שרגא בישגדא- מרסל מרסו

"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,

"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.

"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה

"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"

מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?

מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?

מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?

מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?

"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?

"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."

נחמד פה!

שלום וברוכים הבאים לבלוג שלי.

החורף הגיע.

רוח, גשם, קור,

ברק, רעם, שיטפון.

מה זה?

נראה לי שיורד לי גשם בתוך הבית, משהו מטפטף פה מהתקרה.

אבל איך אומרים? לכל בעיה יש פתרון.

רגע אחד, רגע אחד.

או, הנה.

איפה זה? מאיפה זה בא?

לא, לא ככה.

מדויק.

טוב.

אבל לא, זה לא מה שהכנתי לנו להיום.

להיום הכנתי דקלום לכבוד החורף.

אני מתנצל מראש על הצרידות שלי. כנראה הצטננתי.

סליחה, אני מוכן.

שימו לב, זה דקלום שאהבתי מאוד כשהייתי ילד,

ואני אוהב אותו עדיין עד היום.

הנה.

"רוח, רוח, רוח, רוח, בפרדס..."

סליחה.

"רוח, רוח, רוח, רוח..."

זה נורא מפריע!

זה נורא מפריע גם לך, עליזה! -לא רק לי. לכל מי שצופה בך.

אתה משתעל כמו היפופוטם שבלע תנין בביוב.

אני מצטער, עליזה. כנראה הצטננתי קצת. את יודעת, חורף. -נו? -מה?

אז בשביל זה יש לך אותי. -מה, כדי שתצטנני במקומי?

חס וחלילה, אבל אני יכולה לדקלם במקומך.

אבל אני מאוד אוהב לדקלם לבד את השירים שאני אוהב.

על זה אימא שלי הייתה אומרת:

אם אתה רוצה לעשות משהו ואתה לא יכול, אז תעשה מה שאתה יכול.

מי זאת אימא שלך, עליזה?

עוד מוקדם לספר, אבל היא לימדה אותי להכין שיקוי מדהים... -נהדר.

שמסדר את הגרון כמו חדש. -מצוין. איך מכינים את זה?

זה פשוט. אתה סוחט לימון שלם לתוך כוס. -רגע, רגע אחד, עליזה.

אני רץ להכין את זה. חכי רק שנייה אחת.

אי... מה זה?

אוף, מי שם גיגית באמצע החדר? -אתה.

נכון! מה אמרת, לימון, כן?

לימון, לימון, איפה הלימון? איפה ה... אה, הנה הלימון.

צריך קרש חיתוך,

יש כאן קרש חיתוך, סכין, סכינים...

סכין וכפית.

מה אני עושה? אני חותך את הלימון? ו... טוב.

לימון, אוף... לימון זה נשמע מאוד חמוץ,

אבל זו גם התחלה של "לימונדה".

מה עכשיו? -מערבב עם ביצה שלמה לא מבושלת.

ביצה שלמה לא מבושלת? טוב.

יופי.

כפית של סחוג. -מה?

סחוג. -סחוג. סחוג אני מחזיק כאן, אבל זה מאוד חריף!

אבל זה מאזן את החמיצות של הלימון. -אה! הנה, שמתי.

יופי, וקמצוץ מלח. -מלח?

קמצוץ, הנה.

זה נראה ממש מגעיל.

אתה רוצה לדקלם או לא רוצה לדקלם? -אני רוצה לדקלם.

טוב, אז יופי, אז תשתה את זה בבת אחת וזה ינקה לך את הגרון.

בהצלחה, כי בינתיים הבלוג שלך היום ככה ככה. -למה?

כי יותר מדי...

ופחות מדי דקלומים. להתראות. -להתראות, עליזה.

אני לא שותה את זה בחיים.

אבל במחשבה שנייה, אין לי ברירה,

ואם אימא של עליזה אמרה שזה עוזר, אז זה עוזר.

טוב, טוב, על החיים ועל המוות.

"רוח, רוח, רוח..."

אחת, שתיים, אחת, שתיים, ניסיון. אחת, אחת.

רוח, רוח, רו...

שרגא, הלך לי הקול במחשב, לא שומעים אותך!

לא עוזר לי שאתה ממשיך לדבר. אני ממילא לא שומעת אותך.

טוב, נו, אני אזמין טכנאי.

לא, מה לא?

מה אתה עושה? השתגעת סופית?

אוי! מוזר, את זה כן שומעים.

רק אותך אני לא שומעת?

אבד לך הקול?

אה! נכון, נזכרתי. בהתחלה באמת מאבדים לגמרי את הקול,

ואחר כך הוא חוזר ובגדול.

כמה זמן עד שהקול חוזר? רבע שעה, לא יותר.

זה פחות נורא מהצרידות שהייתה לך.

זה גם נורא מצחיק. זה מזכיר לי את מרסל מרסו.

שיו, איזו רוח יש בחוץ! מה העניינים, שרגא?

אני יודעת שאתה באמצע תכנית, אני לא אפריע לך יותר מדי.

הכול בסדר? מה קרה?

מה, כואב לך הגרון? לא.

איכס! מה זה, שרגא?

מתכון מהאינטרנט? לא?

מתכון שמצאת על הרצפה? לא.

עליזה! מתכון שעליזה נתנה לך?

רוצה שאני אחליף אותך היום?

לא, אז מה אתה מתכנן לעשות?

פנטומימה! יפה. רעיון מעולה,

או כמו שאתה אוהב להגיד, לכל בעיה יש פתרון.

כמו מרסל מרסו.

גם עליזה אמרה לך את זה?

מרסל מרסו היה פנטומימאי צרפתי יהודי,

מגדולי הפנטומימאים. בוא תראה!

הוא הצליח להעביר כל רגש או סיפור בלי מילה אחת. בוא, תראה דוגמה.

אתה באמת חושב שאפשר לנהל בלוג שלם בפנטומימה?

אה, אתה רוצה שאני אעזור לך! אני אשמח, אני מאוד אוהבת להצטלם.

מה, מה אתה רוצה שאני אעשה?

אה, אתה רוצה שאתה תעשה פנטומימה ואני אתרגם. מעולה.

על מה רצית לדבר היום?

רצית לנאום נאום? לא.

לספר סיפור?

לא, לא. לשיר שיר?

לדקלם דקלום... כן, לדקלם דקלום! איזה דקלום רצית לדקלם?

פסנתר, פסנתר, פסנתר. לא, לא פסנתר?

איש, איש רץ באוויר... לא.

עננים, ציפור גדולה? לא.

רוח, רוח? כן, רוח, רוח! יופי, זה כיף. תמשיך, כן.

ארבע, אחת, שתיים... ארבע, ארבע, רוח? ארבע, רוח.

עץ, עץ, כן, עץ?

יער, מלא עצים.

פרדס, פרדס, כן, או-קיי.

נפל, נופל, משהו נופל, משהו נופל. מה נופל? תפוח.

אני יודעת! אני יודעת איזה דקלום אתה רוצה לדקלם.

והיום שרגא ידקלם לנו בפנטומימה

את "רוח, רוח, רוח, רוח". בבקשה, שרגא!

"רוח, רוח, רוח, רוח,

"בפרדס נפל תפוח.

"הוא נפל מראש העץ,

"הוא נפל והתפוצץ!"

כל הכבוד, שרגא! כל הכבוד! אתה ממש מרסל מרסו.

גם עליזה אמרה לך את זה.

שרגא, בכלל לא שאלת אותי מאיפה אני מכירה את מרסל מרסו.

אז אני אגיד לך, אימא של סבתא שלי עבדה אתו.

"אמן הפנטומימה מרסל מרסו הוא גאון",

שמעת מה כתבו עליך? שאתה גאון!

מר מרסו, אתה לא שמח?

כתוב גם ש... "מרסל מרסו מצליח ללכוד בלי מילים

"ובפחות משתי דקות מה שרוב הסופרים

"אינם מצליחים לעשות בכרכים שלמים." זה מדהים, לא?

מר מרסו, זה לא כל כך מרגש אותך?

אה, זה מרגש אותך מאוד! לא, לא, זה מעציב אותך?

אבל זו ביקורת מדהימה, למה אתה עצוב?

אה, צחקת אתי, אתה שמח! אתה עצוב?

לא, אתה שמח, עבדת עליי, אתה שמח!

אתה... למה אתה עצוב, מר מרסו?

אין לך מה להיות עצוב כי אתה שמח, אבל למה אתה עצוב עכשיו?

מר מרסו, אתה שמח, אתה עצוב, אתה שמח, אבל אתה עצוב,

אני לא מבינה אותך, מר מרסו!

מטפטף אצלי!

גיגית המים שלך התמלאה, היא מטפטפת לך על הרצפה,

ונוזלת אצלי בסלון דרך התקרה.

אולי כדאי שתרוקן אותה?

מה אתה חושב שאתה עושה?!

תפסיק עם זה, שרגא!

יש דברים שאי אפשר לעשות בפנטומימה, אחרת יהיה פה שיטפון.

שרגא? -כן, כן, כן.

כן, כן, אחת, שתיים, אחת, שתיים. -שרגא. -כן? -חזר לך הקול. -כן.

חזר לי הקול. -זה מה שאמרתי שיקרה.

חזר לי הקול, חזר לי הקול! חזר לי הקול, חזר לי הקול...

מה, אתה לא שמח? -אני שמח, אבל רק ש...

קודם בפנטומימה היה נורא כיף. -בסדר, אתה לא חייב להפסיק.

אתה לא צריך לחכות שייגמר לך הקול בשביל לעשות פנטומימה.

אתה יכול להמשיך. -את צודקת! שימי לב.

מה הוא אומר?

אין לי מושג.

תמלול: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום