חוכמתם של ילדי ירושלים ihrer Weisheit|von den|die Kinder|Jerusalem Die Weisheit der Kinder Jerusalems The wisdom of the children of Jerusalem 耶路撒冷子民的智慧

בְּפוּנְדָק אחד בִּירוּשָלַיִם יָשבו שני תַיָירים שבָּאו מֵאָתוּנָה. ||||||came from Athens| In one pond in Jerusalem sat two tourists who came from Athens. האֶחד, שֶהיה חֲרוּמַף, אכל מנה גדולה של בְּשׂר כֶּבשׂ. The one, who was grumpy, ate a large portion of mutton. חבֵרו, שֶהָיה עַבְדְקָן, שָתה כוס יין ועישֵן מִקטֶרת. His friend, who was a slave, drank a glass of wine and smoked a pipe. אמר החֲרוּמַף לָעַבְדְקָן: "זאת הפַּעם הראשונה שאני מבקר בִּירוּשָלַיִם, וְשַׂמתי לב שהילדים פֹּה משונים מאוד." |||||||||achte||die Kinder||| Harumf said to Abdakan: "This is the first time I have visited Jerusalem, and I have noticed that the children here are very strange."

"מה כַּוָונָתךָ, 'משונים'?" "What do you mean, 'weird'?" שאל העַבדְקָן. Asked the servant.

"לִפנֵי שהִגעתי לכאן שמעתי שהילדים בִּירוּשָלַיִם חכמים מאוד, והֶחלטתי לִבדוק זאת. "Before I came here, I heard that the children in Jerusalem are very smart, and I decided to check it out. תפסתי ילד אחד בַּשוּק, נתתי לו כמה פְּרוּטוֹת, והוֹרֵיתי לו שיביא לי משהו לֶאכול, משהו שאֶשׂבּע מִמנוּ ועוד יִישָאֵר לי מִמנוּ לְהֶמשֵך דַרכִּי. I grabbed one child at the market, gave him a few pennies, and instructed him to bring me something to eat, something I would swear by, and more would be left for me to continue on my way. היֶלד לָקח אֶת הפְּרוּטוֹת, רץ לְאַחת הסִמְטָאוֹת, וחזר כַּעבוֹר כמה דקות עִם שַׂקיק קטן מָלֵא מֶלַח." The boy took the pennies, ran to one of the alleys, and returned a few minutes later with a small sachet full of salt. "

"מֶלח?" שאל האָתוּנָאִי העַבדְקָן וליטף אֶת זְקָנו, "איך אֶפשר לֶאכול מלח?" The slave Athenian asked and stroked his beard, "How can I eat salt?"

"זה בְּדִיוק מה ששאלתי אותו, 'אמרתי לךָ להביא מלח?' "That's exactly what I asked him, 'Did I tell you to bring salt?' שאלתי, והוא ענה לי 'ביקשתָ משהו לֶאכול, שתִשׂבּע מִמנוּ ועוד יִישָאר לךָ מִמנוּ לַדֶרך, וזה מה שהֵבאתי לךָ'." I asked, and he answered me, 'You asked for something to eat, that you would swear by it, and that you would be left with it on the way, and that is what I brought you.' "

הגבינה והביצים The cheese and eggs

"באמת משונֶה," אמר העַבדְקָן, "גם אני שמעתי שהילדים פֹּה חכמים מאוד, וגם אני הֶחלטתי לִבדוק זאת. "Really weird," said the slave, "I also heard that the children here are very smart, and I also decided to check it out. תפסתי ילד אחד בַּשוּק, נתתי לו כמה פְּרוּטוֹת ואמרתי לו שיביא לי בֵּיצים וּגבינות. I grabbed one kid at the market, gave him a few pennies and told him to bring me eggs and cheeses. כְּשֶחָזר וּבְיָדו מה שביקשתי, אמרתי לו שיַראֶה לי איזוֹ גבינה נֶחְבְּצָה מֵחָלב של עֵז לבָנה ואיזוֹ מֵחָלב של עֵז שחורה. When he returned and had what I asked for, I told him to show me which cheese was made from the milk of a white goat and which from the milk of a black goat. ואתה יודע מה הקטן ענה לי? 'אתה מבוגר יותר, הַראֶה לי אתה איזו ביצה הֵטילה תרנגולת לבנה ואיזו ביצה הטילה תרנגולת שחורה'!" "You're older, show me which egg laid a white hen and which egg laid a black hen!"

חבֵרוֹ סָפַק כַּפּיים, ואַפּוֹ הפָּחוּס רָטט בְּכעס. His friend clapped, and his flat nose vibrated angrily. "לא זוֹ בִּלבד שהילדים אֵינם חכמים גדולים, אֶלָא שהם טיפשים וַחצופים!" "It's not that the children are not great sages, but that they are stupid and impudent!"

הקערה המכוסה The covered bowl

"אתם טועים," אמר להם רַבִּי יְהוֹשֻעַ, שיָשב בְּמִקרֶה סָמוּך אֲליהם, "הילדים כאן חכמים מאוד, חכמים כל כך שהם לא מוכנים שיְזַלזלו בהם. "You are wrong," Rabbi Yehoshua, who was sitting next to them, said to them, "The children here are very smart, so smart that they are not ready to be despised. אתה," הִצבּיע רַבִּי יְהוֹשֻעַ על האָתוּנָאִי החֲרוּמַף, "ביקשתָ מהיֶלד שיביא לךָ אוכֶל רב, אך נתתָ לו מעט מאוד כסף, ולכן הוא הֵביא לךָ מַאכָל שדַי לֶאכול מִמנוּ מעט וְלִשׂבּוֹע מִמנוּ, כלומר שלא תִרצֶה לֶאכול מִמנוּ עוד, ויִישָאֵר לךָ גם לַדֶרך. You, "Rabbi Yehoshua pointed out to the disgraced Athenian," you asked the child to bring you a lot of food, but you gave him very little money, so he brought you food that you should eat from him a little more and be able to eat. ואתה," אמר רַבִּי יְהוֹשֻעַ לָאָתוּנָאִי העַבדְקָן שבְּדִיוק יָנק מהמִקטֶרת, "שאלתָ אֶת הילד שאֵלָה שאִיש אֵינו יכול לענות עליה, ולכן גם הוא הִציג לךָ שאלה שאי אפשר לענות עליה." And you, "Rabbi Yehoshua said to the slave Athenaeus who was just sucking on the pipe," you asked the child a question that no one can answer, so he also presented you with an unanswerable question. "

כל יושבֵי הפּוּנדָק הֶאזִינוּ בְּרוב קֶשב לַשׂיחה בין הרב לַתַיָירים. All the residents of the inn listened with great attention to the conversation between the rabbi and the tourists. האָתוּנָאים ראו זאת והִנְהֲנו בְּהַסכָּמה לְדִברֵי הרב, והעַבדְקָן מִלמֵל משהו מִתחַת לַזָּקָן. The Athenians saw this and nodded in agreement with the rabbi's words, and the slave murmured something under the old man. "אמרתָ משהו?" שאל רַבִּי יְהוֹשֻעַ. Rabbi Yehoshua asked.

"בסך הכול אמרתי שלא יפֶה לדבֵּר ככה עִם תיירים. "All in all, I said it would not be nice to talk to tourists like that. אצלנו, בְּאָתוּנָה, אומרים 'הַסבֵּר פָּנֶיךָ לַתַיָיר'. Here, in Athens, they say, 'Explain your face to the tourist.' אני בטוּח שאיתךָ הילדים לא היו מְדַבּרים כך." I'm sure the kids would not talk to you like that. "

"גם בַּזֶה אתה טועֶה," ענה לו רַבִּי יְהוֹשֻעַ בחיוך, "הִנֵה רק אתמול הלכתי בַּדֶרך וראיתי ילד אחד הולך וּבְיָדו קְערה מכוסָה. "You are wrong about that too," Rabbi Yehoshua answered him with a smile, "here only yesterday I went on the road and saw one child walking with a covered bowl in his hand. 'מה יש לךָ בַּקערה?' 'What do you have in the bowl?' שאלתי אותו. הילד הִבּיט אליי ואמר בלי היסוס, "אילוּ אימא שלי הייתה רוצָה שתדע מה יש בַּקערה, היא לא הייתה אומרת לי לכסות אותה'." The boy looked at me and said without hesitation, "If my mother had wanted you to know what was in the bowl, she wouldn't have told me to cover it."

צחוק רם פָּרץ מִפִּי כל יושבֵי הפּוּנְדָק, ואִילו האָתוּנָאִים חזרו לְאַרצָם וּפִיהֶם מָלֵא שֶבַח על חוכמתם של יַלדֵי יְרוּשָלַיִם. Loud laughter erupted from the mouths of all the inhabitants of the Pundak, while the Athenians returned to their land and their mouths were full of praise for the wisdom of the children of Jerusalem.