מלמטה,

תגיד, כמה רעש אתה עושה. מה זה כל הגרירות האלה?

חרקת לי חריצים במוח. -זה לא אני, שרגא, זה בדיוק מה שעושים לי.

מי עושים לך? -השכנים מלמעלה. -הפרידמנים? -הפרידמנים.

אז למה אתה צריך לחרוק גם לי בראש?

אני מחפש מיקום נכון לכיסא בשביל להכות להם חזרה עם המטאטא, I'm looking for the right position for the chair to hit them back with the broom,

כדי שיבינו שהרעשים האלה צריכים להיפסק.

ובינתיים אתה חורק לי חריקות במוח! -זה רק עד שאני אצליח להפסיק

את הרעש מלמעלה, שרגא. -גרשון? הוא ניתק לי!

גרשון, מה אתה מנתק? איזה...

את מבינה מה קורה, נטע? גרשון, שגר מעליי, מתלונן

שהפרידמנים שגרים מעליו עושים לו חריקות על הראש,

וזה בדיוק מה שהוא עושה לי, וזה מה שאני עושה לעליזה.

זהו, עד כאן, אני עשיתי את המקסימום. תודה ולהתראות.

שרגא, אל תהיה ראש קטן. Shraga, do not be a small head.

מה זה "ראש קטן"? -אחד שלא לוקח אחריות.

צלצל לפרידמנים ובקש מהם להפסיק לעשות רעש לגרשון,

וצלצל לגרשון שיפסיק לעשות רעש לך,

ואתה בינתיים יכול להפסיק לעשות רעש לעליזה בתור דוגמה אישית.

צודקת.

הלו, פרידמן? זה שרגא, שגר שתי קומות מתחתיך.

תגיד לי, כמה רעש אתה עושה לגרשון?

חרקת לו חריצים חדשים במוח. זה מעל הראש שלו.

זה לא אני, שרגא. זה בדיוק מה שעושים לי. -גם לך עושים?

השכנים מלמעלה. אבל זה תכף ייפסק, שרגא.

ייפסק תכף. -כן, תכף ייפסק, כן, תכף ייפסק, תכף...

"לפיכך נתכנסנו אנו, חברי מועצת העם, "Therefore, we, the members of the People's Council, have gathered,

"נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית

"ביום סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל,

"ביום סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל". יותר טוב?

"ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית

"ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות,

"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל,

"היא מדינת ישראל". נו, איך זה? זה בסדר?

כן, זה נחמד, אבל לא... -לא, מה?

מה חסר? חסר משהו?

דברי, דברי, אל תתביישי.

אולי צריך להסתפר. כן, תסתפר. -שאני אסתפר? -כן.

התסרוקת לא מתאימה לנאום, אה? -נכון. -לא מתאימה.

כן, כן, בסדר, אני אעשה עוד ניסיון אחד, רק רגע.

הופה, עוד רגע אני מצליח, עוד רגע אני מצליח. Hoppa, another moment I succeed, another moment I succeed.

אז תשים אטמים באוזניים. למה לעשות רעש?

נו, גם הוא ניתק לי.

נו, לאיזו קומה הגעת? -האחרונה.

הלו. -מי זה? -דינה? זה שרגא, השכן עם הבלוג,

הרבה קומות מתחתייך. -אה, שרגא, מה שלומך?

יכול להיות שהערתי אותך משינה? -כן, מנוחת צהריים. Could it be that I woke you up from sleep? -Yes, lunch break.

רק רגע. מה זה הרעש הנורא הזה? -זה בדיוק מה שרציתי לשאול.

שנייה, שרגא.

מה קורה? -היא הלכה לבדוק מאיפה הרעש.

לא תאמין, החגורה של הכלב נתפסה בכיסא,

והוא גרר אותו אחריו לכל מקום. מעניין כבר כמה זמן זה ככה.

מסכנים השכנים מלמטה. שב, בלונדי!

יופי, אז הרעש של בלונדי פסק?

בטח. עכשיו אפשר לדבר. מה רצית?

כלום. רק לדעת אם, אם ישנת טוב, דינהל'ה. -אה, כן. מצוין. תודה. is nothing. Just to know if, if you slept well, Dinhaleh. -Oh yes. excellent. Thanks.

כן, יופי, להתראות.

אין רעש.

אין רעש, אין רעש מאוד גם לך, עליזה. את יודעת מה קרה?

גיליתי מנהיגות ופתרתי את הבעיה. -כי היה לך ממי לקחת דוגמה. -נכון.

נכון, מבן גוריון. ידעתם שכתבו עליו שיר? True, Ben-Gurion. Did you know that a song was written about him?

מגיע לו שיכתבו עליו שיר. He deserves to have a song written about him.

"מגיע לו שיכתבו עליו שיר,

"לא להגיד לו תודה..."

תמלול: סדו פראלטה-שביט Транскрипция: Седо Перальта-Шавит

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום