שרגא בישגדא עונה 3: רבי עקיבא
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו למה, למשל, הכיכר לא מרובעת,
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה,
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את 'ביש גדא'.
"מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
"מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו 'בריזה'?
"מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
"מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא. שלוש, ארבע והנה זה מתחיל".
נחמד פה.
שלום וברוכים הבאים לבלוג של שרגא. זה אני!
היום נטע מסיימת את קורס העיתונאות שלה באוניברסיטה,
והיא סיימה אותו בהצטיינות, לכן זה יום חגיגי במיוחד.
זה יום מיוחד גם כי נטע לא תהיה היום. כן.
היא התקשרה להודיע שאחרי הלימודים היא הולכת
למסיבת סיום הקורס, כך שהיא לא תגיע לכאן.
וזה דווקא טוב, כי אני מתכוון לנצל את ההזדמנות שהיא לא פה
כדי להכין לה הפתעה לכבוד סיום הקורס בהצטיינות.
אני הולך לאפות לה את העוגה שנטע הכי אוהבת בעולם,
שבמקרה היא גם העוגה שאני הכי אלוף באפייה שלה -
עוגת התפוזים המפוארת של שרגא בישגדא.
צירוף מקרים. -צירוף מקרים מאוד גם לך, עליזה.
גם אני מכינה לנטע עוגת תפוזים. -מה? -כן.
גם את? -כן. -למה?
כי לא הספקתי לקנות לה מתנה לכבוד ההצטיינות בקורס עיתונאות.
אבל זו העוגה שלי, עליזה. אני אלוף עוגות התפוזים, את יודעת,
וזו בדיוק העוגה שאני מכין לנטע. -הוא שאמרתי, צירוף מקרים.
אבל למה? למה דווקא עוגת תפוזים?
כי זאת העוגה שנטע הכי אוהבת בעולם. לא ידעת?
בטח שידעתי, עליזה, לכן זו העוגה שאני מכין לה במיוחד.
וזה לא פייר, זה ממש לא הוגן שאת עושה בדיוק את אותה עוגה.
מה לעשות, כבר קניתי המון תפוזים.
תרשי לי רק להזכיר לך, עליזה... -כן? -שאני אלוף בעוגות תפוזים,
ולכן העוגה שלי תהיה הרבה יותר טעימה מהעוגה שלך,
וזה עלול להביך אותך מאוד.
את רואה? הנה, אני כבר הכנתי הכול.
אני מציע לך לחשוב על הפתעה אחרת,
וזה רק לטובתך, עליזה. -אני לא רואה תפוזים.
אוי, נכון. אני לא מאמין, שכחתי להוציא את התפוזים.
אבל איפה התפוזים?
במקרר.
הנה התפו...
אני לא מאמין! -ואני דווקא כן מאמינה.
מה קרה?
נגמרו התפוזים! יש לי רק מלונים!
נו, אז תעשה עוגת מלונים.
יש לי מתכון מצוין לעוגת מלונים. רוצה? -לא! ממש לא, עליזה.
אני לא רוצה...
אני לא אוהב את עוגת המלונים שלך ואני לא צריך מתכונים מאחרים,
כי יש לי את הכי טובים.
הופה, איזו צניעות.
אתה ממש "רבי עקיבא איש צנוע" בכבודו ובעצמו.
אני לא יודע אילו עוגות רבי עקיבא איש צנוע אופה,
אבל אם הוא אפילו רב-שף מומחה וגם אם הוא רב-אופה גאון,
אז אני הרבה הרבה יותר טוב ממנו. -טוב, נחיה ונראה.
נחיה, נראה, נשמע ונטעם, עליזה.
העלבת אותי. שלום.
רגע, עליזה. אולי יש לך במקרה כמה תפוזים להלוות לי?
אולי לרבי עקיבא יש!
מצחיק מאוד. לפעמים היא יכולה להיות כזאת מרגיזה, עליזה הזאת.
טוב, טוב, שרגא, תירגע, תירגע, תנשום עמוק.
עוד יותר עמוק.
עכשיו בוא תתרכז.
הרי אני אלוף בעוגות תפוזים, זה נכון,
אבל מה שיש לי זה רק מלונים.
אני חייב לאפות עוגת מלונים
שתהיה יותר טעימה מעוגת התפוזים שעליזה מכינה.
בדיוק, זה ילמד אותה לקח. אני יודע, אולי יש...
אולי יש מתכון לעוגת מלונים באינטרנט.
מה השם של הבחור הזה שהיא הזכירה? רבי עקיבא?
מה זה? מי זה? אוי ואבוי.
סליחה, אני באמצע הבלוג. אני לא יכול עכשיו.
אני מאוד מאוד עסוק. -שרגא, זאת אני!
זאת נטע! היא לא הייתה אמורה להגיע לפה.
אסור שהיא תדע שאני מכין לכבודה עוגה.
זה יהרוס את כל ההפתעה.
רק רגע! רק רגע! -שרגא!
רגע.
רק רגע!
שרגא! -כן, כן, כן.
יבוא!
הי, שרגא. -הי, נטע.
מה קרה? -מה קרה מה?
מה זה? -כלום, למה? -מה זה, כל הפרצוף שלך לבן.
מה, זה סיד? זה קמח? -סיד, סיד. זה בדיוק סיד.
אני סיימתי בדיוק לסייד. -את מה? -את ה... זה.
את כל ה... את לא רואה?
את התקרה, סיימתי לסייד את התקרה.
יצא יפה. נו, מה את אומרת? זה יפה, נכון?
ואיפה המברשת, הסולם? -המברשת והסולם? אני לא צריך.
אני לא צריך את זה כי אני מגיע בקפיצות.
סיפרתי לך שאני הייתי אלוף בית ספר בקפיצה לגובה?
רגע, אבל אמרת שלא תבואי היום. מה קרה?
דחו את מסיבת הסיום למחר. שרגא, מה קורה?
אתה נראה קצת מוזר. מה? -מה, מה, מה?
הכול בסדר גמור חוץ מהעובדה שמסתבר שנגמרו לי התפוזים.
יש לך אולי תפוזים להלוות לי? -אני לא עשיתי קניות כבר שבועיים,
אז בטוח לא.
טוב, אם כך נסתפק בעוגת מלונים. -מה? עוגת מלונים?
עוגת מלונים? אני... אני אמרתי עוגת מלונים?
כן. לכבוד מה אתה מכין עוגת מלונים?
לכבוד הסיום של ה...
לכבוד סיום ה... הסיוד, סיוד התקרה.
נשמע לי מוזר. -מוזר? זה נשמע לך מוזר? יופי.
אני אגיד לך מה מוזר, שעליזה אופה עוגת תפוזים,
שזו המומחיות שלי - זה מוזר.
שאני נאלץ לאפות עוגת מלונים בלי מתכון - זה מוזר.
אז בקש מעליזה את המתכון שלה לעוגת המלונים. מה הבעיה?
לא, תודה. לא, תודה. אני לא צריך אותה.
אני ממש לא אוהב את עוגת המלונים שלה.
אבל יש אחד, איזה אופה נהדר אחד,
אם אני לא טועה, שכולם ממליצים עליו.
שמו היה רבי עקיבא. כן, בדיוק התכוונתי לחפש
את המתכונים שלו באינטרנט. -מה, מה, מה? רגע, רגע.
המתכונים של רבי עקיבא? -כן. "רבי עקיבא איש צנוע".
כן, זה השם שלו.
או-קיי, שרגא, אני חושבת שאני מתחילה להבין מה קרה פה.
באמת? -אתה, שרגא, אמרת לעליזה
שאתה אופה עוגות יותר טוב ממנה, ואז היא אמרה לך
שיש לך מה ללמוד מרבי עקיבא, שהיה איש צנוע.
ואופה מעולה. -הוא לא היה אופה. -ועוד איך הוא היה אופה.
הוא לא היה אופה. -אופה נהדר.
הוא ממש לא היה אופה, שרגא. -טוב, בסדר.
נטעקיבא תסביר לך. -נטעקיבא?
אימא של דודה של סבתא של... -לא, לא. לא צריך הסברים.
נטעקיבא, הבנתי.
אני אענה לו ככה... רגע.
רגע, תן לחשוב. לא.
נטעקיבא, הרשי לי להתייעץ איתך
בקשר לסוגיה שאחד מתלמידיי הציג לי.
כן, כן. איתך, איתך, דווקא איתך.
אמנם את בחורה צעירה ויפה אבל חסרת השכלה,
אבל למרות הכול את לא טיפשה ויש בך, איך אומרים,
חכמת חיים רבה.
אז ככה, שימי לב לשאלה.
התלמיד שאל אותי אם חכם כמוני בתורה
יודע להשיב על כל השאלות שבעולם.
בצניעות עניתי שלא.
אני שמח שגם את חושבת ככה.
אז הוא החכים ושאל אותי עוד שאלה -
מה אני עונה כשאני לא יודע את התשובה.
איזו תשובה חכמה היית עונה לשאלה
שאת לא יודעת לענות עליה?
נטעקיבא, את חושבת?
הבנתי אותך! כשאין לך תשובה חכמה, את פשוט שותקת.
נכון? מצוין.
אומר לתלמיד שכשאין לי תשובה טובה, אני שותק
כי "סייג לחוכמה שתיקה". נהדר, נהדר. את חכמה כל כך.
לא, לא, לא. את חכמה. לא, לא, את, את, את.
לא, נטעקיבא, אני אומר לך.
איפה העוגות? איפה המתכונים?
שום קשר לעוגות ולמתכונים.
כי אין קשר בין עוגות ומתכונים לרבי עקיבא. -למה?
כי עליזה התכוונה להגיד לך שאתה יכול ללמוד מרבי עקיבא מהי צניעות.
מהי צניעות? -כן. -מגדול חכמי ישראל? -כן.
הוא התחיל ללמוד תורה בגיל 40 ולמד בכיתה עם ילדים.
הוא היה רב נערץ וחכם גדול בתורה,
והוא לא התבייש לשאול לדעתם של רבנים פחות ידועים ממנו
ואפילו להתייעץ עם תלמידיו. זו צניעות אמיתית.
אם ככה, אני יודע מה לעשות. תודה, תודה.
עליזה? -עליזה מאוד גם לך, שרגא.
עליזה, אני... -כן? -אני רוצה להתנצל בפנייך
שלא הייתי צנוע וזלזלתי בעוגת המלונים שלך.
תתנצל מהר, אתה מפריע לי באמצע העוגה.
סליחה? -ההתנצלות מתקבלת.
תודה, עליזה. וגם רציתי, אם את יכולה לתת לי בבקשה
את המתכון לעוגת המלונים שלך, כי אני כבר חייב להכין אותה,
את העוגה לכבוד טקס הזה...
סיום הסיוד של התקרה. -כן. כן, ראיתי. -נו, אז קדימה.
מה המתכון? -ראיתי את הקטע הזה.
אני יודע שראית, כן. -סיום הסיוד. -כן, כן.
נו, אז תרשום. -כן.
מערבבים שני מלונים... -שני מלונים.
עם שלוש כוסות קמח. -שלוש כוסות קמח.
ומכניסים לתנור לשעה וחצי. -מצוין, תודה. -שלום.
רגע, רגע, רגע, עליזה. -מה? -לכבוד מה את מכינה
את עוגת התפוזים שלך? -זה? זה לכבוד ה... זה, נו.
הסיוד של שרגא. אבל זאת הפתעה.
מה היא אמרה? מה היא אמרה? לכבוד מה היא אמרה?
לא שמעתי, מה היא אמרה? לכבוד מה היא אמרה?
אתם שניכם מה-זה מוזרים היום.
ושרגא. -כן? -אם אנחנו כבר מדברים... -כן?
יש לי שאלה אליך בתור מומחה לעוגת תפוזים.
להוסיף סוכר או שהתפוזים מספיק מתוקים גם בלי? -התפוזים?
לא צריך סוכר. בכלל לא צריך סוכר.
יופי, תודה ובהצלחה עם המלונים. -תודה.
שרגא, מה קורה פה? -מה קורה פה מה?
מה קורה פה? אז ככה, למדנו מרבי עקיבא שיעור בצניעות,
ואנחנו מתייעצים זה עם זו בקשר לעוגות. למה לא בעצם?
או-קיי, אז אם ככה, אז אני רוצה שתלמד מרבי עקיבא עוד דבר.
א-מחיה. וואי, וואי, וואי.
איזה נזיד עדשים טעים, ממש א-מחיה.
שלא לדבר על סלט הירקות הבריא. מה זה?
מה קרה? מה את נועצת עיניים?
את מסתכלת כאילו לא אכלת לפחות שלושה ימים.
ארבעה? ארבעה ימים לא אכלת?
קדימה, שבי מיד.
לא, לא, לא, שבי ותאכלי. אני מתעקש, אני מתעקש.
שבי ותאכלי. אני לא אשב ואוכל בזמן שזולתי עומד רעב ולא אוכל.
שבי, שבי, שבי, שבי.
אדם צריך להתייחס לזולתו כפי שהוא מתייחס לעצמו,
לאהוב את חברו כפי שהוא אוהב את עצמו.
קוראים לזה "ואהבת לרעך כמוך". זה כלל גדול בתורה.
את יודעת מה? אולי אפילו הכלל הגדול ביותר.
תעביר את המלח! -תעביר...
דיברה. הנה.
תעשי עוד, תעשי עוד.
"אחת, שתיים". תגידי "אחת, שתיים".
אחת, שתיים.
"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל מה-זה חשוב.
אני כל כך מתבייש. -גם אני מתביישת.
גם אני מתביישת גם לך, עליזה. -מה זה? מה כולם מתביישים היום?
אני מתביישת כי נתתי לשרגא מתכון איום ונורא לעוגת מלונים
רק כדי שהעוגה שלי תהיה טעימה יותר.
ואני שיקרתי - כן צריך להוסיף סוכר לעוגת התפוזים.
רציתי שנטע תאהב יותר את העוגה שלי. -מה, אני?
יופי, שרגא, עכשיו הרסת את ההפתעה!
מה, העוגות הן בשבילי? -כן.
לכבוד סיום קורס העיתונאות שלך. -שרגא, עליזה, איזו הפתעה מעולה!
מכיוון שההפתעה כבר התגלתה
ורבי עקיבא לימד אותנו "ואהבת לרעך כמוך",
מה דעתך, עליזה, שתבואי אלינו עם התפוזים,
ונאפה יחד עוגת תפוזים? מה את אומרת?
רעיון מצוין. אני מיד מגיעה.
קיבלת הודעה. לא, סליחה.
ועכשיו עוגת המלונים לפני המתכון האיום והנורא של עליזה.
ואו! -כן.
בואי נטעם את הגועל הזה.
ואו. ואו, זה לא רע!
זה אפילו טעים יותר מהמתכון הרגיל שלה.
שמעתי אותך!
תמלול: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום