זהו זה - סופר בפולנית
"זהו זה ולא אחרת
"מים סוף עד ים כנרת
"בקיבוץ בכפר בקרת זהו זהו ולא אחרת.
"אל תהיה הוזה. -אל תהיה כזה.
"קום וצא מזה. -קום וזהו זה.
"באוויר הזה שאף מלוא חזה
"זכור שאם תרצה
"גם אתה תוכל לשנות את סוף המחזה ב...
"זהו זה ולא אחרת
"מים סוף עד ים כנרת
"בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה ולא אחרת,
"זהו זה!"
שלום עולם.
שלום טאדק.
הגיע הרגע.
זהו.
הגיע הזמן לעשות את זה אחת ולתמיד.
זהו, אפס שכמוני. אפס שכמוני.
סליחה, אדוני. רגע, רגע, רגע אחד!
רגע אחד. -מה אתה עושה פה? מאיפה אתה הגעת לפה?
מה זאת אומרת מאיפה אני הגעתי? זה החלון שלי.
אני מבקש, אתה רוצה לקפוץ? תמצא לך חלון אחר.
מה אתה אומר? -כן, אדוני.
מה אתה אומר? -כן, אדוני. -זה החלון שלי, תתבייש לך. -לא.
אני הייתי כאן לפניך. אני מצטער מאוד.
תראו לאן הגענו. מה, אתה השתגעת? זה החלון שלי, זה המשרד שלי כאן.
תצא מכאן מיד, אתה שומע? -אני לא יוצא,
אני מצטער מאוד, אדוני, אני כבר התכוננתי.
בן אדם לא יכול לקפוץ בשקט, לאן הגענו?
תן לי לקפוץ! תן לי לקפוץ!
בכל מקום בארץ נדחפים. בבנק, בסופרמרקט,
אי אפשר לחיות בארץ הזאת.
אי אפשר אפילו לקפוץ בארץ הזו כמו שצריך. -אדוני.
אדוני, תעשה לי טובה. אם אתה כל כך רוצה לקפוץ,
תעלה לגג ותקפוץ. תעשה לי טובה, תן לי לקפוץ.
השתגעת? שאני אעלה לגג? יש לי לחץ דם גבוה,
אתה רוצה להרוג אותי, מה אתה חושב שאני?
אני לא יכול, אדוני. תעשה לי טובה.
מי אתה בכלל? אני לא מכיר אותך.
קוראים לי אצ'י, נעים מאוד.
נעים מאוד, טאדק. -נעים מאוד, טאדק.
טאדק. -כן. -קשה לך טאדק? -כן.
אתה תקרא לי בז'ינסקי. -איך?
בז'ינסקי. -טאדק? -בז'ז'ינסקי.
עזוב אותי, עזוב אותי. תעשה לי טובה, תעזוב אותי.
תיכנס פנימה. תן לי לקפוץ. תקפוץ אחריי, נו.
תן לי לקפוץ! -לא, אני לא יכול. אני כבר שבוע עושה כאן חזרות.
אני לבשתי חליפה הכי טובה שלי. אני לא יכול.
תבוא מחר. החלון יהיה פתוח.
אני לא יכול מחר, יש לי כרטיסים לקונצרט.
אתה יודע מה? -מה?
תפאדל, תקפוץ אתה, בסדר?
תקפוץ אתה.
שאני אקפוץ? -כן, תקפוץ. אני אקפוץ אחריך.
ז'נקויה, תודה רבה. אבל עוד לא הגיעו מוזמנים.
המוזמנים עוד לא הגיעו.
הזמנת עוד אנשים כדי שייקפצו מכאן?
אתה השתגעת לגמרי, זה חלון פרטי.
רציתי פעם אחת בחיים להיות, כמו שאומרים, אמן על הגובה,
כמו שאומרים, אמן צמרת.
שיראו אותי אנשים, שימחאו כפיים.
אני כל כך סובל בזמן האחרון.
מה? -מה?
אתה אמן? אני אמן, אקטור, כן.
אתה שחקן? -שחקן, נכון.
סיבה טובה לקפוץ באמת.
איזה עולם קטן וכל העולם במה.
אני אמרגן. -אתה אמרגן? -אימפרסריו.
מה, גם אתה קולגה? -כן. -כל הכבוד.
אמרגן של חיות אני.
עם חיות אני מתעסק.
והשוק היום על הפנים. -על הפנים? -על הפנים לגמרי.
היה לי פה תוכי נהדר.
הייתי צריך ללמד אותו, ללמד אותו כל הזמן לדבר,
ללמד אותו, ללמד אותו.
לקח לי המון זמן עד שלימדתי אותו להגיד
"אידיוט", "מטומטם", "דגנראט".
הם היו צריכים את זה למועדון לילה. -אה, נו?
ועד שסוף כל סוף הוא למד את זה הוא אמר לי את זה בפרצוף.
הוא אמר לי "אידיוט", "מטומטם",
וברח עם אמרגן אחר.
עם מה אני מתעסק? תראה איזה משרד יש לי.
תראה. תראה איפה אני חי.
אני חשבתי על אמרגנות, תראה מה קרה לי.
תראה איך הכול הידרדר.
אתה יודע עם מה אני מתעסק? -עם מה?
עם כלבים לפרסומות. -מה אתה אומר? -כן.
אני צריך למצוא כלב לפרסומת שינבח,
לפרסומת של אוכל של כלבים. -כן?
שבוע לא נכנס פה כלב.
תגיד לי, סליחה, מר אצ'י. סליחה שאני שואל.
כמה מקבל כלב שמופיע בפרסומת?
בונזו לכל החיים.
לכל החיים? -כן.
אולי אני יכול לשחק את התפקיד של הכלב?
אתה? -אני שחקן, אני אקטור, אני יכול לעשות...
עזוב אותי, עזוב אותי. -כל דבר, אני יכול...
תעשה לי טובה, עזוב אותי. -למה לא? -עזוב אותי.
אני יכול לעשות המלט, להיות, או רומיאה, או לא להיות,
אני יכול גם לעשות חיות.
חיות אתה יכול לעשות? -אני יכול לעשות כלב מצוין.
רוצה לראות איך אני עושה כלב? -נו. -בבקשה.
איהההה!
מה זה? מה זה? -לא, זה יצא חמור.
יצא חמור. רק רגע, רק רגע. תראה. שים לב.
חאו, חאו! חאו, חאו!
חררר... חאו! חררר...
חאו? -מה? -האו האו, לא חאו חאו!
מה אני צריך?
מה אני צריך עכשיו?
מה? אני צריך כלב פולני? זה מה שאני צריך עכשיו פה?
כלב פולני? עזוב אותי, תעשה לי טובה. עזוב אותי.
אני תקוע. אתה לא רואה שאני בצרות?
או-קיי, אז אני החלטתי.
אתה תהיה אמרגן ואני שחקן. -מה? טוב...
משלי קרילוב, חורבת (עורבת) ושועל. -איך, איך?
רק שנייה. חורבת ושועל...
חורבת ושועל...
"חורבת אחת מצאה לה גבינה, התיישבה על עץ בגינה.
"השחיזה מקור והתכוננה, הופ, לאכול הגבינה.
"פתאום מתחת לעץ עבר מי?
"שועל חכם וערמומי.
"אל הגבינה נושא עיניו, מכשכש בזנב,
"וכך לעורבת אומר: גברת עורבת, כמה יפה את,
"איזה גוף, איזה מבט,
"איזה חוטם, איזה צוואר,
"לא ייאמן כי יסופר.
"הסתלק מפה, שועל!"
שמת לב? אני עכשיו עברתי לעורבת. -מה?
עברתי עכשיו לעורבת, שמת לב?
משועל עברתי לעורבת. "הסתלק מפה, שועל ערום,
"אצלי לא תקבל כלום.
"הו, לא אלך, עד שתשמיעי את קולך.
"שועל נבל, אל תתחנף. -אם לא תשירי, אני מתעלף.
"אז העורבת הפתייה צרחה במלוא גרון: 'קרא, קרא'.
"והגבינה, אויה, אסון, נפלה ישר אל השועל
"אשר אכל אותה וחסל."
נו?
אה? ככה ככה? -יפה מאוד.
יש לך עוד משהו? -בחצי השני, אחרי ההפסקה? -כן.
אחרי ההפסקה אני עושה... -יש לך עוד משהו?
כן... לציפור.
מה? -בין העצים.
הו, הנה, תראה.
נו?
קן לציפור בין העצים,
ובקן לה...
ראז, דווה, צ'י... (אחת, שתיים, שלוש),
שלוש ביצים.
ובכל ביצה, ששש... הס פן תעיר,
יושב לו אפרוח,
אפרוח זעיר.
כמה זה היה טוב!
כמה זה טוב!
זה נוגע ללב, זה נהדר. -תפסיק, תפסיק, בחיי, תפסיק.
לא! זה היה פנטסטי. -תגיד לי דוגרה בפנים.
עזוב, עזוב. תגיד לי דוגרה. אני יכול לעמוד בזה.
תגיד לי. זה היה גרוע? תגיד לי.
איך... מה שמך? נאטק?
לא קוראים לי... קרא לי בז'ז'ינסקי.
לא יכול, זה מדגדג בלשון. אני רוצה להגיד לך,
זה היה פנטסטי. -אוי, תפסיק, בחייך.
לא, באמת! -אתה עושה ממני צחוק. -לא, זה כביר.
זה... שנים שלא העליתי חיוך. -אוי, תפסיק, בחיי.
תגיד לי דוגרה בפנים אם אני יכול... זה היה גועל נפש?
אז תגיד לי "גועל נפש". -למה שאני אגיד לך שזה גועל נפש
אם זה לא? -אני לא יכול לעמוד בביקורת?
אני בן אדם... אני יכול לעמוד בביקורת.
אבל זה היה נהדר, זה ריגש אותי. אתה רואה? כמו תרנגולת אני,
כמו תרנגולת... -אבל זה לא היה "פרפקט",
זה לא היה מושלם. -זה היה פנטסטי. -איזה משהו, הערה אחת.
לא יכול להיות יותר טוב מזה. -על סמך מה אתה אומר דבר כזה?
כי זה... -על סמך מה אתה אומר דבר כזה?
כי זה... -תגיד לי, זה היה גרוע? זה היה גרוע,
אני יכול לעמוד בזה. -לא! אני אומר לך שזה היה פנטסטי!
אבל הערה קטנה אתה לא יכול לתת לי?
תגיד לי הערה, זה הרי לא היה "פרפקט".
משהו, איזה תנועה, איזה משהו...
אתה יודע מה, לא מוצא שום דבר... אבל,
אני יודע? כשאתה... אולי, אולי. לא בטוח...
אתה יודע מה? לא. -תגיד, תגיד.
אולי, תגיד, אני יודע, כשאתה אומר בהתחלה "קן לציפור", כן?
תרים את היד? ככה, לא צריך...
אם אתה רוצה תרים את היד.
ב"קן לציפור"?
בצורה כזאת?
אבל, מה הקשר בין המשפט לתנועה, אני לא מבין.
ב"קן לציפור" לעשות תנועה כזאת?
חשבתי אולי... -מה אתה נותן לי הערות, תגיד לי?
מי אתה שתיתן לי הערות? מה זה שייך?
מה זה שייך? "קן לציפור בין העצים"? מה זה? "מגש הכסף"?
אתה נותן לי הערות? מי אתה?
יש לך תוכי מגמגם ואתה נותן לי הערות?
אתה אפילו כלב לא מוצא. אתה לא תיתן לי הערות, אדוני.
אל תתחיל להעליב אותי, בסדר? אתה מדבר שטויות.
כן, כי זה כלב נהדר, הוא אף פעם לא עשה אף בעיה.
לאף אחד! הוא היה אצל הגדולים,
הוא שיחק בכל הסרטים של הגדולים,
ואף אחד לא עשה לו בעיה, אז מה אתה אומר לי...
תעשה לי טובה!
יופי... זה מה שמגיע לי, כן?
אחרי כל התוכים שנתתי? כן...
אז תביא את הכלב.
תביא אותו לטלפון.
תביא אותו לטלפון!
הלו?
רקסי?
רקסי...
רקסי...
רקסי, רקסי, רקסי!
ארצה, רקסי! ארצה!
עכשיו תשמע מה אני אומר...
עכשיו תשמע מה אני אומר לך, רקסי.
תשמע טוב, טוב, טוב. במאי זה קודש.
מה שבמאי אומר לך תעשה. זה הכול.
לא נתנו לך מים?
אז ייתנו לך מים. תן לי את הבמאי.
מה אתה עושה? למה אתה לא נותן לו מים, לכלב?
אז איך אתה רוצה? הוא שחקן כמו כל אחד אחר,
אני לא צריך ללמד אותך. כן, כן. יהיה בסדר.
או-קיי.
כן, ביי.
איזה מקצוע בחרתי לי.
הלו? כן, ז'ק. מה נשמע?
בסדר, ז'ק.
אגיד לך את האמת, אין לנו... אין, אין.
אין לנו מה למכור. לא.
מאיפה אני אמצא לך תנין? אל תעשה ממני צחוק עכשיו.
לא, אין תנינים יותר כבר בשוק.
אין תנין שצוחק, אין כזה דבר!
היה פעם, נכון, היה, אבל הוא לא מופיע יותר.
הוא יצא לנוח, הוא כותב את הזכרונות...
אני לא יודע מה הוא עושה עכשיו. הוא לא פה.
הוא לא פה. בסדר.
ז'ק, תגיד לי, יכול ללכת איזה בדרן פולני,
שמקריא שירים, זה יכול ללכת בשוק?
בטח שלא... כן... בטח. אתה צודק.
ותוכי, אני קניתי חדש, אתה יודע?
אני מלמד אותו שוב לקלל, כמו שאמר... כן.
לא, צ'יק צ'ק אני מלמד אותו, אז תתקשר אליי. בסדר.
בסדר...
בטח, או-קיי. מאה אחוז. להתראות, ז'ק. תודה.
בוא תוכי, בוא נשמע אותך. בוא.
עכשיו תחזור אחריי ובשקט, בסדר?
אידיוט! מטומטם! דגנראט!
תקשיב לי. אידיוט! מטומטם! דגנראט!
אתה צודק מאה אחוז, זה אני, מגיע לי.
מה? -מגיע לי, אתה צודק. מה שנכון, נכון.
מה אתה עושה פה? -מגיע לי.
מה אתה עושה פה? מה אתה בא אליי פתאום?
מה נדבקת אליי? -אני הייתי בסביבה,
חשבתי, אולי אני אקפוץ. -תקפוץ, החלון פתוח.
אני עכשיו הופעתי בבית זקנים, זרקו אותי באמצע.
מה אתה רוצה ממני?
אתה לא רואה שאני מנסה ללמד אותו? אתה לא רואה את זה?
אין לי לאן ללכת, נו.
מה אתה עושה? מה אתה אוכל את הגרעינים של התוכי?
למה אתה אוכל את הגרעינים של התוכי?
מה? עזוב את הגרעינים! -אני כבר יומיים לא אכלתי,
מה, אתה רוצה שאני אמות מרעב?
כשהייתי מופיע היו זורקים עליי ביצה, עגבנייה,
עוד הייתי מעביר את היום, אבל...
עכשיו לא רוצים אותי בשום מקום.
אידיוט! דגנראט! מטומטם! -נכון, מגיע לי.
תוכי אילם מכרו לי.
תוכי אילם שלא יודע כלום. הוא כמו קוף, הוא כל הזמן למעלה.
אתה עובד אתו על... זה? -כן.
תרשה לי, תרשה לי. אני, בקרקוב היה לי עניין עם תוכי.
תרשה לי רגע.
קודם כול, שיירגע התוכי.
אתה רואה? -מה? -הוא כבר מתחיל להגיב.
נו, תדבר כבר, פשקרב כולירה!
פשקרב כולירה!
פשקרב כולירה!
זה מה שהיה חסר לי! רק זה היה חסר לי!
תוכי שמקלל בפולנית, אלוהים!
מה אני עושה? למה הייתי צריך אותך לידי?
למה נכנסת לחיים שלי?
אפס, אני יודע, אני אפס. אני הולך לקפוץ.
אפס! אני לא אפס, אני שני אפסים,
אני שירותים מהלכים, זה מה שאני!
עזוב אותי, לא רוצה!
רגע אחד, יש לי הודעה בשבילך. רגע אחד.
אתה גם קופץ? עכשיו אתה גם רוצה לקפוץ, נכון?
לא, הרבה יותר גרוע. -מה?
אין לי איפה לגור, אני עובר לגור אצלך.
אני נורא בודד. -למה אתה עושה את זה?
אין לי איש בעולם. -למה? מה עשיתי לך?
למה נכנסת לי לחיים?
היה לי כל כך רע שאפשר היה ליהנות קצת
ופתאום נכנסת לי לחיים. למה אתה עושה את זה?
למה? -אבל אני מרגיש שביחד נלך טוב.
אנחנו זוג משמים, תאמין לי, אנחנו כמו רומיאה והמלטה. -מה?
כמו זהו זה ולא אחרת, כמו קן וציפור,
כמו יאשק ושטאשק, אנחנו כמו...
זהו. בואי, מתוקה שלי, בואי, מתוקה.
בואי, מותק. היא רקדנית!
היא רקדנית! הכי טובה בכל האודיציות שעשינו היום.
עברתי בכל המושבים יחד עם ז'ק,
ראינו את כל התרנגולות שרוקדות, וכזאת אין,
לא היה, לא היה עוד אף פעם כזה.
מה אתה אומר? -כן. תראי לו.
"הלו דולי..." קדימה. קדימה.
זה אותי הן שונאות, אותי לא אוהבים.
הם יודעים לעשות, אבל הם לא רוצים.
למה? -אני לא יודע.
כנראה שוב פעם קניתי תרנגול בכלוב.
אתה יודע, אני ככה ישבתי לי וחשבתי.
מה אתה אומר? ישבת וחשבת?
אתה יכול לעשות את שתי הפעולות האלה ביחד? יפה מאוד, יפה מאוד.
לשבת ולחשוב וגם ללעוס מסטיק, באותו זמן אני יכול.
לא, זה היה נאמבר מאוד חזק שלי בקרקוב.
אני ישבתי ככה, הקשבתי קצת לרדיו פה.
התוכי היה ככה, חשבתי לעצמי, אתה יודע?
מה שהולך היום טוב זה זמרה, זמרים.
אתה יודע? למה שאני לא אקח את עצמי בידיים
ואשיר איזה פופ שמופ, כסאח, צלול,
למה שאני לא אשיר? למה? -עכשיו אתה רוצה להיות זמר, אה?
למה לא? -למה כן?
כי ה"טינאייג'רס" כל כך רוצים, אתה יודע, הזדהות.
אתה רוצה להופיע לפני הצעירים ממש?
ממש, לגעת בהם, אתה יודע,
כמו השירים האלה שנוגעים בהם היום.
