ארוחות שעשו היסטוריה- עלילות המלך ג'יימס השני Meals that made history - the plots of King James II

בפרק הקרוב של "ארוחות שעשו היסטוריה"

אנחנו בלונדון, בירת הממלכה המאוחדת. We are in London, the capital of the United Kingdom.

עם: עורבים קדושים, מלכים פוחחים, With: Holy Crows, Soaring Kings,

תכשיטי המלכה, וגם תפריט, שלא לומר קטלוג,

של הארוחה הכי מושחתת בהיסטוריה. Of the most corrupt meal in history.

שלום לכם וברוכים הבאים

לעוד פרק בסדרה "ארוחות שעשו היסטוריה".

אנחנו בלונדון, בירת הממלכה המאוחדת,

בירת אחת הממלכות המפוארות ביותר בהיסטוריה.

אנחנו הולכים לדבר היום על מלכים, על מלכות,

על ארוחה שהוגשו בה למעלה מ-150 מנות.

על קתולים, על אנגליקנים, על מלחמות,

אבל קודם כול, מה הציפורים האלה? But first, what are these birds?

שלום, "יאומן וורדר ליין". -שלום. Hello, Yeoman Warder Lane. -Hello.

אז, שאלה ראשונה: מה החיה החביבה עליך? So, first question: what is your favorite animal?

האם היא העורב?

כן, אני מניח שיש להן חלק Yes, I guess they have a part

משמעותי בחיי, כן,

לטפל בעורבים במצודת לונדון. Treat the crows at the Tower of London.

וכמה עורבים יש? -בהתאם לצו המלכותי, How many crows are there? -According to the royal decree,

עלינו להחזיק מינימום של שישה עורבים במצודה.

אבל כרגע ישנם שמונה. אנו תמיד מחזיקים שניים יותר ליתר ביטחון. But right now there are eight. We always keep two more just in case.

אני מבין שהעורבים הם חיילים, ואתה חייל גם כן. I understand that the crows are soldiers, and you are a soldier as well.

לא, הייתי חייל. הייתי חייל.

כדי להתקבל ל"יאומן וורדרס" במצודה,

עליך לשרת מינימום 22 שנים בצבא ולפרוש בדרגת רב-סמל. You must serve a minimum of 22 years in the army and retire with the rank of sergeant major.

ולקבל מדליית "שירות ממושך והתנהגות טובה".

זה מאפשר לך להגיש מועמדות ל"יאומן וורדרס".

אבל ברגע שהתקבלת,

למרות שכיום אנחנו לובשים מדים, אנחנו אזרחים.

והיה מקרה קשה מאוד עם העורב ג'ורג', לפי ידיעתי.

העורב ג'ורג' תקף אנטנות טלוויזיה בבתיהם של "יאומן וורדרס".

אנשים כמוני? -לא, האנשים שגרים כאן במצודה.

המלכה לא הזדקקה יותר לשירותיו,

ולפיכך הוא הוצא לפנסיה באחד מגני החיות. And therefore he was retired at one of the zoos.

תמיד היו עורבים במצודת לונדון, מאז ימי הביניים.

אבל במהלך מלכותו של צ'ארלס השני

האסטרולוגים המלכותיים שעבדו בתוך המגדל הלבן שמאחורינו כאן

התלוננו בפני המלך צ'ארלס על הרעש והבלגן שעורבי הבר

השאירו אחריהם, והוא ביקש ממנו... -כשאתה אומר "בלגן", למה הכוונה?

לשלשת של עורב. -לגמרי. -או-קיי, תודה.

לא התכוונתי לנסח זאת כך, אבל, כן, או-קיי.

הם ביקשו מהמלך צ'ארלס לסלק את הציפורים.

בתחילה המלך צ'ארלס הסכים, אבל אז מישהו סיפר לו את האגדה

שמספרת שאם העורבים יעזבו את המצודה,

המגדל הלבן יתפורר לאבק,

אסון כבד ייפול על הממלכה והמונרכיה תתמוטט.

צ'ארלס השני כבר סבל משני אסונות גדולים:

המגפה ב-1665 והשרפה הגדולה של לונדון ב-1666.

