איך מקררים ערים? | הכל סביבה How do you cool cities? | Everything is around

‫זה רחוב קפלן בתל אביב, ‫או איך שאני קוראת לו "הפלנצ'ה".

‫קפלנצ'ה!

‫לוסי, חם. Lucy, hot.

‫אתם רוצים לחזור לאולפן? ‫-כן. -כן.

‫אז יאללה, אפשר.

‫חם בישראל, אלה לא חדשות.

‫כמה חם? ‫הרבה פחות מבעתיד.

‫לפי התחזית של השירות המטאורולוגי,

‫עד שנת 2050 ‫הטמפרטורה הממוצעת בישראל

‫צפויה לעלות בכמעט מעלה ‫בתרחיש האופטימי is expected to increase by almost a degree in the optimistic scenario

‫ועד קצת יותר משתי מעלות ‫בתרחיש הפסימי,

‫שבו פשוט לא נעשה שום דבר ‫כדי למנוע את זה. where we simply do nothing to prevent it.

‫צפויים להתווסף לנו ב-30 השנים הקרובות ‫עוד 21 לילות חמים,

‫כאלה שהטמפרטורה בהם ‫לא יורדת מ-20 מעלות. Those whose temperature does not drop below 20 degrees.

‫במקביל, מספר הלילות הקרים ‫הולך לקטון משמעותית.

‫למי מאיתנו שגר בתוך העיר, השינוי הזה ‫הולך להיות הרבה הרבה יותר משמעותי. For those of us who live in the city, this change is going to be much, much more significant.

‫ובהתחשב בעובדה שבאותן 30 שנים

‫השטח העירוני בישראל צפוי ‫להכפיל את עצמו, שווה רגע לשאול: The urban area in Israel is expected to double, it's worth a moment to ask:

‫מה אפשר לעשות כדי שיהיה ‫קצת יותר נעים לחיות בעיר?

‫העיר היא בועה של חום באמצע הטבע. ‫זו עובדה פיזיקלית. The city is a bubble of heat in the middle of nature. This is a physical fact.

‫במהלך היום היא חשופה לקרינת השמש ‫שמחממת אותה,

‫ממש כמו הסביבה הטבעית שמחוץ לה.

‫רק שבניגוד לטבע, בעיר יש המון גורמים ‫שמקשים עליה לאזן את הטמפרטורות

‫ולהתקרר, ‫גם הרבה אחרי שהשמש שוקעת. and to cool down, even long after the sun goes down.

‫אז ערים נוטות להיות הרבה יותר חמות ‫מהסביבה המיידית שלהן.

‫במקרים קיצוניים ההבדל ‫יכול להגיע אפילו ל-10 מעלות. In extreme cases the difference can even reach 10 degrees.

‫ויש לתופעה הזו שם - "אי חום עירוני".

‫הסיבה להיווצרות של איים כאלה טמונה ‫בצורה שבה אנחנו בונים את הערים שלנו The reason for the formation of such islands lies in the way we build our cities

‫ובחומרים שאנחנו לרוב משתמשים בהם: ‫בטון, אספלט או לבנים,

‫סופגים לתוכם את קרינת השמש ‫במהלך היום ומתחממים. They absorb the sun's radiation during the day and warm up.

‫כשמחשיך, החומרים האלה ‫פולטים את החום שאגרו במהלך היום,

‫והעיר ממשיכה להיות חמה גם בלילה.

‫בניינים גבוהים וצפופים יוצרים תופעה ‫שנקראת "אפקט הקניון",

‫קרינת השמש חודרת בין הבניינים ‫ומוחזרת מבניין לבניין שוב ושוב. The sun's radiation penetrates between the buildings and is reflected from building to building again and again.

‫כמו פליפר. ‫-מה?

‫פליפר, המשחק הזה שאת, כאילו, ‫מעיפה את הכדור, Flipper, that game where you, like, flip the ball,

‫ויש חור באמצע, שלא ייפול, ‫ואת מעיפה, מעיפה... And there's a hole in the middle, so it won't fall, and you're flying, flying...

‫פינבול? ‫-אני מכירה פליפר.

‫בגלל המבנה של העיר, לרוחות קשה ‫לאוורר ולפנות החוצה את החום שנאגר בה. Because of the structure of the city, it is difficult for the winds to ventilate and turn out the heat stored in it.

‫הרוח לרוב נחלשת או נשברת ‫בין הבניינים הצפופים, הרחובות והעצים, The wind often weakens or breaks between the dense buildings, streets and trees,

‫ואפקט הקירור נהיה זניח. And the cooling effect becomes negligible.

‫כשמוסיפים לכל זה את הרכבים ‫שנוסעים בעיר, את המפעלים שפועלים בה, When you add to all this the vehicles that travel in the city, the factories that operate there,

‫את תחנות הכוח, את מערכות המיזוג, ‫את התאורה The power plants, the air conditioning systems, the lighting

‫ועוד המון גורמים שפולטים המון חום, And many other factors that emit a lot of heat,

‫מתקבל... ובכן... חום. Getting... well... heat.

‫כאילו, עוד חום... ‫מלא מלא חום.

‫אבל מה אפשר לעשות עם כל הדבר הזה?

‫הבעיה הכי משמעותית, ‫במיוחד במדינה שמשית כמו ישראל, The most significant problem, especially in a sunny country like Israel,

‫היא הפגיעה הישירה ‫של קרינת השמש בגוף, is the direct impact of sunlight on the body,

‫בתוספת החזרי קרינה ‫מהמשטחים השונים. plus radiation reflections from the various surfaces.

‫זה קצת כמו שווארמה... It's a bit like shawarma...

‫אנחנו מצד אחד ‫מטוגנים מהשמש מלמעלה, We are on the one hand fried by the sun from above,

‫אבל גם חוטפים עוד חום וקרינה ‫מכל הצדדים. But we also get more heat and radiation from all sides.

‫בניגוד לשווארמה, ‫לנו יש מה לעשות עם זה.

‫ככל שפני השטח של גוף כלשהו ‫כהים יותר, The darker the surface of any body,

‫אחוז הקרינה שנבלע בתוכם ‫יהיה גבוה יותר. The percentage of radiation absorbed within them will be higher.

‫ולכן אחד הצעדים הבסיסיים ‫כדי להתמודד עם הקרינה בעיר

‫הוא להשתמש בחומרי בניין בהירים, is to use light building materials,

‫או אפילו רק לצבוע משטחים חיצוניים ‫בגוונים בהירים שקולטים פחות חום. Or even just paint exterior surfaces in light shades that absorb less heat.

‫גג לבן מחזיר כ-75% ‫מקרינת השמש שפוגעת בו. A white roof reflects about 75% of the solar radiation that hits it.

‫לשם השוואה, בטון חשוף ‫קולט פי שניים יותר אנרגיית שמש

‫מקיר לבן, ואספלט שחור פי שמונה. From a white wall, and eight times black asphalt.

‫זאת הסיבה שלקראת הקיץ יש אנשים ‫שצובעים את גגות הבתים שלהם בלבן. This is why towards the summer some people paint the roofs of their houses white.

‫אבל למה לעצור בגגות? But why stop at the roofs?

‫בערים מסוימות בארצות הברית התחילו ‫בשנים האחרונות לצבוע גם כבישים בלבן,

‫מה שיכול להוריד את חום הכביש ‫אפילו ב-10 מעלות.

‫רק שצריך להיזהר עם חומרים בהירים ‫כי הם עלולים גם לסנוור. You just have to be careful with bright materials because they can also dazzle.

‫מה שיכול להחזיר אותנו ‫למחוזות אפקט השווארמה... Which can take us back to the shawarma effect districts ...

‫עוד פתרון יכול להיות הצללה של העיר ‫בעזרת עצים וצמחייה, Another solution could be shading the city with trees and vegetation,

‫או אפילו בעזרת הבניינים עצמם, ‫כשממקמים אותם נכון. Or even with the help of the buildings themselves, when they are placed correctly.

‫אבל איך ממקמים אותם נכון? But how do you place them correctly?

‫הפרמטר המרכזי שצריך לנתח ‫הוא "חתך הרחוב", The main parameter that needs to be analyzed is the "street section",

‫היחס בין גובה הבניינים ברחוב מסוים ‫לבין הרוחב שלו.

‫בנוסף, צריך לקחת בחשבון ‫את מיקום הרחוב בעיר, In addition, the location of the street in the city should be taken into account,

‫את הכיוון והטופוגרפיה שלו, Its direction and topography,

‫ובעזרת כל אלה לתכנן רחובות ‫שיהיו מוצלים באופן פסיבי And with the help of all these plan streets that will be passively shaded

‫לאורך רוב שעות היום. Throughout most of the day.

‫יש רחוב שאתם שונאים ללכת בו במיוחד? Is there a street you particularly hate to walk on?

‫קפלן.

‫תעמדו בו ותסתכלו סביב. Stand in it and look around.

‫יש שם עצים? ‫יש שם בניינים שמטילים צל? Are there trees there? Are there buildings there that cast a shadow?

‫האם הרחוב עצמו ממש רחב? Is the street itself really wide?

‫רחוב שהוא פרוש מדרום לצפון, A street that stretches from south to north,

‫בקיץ, רוב הזמן יש לך הצללה עצמית, ‫של צד אחד על הצד השני.

‫כשאתה מדבר על רחוב רחב ‫שהולך ממזרח למערב, When you talk about a wide street that goes from east to west,

‫בגלל הצורה שאנחנו נעים יחסית לשמש, Because of the shape we are relatively pleasant to the sun,

‫מאוד מאוד קשה לקבל הצללה עצמית ‫על המדרכה מהבניינים בלבד. It is very, very difficult to get self-shading on the sidewalk from the buildings alone.

‫רחוב הדגל של הזוועה מהבחינה הזאת ‫זה רחוב קפלן בתל אביב, The flagship street of horror in this respect is Kaplan Street in Tel Aviv,

‫שהוא רחוב רחב שהולך ממזרח למערב,

‫העצים ששתלו שם מתו פחות או יותר. ‫זה פשוט זוועה. The trees they planted there more or less died. It's just horrible.

‫אז אולי לקפלן זה כבר אבוד. So maybe Kaplan has already lost it.

‫אבל באופן כללי עצים וצמחייה ‫הם לרוב הדרך הכי טובה לקרר עיר.

‫לא רק שהם יוצרים צל, ‫הם גם סופגים את קרינת השמש Not only do they create shade, they also absorb the sun's radiation

‫ובמקום להתחמם כמו בטון או אספלט, ‫הם אשכרה מנצלים אותה, And instead of warming up like concrete or asphalt, they actually take advantage of it,

‫יחד עם הפחמן הדו-חמצני ‫שהם ספגו כדי לייצר חמצן. Along with the carbon dioxide they absorbed to produce oxygen.

‫למה מגיע לנו כל הטוב הזה? Why do we deserve all this good?

‫אבל זה לא נגמר שם.

‫אחרי ששוקעת השמש,

‫הם מתחילים בתהליך של אידוי מים ‫מהעלים ומהקרקע They begin the process of evaporating water from the leaves and the soil

‫וכך ממשיכים לקרר את הסביבה שלהם.

‫אפשר ממש להרגיש את זה ‫כשעוברים בערב ליד שיחים

‫או כשהולכים בשדרת עצים.

‫גינות ציבוריות שמתוכננות ‫ומפוזרות נכון בעיר Public gardens that are planned and scattered right in the city

‫יכולות ממש לייצר אי קור ‫שמצנן את האוויר ברחובות מסביב. Can actually produce a cold island that cools the air in the surrounding streets.

‫הן יכולות להיות אפילו משמעותיות יותר ‫מפארקים גדולים,

‫שלרוב יהיו ממוקמים בפאתי העיר. which will usually be located on the outskirts of the city.

‫הסיבה לכך היא שהיתרון של הצמחייה ‫מורגש בעיקר בטווח הקצר, The reason for this is that the advantage of vegetation is felt mainly in the short term,

‫כמה עשרות מטרים מהעצים. A few tens of meters from the trees.

‫העניין הוא שהאוכלוסייה גדלה כל הזמן The thing is that the population is growing all the time

‫ולא תמיד יש מקום לפזר עוד ועוד ‫גינות ירוקות קטנות בכל מיני מקומות בעיר.

‫אבל צמחייה לא חייבת להיות ‫על הקרקע. But vegetation does not have to be on the ground.

‫להלן: גגות ירוקים וגנים תלויים.

‫העיקרון הוא פשוט, The principle is simple,

‫מכסים את הגג או כל ‫חזית חיצונית אחרת של המבנה

‫בצמחייה ירוקה מכל סוג: ‫דשא, שיחים, עצים. In green vegetation of any kind: grass, bushes, trees.

‫הצמחייה בגגות הירוקים ובגנים התלויים ‫סופגת את קרינת השמש במקום הבניין, The vegetation on the green roofs and hanging gardens absorbs the sun's radiation instead of the building,

‫ומקררת את האוויר בסביבה שלו.

‫אוקיי, נחזור? Okay, shall we come back?

‫ברור שצמחייה, ‫בין אם על הקרקע או על הגג,

‫דורשת תחזוקה שלא תמיד ‫לאנשים פרטיים Requires maintenance that is not always for private individuals

‫יש את הזמן או את הכסף להשקיע בה. have the time or the money to invest in it.

‫אבל גם לזה יש פתרונות.

‫יש למשל ערים בעולם שבהן מחייבים ‫מבני ציבור לעבור לגגות ירוקים, There are, for example, cities in the world where public buildings require green roofs,

‫וכך מכסים בצמחייה ‫מאות אלפי מ"ר מפני העיר. And so they cover hundreds of thousands of square meters in front of the city with vegetation.

‫עקרונית, יש למתכנני הערים ‫היום את הידע

‫להתאים כל מבנה, רחוב או עיר ‫לסביבה ולאקלים.

‫חוקרים ישראלים נחשבים אפילו ‫לפורצי דרך בתחום הזה. Israeli researchers are even considered pioneers in this field.

‫רק שבאופן אירוני, פה בישראל, ‫הידע הזה לא מספיק מיושם.

‫כבר בתוכנית המתאר הראשונה ‫של תל אביב, שנקראת "תוכנית גדס",

‫התחשבו בעניין הזה של הקירור ‫ותכננו את העיר בהתאם,

‫כך שתהיה זרימה טובה של רוח בין הבתים.

‫אבל העיר היא מרחב חי ‫שמשתנה כל הזמן. But the city is a living space that changes all the time.

‫מגדלי דירות מחליפים מבנים נמוכים, ‫סגנון הבנייה וחומרי הבניין משתנים,

‫פרויקטים של תמ"א 38 מרחיבים ‫מבנים קיימים ולפעמים מחסלים גינות. TAMA 38 projects expand existing buildings and sometimes eliminate gardens.

‫בגלל הדינמיות הזאת של העיר

‫לא תמיד אפשר לתכנן צעדי קירור ‫אידיאליים לכל רחוב ובניין, It is not always possible to design ideal cooling steps for every street and building,

‫וגם צעדים שכבר נעשו, לא תמיד ‫רלוונטיים אחרי כמה עשרות שנים. And even steps that have already been taken, are not always relevant after a few decades.

‫גם כמות הרכבים הפרטיים בעיר ‫רק הולכת וגדלה

‫ויש לזה השפעה ‫על הטמפרטורה של העיר, And it has an effect on the temperature of the city,

‫אבל גם על התכנון עצמו, ‫שמשפיע בתורו על הטמפרטורה.

‫מין מעגל אימים שכזה. Such a vicious circle.

‫תחבורה ציבורית יעילה ‫הייתה יכולה להקל מאוד Efficient public transportation could have made it a lot easier

‫על תכנון ערים ידידותיות יותר ‫להולכי רגל

‫שיכללו מדרחובים, מדרכות רחבות ‫והמון צל. Which will include sidewalks, wide sidewalks and lots of shade.

‫בערים הקיימות לא תמיד פשוט ‫לעשות שינויים גדולים כאלה,

‫אבל את ערי העתיד שעדיין לא נבנו פה ‫אפשר וצריך לבנות אחרת.

‫זה עניין של חיים או מוות ממש, It's a matter of life or death, really.

‫והחום הקיצוני, ‫לצערנו, לא הולך לשום מקום.