הלוחם מסיירת דובדבן שמגדל קנאביס כדי להצליח לישון בלילה | דוקותיים
מה אתה שם לצמחים? -שם להם בי-פי-אם גבוה.
מה זה? -שם להם טראנס, אחי, שישמחו.
אני אוהב שהם שמים מוזיקה לצמחים.
החלום שלי זה שיהיו פה רמקולים עם תדרים של אהבה.
חלק גדול מזה שאני נכנסתי לתחום זה בגלל השירות הצבאי שלי.
מה שנכוויתי ונחשפתי והעיניים שלי ראו.
וואו, בא לי לחבק את זה.
מקרבות ירי להרוגים,
לבן אדם שמאבד את השפיות במהלך ירי.
מה שאנחנו בתור ישראלים עוברים בצבא זה קשה, זה לא...
הסכם סודיות. -נכון.
הסכם סודיות.
מה זאת אומרת? אני עושה עליכם סרטון, מי הבוס?
שלום, אני קובי. -אהלן. -זה המנכ"ל.
אנחנו במושב כוכב מיכאל, בחוות בטר.
אני יעקב מולכו, בן 37, נשוי פלוס שתיים,
גר במושב עין ורד.
לא תכננתי להיות מנכ"ל כל כך מהר, כן תכננתי להיות מנכ"ל בגדול.
פרצו לנו לחווה לפני שנה.
גנבו לנו פה 350 קילו.
זו מכה קשה מאוד.
בעבר עולם הפשע היה הרבה יותר קרוב לגדר
והיינו מרגישים אותו.
אפילו חטפו לנו עובד פעם.
פתאום עצרה לידו מרצדס שחורה עם חלונות כהים.
למדנו הרבה מאז. השתדרגנו ברמת האבטחה.
פה אפשר לראות, זו פריחה ברמה מאוד מאוד גבוהה.
אתה רואה אותה, איך היא בולטת מכולם?
אולי היא קיבלה אוכל יותר, אולי היא קיבלה יותר שמש,
אולי היה בה איזשהו מגע של מלאך,
אנחנו לא יודעים, אבל את זה רוצים לבדוק ולהבין.
פרחים מדהימים. -כן. -אלה הפרחים הכי יפים העונה.
אתה אוהב את הצמחים? -אני מאוד מאוד אוהב את הצמח.
אני מאמין בצמח הזה.
זו הסיבה שאני קם בבוקר,
שאני יודע שאני מייצר תרופה לילדים אפילפטיים.
זה מוריד את ההפרעות הנוירולוגיות
ואז המוח יכול להתעסק עם דברים אחרים,
כמו לכתוב, לקרוא, ללמוד, לדבר, לחבק, לאהוב.
אבל הדגל האישי שאני מרים זה עזרה למטופלים פוסט-טראומטיים ש...
קשה, קשה מאוד לטפל בהם.
זה חד-משמעית קשור למה שאני חוויתי בצבא.
בחדר הזה אנחנו בעצם עושים את הקטיף הידני.
אנחנו מפרידים את העלים ואת הענפים מהפרחים.
יש לנו אנשים בכל הגילאים, כמו דוד פה שהוא הכי צעיר.
דודי, הוא רק בן 71.
יש לו עוד הרבה מה ללמוד ולהתפתח בחיים.
אתה לא חושש שככה יעלימו לך דברים?
אנחנו עושים המון בדיקות, גם של העובדים,
גם בדיקות רנדומליות.
יש לי חוקר פרטי שאני מביא אותו לפה
והוא מריץ להם רנדומלי, פתאום קופץ, ארבע לפוליגרף,
חמש לפוליגרף. זה מה יש.
כוח האדם שלנו זה חבר'ה איכותיים שבאים לפה כי הם מאמינים במשהו.
הרבה על אמון מתבסס פה, אין דרך אחרת.
פעם היו לנו כלבים.
הייתה פה שמירה של כלבים, אבל זה כבר, אתה יודע.
אני שירתתי בדובדבן.
אפילו אהבתי את הצבא, אהבתי את האימונים,
אהבתי את הנשק, אהבתי את המדים, אהבתי את החבר'ה.
היינו נכנסים לבתים, היינו נכנסים לכפרים באמצע הלילה.
היינו רואים את המראות הכי קיצוניים שיש, וכמובן, איבדנו חברים.
אני איבדתי את החבר הכי טוב שלי. לא מהיחידה.
ומה שהשפיע עליי זה דווקא סיפור.
לא היה קרב יריות ואף אחד לא מת.
מה עשו להם? וואו, איזה ריח יש לפי-קיי.
הריח, תנסה להעתיק את הריח הזה.
תכתוב את התחושה של הריח הזה, כי אין לנו מידה לריח.
פתח עוד פעם.
חד-משמעית זה הריח. -זה? -כן.
יש לו ארומה... כנס פנימה.
יש לו ארומה עמוקה נורא.
אתה לוקח את הריח, אתה מרגיש שהוא מגיע לך עד לגרון.
מדהים, להתקלח איתו.
מדהים, לנה, עבודה מדהימה.
איי... ברוך השם.
נכנסנו לבית באיזה כפר ליד שכם, בשלוש לפנות בוקר.
והיו בו, כל קומה זה היה משפחה מלאה ילדים, מלאה תינוקות.
לא היה שום...
לא היו יריות ולא היו פיצוצים ולא היה שום דבר קיצוני,
אבל היו מלא תינוקות בוכים.
והמפקד ביקש להביא את כל המשפחות, לרכז אותן בסלון.
אנחנו כמובן עם ציוד מלא, עם מחסנית בהכנס,
ומכוונים אל כולם את הנשקים ומאוד מאוד לחוצים
שמישהו לא פתאום ישלוף לנו איזה סכין או משהו, או נשק,
איזה סוג של אמל"ח, חם, קר, לא יודעים.
אז אתה מאוד דרוך, אבל הבכי של התינוקות,
מעל עשרה תינוקות היו שם.
הבכי הזה נצרב לי בראש.
ביקשתי מהמפקד להביא לתינוקות אולי איזה...
אולי להביא להם בקבוק
ולקחתי את הכמה נשים, אני ועוד חייל, והלכנו לעשות להם מטרנה.
והיה שמה סוג של רעש כזה.
הרבה בלגן.
אז גיליתי שאני לא יכול לישון בלילה.
למה, הרעשים של התינוקות?
המקרה חוזר כל לילה.
הסיטואציה של התינוקות, של הנשק...
נראה לי עד שהכרתי את אשתי,
מעט מאוד אנשים ידעו על זה, כי זה בא בלילה.
אתה פתאום מתעורר בלילה.
מה הולך? -מעשנים רק טבק בהפסקות עישון?
אסור, מה? וואלה, כל השאר אסור.
הסתובבתי הרבה בעולם.
בג'מייקה לא בעיה להשיג קנאביס, וגיליתי שאני ישן יותר טוב בלילה.
זה ראסטה. זה מנהל ההשקיה הכי טוב בארץ.
ראסטה קוראים לו? -כן.
איפה הראסטות? -אצלי בלב.
כשחזרתי לארץ הכרתי את המייסד של החברה הזאת
והוא גילה לי שהוא עכשיו מביא קנאביס רפואי לפוסט-טראומטיים.
לא יכולתי לא להתחבר לזה והתחלתי לפגוש פוסט-טראומטיים.
פה זה הקסם. פה יש את כל הריח, פה יש את כל הזנים מוכנים לעישון.
בחדר הזה יש כרגע משהו כמו 300 קילו.
והם לא הכירו קנאביס ואנחנו הכרנו להם את הקנאביס.
והם התחילו לקרוא לנו המלאכים שלהם.
הם לא ביקשו לחיות טוב,
הם ביקשו לא לקום בלילה ולדפוק לילדים שלהם מכות
או לדפוק לאשתו אגרוף מתוך שינה,
וזה קורה, אני מכיר אנשים שזה קרה להם.
עד היום מגיעים אלינו סיפורים
של הלומי קרב שירדו לזנות בשביל להשיג קנאביס,
כי זה מה שעוזר להם.
הלומי קרב ופוסט-טראומטיים צריכים לעבור גיהינום
בשביל לקבל מרשם לקנאביס רפואי.
צריכים לעבור חמש תרופות פסיכיאטריות,
ועדה רפואית, שבוועדה הרפואית שואלים אותם
שאלות מאוד אישיות.
זה זן שהחברה מגדלת אותו כבר שבע שנים.
אין לנו רווח במכירות שלו.
הוא לא למען רווח.
הוא נמצא מאוד אפקטיבי עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי.
למה? אנחנו לא יודעים. מי יודע? אף אחד.
זה, איזה ריח את מריחה? כמו מה? מה זה מזכיר לך?
ריח של יער. -של יער כזה.
זה זן שהולך להיכנס למחקר לפוסט-טראומטיים,
כי אנחנו מאמינים שהוא מעלה מצב רוח,
ממש גורם לך לקום מהכיסא וללכת לעשות כלים,
שאשתך לא תתעצבן עליך.
שאלה שנייה, או שנייה או אחרונה בדרך כלל בפגישה,
זה האם יש דוגמאות, האם באת בידיים ריקות,
מתי אפשר לקבל דוגמאות?
מאוד נפוץ.
אז אנחנו יצאנו מפה בלי דוגמאות.
אני מאמין שאני בשליחות.
ראיתי פשוט מה הצמח הזה יכול... איך הוא יכול לעזור לאנשים.
וזה חלום גדול שמתגשם, אישי שלי,
לקדם את המחקר עם פוסט-טראומטיים והלומי קרב בישראל.