שרגא בישגדא עונה 3: פיתגורס
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
ברוכים הבאיםל"בלוג של שרגא", זה אני.
תגידו, אתם זוכרים במקרה את שלושת החברים שלי,
יוסי, יוסקה ויוסלה? אז ככה, במקרה ששכחתם
אני רק אזכיר לכם שאלה שלושת החברים שלי
שתכננתי להקים איתם להקת להטוטנים, אבל בסופו של דבר,
הקמנו להקת ליצנים בשם "שרגא והיוספים", זוכרים?
אז בינתיים מסתבר שיוסלה ויוסקה מפחדים מליצנים,
כן, בכל פעם שהיינו מתחפשים לליצנים הם היו נבהלים ובורחים
כי הם הפחידו אחד את השני. בכל אופן, אתמול ככה
נפגשנו לדבר על זה על כוס לימונדה ומה התברר?
שיוסקה תמיד רצה ללמוד לנגן על תופים.
יוסי פעם התחיל ללמוד חליל, הפסיק בגלל האסטמה
וההורים שלו הבטיחו לו אורגן חשמלי במקום החליל,
אבל לא קיימו,
ויוסלה ואני תמיד רצינו ללמוד לנגן על גיטרה ולא יצא,
ממש להקה, לא? תופים, שתי גיטרות
ואורגן שלא קיימו, אבל הבטיחו לו, אז החלטנו להקים להקה מוזיקלית
שתופיע בימי הולדת. עכשיו אנחנו רק צריכים ללמוד לנגן, זמרת
ואז מפיקים ממש יחטפו אותנו.
אין בעיה. -אין בעיה מאוד גם לך, עליזה. -אני מקבלת את הצעה שלך,
להיות הזמרת של הלהקה. כן, אני יודעת אופרות שלמות בעל-פה
ואנחנו נהיה להקה פגז. -עליזה, עליזה, אני לא זוכר שהצעתי לך
להיות הזמרת של הלהקה. -גם אני לא זוכרת,
אבל במקום להיעלב שאפילו לא חשבת עליי, אני מסכימה.
לה, לה, לה, לה, לה. -עליזה. -לה, לה, לה, לה, לה. -עליזה!
כן, שרגא'לה. -תשמעי, עליזה, בלי להעליב,
אבל האמת היא שחשבתי להציע את תפקיד הזמרת לנטע,
היא תהיה הזמרת של הלהקה. -למה אתה חושב שיהיה לה זמן?
היא לומדת באוניברסיטה, שרגא. -אה, אה, אה. -אין לה זמן לשטויות.
אני לפחות אציע לה. -לא! לא ארשה לך
להסיח את דעתה של נטע מהלימודים,
מספיק שאתה מטריד אותי עם הרעיונות האוויליים האלה.
לה, לה, לה, לה, לה. -לא. -לה, לה, לה, לה, לה. -לא, לא, לא.
מתי נעשה חזרה, שרגא? -עליזה, עליזה, עליזה, עליזה,
אני לא יודע, אני לקחתי היום את השיעור הראשון שלי בגיטרה
וזה היה לא פשוט כל כך. -מה הבעיה?
לוחצים מיתר ביד אחת. -כן. -ופורטים בשנייה.
כן, זה גם מה שאני חשבתי, אבל במקום זה המורה הסביר לי
כל מיני דברים בשפה שלא הכרתי, מילים כמו,
כמו סולפג' או אוקטבה, מפתח סול, מאיפה לי לדעת מה זה אוקטבה?
דבר ראשון, שרגא. -כן. -תפסיק לקטר,
אני לא צופה בך בשביל לשמוע קיטורים. -טוב.
יש לי מספיק משלי והם הרבה יותר טובים משלך. -בסדר,
אני לא התכוונתי לקטר, רק ש... -דבר שני. -כן.
לכל בעיה יש פתרון. -נכון. -שכחת? -לא. -בתור זמרת הלהקה
אני יכולה ללמד אותך המון דברים שקשורים למוזיקה.
למשל, האוקטבה, אתה יודע מי גילה את האוקטבה, שרגא?
מאיפה אני אדע? אני עוד לא הבנתי בכלל מה זו המילה הזאת, אוקטבה.
פיתגורס. -פיתה עם מה? -פיתגורס, זה השם של מגלה האוקטבה.
אה, הוא נותן שיעורים פרטיים? -לא, הוא חי לפני 2,500 שנים,
הוא היה מוזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וגם פילוסוף.
לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה.
אבל זה לא מסביר לי מה זאת אוקטבה.
עליזה. -מה, מה? -עליזה. -מה, מה?
אתה לא רואה שאני מתאמנת עכשיו?
אתה פורץ למרחב האמנותי שלי, שרגא.
אני זמרת עכשיו. -סליחה, אבל קודם את אמרת ש...
עליזה, עליזה, נו, ראיתם? בורחת כרגיל, בדיוק כשאני צריך אותה.
אבל אני גם יודע להסתדר לבד לגמרי, שימו לב,
פיתגורס.
יפה.
יבוא. -הי, שרגא. -הי. -אתה שומע?
מה? -פגשתי את יוסלה ברחוב. -לא יכול להיות,
יוסלה עכשיו בשיעור אורגן. -אה, טוב, אז אולי זה היה יוסקה.
יוסקה הלך עם יוסלה לשיעור ואחרי זה ממשיכים יחד
לקנות מערכת תופים. -אה, טוב, אז אולי זה היה יוסי.
יוסי, יוסי זה עם הקרחת. -לא, יוסלה זה עם הקרחת,
יוסי זה השמנמן. -לא, לא, לא, לא, השמנמן זה יוסקה, יוסי זה זה...
טוב, שרגא, ממש לא חשוב, פגשתי יוסי כלשהו ברחוב,
הוא אמר לי שאתם מקימים להקה והציע לי להיות הזמרת.
הזמרת? -הזמרת. -ששרה? -כן, מה עושה זמרת?
יוסי הציע לך? -כן, נכון שזה נורא יפה מצדו שהוא חשב עליי?
גם אני חשבתי עלייך, נטע, אבל... -באמת? כי לפי התגובה שלך
זה לא נראה כאילו אתה כל כך שמח. -לא, לא, לא, אני מאוד שמח,
רק שעליזה... -יו, איזה כיף לי.
יהיה לך זמן לזה, זאת אומרת, את לא עסוקה מדי באוניברסיטה?
אני אוהבת לשיר, לשיר תמיד יהיה לי זמן.
מה, שרגא, מה, מה מטריד אותך?
אתה יודע שאתה יכול לספר לי הכול, מה?
עליזה. -מה הבעיה עם עליזה? אה, כבר הצעת לעליזה
להיות הזמרת? -לא. לא, לא, לא, לא, לא הצעתי לה,
אבל היא הסכימה ובתמורה היא הבטיחה ללמד אותי
מה זאת אוקטבה. -אה, טוב. -מצד שני, היא הבטיחה, אבל לא קיימה.
טוב, לא נורא, גם לא בטוח שהיה לי זמן לכל זה.
כל מה שהיא אמרה לי על אוקטבה זה שפיתגורס גילה אותה.
פיתגורס? אני מתה על פיתגורס. -מכירה אותו? -ברור, מי לא מכיר
את משפט פיתגורס? אבל לא כולם יודעים שהוא היה גם מוזיקאי מחונן
והוא לא זז מילימטר בלי פיתנטע. -פיתה עם מה? -עם נטע.
פיתגורס.
פיתנטע, את ערה?
מסתברוס שאני ערה, לא הצלחתי להירדמוס
עם כל הטאנג, טאנג, טאנג הזה, אתה יכול להחליש קצת?
תקשיבי קודם מה גיליתי, את חייבת לשמוע.
אני שומעת את זה כבר שעה, פיתגורס, אי אפשר לישון ככה.
שמעת? -אפשר היה שלא? -ועכשיו שימי לב על זה,
אני מקצר את המיתר, כן, אני בדיוק באמצע שלו, כן?
אני שם את האצבע בדיוק באמצע.
נו? -אה, זה, זה בדיוק אותו הצלילוס רק יותר גבוה. -נכון.
ובין הצליל הנמוך לצליל הגבוה מפרידים...
שמונה טונים. -שמונה. -שמונה זה אוקטה,
אז אני אקרא לזה אוקטבה, אוקטבה. -מדהים, מדהים.
ממש מתחשק לי לפרוט אוקטבה בסגנון טיפה שונה. -באמת?
כן, אפשר? -בבקשה.
ואו, הוא היה מתמטיקאי ומוזיקאי? -כן.
אבל מה הקשר בין מתמטיקה למוזיקה, אין שום קשר, לא?
הרבה קשר, פיתגורס הנהיג כת של חוקרים ופילוסופים שהאמינו
שכל דבר ותופעה בעולם אפשר לתאר במספרים. -גם מוזיקה?
מוזיקה הייתה נושא מרכזי במחקר שלהם,
התאוריה של המוזיקה מבוססת על מתמטיקה.
אם ככה, אני לא בטוח שאני אצליח ללמוד לנגן
כי אני לא הייתי טוב במתמטיקה אף פעם. -לא, שרגא,
אתה לא חייב להיות טוב במתמטיקה כדי לנגן יפה,
כמו שאתה לא חייב להיות רופא בשביל להיות בריא
ואתה לא חייב להיות מפיק מדופלם בשביל להקים להקה. -נכון.
איזה רעיון נהדר, אולי באמת את תהיי המפיקה.
יו, יש לך המון ידע וזה מאוד יכול לעזור לנו.
מה את אומרת? -למה דווקא נטע?
למה דווקא נטע מאוד גם לך, עליזה. -אני רוצה להיות המפיקה.
לא, לא, לא, לא, אבל רצית להיות הזמרת, עליזה, שכחת?
לא שכחתי אבל לא ידעתי שיש תפקיד שיותר מתאים לי.
אז נטע, את יכולה להיות הזמרת. -בכיף. -גדול,
אבל מצד שני, מפיקה זה תפקיד חשוב, לא עדיף שתהיי המפיקה?
שרגא. -מה? -אני מבינה שקשה לך לוותר עליי כזמרת,
אבל אני המפיקה. לה, לה, לה, לה, לה. -בסדר, בסדר, עליזה,
את לא צריכה להמשיך לפתח את הקול שלך, את המפיקה.
ברור. -זהו, נטע, את הזמרת. עם זה אני שלם,
אבל מצד שני, מפיקה זה תפקיד מאוד חשוב,
לדעתך עליזה יכולה ל...? -שרגא, שרגא,
מה אתה מחפש? זה אני, פיתגורס, אתה יכול לבוא לכאן לרגע?
מה זה, לאן? מי, אני? -כן, אתה, פיתגורס קורא לך.
ואני יכול ללכת אליו? -ברור, אתה יכול לעשות הכול,
זה הבלוג שלך. -אה, נכון.
יאסו. -יאסו. -יאסו.
בוא, שבוס, שבוס. -תודה. -בוא, שב.
נחמד. -כן.
שרגא. -כן. -אני כמובנוס צופה בבלוג שלך.
אני כמובן צופה בבלוג שלך. -כן.
והתרשמתי מההתלבטותוס שלך.
והתרשמתי מאוד מההתלבטות שלך. -כן. -כן.
אומר לך ככה. -אתה מקשיב? -פיתנטע, באימא שלך,
תני לי שנייה לדבר. -אני מתרגמת אותך, הוא לא מבין יוונית.
אבל אני מדבר עבריתוס. -נכון. -אה, ואללה? -כן.
בסדר, אז דברוס. -או, ברוך השמוס. אז ככה, שרגא. -כן.
החיים הם חיפוש ויש שלושה סוגים של מחפשימוס,
המחפשים אחר ההנאה, המחפשים אחר הכבוד
והמחפשים אחר החכמה. דע מי הוא מה
ותדע מי מתאים למה. -הבנתוס? -יאסו.
הצלחתי. -אני מאלה שמחפשים אחר החכמה.
יו, מאיפה את יודעת מה פיתגורס אמר לי? -פיתנטע. -אה, הבנתי.
אני בוחרת בחיפוש אחר ההנאה.
אני בוחרת בחיפוש אחר ההנאה מאוד גם לך, עליזה.
חכמה אני ממילא, כבוד כבר יש לי, אז מה נשאר?
לחפש הנאות. -אבל רגע, זה קצת מבלבל,
כי זה מאוד מהנה לשיר, אז זאת אומרת שזה מתאים לעליזה,
מצד שני, להפיק, זה צריך חכמה, אז זה בעצם מתאים לנטע.
מהנה לשיר אבל לא כמו להתבטל ומה בטלני יותר ממפיקה
שחברי הלהקה שלה רק התחילו ללמוד לנגן?
אפילו חזרות אין. -ולי נראה הכי חכם במקרה הזה
פשוט ליהנות מהשירה. -נהדר, ואני נשארתי רק עם הכבוד,
תקוע עם כבוד, נו. לפחות יהיה לי הכבוד להיות איתכן באותה להקה.
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
