כאן דעה | תואר ראשון בלשנות את העולם?
שמתם לב שמוסדות אקדמיים כבר לא משווקים למועמדים שלהם השכלה,
אלא את היכולת להפוך לגיבורי על ולשנות את העולם.
בטח.
הפזמון הזה חוזר כל שנה.
עם פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים האקדמית הבאה
מוצפים שלטי החוצות, הרדיו וגם הפיד ברשת החברתית
בפרסומות לעשרות מכללות שמתחרות על הזכות לעצב מוחות צעירים
ולגבות על כך עשרות אלפי שקלים כל שנה,
אבל במקום להבטיח לנו מקצוע לחיים,
ביטחון כלכלי ותעסוקתי או אפילו רמה פדגוגית גבוהה,
בשנים האחרונות יש הרבה מוסדות שהחליטו ללכת על כל הקופה
וכעת הם מבטיחים שיחד נשנה את העולם
או שלפחות נמצא את הייעוד האמיתי שלנו. זה חתיכת תואר.
אתם קולטים כמה זה ציני? יושבמנכ"ל של מכללה עם איש פרסום
וביחד הם מנתחים את פלח השוק שהם הולכים למכור לו עתיד.
הם מסתכלים עליי ועל בני הדור שלי ואומרים, החבר'ה הצעירים האלה,
שכל החיים שלהם אמרו להם שהם יכולים להיות מה שהם רוצים,
אז הם חזרו אתמול מהודו ואין להם מושג.
בוא נגיד להם שאצלנו הופכים את העולם למקום טוב יותר.
לא צריך להסביר להם איך זה משתקף בתכני הלימוד,
גם לא צריך להביא להם דוגמאות לבוגרים שלנו שעשו את זה,
ואפילו, אפילו לא נסביר להם למה אנחנו מתכוונים
כשאנחנו אומרים "מקום טוב יותר".
לא צריך, בינתיים נגיד להם שאצלנו האני הפנימי שלהם יהיה שלם.
שלא תבינו אותי לא נכון,
אין שום בעיה שמוסדות אקדמיים יעסקו בחינוך, זה אפילו מומלץ,
אבל כל הקמפיינים האלה שמבטיחים ללמד איך לשנות את העולם,
זה שטחי, זה לא אותנטי, זה "קוקה-קולה".
המחשבה מאחורי הדבר הזה לא לגמרי מנותקת מהמציאות
כי ככל שהחברה שלנו הופכת למקום אגוצנטרי ושטחי יותר,
ערכים הופכים לאקססורי טרנדי שכולנו נהנים להתגנדר בו כדי לישון בשקט.
ואז יוצא שאנחנו מקבלים פרסומות לחבילת טריפל:
גם תואר אקדמי, גם ערכים וגם להציל את העולם.
החבילות האלה מעבירות מסר שמבלבל בין הצלחה כלכלית
לבין מציאת הייעוד בחיים,
וזה גם קצת מזלזל בשיקול הדעת של המועמדים.
אז לכו ליום פתוח ותחשבו טוב טוב מה אתם רוצים ללמוד,
זאת באמת החלטה גדולה וחשובה.
אבל קחו בחשבון שאחרי סמסטר אחד
אתם כנראה תתרכזו בחיפוש הקורס שאין בו נוכחות חובה
ולא בחיפוש הקורס שיהפוך אתכם למה שנולדתם להיות.