שיר לאסירי בתי-הסוהר A song for prison inmates Uma canção para presidiários 一首寫給監獄犯人的歌

כתבתי שיר על אסירי בתי-הסהר והראיתי אותו לאבי. I wrote a song about the prison prisoners and showed it to my father. 我寫了一首關於監獄囚犯的詩，拿給我父親看。 אמר: מה יעזרו השירים לאסירים, ומה לנו כי נזלזל בצדקת הסוהרים והשופטים והמחוקקים? He said: What will the songs help the prisoners, and what for us that we despise the justice of the guards and the judges and the legislators? 他說：這些歌曲對囚犯有什麼幫助，而我們呢，因為我們蔑視獄警、法官和立法者的正義？ אמרתי: על המאסר שלנו אני כותב, אבא, יום-יום אני חוזר לתא, ממתין לרמיזתו של סוהר מרחק, אם ירצה אכבל ידי באזקים, אם יבקש אתחנן לפניו לחפש במכות על סורגי החלון. I said: about our imprisonment I write, Dad, every day I go back to the cell, waiting for the hanger of a prisoner to hint, if he wants to handcuff me, if he asks me to beg him to look for blows on the bars of the window. 我說：我正在寫我們的監禁，父親，我每天都回到牢房，等待遠處看守的提示，如果他要我就給他戴上手銬，如果他要求我就求他搜查並毆打他。欄。 אמר: חלומות השיר מפיך מדברים, ואתה עצמך עומד מחוץ לחומת הכלא, אני לא הולדתי בנים למאסר, בן, אם תרצה אשלח אותך לפקולטה למשפטים ואולי תהיה שופט, במקום שירים תכתב גזרי-דין להקל על כאבי העולם. He said: The dream of the song from your mouth speaks, and you yourself stand outside the prison wall, I did not give birth to sons in prison, son, if you want I will send you to the Faculty of Law and maybe you will be a judge, instead of songs you will write sentences to alleviate world pain. 他說：這首歌的夢想是從你嘴裡說出來的，而你自己就站在監獄牆外，我沒有為監獄生下兒子，兒子，如果你願意的話我會把你送到法學院，也許你會身為法官，你將寫出句子來代替詩來減輕世界的痛苦。 אמרתי: אבי, שאני בנך, לא הולדתי לי הורים לפחד, והכלא גדול משנינו, סוגר על שנינו, הנה מסמן לך עכשו הסוהר שתסרב להכיר במאסרך, שתבקש לא לצאת את גבולות התא. I said: Father, I am your son, I was not born by parents to fear, and the prison is bigger than both of us, closing in on both of us, here is the warden now signaling to you that you will refuse to acknowledge your imprisonment, that you will ask not to leave the confines of the cell. 我說：父親，我是你的兒子，我不是生來就害怕的，監獄比我們兩個都大，正在逼近我們兩個，監獄長現在向您發出信號，您將拒絕承認你的監禁，你會要求不要離開牢房的範圍。 אמר: אם כן אסירים כלנו בבית-כלאו של אלהים, בני, כלנו עבדיו, אך מה החקים והמשפטים, כלם צודקים, ואין אחד שלא יחטא, האם שכחת? He said: If so, we are all prisoners in God's prison, my son, we are all his servants, but what about the laws and the judgments, they are all just, and there is no one who does not sin, have you forgotten? 他說：如果是這樣，我們都是上帝監獄裡的囚犯，我的孩子，我們都是他的僕人，但是法律和判決呢，它們都是公正的，沒有人不犯罪，你忘了嗎？ ？ אמרתי: את הכלא הזה בני אדם בנו, אבא, ויום-יום אנחנו עוזרים להם להמשיך בבניתו, להוסיף אגפים, להציב מצלמות, עוד מעט כבר אינם זקוקים לסוהרים, יפטרו את כלם ואנחנו נמשיך לשמר על עצמנו, אני לא אלך לפקולטה למשפטים, אך כבר החלטתי להפסיק לכתב שירים. I said: This prison was built by human beings, father, and day by day we help them to continue building it, add wings, place cameras, soon they will no longer need guards, they will all be fired and we will continue to protect ourselves, I will not go to the Faculty of Law, but already I decided to stop writing songs. 我說：這個監獄是人類建造的，爸爸，我們一天天幫助他們繼續建造，加翅膀，安攝像頭，很快他們就不再需要看守了，他們都會被解僱，我們會繼續保護我自己，我不會去法學院，但我已經決定不再寫歌了。 אמר: כיצד החלטת? He said: How did you decide? 他說：你是怎麼決定的？ הנה כבר הודעתי לארך כל המסדרון באגף שלנו בבית-הסהר כי הבן שלי כותב שירים ליום השחרור, כבר לומדים שכנינו את השירים ומזמרים. Here I have already announced to the entire corridor in our wing in Beit HaSahar that my son is writing songs for Liberation Day, our neighbors are already learning the songs and singing. 在這裡，我已經向拜特哈薩哈爾翼樓的整個走廊宣布，我的兒子正在為解放日創作歌曲，我們的鄰居已經在學習歌曲和唱歌。 אמרתי: אני שומע, אבא, אבל לא את שירי הם מזמרים, אלה הם שירי הסוהרים, מהיום אני אכתב גזרי-דין להתחרות בגזריהם, אכתב פסקי-דין להתחרות בפסוקיהם, אכתב לך ולאמא מכתבים מתאי בהם אבשר כי השחרור לא יבוא גם לא בימי נכדיכם, המאבק ארך ממה שיוכלו לתאר השירים, כשלו כל השירים. I said: I hear, father, but they are not singing my songs, these are the songs of the jailers, from today I will write sentences to compete with their sentences, I will write judgments to compete with their verses, I will write you and mother appropriate letters in which I will announce that liberation will not come, not even in the days of your grandchildren , the struggle was longer than the songs could describe, all the songs failed. 我說：我聽到了，父親，但他們唱的不是我的歌，這是獄卒的歌，從今天起我要寫句子與他們的句子較量，我要寫判決與他們的詩句較量，我要寫你和母親適當的信，我將在其中宣布解放不會到來，即使在你的孫輩時代也不會到來，鬥爭比歌曲所能描述的要長，所有的歌曲都失敗了。