הלוחם הראשון שהתגייס לצה"ל מבאקה אל גרבייה | דוקותיים
זה גז. אני מכניס את זה ככה, פותח נצרה,
יורה את זה בנשק.
גם זה גז, אני יורה לאוויר ומהאוויר יורד עליהם גז.
אבל כאילו אני לא פוגע בהם, אני פוגע כאילו... יורד עליהם גז.
תעמוד רגע תפתח, אני רוצה לראות.
הרבה פעמים יצא לנו שבתוך המשאית יוצאים שב"חים גם במחסום.
סתם שאדע, מה הוא מצלם? -שזה לא יפריע לך, הכול טוב.
מה הוא אמר? -שהיא חולה, בגלל זה.
אני עומד במחסום, וואלה, יש אנשים שאומרים לי,
אתה יודע ערבית יותר טוב ממני.
מי שלא מכיר אותי לא ידע שאני ערבי.
שלום, מאיפה אתם?
נתקלתי גם במחסום באנשים מבאקה, שיוצאים מהמחסום.
אז סבבה, אומרים לי "מה נשמע? אתה לא מכיר אותנו?
"אנחנו גם מבאקה".
סיכה של לוחם, חטיבת כפיר, לוחם חוד, גדוד נחשון,
מצטיין נשיא המדינה.
הנה, נראה לי זה יש לו שב"חים, בואו נראה.
שלום. תעודת זהות יש לך?
אין לך תעודת זהות? לך? תעודת זהות איפה? תראה לי.
שנייה, תעמוד רגע בצד, תכין לי תעודות זהות.
תבדוק את זה, הוא יצא מבית סוהר, אין לו... לא יודע.
יש לו הרשאה... לא לרדת מהרכב, להישאר בתוך הרכב!
לא לרדת! דקה, דקה, דקה... תשמע, תשמע אותי רגע.
אני בודק את זה. תהיה רגע בתוך הרכב, הכול טוב.
לא לרדת מהרכב במחסום. הכול תקין.
ה' ישמור אותו, תצליח, אחי. -תודה, תודה רבה...
אתה עולה חדש? -לא.
מה? -לא. -תצליח, אחי, ה' ישמור אותך.
כל הכבוד לכם, אוהבים אתכם.
החיילים שלנו...
פעם ראשונה שיצאת עם נשק הביתה, מה הרגשת?
הרגשתי דווקא בסדר, יותר טוב. כי הייתי חוזר במדים בלי נשק,
אז אמרתי... כאילו, אולי בטח נראה לי משהו יקרה איתי בבאקה.
(ערבית)
אני אחמד מצארווה מבאקה אל גרבייה, בן 23,
משרת בחטיבת כפיר, לוחם חוד.
גדוד נחשון, גדוד 90. יהודה ושומרון.
מי זה, האחים שלך? -אלה האחיינים.
הופה, יאללה... יאללה, אבא.
(ערבית)
אני הלוחם הראשון שהתגייס לצה"ל מבאקה אל גרבייה.
החלטתי שאני מתגייס לצבא כי רציתי לתרום למדינה,
להיות כמו כולם, לשרת.
זה אבא שלי, קוראים לו חוסני.
אני הבן שלו הכי קטן בבית.
לא פחדת כששלחת אותו לצבא? -לא.
ומה יגידו פה כל השכנים... -מי שיש לו בעיה, זו בעיה שלו.
תשמע, הגיע הזמן שאנשים יתחילו להתקדם.
לגיוסים.
בוא'נה, הגדר על הבית שלך, אה?
זה באקה אל שרקייה? -כן.
פעם זה היה כפר אחד? -כן.
שם זה הגבול, רק למי שיש לו אישור יכול לצאת משם לשטח ישראל.
בדיוק הבית הזה נבנה... בדיוק את הגבול.
אני ביום שני אמור להתחיל לקחת את החופשים שלי וחפש"ש.
ב-22 אני גוזר חוגר.
היה טוב בשירות? -היה מצוין.
כאילו, יש לי הרבה חברים בצבא, ביחידה שלי,
אני והם כאילו אחים. כאילו, הבית שלי השני זה הצבא.
שושנה, שושנה, שושנה, שושנה...
לא קם הוא, לא קם. -הוא לא זז...
אני מוכן. -בוא, בוא נצא כולם החוצה, בוא.
הנה, בוא נגיד הוא, בן שלי.
אבל הוא ירד לפלס"מ. ירד מלוחמה.
אני רוצה להגיד לך שהוא אלוף,
וזה לא מובן מאליו שהוא בא ממקום כזה ובכל זאת התגייס.
תמיד קיבלתי יחס שווה מהלוחמים ואני כמו אח שלהם.
כן? -אנחנו אחים פה, אין הבדל בינינו,
שאחד פה ערבי, אחד דרוזי, אחד יהודי - הכול... אנחנו פה אחים פשוט.
משפחת מחלקת חוד.
יאללה, בוא, אח שלי, בוא נכין לך, בוא.
אתה לא רוצה לשים איזה חומוס לפני? סלט? -כן, כן...
שים, אבא, שים.
הנה, טיפה צ'יפס ככה בכיף שלנו.
זה נג"ד המטבח, קוראים לו אמיר בן גיגי.
וואלה, מכין לנו אחלה אוכל פה בגדוד. -על הכשרות, כן?
שומר לנו על הכשרות פה.
יכול להיות ערבים שיראו את זה בעולם, ישתגעו, לא? -נכון.
הם ישתגעו כי... מסתכלים, ערבי מוסלמי מתגייס לצבא,
במדינה שהיא יהודית, מתגייס לצבא.
אז בטח. חלק ישתגעו, חלק יגידו כל הכבוד.
אתה הולך עם המגן דוד, מה אתה מרגיש? -מגן דוד זה הציור של דגל המדינה.
אני מראה להם שאני גם ממדינת ישראל. -אתה מרגיש ישראלי?
בטח. מאוד אני מרגיש, כן.
המחסום הזה נמצא באמצע כי יש יישובים,
בית אריה, עלי זהב,
הם יכולים לצאת לישראל ולחזור לבתים שלהם.
(ערבית)
(ערבית)
בכביש הזה יש הרבה זריקת אבנים,
אנחנו פה נמצאים כדי שלא יקרה הדבר הזה כל פעם.
איך היה בבית? -בסדר.
מה שלום אבא? -בסדר.
יותר טוב? -כן, יהיה טוב, מה נעשה...
(ערבית)
אהלן, מאיפה אתם?
כל הפעילות הזאת עם האזרחים הפלסטינים, זה לא עושה לך בלגן?
בהתחלה מתי שעליתי למסלול עשיתי מעצר ברמאללה.
וואלה, נכנסתי, פתאום אני מסתכל על האנשים
בוכים שאני בא, אימא שלו ואחותו, של העצור.
אז אני מתחיל כאילו לקחת עם עצמי, למה כאילו אנחנו עושים את זה?
ואז ישר שחררתי את זה מעצמי באותו זמן.
אמרתי, כל אחד שעושה טעות או בעיות, שיקבל על הראש.
כאילו אני גם אעצור אותו.
אני מרגיש בסוף השירות שלי יותר ישראלי. כי תשמע, עשיתי צבא.
שומרים על הבית יום יום, נלחמים בטרור,
מה שלא עושים בדרך כלל.
יום אחרון שלי בשירות.
לא קל להיפרד מהנשק. -למה?
כי לא יודע, התרגלתי.
שנתיים וארבע הייתי עם נשק.
זהו? -זהו.
עצוב? -כן. -מה? -כן.
עצוב שאני עוזב את החברים שלי, עוזב את הגדוד.
יאללה, שיהיה בהצלחה. -תודה רבה.
זהו. מה נשמע?
איך הולך? -בסדר גמור.
הכול טוב? מתרגש? -כן.
אז בשם הגדוד, בהוקרה ובהערכה רבה,
על תקופת שירותך בגדוד, תודה על המסירות, ההתמדה שגילית,
הערכה על שעות של השקעה ונחישות,
מאחלים לך בהצלחה בהמשך, כל הכבוד, בהצלחה. -תודה רבה...
חייל תותח. הוא מהחיילים הטובים.
אחמד, תיהנה באזרחות. -תודה רבה.
טרוף את העולם, חשוב. -תודה רבה.
הצבא נתן לי הרבה הרבה דברים. גם עזר לי בהרבה דברים.
בבעיות שיש לי בבית גם היו עוזרים לי, להיות עם ביטחון עצמי.
תמיד עניין אותי אבל איך חברים מקבלים אותך כשאתה מגיע לכפר?
וואלה, חברים שלי מבאקה שהיו איתי לפני הצבא,
מאז שהתגייסתי לצבא חלק עזבו אותי,
ונשאר לי חבר אחד שנשאר איתי בקשר עד עכשיו.
וואלה, חטיבת כפיר אהבתי אותה, את האמת.
יש לי משהו שהתחברתי אליו בכפיר.
ראיתי את ההתייחסות איתי ועם אנשים אחרים.
תודה. -תודה רבה.
שאתה בן אדם מדהים, באתי להגיד לך. -תודה, אחי.
תודה, אחי.
יאללה, נראה אותך, חבר. -תודה, אחי.
יאללה, ביי. בהצלחה בפילבוקס.
יאללה, ביי... -תודה.
תגידו, זה שינה לכם אי פעם שהוא ערבי? -לא. -לא. מה פתאום?
יש הכול פה, דרוזים, ערבים...
הוא חייל בודד.
משמח אותך לראות שמישהו שאיתך, הוא ערבי.
אתה נותן תחושה של... שהכול יכול להיות.
אתה מבין? הכול יכול להיות.
שיהיה לך גם בהצלחה בקורס. -ניפגש, ניפגש בעזרת ה'.
בעזרת ה'. אני אהיה איתך בקשר גם.
כן? -בטח, אני לא שוכח את החברים שלי.
בסדר, אח שלי היקר, תצליח. -בעזרת ה'.
תגיד גם לעמית שלום, לא תגיד לו?
שיהיה מלא בהצלחה.
אחמד מחר עולה למחסום, עזוב...
אני לא מאמין, איזה עצוב. -יאללה, ביי.
וואו, אחי, תבוא לבקר, אה?
יאללה, ביי, דו"צה!