"תקפוץ, היא אמרה לי, תקפוץ,
"איילים הקופצים בעברית..."
"הברוש מתנדנד לאטו וילדונת קטנה ב..."
דברים כאלה שמדברים לנוער, אתה יודע?
אני יכול גם משהו אוריינטלי, אני שמעתי פה.
"אם ננעלו דרכי נדיבים ודרכי שלום לא ננעלו..."
למה אתה צוחק?
תצחק...
תצחק. צוחק מי שבוכה אחרון. -לא...
תצחק. -לא...
יש לך קול נהדר, רק המבטא הפולני הורג אותך.
ככה?! איזה מבטא אתה רוצה שיהיה לי? בטורקית?
נולדתי פולני, גדלתי פולני, אני חושב בפולנית,
אני סופר בפולנית. ראז, דווה, צ'י.
רגע...
רגע, מה אמרת?
אתה... אתה יכול לחזור על מה שאמרת מקודם?
בוודאי, מה זאת אומרת?
ככה?!
איזה מבטא אתה רוצה שיהיה לי? טורקי? -לא... לא זה.
לא זה. -אז מה? -את הסוף, את הסוף. מה אמרת בסוף?
אני חושב וסופר בפולנית. ראז, דווה, צ'י.
סופר בפולנית, אתה אמרת את זה.
סופר בפולנית. -מה קרה?
איך לא שמתי לב?
זה ממש יושב לי מתחת לאף.
מה יושב לך מתחת לאף? -אתה.
אני יושב לך מתחת לאף? אתה השתגעת? -לא, לא. -מה?
הרעיון הזה, הרי זה ישבור קופות. -מה?
סופר בספרדית.
הוא שר בטורקית, זה מדבר ביוונית... -כן?
זה חולם בספרדית... -נו?
ואתה תספור בפולנית. איך לא חשבתי על זה.
איך לא חשבתי על זה?!
נהדר. אני אלך לז'ק, יש לו כבר אולפן.
מחר אנחנו מקליטים את שיר המפתח של זה, או-קיי?
אבל אני שחקן, אני אקטור. -תשכח מתאטרון, תשכח מזה.
קהל נכבד. הגיע הרגע, אחד הרגעים המאושרים בחיי.
ו... קהל נכבד!
"אצ'י הפקות", בשיתוף עם "ראז, דווה, צ'י" הפקות
גאים להציג את ההצלחה הגדולה של העונה.
קהל נכבד,
קבלו את מר בז'ז'ינסקי!
טאדק בז'ז'ינסקי!
"יש לי חורים (הורים) בחיפה,
"וחורים בגרביים,
"עברית שפה יפה,
"אך שוברת את השיניים.
"שנתיים אני בארץ,
"קשה לי עם עברית.
"אני קורא כבר ביאליק,
"אבל תמיד סופר בפולנית.
"ראז, דווה, צ'י, שטרה. (1, 2, 3, 4)
"ראז, דווה, צ'י, שטרה. (1, 2, 3, 4)
"יא ני מוז'ה ככה, (אני לא יכול ככה)
"אבל זה מה שיש.
"נטשה ואברשה, סאשה, מאשה, פאשה,
"לכולם יש בעיה עם הה"א הידיעה.
"אני מתגעגע לשיקסה אמתית,
"חולם על תור ללחם,
"אבל תמיד סופר בפולנית.
"ראז, דווה, צ'י, שטרה, ראז, דווה, צ'י, שטרה.
"יא ני מוז'ה ככה, אבל זה מה שיש.
"אמרתי לך ואלנסה, אבל הוא לא הלך.
"צעקתי ירוזלסקי, זרקו אותי לפח.
"הייתי עם רגינה בתנועה ציונית,
"אמרו 'לך פלסטינה',
"מאז אני סופר בפולנית.
"ראז, דווה, צ'י, שטרה, ראז, דווה, צ'י, שטרה.
"יא ני מוז'ה ככה, אבל זה מה שיש.
(פולנית)
"ראז, דווה, צ'י, שטרה, ראז, דווה, צ'י, שטרה.
"יא ני מוז'ה ככה,
"אבל תמיד סופר בפולנית.
"ראז, דווה, צ'י!"
אדק! אדק, אדק שלי!
אדק!
אד...
אדק, מה אתה עושה בחלון? אדק!
אדק!
עזוב אותי.
אני לא יכול עם ההצלחה הזו. אני קופץ.
אדק, מה אתה עושה? -אני לא עומד בזה,
אני לא בנוי לזה. -אדק, מה אתה עושה?
אתה לא יודע מה קורה.
ירוזלסקי רוצה שתקפוץ אליו לביקור,
אתה מזכיר לו את הילדות.
האפיפיור התקשר, הוא רוצה שתברך אותו.
אני לא יכול, ההצלחה הזו הורגת אותי.
אני כבר רואה את זה בדמיון.
הצעות, תשדירים, פרסומת,
ילדות רצות אחריי, אלכוהול, סמים...
אני לא עומד בהצלחה הזו, אני לא יכול.
אני לא בנוי לזה. -אדק, אדק, מה אתה עושה?
מה להגיד לאפיפיור? להגיד לו, כן?
לציפור, בין העצים, הוא כבר יבין את הרמז. -מה?
אדק. -מה? -ככה?
אני חייב לקפוץ, אני לא עומד בזה. -אז בוא אני אגיד לך משהו.
אני לא רגיל לזה, תבין. זרקו אותי כל החיים, זרקו אותי.
אני אגיד לך משהו, ככה, בינינו. -מה?
אתה כלום.
אתה אפס אמתי. -איך אתה מעיז?
אתה לא יוצלח. -איך אתה מעיז?
אתה לא יודע לשיר. -מי אתה שתגיד לי?
אתה לא יודע לעשות כלום. -מי אתה שתגיד לי?
אתה אפס אחד גדול. -יש לך תוכי מגמגם
ואתה מדבר אליי?
קן לציפור בין העצים אתה אומר לי לעשות?
חתיכת כלומניק שכמוך, אני אמן גדול בקרקוב,
אני יושב, חושב ולועס מסטיק באותו זמן.
אתה לא תגיד לי מה לעשות, כן? חוצפה כזאת!
ככה אני אוהב אותך. -ככה אני אוהב את עצמי.
ככה אני אוהב אותך! -ככה אני ראוי לעצמי!
האפיפיור מחכה! -פאולוס, אני מגיע!
איזה גדול אתה. -בז'יז'נסקי! -בז'יזינס... אה!!!
מה זה?
מה זה?
מה זה, כל כך מהר הגענו, מה קרה?
אני מצטער, אני לא אמרתי לך, אבל זאת דירת גג,
זה מה שנתנו לי פה, הציעו לי.
אתה מתכוון לקומת קרקע, בטח? -כן, אני קורא לזה קומת גג,
כמו שיש המרתף העליון, למשל, כן?
אז אני קורא לזה ככה.
אז אתה בסך הכול גר בקומת קרקע. -כן.
נו, טוב, אז ננסה מחר שוב,
זאת אומרת, ביום רביעי בשידור החוזר ב-11:30,
בדיוק. -ננסה שוב, אולי...
אולי סוף סוף נצליח.
"ראז, דווה, צ'י, שטרה, ראז, דווה, צ'י, שטרה,
"יא ני מוז'ה ככה, אבל זה מה שיש.
"ראז, דווה, צ'י, שטרה, ראז, דווה, צ'י, שטרה,
"יא ני מוז'ה ככה, אבל תמיד סופר בפולנית."
ייעוץ לשוני לכתוביות: זהבית אהרה
הפקת כתוביות: סאט אינטראקטיב בע"מ
