שרגא בישגדא - הנס כריסטיאן אנדרסן
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
שלום לכם.
יש תאריך אחד בשנה שהוא מה זה מצחיק:
אחד באפריל.
אחד באפריל זה חג השיגועים והמתיחות,
זה חג השקרנים והרמאים.
אתה משגע אנשים, מותח אותם, ובסוף אומר להם: "אחד באפריל!".
ובמקום לכעוס עליך,
הם אומרים: "ואו, איזה יופי! איזה צחוק, איך נבהלתי!"
ויי, איזה כיף! איזה כיף! אני כל כך אוהב את אחד באפריל,
שאני מכין את השיגועים שלי במשך כל השנה,
ואז באחד באפריל אני כבר מוכן עם המון רעיונות.
אני הכי אוהב את השיגועים בטלפון.
אני אתן לכם דוגמה למתיחה שאני מתכנן לאחד באפריל השנה.
זהו, אני מתכוון לצלצל לחנות חיות ולבקש,
ולבקש... רגע, רגע, שנייה, אני אדגים לכם. -שנייה.
071... -071 גם לך, עליזה!
לא, זה המספר של חנות החיות שבשכונה. -אה, תודה.
אפס, שבע, אחת. -כן? -תשע. -כן?
שמונה, שמונה. -שמונה, שמונה. -אפס, אפס. -אפס, אפס.
שש, שש. -שש, שש גם לך, ותודה רבה גם לך.
אני אדגים לכם. זה יכול להיות מה זה מצחיק,
אפילו שעכשיו לא אחד באפריל, זה רק בשביל ההדגמה.
"כולבו לחתול ולכלב" שלום. -שלום לכם. יש לכם חיות למכירה?
ודאי. חתולים, כלבים, תוכים, אוגרים.
ואתם עושים גם משלוחים הביתה אולי? -איפה אתה גר?
אני גר ברחוב עקיבא פילוני 12.
כן, אפשר לעשות משלוח. מה אתה צריך?
פיל.
איזה גודל? -ענק!
אתה משלם במזומן או אשראי? -במזומן.
הוא בדרך אליך.
מה? -הוא בדרך אליך.
מי בדרך אליי? -הפיל.
מה, באמת יש לכם פיל?
יש לנו הכול, אדוני, וגם שירות מהיר וטוב.
רגע, רגע, רגע, אחד באפריל! -אחד באפריל גם לך, אדוני.
תתחדש על הפיל. להתראות! -לא, לא, לא. הלו! הלו!
לא הבנת אותי, שנייה! זו הייתה מ... הלו? זו הייתה מתיחה,
זו הייתה בדיחה, זה היה רק שיגוע! הלו?
השתגעת? -השתגעת גם לך, עליזה.
אתה חושב שאני ארשה לך לגדל פיל בבניין?
לא התכוונתי, עליזה. זו הייתה פשוט מתיחה שיצאה משליטה.
הרי מהכובד של הפיל, הרצפה שלך,
שהיא התקרה שלי, תקרוס עליי יחד עם הפיל.
אוי אוי אוי... זה נורא לא נעים שנופל לך פיל על הראש.
אפילו פחות נעים מגמל!
אז מה לעשות, עליזה? מה... איך... יש לך איזה רעיון?
דבר ראשון, תבטל מיד את ההזמנה.
מצוין. רעיון מצוין. אני אעשה את זה מיד.
ודבר שני. -כן? -תפסיק לחגוג את השטות הזאת של אחד באפריל.
אמרתי לך את זה כבר בשנה שעברה
שכמעט התעלפתי מפחד בגללך.
אבל זה היה מצחיק, זה לא היה מצחיק? -לא!
זה לא מצחיק את מי שעושים עליו שיגוע.
אבל כולם עושים את זה, עליזה. -ואם כולם היו אוכלים דשא?
מה הקשר? -הקשר הוא שאם כולם עושים את זה, זה סימן שזה בסדר?
לא? -תגיד לי, שרגאל'ה, בוא הנה, בוא הנה. -כן?
קראת פעם את "בגדי המלך החדשים"?
לא, לא קרעתי אותם.
מה, נקרעו לו הבגדים? מי קרע לו אותם? איזה מלך?
לא, לא "קרעתבעי"ן. "קראתבאל"ף. "בגדי המלך החדשים".
זה סיפור שכתב הנס כריסטיאן אנדרסן.
תקרא אותו ואז תבין שגם אם כולם עושים משהו... -כן?
זה לא אומר שזה בסדר.
להתראות, עליזה. "בגדי המלך החדשים"?
אבל קודם אני חייב לבטל את ההזמנה!
כולבו "לחתול ולכלב", שלום. -הלו? שלום.
אני רוצה לבטל בבקשה הזמנה שעשיתי. -הזמנה של מה? -פיל.
אה, הוא כבר יצא לדרך. -מה? רגע, רגע, אבל אין לי איפה לשים אותו!
הוא באמת ענק. -אני יודע!
אז למה הזמנת? -זה היה בצחוק, זה שיגוע לאחד באפריל.
רציתי להראות לחברה שלי... -אני לא מבטיח,
אבל אנסה לעשות משהו. -תודה, תודה, באמת תודה.
זה הוא! אימאל'ה, איפה אני מסתתר?
שרגא?
שרגא?
נטע. -שרגא! מה זה? -נטע, טוב שבאת.
אני צריך את העזרה שלך לפנות את כל הסלון מכל הרהיטים. -למה?
כי הזמנתי פיל. -זאת בדיחה? -כן, זה התחיל כבדיחה, וזה נגמר כסיוט.
מוזר מאוד, הרי לא מוכרים פילים לאנשים פרטיים.
בדיוק. אבל הם שלחו את הפיל, והוא מגיע לפה.
מוזר מאוד מאוד מאוד. -כן, הכי מוזר שבעולם.
ומה עליזה אומרת על זה? -עליזה? עליזה.
עליזה, היא אומרת לי שכדאי להכיר את "בגדי המלך החדשים".
מה זה בכלל שייך לפיל? -היא צודקת. -באמת?
את הנס כריסטיאן אנדרסן הכרת?
שלום שלום, לא יותר מזה. -אתה משקר.
נכון, שכחתי שהיום לא אחד באפריל.
הנס כריסטיאן אנדרסן חי לפני 150 שנים,
והוא כתב את "בגדי המלך החדשים".
ופיל הוא גידל בבית? -לא.
נו, אז מה אני יכול כבר ללמוד ממנו? -הרבה.
גם דודה של סבתא שלי למדה ממנו. -ידעתי.
לא, לא דודה של סבתא
אלא סבתא של דודה שלי מהצד של אשתו של סבא שלי.
כשהיא הייתה ילדה בדנמרק אז הוא היה שכן שלהם,
ולפעמים הוא היה בא אליהם ומספר לה סיפור שלפני השינה.
באמת? -כן. -ואו...
הקשיבי, הקשיבי לזה, ילדתי.
אין דבר שהוא גבוה מדי לאדם,
אבל הוא חייב לטפס בזהירות ובביטחון.
ומה היה אחר כך? -אין "אחר כך". זה פתגם.
פתגם יפה שמכיל בתוכו הרבה יותר מסיפור.
אבל הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה?
לא, לא, אין, זה לא כזה דבר, זה לא סיפור.
רגע, רגע, רגע, תשמעי את זה, את ממש תיהני מזה.
הנה זה בא, שימי לב.
רק לחיות זה לא מספיק, אדם צריך שיהיה לו אור שמש...
חופש ופרח קטן. -נכון. איך ידעת?
אני מכירה את הפתגמים שלך, דוד הנס, אבל אני רוצה סיפור.
סיפור, בסדר, בסדר. הנה, הנה, תקשיבי לזה.
זה מדהים, את תאהבי את זה מאוד.
זה לא משנה אם נולדת בחצר של ברווזים,
כל עוד בקעת מביצה של ברבור.
סיפור! סיפור, סיפור, סיפור, סיפור. -בסדר, בסדר, בסדר, בסדר,
בסדר, בסדר, אספר לך סיפור,
אבל זה לא מצא חן בעינייך? כל עוד נולדת בבקעה של זה...
יש בזה משהו יפה על הברבור...
או, או, או! עליתי על רעיון. שמעי נא סיפור. -יש!
נקרא לו "הברווזון המכוער".
טינה הברווזה חיכתה בקוצר רוח להולדת אפרוחיה...
טוב, בסדר, אז הבנתי שהנס כריסטיאן אנדרסן,
הוא היה סופר דני, והוא כתב את "הברווזון המכוער"...
ואת "אצבעונית" ואת "בת-הים הקטנה" ואת "בגדי המלך החדשים",
ועוד הרבה הרבה הרבה סיפורי ילדים. -בסדר, על פיל הוא כתב משהו?
על פיל? לא, לא שזכור לי. -אז מה זה עוזר לי עכשיו?
מה בכלל הקשר בין הנס כריסטיאן אנדרסן לפיל?
הלו? -שלום, זה שרגא? -כן, כן.
מה זה? -דרישת שלום מהפיל. אנחנו בדרך. הוא נורא מתרגש.
רגע... -רציתי לשאול אם יש מעלית.
לא, אין לנו מעלית. מה זה? זה פיל באמת?
אני לא יכול שתביא לפה פיל! אני מבטל את ההזמנה, תבין.
אני... -דבר עם המשרד, אני רק השליח. -השליח?
אין לי מקום לפיל. מה אני אעשה?
אין לי מקום לפיל!
אני מאוד אוהב פילים, אבל אין לי מקום בבית הזה לפיל.
אני חייב להתקשר למשרד. -רגע, שרגא, שרגא... -מה?
אם תסכים להקשיב לעוד דבר קצרצר לגבי הנס כריסטיאן אנדרסן,
אני בטוחה שזה יכול לעזור לך קצת לגבי הפיל.
בסדר, בסדר, אני מוכן לכל דבר שיכול לעזור.
או-קיי, אז תשמע מה היה. -כן.
היה נורא כיף "הברווזון המכוער" קודם.
מה תספר לי עכשיו? -עכשיו? עכשיו אני אשיר לך שיר ערש.
אבל אני רוצה סיפור!
במקום שבו מילים נכשלות המוזיקה מדברת.
זה מה שאתה חושב, דוד הנס, אבל כולם חושבים אחרת.
מה כולם חושבים? -שלפני השינה דרוש סיפור.
ואם זה מה שכולם חושבים, זה אומר שזה נכון? -ברור.
אם כך, הרשי לי לספר לך סיפור עם מוסר השכל. -סוף סוף.
מוסר השכל חשוב. -יותר טוב משיר. -"בגדי המלך החדשים".
אז שני חייטים רמאים אמרו לו שהם יתפרו לו בגד מדהים ביופיו
שרק אנשים חכמים יוכלו לראות אותו. -יו!
כשהם הביאו את הבגד היקר המלך לא ראה אותו,
אבל הוא לא אמר כלום כדי שלא יחשבו שהוא טיפש,
וכך גם כל יועציו, כל משפחתו וכל נתיניו.
אף אחד לא ראה את הבגד, שכמובן בכלל לא היה,
ואף אחד גם לא הודה שאין בגד.
המלך הלך בחוצות העיר. -עירום? -עם הבגד החדש. -עירום?
וכולם, אבל כולם התפעלו מהבגד, חוץ מילד אחד קטן שצעק:
"המלך הוא עירום!".
הבנתי. -מה הבנת? -מה הבנת גם לך, עליזה יקרה.
כי כשאני אמרתי לך להפסיק עם השטויות של אחד באפריל
אמרת לי שכולם עושים את זה.
הבנתי שטעיתי. שגם אם כולם עושים משהו,
זה לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות. -בדיוק.
בגלל זה לכל אחד יש את השכל שלו.
היא צודקת. -בסדר, בסדר, אז היא צודקת,
אבל איך זה עוזר לי לעצור את הפיל שבדרך? -אין פיל.
מה? -זה היינו אנחנו, שרגא.
ויעקב, השכן מלמעלה, שענה לך מחנות החיות.
ודודו, השכן מלמטה, שהיה כאילו השליח.
החזרנו לך על כל השיגועים שעשית לנו באחד באפריל האחרון. -כן.
ואו, שיו! מה, ככה הרגשתם במתיחות שלי באחד באפריל?
זה יום שהפך לנו לסיוט בגלל השיגועים שלך.
ואו, אני מתנצל. אני מה זה מתנצל.
מהיום אני אחגוג רק את השני באפריל. -מה תחגוג בשני באפריל?
את יום ההולדת של הנס כריסטיאן אנדרסן.
הנס כריסטיאן אנדרסן נולד בשני באפריל? -מה, לא ידעת?
תקראי עליו קצת, עליזה. -וביום הזה חוגגים
את יום ספרות הילדים הבין-לאומי. -חגיגות אני אוהבת! -כן!
ואו, איך עבדתם עליי, יו, יו!
רגע, אולי גם זו מתיחה, ובאמת מגיע פיל!
רגע!
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
