×

LingQをより快適にするためCookieを使用しています。サイトの訪問により同意したと見なされます クッキーポリシー.

image

ילדי פלא | Wonder Kids, 10 לאגם יש עסק לעוגות בגיל | Agam Has A Cake Business At Age 10

10 לאגם יש עסק לעוגות בגיל | Agam Has A Cake Business At Age 10

מה קורה, אגם? -סבבה, הגעת?

‫ברור שהגעתי. ‫-יופי.

‫שלוש דקות לפני הזמן.

‫מה את חושבת, שאני בא לשחק? ‫-טוב, אתה עולה? -כן. אוקיי.

‫קומה שתיים, נכון? -לא, ארבע. ‫-סבבה, אני נכנס.

‫אממ... אני לוקח את הכסף? ‫-ברור!

‫אוקיי. כמה זה יוצא? ‫-40.

‫40 שקל? פשש... שווה.

‫יאללה, נו, תיכנס, אתה מאחר. ‫-בסדר, אני נכנס, אני נכנס... בסדר.

‫מה נסגר עם הבן אדם?

‫אני אגם ליאני, אני בת עשר ‫ויש לי עסק לעוגות מעוצבות.

‫מה יש לך? ‫-עסק.

‫יש לך עסק? ‫-כן.

‫וואו. באיזה גיל התחלת לפתוח עסק? ‫-בגיל שבע וחצי כבר היה את הרעיון.

‫אימא החזירה אותי ‫מחוג של התעמלות קרקע

‫ואמרתי לה שאני רוצה לפרוש. ‫ואז היא אמרה לי:

‫"אין לי סיבה טובה שאת יכולה לפרוש ‫כי לא פורשים בבית הזה".

‫ואז אמרתי לה... ‫-כי לא פורשים בבית הזה?

‫אז אמרתי לה שאני רוצה לשלב את ‫שתי האהבות הכי גדולות שיש לי בחיים,

‫שזה אמנות ואפייה,

‫ושאני רוצה לעשות עסק.

‫בגיל שבע וחצי... ‫-שבע וחצי.

‫ידעת מהן האהבות הכי גדולות בחיים שלך? ‫-כן.

‫רק רציתי לוודא איתך ‫שזה באמת יהיה לי מוכן מחר בזמן?

‫הכול יהיה מוכן עד 17:00 מחר, ‫אז את יכולה להיות רגועה.

‫יש עדיין זמינות לדונאטסים? ‫יש לי הערב אורחים...

‫להיום כבר אין לי כל כך מקום ‫לעוד הזמנות.

‫פה את קונה את כל הדברים? ‫הכול.

‫כמה פעמים את נמצאת פה? ‫-שלוש פעמים בשבוע...

‫שלוש פעמים בשבוע? ווהו! ‫-או מאי גאד.

‫יש פה שלושה קילו.

‫כל הזמן הייתי רואה את אימא ‫מבשלת ואופה במטבח ואמרתי:

‫"טוב, די, אני גם רוצה".

‫ואז באיזה ערב אני לקחתי את ‫כל המשפחה שלי, הושבתי אותם בסלון.

‫זה כבד, כן?

‫ואמרתי להם שיחשבו על שם לעסק.

‫יש לכם קופסה של שש ספרות?

‫אז אח שלי הגדול, רום, ‫הוא חשב על "עוגמי". -וואו.

‫ואז כולנו אהבנו את זה.

‫אז יש לו אחוזים לעסק עכשיו, בגלל השם? ‫-לא.

‫לא? למה לא? ‫-שיעבוד.

‫כן... אומרים לי את זה כל החיים...

‫מה זה? ‫-זה קופסאות לעוגיות של חנוכה.

‫כבר התחילו הזמנות? ‫-המון.

‫מה זה המון, כמה? ‫-יותר מ-600 בערך דונאטסים.

‫600 דונאטסים?

‫יש לי המון לקוחות, הרבה קבועים

‫שהזמינו ממני מההתחלה ‫ועדיין ממשיכים להזמין.

‫אה, היא נותנת לך מתכונים? ‫-טיפים, לא ממש את הכול.

‫היא יודעת, היא מסחרית, ‫היא לא פראיירית.

‫וזה אנשים שמזמינים רק מפה, ‫מכפר סבא? או מעוד מקומות?

‫לא, יש גם ממקומות יותר רחוקים.

‫כמו מה? ‫מה המקום הכי רחוק שהזמינו?

‫הייתה אחת מבאר שבע... ‫כן.

‫מבאר שבע? שמה? ‫את נסעת לבאר שבע?

‫לא, באו לקחת. ‫-אני לא מאמין!

‫ואת הכרת את האנשים האלה? ‫-לא.

‫הם ראו את זה באינסטגרם ‫ואז הם הגיעו? -כן.

‫את העסק אני משווקת באינסטגרם, ‫בפייסבוק לפעמים,

‫בקבוצות שכונתיות כזה...

‫אז אנשים פונים אליי או אל אימא ‫דרך זה.

‫בסדר?

‫אגם, את מתרגשת ‫לקראת העבודה עם אהוד?

‫נראה איך הוא יהיה במטבח, ‫ואז אני אחליט אם אני מתרגשת או לא.

‫תראי, אני באתי לתת פייט.

‫אני לא אגיד לך שאני אה... גאון, ‫אבל מחונן כן, מחונן כן.

‫חלום שלי לעשות "הכינותי מראש" - ‫הכינותי מראש.

‫הכינותי מראש.

‫בצק. ‫-את כל שבוע מכינה עוגה?

‫יכול להיות שתהיה הזמנה בשבוע, ‫יכול להיות שתיים,

‫יכולות להיות שלוש, ‫יש שבועות כאלה שאין הזמנות.

‫אתה... ‫-מה? -תמיס את הבצק.

‫אסור לרדד יותר מדי.

‫זה יהיה דק מדי או ש...? ‫-הוא יהיה כזה דביק,

‫הבצק יהפוך לדביק בגלל החמאה.

‫תראי אני לא אגיד לך ‫שאני לא קצת מתרגש, כן?

‫בכל זאת, פעם ראשונה שאני אופה עוגה.

‫אני מאוד שמחה שהוא הכין את עצמו. ‫יש פוטנציאל, קטן.

‫שפיץ ולהישען על הפלסטיק.

‫ואיפה את מוצאת מתכונים? ‫-באינטרנט.

‫אני מסתכלת על כל מיני מתכונים, ‫מה שאני רואה שבאמת יצא הכי טוב...

‫בום! -ושבאמת מכרו אותו הכי טוב, ‫מישהי אחרת,

‫אז אני יודעת שאני יכולה לעשות אותו ‫ואני אוסיף משהו שהוא שלי.

‫תראי הכוח שלי, זה בעדינות שלי. ‫-עדין, הוא לא!

‫הבן אדם שבר עוגה.

‫לפרוטוקול...

‫חכה, חכה, אהוד, אהוד!

‫זה שלך. ‫-שברתי את זה. -אז מה נעשה?

‫אני שברתי את זה, אני מצטער, אני אשם.

‫"בואו תקנו עוגות בעוגמי, ‫בואו תקנו עוגות ב..." לא?

‫"יש עוגות מספרים ויש גם דונאטס..." ‫לא?

‫"עוגות בעוגמי..."

‫כמה זמן זה לוקח לך בעצם נגיד מהשבוע? ‫-הרבה.

‫נגיד אני יודעת שיש לי שתי עוגות השבוע,

‫אני לא יכולה לקבוע עם חברה ‫על הזמן הזה, אני צריכה לעבוד.

‫אם נגיד יש לך עוגה ויש לך מבחן? ‫-אני מתכוננת תוך כדי למבחן.

‫יש פעמים שיש לי עבודות להגיש ‫ויש לי עוגה.

‫אני אעשה את העבודה ‫ישר אחרי שאני מסיימת את העוגה,

‫אני לא הולכת לראות טלוויזיה.

‫איך את מתמחרת? איך את ‫כאילו קובעת מה המחיר לכל עוגה?

‫לפי החומרים, כמה הם עולים, ‫וכמה השוקולדים עולים,

‫וכמה הקופסאות עולות, וכמה הזמן שלי...

‫נגיד לוקח לי שלוש שעות לעוגה,

‫אז זה גם, זה הזמן שלי שאני נותנת ממנו ‫בשביל העוגה של היום הולדת הזאת.

‫לספרה אחת, אז זה 200, ‫או ככה, אז...

‫מה 200? ‫-200 שקל.

‫200 שקל לעוגה? ‫-כן.

‫אני צריך לעשות השלמת הכנסה.

‫השאלה, אם נגיד עכשיו אני עובד איתך, ‫כאילו, כמה...

‫אני יכול להיות שליח. ‫-יאללה.

‫אוקיי.

‫למי זה? ‫-לויינברג 13.

‫אוקיי.

‫תהיי זמינה, טוב? ‫-כן, רק לא להרוס בדרך, בסדר?

‫אני נראה לך כמו אחד ‫שהולך להרוס את זה? -כן.

‫אוי...

‫ומה הרווח שלך מזה? ‫-אני מרוויחה מעוגה 100 שקל בערך,

‫קצת יותר אפילו, ‫בגלל ש... נגיד שוקולדים,

‫נשארים לי מעוגה קודמת, ‫אז אני צריכה לקנות פחות,

‫אז אני מרוויחה יותר.

‫וואו! -מי זה? ‫-משלוחמ"עוגמי".

‫היי. -היי. ‫-מארז, נכון? -נכון.

‫יופי, תודה רבה. ‫-תודה.

‫אהלן! -אהלן! ‫-שלום, משלוחמ"עוגמי".

‫תודה רבה. ‫-בכיף. יש כסף?

‫או ש... איך זה עובד? -כן, כן, בטח. ‫-תודה. -בוודאי. -תודה רבה.

‫אני צריך להביא לך עודף? ‫-לא, לא, זה בסדר גמור.

‫תודה! -יאללה, תודה. ‫-תודה רבה!

‫ביי, ביי. ‫-ביי, תודה.

‫יששש! ‫עשרה שקלים טיפ... עשרה שקלים טיפ!

‫ומה את עושה עם הכסף? ‫-אני חוסכת לדברים.

‫קניתי לעצמי טלפון, חדש. ‫-יפה! מה עוד?

‫אני רוצה עכשיו לחסוך לכרטיס טיסה לפריז. ‫-פיייי!

‫את רוצה ללמוד שם כשתהיי גדולה? ‫-כן.

‫מה זה? ‫-מחברת מתכונים, אתה לא יכול לפתוח.

‫אני לא יכול לפתוח... ואם אני עושה כאילו... ‫-לא!

‫נכין קצפת.

‫את לא מספרת את המתכונים שלך? ‫-לא, מה פתאום?

‫אנשים יכינו את זה, ואז מה שלי?

‫האמת שזה באמת טעים.

‫יש איזו עוגה שאת אומרת ‫שהיית מתה להכין ועוד לא הצלחת?

‫חמש קומות.

‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש.

‫מה, זה כמו העוגות האלה ‫בחתונות של פעם,

‫עם טעם של מרציפן וספוג.

‫אבל תשים לב שאין לך אוויר בפנים.

‫תגידי, מה יותר חשוב בעוגות - ‫הצורה או הטעם?

‫יש עוגות שהן טעימות אבל לא יפות. ‫בראבו!

‫יש את העוגות שהן מהממות, ‫אבל לא טעימות.

‫אבל מה שאני עושה - ‫הוא גם טעים וגם יפה.

‫אני מרגיש שאני מזיע! ‫-עכשיו זה החלק הכי כייפי.

‫אין כמו קיווי. את אוהבת קיווי? ‫-אף פעם לא טעמתי.

‫מה?

‫ילדה בת עשר, מסתובבת ‫עשר שנים בעולם, לא אכלה קיווי!

‫אתה לא הכנת עוגה 42 שנה! ‫זה לא נורמלי!

‫חברים, בבקשה.

‫פעם ראשונה שאגם הולכת לטעום קיווי.

‫זה לא נקרא לטעום קיווי. ‫זה לא נקרא... תכניסי הכול, הכול.

‫הכול ולל... עוד קצת, ‫עוד טיפה, עוד טיפה, עוד טיפה...

‫זה חמוץ... ‫-מה? זה הדבר הכי טעים בעולם, קיווי.

‫ללעוס. נו?

‫זה לא רע...

‫אז זהו, סיימנו? ‫-אני סיימתי, אתה צריך לשטוף כלים.

‫למה?

‫הסקוץ' הוא פה, בסדר? ‫-כן, תודה...

‫תשמעי, אם אני שוטף עכשיו כלים,

‫את מכניסה אותי לעסק?

‫אגם?

‫"תמיד שמח..." איפה אימא שלך?

Learn languages from TV shows, movies, news, articles and more! Try LingQ for FREE

10 לאגם יש עסק לעוגות בגיל | Agam Has A Cake Business At Age 10 10 Lake has a cake business at age | Agam Has A Cake Business At Age 10 10. У Лейка есть тортовый бизнес, когда ему исполнилось | Агам занимается тортовым бизнесом в 10 лет

‫**מה קורה, אגם? What's up, lake? **-סבבה, הגעת? -Okay, did you come?

‫ברור שהגעתי. Of course I arrived. ‫-יופי. Beauty.

‫שלוש דקות לפני הזמן. Three minutes before time.

‫מה את חושבת, שאני בא לשחק? What do you think, I come to play? ‫-טוב, אתה עולה? - Well, are you coming up? -כן. אוקיי.

‫קומה שתיים, נכון? Second floor, right? -לא, ארבע. - No, four. ‫-סבבה, אני נכנס. -Okay, I'm coming in.

‫אממ... אני לוקח את הכסף? Um... do I take the money? ‫-ברור! Obviously!

‫אוקיי. כמה זה יוצא? how much does it cost ‫-40. -40.

‫40 שקל? 40 shekels? פשש... שווה. Phew... worth it.

‫יאללה, נו, תיכנס, אתה מאחר. Come on, come on in, you're late. ‫-בסדר, אני נכנס, אני נכנס... בסדר. -Okay, I'm in, I'm in... okay.

‫מה נסגר עם הבן אדם? |закрылся||| What happened to the man?

‫אני אגם ליאני, אני בת עשר ‫ויש לי עסק לעוגות מעוצבות. I'm Agam Liani, I'm ten years old and I have a business for designed cakes.

‫מה יש לך? What do you have? ‫-עסק. Business.

‫יש לך עסק? ‫-כן.

‫וואו. באיזה גיל התחלת לפתוח עסק? ‫-בגיל שבע וחצי כבר היה את הרעיון.

‫אימא החזירה אותי ‫מחוג של התעמלות קרקע

‫ואמרתי לה שאני רוצה לפרוש. ‫ואז היא אמרה לי:

‫"אין לי סיבה טובה שאת יכולה לפרוש ‫כי לא פורשים בבית הזה".

‫ואז אמרתי לה... ‫-כי לא פורשים בבית הזה?

‫אז אמרתי לה שאני רוצה לשלב את ‫שתי האהבות הכי גדולות שיש לי בחיים,

‫שזה אמנות ואפייה,

‫ושאני רוצה לעשות עסק.

‫בגיל שבע וחצי... ‫-שבע וחצי.

‫ידעת מהן האהבות הכי גדולות בחיים שלך? ‫-כן.

‫רק רציתי לוודא איתך ‫שזה באמת יהיה לי מוכן מחר בזמן?

‫הכול יהיה מוכן עד 17:00 מחר, ‫אז את יכולה להיות רגועה.

‫יש עדיין זמינות לדונאטסים? ‫יש לי הערב אורחים...

‫להיום כבר אין לי כל כך מקום ‫לעוד הזמנות.

‫פה את קונה את כל הדברים? ‫הכול.

‫כמה פעמים את נמצאת פה? ‫-שלוש פעמים בשבוע...

‫שלוש פעמים בשבוע? ווהו! ‫-או מאי גאד.

‫יש פה שלושה קילו.

‫כל הזמן הייתי רואה את אימא ‫מבשלת ואופה במטבח ואמרתי:

‫"טוב, די, אני גם רוצה".

‫ואז באיזה ערב אני לקחתי את ‫כל המשפחה שלי, הושבתי אותם בסלון.

‫זה כבד, כן?

‫ואמרתי להם שיחשבו על שם לעסק.

‫יש לכם קופסה של שש ספרות?

‫אז אח שלי הגדול, רום, ‫הוא חשב על "עוגמי". -וואו.

‫ואז כולנו אהבנו את זה.

‫אז יש לו אחוזים לעסק עכשיו, בגלל השם? ‫-לא.

‫לא? למה לא? ‫-שיעבוד.

‫כן... אומרים לי את זה כל החיים...

‫מה זה? ‫-זה קופסאות לעוגיות של חנוכה.

‫כבר התחילו הזמנות? ‫-המון.

‫מה זה המון, כמה? ‫-יותר מ-600 בערך דונאטסים.

‫600 דונאטסים?

‫יש לי המון לקוחות, הרבה קבועים

‫שהזמינו ממני מההתחלה ‫ועדיין ממשיכים להזמין.

‫אה, היא נותנת לך מתכונים? ‫-טיפים, לא ממש את הכול.

‫היא יודעת, היא מסחרית, ‫היא לא פראיירית.

‫וזה אנשים שמזמינים רק מפה, ‫מכפר סבא? או מעוד מקומות?

‫לא, יש גם ממקומות יותר רחוקים.

‫כמו מה? ‫מה המקום הכי רחוק שהזמינו?

‫הייתה אחת מבאר שבע... ‫כן.

‫מבאר שבע? שמה? ‫את נסעת לבאר שבע?

‫לא, באו לקחת. ‫-אני לא מאמין!

‫ואת הכרת את האנשים האלה? ‫-לא.

‫הם ראו את זה באינסטגרם ‫ואז הם הגיעו? -כן.

‫את העסק אני משווקת באינסטגרם, ‫בפייסבוק לפעמים,

‫בקבוצות שכונתיות כזה...

‫אז אנשים פונים אליי או אל אימא ‫דרך זה.

‫בסדר?

‫אגם, את מתרגשת ‫לקראת העבודה עם אהוד?

‫נראה איך הוא יהיה במטבח, ‫ואז אני אחליט אם אני מתרגשת או לא.

‫תראי, אני באתי לתת פייט.

‫אני לא אגיד לך שאני אה... גאון, ‫אבל מחונן כן, מחונן כן.

‫חלום שלי לעשות "הכינותי מראש" - ‫הכינותי מראש.

‫הכינותי מראש.

‫בצק. ‫-את כל שבוע מכינה עוגה?

‫יכול להיות שתהיה הזמנה בשבוע, ‫יכול להיות שתיים,

‫יכולות להיות שלוש, ‫יש שבועות כאלה שאין הזמנות.

‫אתה... ‫-מה? -תמיס את הבצק.

‫אסור לרדד יותר מדי.

‫זה יהיה דק מדי או ש...? ‫-הוא יהיה כזה דביק,

‫הבצק יהפוך לדביק בגלל החמאה.

‫תראי אני לא אגיד לך ‫שאני לא קצת מתרגש, כן?

‫בכל זאת, פעם ראשונה שאני אופה עוגה.

‫אני מאוד שמחה שהוא הכין את עצמו. ‫יש פוטנציאל, קטן.

‫שפיץ ולהישען על הפלסטיק.

‫ואיפה את מוצאת מתכונים? ‫-באינטרנט.

‫אני מסתכלת על כל מיני מתכונים, ‫מה שאני רואה שבאמת יצא הכי טוב...

‫בום! -ושבאמת מכרו אותו הכי טוב, ‫מישהי אחרת,

‫אז אני יודעת שאני יכולה לעשות אותו ‫ואני אוסיף משהו שהוא שלי.

‫תראי הכוח שלי, זה בעדינות שלי. ‫-עדין, הוא לא!

‫הבן אדם שבר עוגה.

‫לפרוטוקול...

‫חכה, חכה, אהוד, אהוד!

‫זה שלך. ‫-שברתי את זה. -אז מה נעשה?

‫אני שברתי את זה, אני מצטער, אני אשם.

‫"בואו תקנו עוגות בעוגמי, ‫בואו תקנו עוגות ב..." לא?

‫"יש עוגות מספרים ויש גם דונאטס..." ‫לא?

‫"עוגות בעוגמי..."

‫כמה זמן זה לוקח לך בעצם נגיד מהשבוע? ‫-הרבה.

‫נגיד אני יודעת שיש לי שתי עוגות השבוע,

‫אני לא יכולה לקבוע עם חברה ‫על הזמן הזה, אני צריכה לעבוד.

‫אם נגיד יש לך עוגה ויש לך מבחן? ‫-אני מתכוננת תוך כדי למבחן.

‫יש פעמים שיש לי עבודות להגיש ‫ויש לי עוגה.

‫אני אעשה את העבודה ‫ישר אחרי שאני מסיימת את העוגה,

‫אני לא הולכת לראות טלוויזיה.

‫איך את מתמחרת? איך את ‫כאילו קובעת מה המחיר לכל עוגה?

‫לפי החומרים, כמה הם עולים, ‫וכמה השוקולדים עולים,

‫וכמה הקופסאות עולות, וכמה הזמן שלי...

‫נגיד לוקח לי שלוש שעות לעוגה,

‫אז זה גם, זה הזמן שלי שאני נותנת ממנו ‫בשביל העוגה של היום הולדת הזאת.

‫לספרה אחת, אז זה 200, ‫או ככה, אז...

‫מה 200? ‫-200 שקל.

‫200 שקל לעוגה? ‫-כן.

‫אני צריך לעשות השלמת הכנסה.

‫השאלה, אם נגיד עכשיו אני עובד איתך, ‫כאילו, כמה...

‫אני יכול להיות שליח. ‫-יאללה.

‫אוקיי.

‫למי זה? ‫-לויינברג 13.

‫אוקיי.

‫תהיי זמינה, טוב? ‫-כן, רק לא להרוס בדרך, בסדר?

‫אני נראה לך כמו אחד ‫שהולך להרוס את זה? -כן.

‫אוי...

‫ומה הרווח שלך מזה? ‫-אני מרוויחה מעוגה 100 שקל בערך,

‫קצת יותר אפילו, ‫בגלל ש... נגיד שוקולדים,

‫נשארים לי מעוגה קודמת, ‫אז אני צריכה לקנות פחות,

‫אז אני מרוויחה יותר.

‫וואו! -מי זה? ‫-משלוח מ"עוגמי".

‫היי. -היי. ‫-מארז, נכון? -נכון.

‫יופי, תודה רבה. ‫-תודה.

‫אהלן! -אהלן! ‫-שלום, משלוח מ"עוגמי".

‫תודה רבה. ‫-בכיף. יש כסף?

‫או ש... איך זה עובד? -כן, כן, בטח. ‫-תודה. -בוודאי. -תודה רבה.

‫אני צריך להביא לך עודף? ‫-לא, לא, זה בסדר גמור.

‫תודה! -יאללה, תודה. ‫-תודה רבה!

‫ביי, ביי. ‫-ביי, תודה.

‫יששש! ‫עשרה שקלים טיפ... עשרה שקלים טיפ!

‫ומה את עושה עם הכסף? ‫-אני חוסכת לדברים.

‫קניתי לעצמי טלפון, חדש. ‫-יפה! מה עוד?

‫אני רוצה עכשיו לחסוך לכרטיס טיסה לפריז. ‫-פיייי!

‫את רוצה ללמוד שם כשתהיי גדולה? ‫-כן.

‫מה זה? ‫-מחברת מתכונים, אתה לא יכול לפתוח.

‫אני לא יכול לפתוח... ואם אני עושה כאילו... ‫-לא!

‫נכין קצפת.

‫את לא מספרת את המתכונים שלך? ‫-לא, מה פתאום?

‫אנשים יכינו את זה, ואז מה שלי?

‫האמת שזה באמת טעים.

‫יש איזו עוגה שאת אומרת ‫שהיית מתה להכין ועוד לא הצלחת?

‫חמש קומות.

‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש.

‫מה, זה כמו העוגות האלה ‫בחתונות של פעם,

‫עם טעם של מרציפן וספוג.

‫אבל תשים לב שאין לך אוויר בפנים.

‫תגידי, מה יותר חשוב בעוגות - ‫הצורה או הטעם?

‫יש עוגות שהן טעימות אבל לא יפות. ‫בראבו!

‫יש את העוגות שהן מהממות, ‫אבל לא טעימות.

‫אבל מה שאני עושה - ‫הוא גם טעים וגם יפה.

‫אני מרגיש שאני מזיע! ‫-עכשיו זה החלק הכי כייפי.

‫אין כמו קיווי. את אוהבת קיווי? ‫-אף פעם לא טעמתי.

‫מה?

‫ילדה בת עשר, מסתובבת ‫עשר שנים בעולם, לא אכלה קיווי!

‫אתה לא הכנת עוגה 42 שנה! ‫זה לא נורמלי!

‫חברים, בבקשה.

‫פעם ראשונה שאגם הולכת לטעום קיווי.

‫זה לא נקרא לטעום קיווי. ‫זה לא נקרא... תכניסי הכול, הכול.

‫הכול ולל... עוד קצת, ‫עוד טיפה, עוד טיפה, עוד טיפה...

‫זה חמוץ... ‫-מה? זה הדבר הכי טעים בעולם, קיווי.

‫ללעוס. נו?

‫זה לא רע...

‫אז זהו, סיימנו? ‫-אני סיימתי, אתה צריך לשטוף כלים.

‫למה?

‫הסקוץ' הוא פה, בסדר? ‫-כן, תודה...

‫תשמעי, אם אני שוטף עכשיו כלים,

‫את מכניסה אותי לעסק?

‫אגם?

‫"תמיד שמח..." איפה אימא שלך?