הוא החליט שהוא לא לוקח שום סיכון,

והוא מינה אחראי על העורבים, אחד מ"אוכלי הבשר" כאן במצודה, And he appointed a man in charge of the crows, one of the "meat eaters" here in the fort,

אחד מחברי ה"יאומן וורדרס". הוא יקבל יותר כסף בכל שבוע

על מנת להאכיל את הציפורים ולטפל בהן.

אבל מספרם היה צריך לרדת לשישה, ושישה בלבד.

וכשאנחנו מדברים על צ'ארלס השני

אני חייב להקריא ציטוט עליו:

"מקפץ כל העת מזונה לשרמוטה, "Constantly hopping food for a whore,

"צוהל ופוחח ורש במטותא".

או בעברית: "מקפץ כל העת מזונה לשרמוטה, Or in Hebrew: "constantly jumps food into a slut,

"צוהל ופוחח ורש במטותא". "Rejoicing and sobbing and mourning in Matuta."

מלך שובב למדי. -כן, אי אפשר להכחיש את זה.

הוא היה ידוע בתור "האציל העליז". אז, הנה לך.

ולסיום השיחה המלבבת הזו, אני חייב לשאול אותך לגבי הכינוי שלכם.

אתם מכונים "אוכלי בשר". למה זה?

"אוכלי בשר" זה הכינוי שלנו.

אנחנו לא יודעים בוודאות מה מקורו. הוא אבד בערפילי הזמן.

קיימות תיאוריות רבות למקור הכינוי "אוכלי בשר".

הפופולרית מביניהן מגיעה עד לימי הביניים,

כאשר המלכים והמלכות התגוררו כאן במצודת לונדון.

היינו שומרי הראש האישיים שלהם, וקיבלנו מנות של בשר ובירה בכל יום

כדי שנישאר גדולים וחזקים. לצערי, זה לא כך היום.

אנחנו צריכים לעשות גם קניות.

מן הסתם אלו תושביה המקומיים של לונדון

שכינו אותנו "אוכלי בשר" כמילת גנאי יותר מכל סיבה אחרת.

הם בטח קינאו בנו שהתגוררנו במצודה.

היו לנו מדים יפים ומנות אוכל טריות מדי יום.

הם כנראה כינו אותנו "אוכלי בשר" כמו שאמרתי, בתור מילת גנאי,

אבל עם השנים הוא התפתח והפך להיות הכינוי שלנו,

ואנחנו מתגאים בכינוי הזה.

והאם אתם שותים הרבה ג'ין "ביפיטר"?

אני אוהב ג'ין "ביפיטר", כן. -מעולה.

תודה רבה לך. -בבקשה.

ידידי "אוכל הבשר". -בבקשה. -תודה.

"ביפיטר", הבחור הזה הלבוש בבגדים האדומים

הוא ג'ין בריטי מפורסם. אם יש ארץ שמזוהה עם ג'ין,

אם יש עיר שמזוהה עם ג'ין, זאת לונדון,

ואחד הג'ינים המפורסמים ביותר שבאו מלונדון

הוא ג'ין "ביפיטר".

הקוקטייל שהכי מזוהה עם ג'ין הוא כמובן ה"דריי מרטיני",

והאיש שהכי מזוהה עם "דריי מרטיני"

הוא כמובן ג'יימס בונד. אבל אני רוצה ללמד אתכם משהו.

ה"דריי מרטיני" של ג'יימס בונד לא נקרא "דריי מרטיני",

והוא עשוי לחלוטין בניגוד לחוקי ה"דריי מרטיני" הקלסי.

והיום נלמד איך להכין את ה"דריי מרטיני" של ג'יימס בונד.

קוראים לו "וספר", זה בא מהספר "קזינו רויאל"

של איאן פלמינג, ושם ג'יימס בונד קורא למשקה שלו "וספר"

על שם בחורה שהוא מאוד אוהב שקוראים לה וספר.

הוא אומר לה: "אני הולך ללוות ממך את השם שלך.

"זה הולך להיות שם מצוין לקוקטייל שלי".

עכשיו, תשכחו ממה שאתם יודעים על "דריי מרטיני" קלסי.

איך מכינים "וספר" של ג'יימס בונד?

זה מתחיל בשייקר שמילאנו את חציו בקרח.

לתוך השייקר הזה אנחנו מכניסים קודם כול

לא "דריי ורמוט" אלא "קינה לילט", משקה של כינין ויין,

משקה צרפתי שמאוד קשה להשיג.

יש לו צבע שחמחם כזה. זה שוט אחד של "קינה לילט".

צריך חצי שוט.

עכשיו, הג'ין שלנו. ג'יימס בונד אוהב "גורדונ'ס ג'ין".

עם כל הכבוד, אני מעדיף "ביפיטר".

שלושה שוטים של ג'ין לתוך השייקר, זה קוקטייל ענק בגודלו.

אבל, ג'יימס בונד.

אחת...

שתיים...

שלוש.

וכדי שלא נשתעמם, צריך גם שוט אחד של וודקה.

עדיף וודקה פולנית.

את כל זה, כפי שכל אחד יגיד לכם, בניגוד לכל הכללים,

אנחנו מערבבים, לא מסחררים.

"שייקן, נוט סטירד".

זה הטריק של ג'יימס בונד. אז בואו נשקשק.

בזמן שאני משקשק אני אספר לכם

שאני אוסף מתכונים של מרגלים חשובים.

אם יש לכם מתכון כזה,

שלחו אותו אליי, ואולי תזכו בפרס.

כשקוקטייל השייקר שלנו מלא מלא מלא בהתעבות When our shaker cocktail is full full full of condensation

אנחנו יודעים שהמשקה שלנו קר מספיק.

פותחים, ואז, עוד דבר מזעזע -

ג'יימס בונד אוהב את המרטיני שלו או את ה"וספר" שלו,

בכוס שמפניה גדולה.

לא בכוס המשולשת הזאת של המרטיני

אלא בכוס שמפניה גדולה.

אני אמזוג אותו דרך המסננת של השייקר.

בואו נראה אם יש לנו כמות יפה.

מושלם.

כפי שאתם רואים, בגלל השקשוק, הקוקטייל שלנו עכור,

אבל זה בסדר גמור.

לסיום, סרט יפה של קליפת לימון.

אנחנו חותכים ממנו סרט ישר.

עם השאריות ככה משפשפים את שפת הכוס,

נותנים סחרור קטן, Give a small spin,

ויוצאים להרוג בשירות הוד מלכותה.

ולסיום, כיוון שאנחנו בענייני ריגול, And finally, since we are in the business of espionage,

תנו לי להראות לכם מה זה המטבח הנעלם. שופופו.

אין מטבח.

שלום לפרופ' יוסי שיין, ראש החוג למדעי המדינה

באוניברסיטת ת"א. -שלום וברכה, גיל.

תרשה לי להתחיל בשאלה לא ממש מנומסת -

בשביל מה צריך את כל המלכים האלה?

הרי בעצם הם מיותרים. תן לי דוגמה אחת

של מלך או מלכה שהיו שימושיים, בוא נגיד, החל מ-1900.

יש למוסד הזה קשר מאוד חזק

לאמוציות של העם,

וכמובן, למסורת העתיקה שלו.

כאשר בריטניה נמצאת במצב קשה במלחמת העולם השנייה

מתחילה מלחמת העולם השנייה, והנערה בת עשר,

שעומדת להיות מלכה אחר כך, תיתן נאום לאומה

ותסביר לאומה כמה אנחנו חזקים.

זה מחזק את האומה יותר מכל נאום אחר. It strengthens the nation more than any other speech.

אני יודע שאני קצת לוחץ וקצת דוחף בדרכי המזרח-תיכונית,

אבל הנסיכה דיאנה, בעצם היא פקצה.

מה היא עשתה חוץ מלספק אייטמים What did she do besides deliver items

לכל מיני גיא פינסים וערוץ אי? For all kinds of Pines Guy and Island Channel?

צריך לעשות הפרדה בין כל מיני מדינות.

יש מדינות שבהן באמת המלוכה מספקת ממש ערך שלטוני ממשי. There are countries where really the monarchy really provides real governmental value.

אם תיקח, למשל, את השינוי המשטרי שהיה בספרד

לאחר נפילתו של פרנקו, מותו של פרנקו ב-75', והמשטר השתנה.

היה ניסיון של הפיכה של הצבא, שהשתלט על ה"קורטז",

על הפרלמנט ב-81'.

ואילולא מעורבותו של המלך קרלוס, שהיה דמות

שבעצם יכלה לעמוד מול הצבא, יכול להיות שהיינו היום נמצאים Who could actually stand in front of the army, we might be in today

במצב אחר לגמרי לגבי המשטר הספרדי.

אז מלוכה היא צורך אנושי? -תראה, היא הייתה צורך במובן ה...

ההסדר הפוליטי... מונרכיות הן הסדר פוליטי מסוים.

לעתים הן הסדר שכמובן רבות מהן קרסו בגלל שהן עשו שימוש

שהייתי אומר, שימוש קשה בכוח השרירותי שלהן,

ומלכים רבים קרסו. הן קרסו גם מבחינת הסמכות,

הסמכות המלוכנית שהייתה בשם האל, The royal authority that was in the name of God,

שהמלך הוא בעצם בן האלוהים, קרסה.

התפיסה הזאת של המלך שהוא הביטוי האותנטי ביותר,

שהוא נציג האלוהים עלי אדמות, Who is the representative of God on earth,

בנתה גם את המדינה בצורה מסוימת, Also built the country in a certain way,

המדינה האבסולוטית אם זה בהסכמי וסטפליה,

אותה מדינה שהייתה לה הסמכות, האוטוריטה הייתה בשם האל,

הלכה ונשחקה

כי סמכות האלוהים הלכה ונשחקה והאדם הועמד במרכז.

לסיום, פרופ' שיין, תן לי לשאול אותך, Finally, Prof. Shane, let me ask you,

אתה מעריך שבריטניה המודרנית והדמוקרטית, כמובן,

תחזיק את בית המלוכה שלה לאורך עוד כמה עשורים

או שמהר מאוד יקום מישהו ויגיד: "חבר'ה, זה יקר מדי." Or very soon someone will stand up and say, "Guys, this is too expensive."

קשה לי לראות שבריטניה מתנתקת מהמלוכה.

ואני לא מהמר נגד מלוכה ששורדת כל כך הרבה זמן

אלא בהחלט חושב שזה צביון אנגלי שנותן לה באמת צביון עמוק יותר

בעיקר בעידן... תחשוב,

שהאומה עצמה אולי הולכת ומשתנה

בגלל מהגרים, מיעוטים, Because of immigrants, minorities,

תרבויות אחרות.

אולי אפילו אלמנטים של דתות אחרות שנכנסות.

עדיין המלכה היא הבסיס למסורת האנגלית.

פרופ' יוסי שיין, אל"ף, תודה רבה. שתי מילים יש לי להגיד לך:

אתה מלך.

מכל המלכים של אנגליה אנחנו נתמקד הפעם דווקא בג'יימס השני,

אחיו של צ'ארלס השני מהעורבים.

מלך שהאנגלים לא במיוחד אהבו, למרות זאת נתנו לו פסל נחמד

בחזית של גלריית הפורטרטים הלאומית בכיכר טרפלגר.

בואו תשמעו כמה פרטים עליו. Let's hear some details about him.

ג'יימס השני, אם לא ידעתם,

הוא האיש שבגללו קוראים לניו יורק ניו יורק. He's the man who's called New York New York.

הוא קיבל אותה במתנה מצ'ארלס השני, אחיו,

כשעוד קראו לה "ניו אמסטרדם", ושינה את שמה לניו יורק

על שם דוכסות יורק שהוא עמד בראשה.

אחר כך הוא ירש את אחיו, והיה למלך הקתולי האחרון של אנגליה.

אירוע שנחגג בארוחה גרגרנית במיוחד. An event celebrated with a particularly gluttonous meal.

צריך לזכור שרק עשרים אחוז מתושבי האי היו קתולים. It should be remembered that only twenty percent of the island's inhabitants were Catholics.

ולכן תתכוננו, בסוף יהיה רע. So get ready, in the end it will be bad.

הוא היה המלך הקתולי האחרון של אנגליה,

וברח ממנה בבושת פנים על רקע דבקותו בדת הזאת, And fled from her in shame as a result of his devotion to this religion,

משליך במנוסתו לנהר התמזה שמאחוריי את חותם המלכות.

אבל לפני שנדבר על הארוחה הזאת ובעצם כדי לחקור אותה לעומק,

קפיצה קטנה לצפון אנגליה, לחווה של איוואן דיי.

ברוכים הבאים לכפר הנידח מאוד שנקרא שאפ

באזור האגמים בצפון אנגליה.

כאן בחווה נידחת מבשל השף איוואן דיי מתכונים

מתקופת תרפפ"ו או מלפניה. From the period of 1906 or before it.

שלום, איוואן דיי. -שלום. -ידידי היקר מאנגליה.

היום נדבר על סעודה מיוחדת מאוד לכבוד ג'יימס השני ואשתו.

זו הייתה סעודת ההכתרה שלו

ב-1685, והוא חלק את הארוחה

עם איטלקייה קטנה ואנורקסית שהייתה מלכתו.

שמה היה מריה דה מודנה. -הוא היה בן ארבעים, היא בת 15.

הוא היה אשמאי זקן.

במדינה הזו כולנו אשמאים זקנים. -כן, אני יודע.

הוא ערך את סעודת ההכתרה המפוארת ביותר

בהיסטוריה האנגלית. הם התיישבו בווסטמינסטר הול,

היכן שתמיד התקיימו ארוחות מפוארות כאלו.

הם התיישבו לאכול 175 מנות שונות.

הספר כאן מראה אותן.

למעשה, הוא מוכתר. -או-קיי. -אז הנה המלך. -כן. -וזו אשתו.

יש להם תספורת די זהה. -אלו כנראה פאות. -אני מבין.

אני חושב שזה שערה הטבעי, אבל זאת בטוח פאה.

עם הרבה כינים בפנים. -כן. אבל הוא דומה לך מאוד.

הוא היה... -אל תסתבך אתי.

הדבר המעניין הוא שבארוחה הזאת

יש תכנית נפלאה של סידור השולחן.

אתה רואה את זה? -זה נראה כמו מיפוי של השולחן.

זה מזווית אווירית. -כן.

למסוק היה לוקח עשר דקות לטוס מעל השולחן.

יש כל כך הרבה אוכל על השולחן. אבל תן לי להראות לך,

בדרך כלל בארוחה יש מה שנקרא תפריט. -התפריט. -התפריט.

אבל תסתכל על זה. האם אי פעם ראית...

תפריט שנקרא "קטלוג". -קטלוג.

טוב, כשיש 175 מנות זה כבר לא תפריט.

יש כאן, למשל, זה מיועד לשני אנשים, תזכור.

מספר 43 בקטלוג. -43, כן.

הוא: 24 חוגלות. -אלוהים אדירים...

ארבעה תריסרים של פשטידות. Four dozen pies.

יש ארבעה עופרים. -ארבעה עופרים. -ארבעה עופרים.

שמונה אווזי בר. וזה רק לשני אנשים. Eight wild geese. And it's just for two people.

והסיבה שזה כך היא שאם אתה טבח,

אתה לא יכול להחליט מה יאכל המלך.

הוא צריך להחליט בעצמו. לכן עליך לתת לו מהכול, He has to decide for himself. Therefore you must give him everything,

והוא בוחר מה שהוא רוצה.

זה היה יום ממש רע עבור החיות בבריטניה.

אתה יודע, הציפורים לא צייצו אולי שנה לאחר מכן.

היה מדובר בכמויות.

אני לא יודע איך לכנות את זה. לא ג'נוסייד. -"השבת השחורה".

"השבת השחורה", כן. -מה נבשל מהארוחה הזאת?

כן. בשר כבש ברוזמרין, שום, תפוזים מרירים.

איך אתה קורא לתפוזים מרירים בעברית? -חושחש.

כן. -לא, אני רוצה לשמוע אותך אומר את זה, חושחש.

חושחש. -טוב מאוד. הצלחת.

אז חושחש ובנוסף אנשובים. אנחנו נבשל לא בתנור,

חס וחלילה, אלא מעל האש, ונסובב אותו על גבי שיפוד.

נשמע סקסי מאוד.

ואם אתם רוצים לראות איך מכינים את זה

ואיך מצטטים שירים על זה, בבקשה.

"בחש בגחלים ונשוף באש,

"צלה את נתח בשר הכבש.

"חוש לתבלו ברוחב לב, "A sense to spend generously,

"ובנטפי השומן הנח גם לחם.

"כך שאשביע את רעבוני

"בצלי הכבש הטעים.

"ראה אותו מונח על השולחן.

"כמה יפים האדום והלבן.

"מעולם לא נראה בשר כה משובח,

"במרעה הטלה שבע ונח.

"סובב מהר את המצלה, "Quickly turn the cymbal,

"במעטה זהוב שיתכסה. "In a golden cloak to cover.

"על השולחן פרוש מפה,

"סכינים חדים ומבהיקים.

"הבא חמוצים לצד סלט,

"ירוקים ורעננים.

"עם כוס בירה, יין ושיכר,

"אלי, איזו ארוחה!"

סופו של ג'יימס השני לא היה טוב יותר מסופו של הכבש שלנו.

היו לו שתי בנות מאשתו הפרוטסטנטית,

אבל אחרי שהוא התחתן עם נסיכה קתולית מאיטליה,

הוא בן ארבעים, היא בת 15,

היא ילדה לו יורש, יורש קתולי. טוענים שזה לא בדיוק הבן שלה, She bore him an heir, a Catholic heir. Claiming it's not exactly her son,

שזה תינוק שהוברח לחדריה בסיר לילה. That it's a baby smuggled into her rooms in a night pot.

בכל מקרה, האנגליקנים יוצאים מדעתם - Anyway, the Anglicans are going crazy -

מה פתאום שתהיה שושלת קתולית באנגליה? What if there was to be a Catholic dynasty in England?

הם קוראים לוויליאם מאורנג' לבוא מצרפת They call on William of Orange to come from France

ולגרש את ג'יימס השני.

בתו הפרוטסטנטית של ג'יימס השני חוברת לוויליאם מאורנג'.

ג'יימס בורח מאנגליה, משליך אפילו לתמזה את חותם המלכות. James escapes from England, even throwing the seal of the kingdom into the Thames.

אחרי כמה חודשים, הוא חוזר לאיים הבריטיים, לאירלנד. After a few months, he returns to the British Isles, to Ireland.

אירלנד הקתולית, רשמית הוא המלך שלה.

האירים מקבלים אותו בסבר פנים יפות, The Irish welcome him,

אבל כשוויליאם עולה מאנגליה עם צבא כדי לגרש את ג'יימס שוב,

ג'יימס שוב נבהל, בורח מאירלנד, משאיר את האירים לבד. James is startled again, flees Ireland, leaving the Irish alone.

ולכן עד היום האירים קוראים לו: "ג'יימס דה שיט".

"ג'יימס... החרא".

אני עומד לאכול ארוחת מלכים. -אם תבטיח להתלבש כמו מלך,

אני אכין לך קינוח יוצא מן הכלל.

קטן עליי.

רגע לפני שאני הולך להתלבש, תרשו לי לשאול אתכם חידה קטנה.

דיברנו היום על הרבה מלכות. המלכה אליזבת' השנייה

מושלת כבר אלף שנים. אבל כמה ארך שלטונה של המלכה Rule for a thousand years. But how long did the queen's reign last?

ששלטונה היה הקצר ביותר באנגליה?

יודעים את התשובה?

שלחו אותה לכתובת האינטרנט

המופיעה בתחתית המרקע,

ואני מבטיח לכם,

בין הפותרים נכונה יוגרל עורב.

מה, באמת חשבתם שאני אהיה ג'יימס החרא? What, did you really think I'm gonna be James shit?

הצחקתם אותי. אני ביפיטר.

ועכשיו, קינוח.

גבירותיי ורבותיי, לראשונה בהיסטוריה,

מלכה אוכלת מלכה, וכפי שאתם רואים, אני מאוד מתרגש. Queen eats queen, and as you can see, I'm very excited.

לסיום, תרשו לי לקחת אתכם אל מלך אחר לחלוטין.

אלביס פרסלי, "המלך", הלך ותפח ככל שהתבגר. Elvis Presley, "The King," swelled as he grew older.

בלילה האחרון לחייו התקשה להירדם

ואכל את אחד מנשנושי הבוקר שלו - And ate one of his morning snacks -

ארבע כפות גלידה

ושש עוגיות שוקולד-צ'יפס.

אח"כ הלך לישון, התעורר,

הלך לשירותים, וחטף התקף לב.

מאז מזהים אותו

רק בסניפי "סבן אילבן". Only at Saban Elban branches.

תשמרו על עצמכם,

ולהתראות בפרק הבא.

תמלול: נטע ירקוני

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום