הילדה שלא אהבה צדפים 4 The girl who did not like seashells 4

ואז הם התחילו לרוץ הלוך ושוב לים בשביל להביא מים למלא את התעלה, שוב ושוב. Then they started running back and forth to the sea to get water to fill the canal, again and again. ובסוף, הם עמדו והסתכלו ביחד על הארמון שנראה ממש טוב, והטיל צל ארוך על החוף. And finally, they stood looking together at the palace that looked really good, casting a long shadow on the beach. הם עמדו והסתכלו על ארמון החול שבנו, וממש לפני שהשמש נגעה במים, הילד שאהב לשתוק ולחייך לעצמו בשקט התכופף והרים צדף קטן ויפה, ניקה אותו טוב טוב והגיש אותו לילדה שלא אהבה צדפים. They stood looking at the sandy palace they built, and just before the sun touched the water, the boy who liked to shut up and smile to himself quietly bent down and picked up a beautiful little shell, cleaned it well and served it to a girl who did not like seashells. היא הסתכלה לרגע על היד שלו, ואז לקחה את הצדף. She looked at his hand for a moment, then took the seashell. והילד שאהב לשתוק ולחייך לעצמו בשקט שתק וחייך לעצמו בשקט. And the boy who loved to shut up and smile to himself was silent and smiled to himself. והילדה שלא אהבה צדפים התחילה לאהוב צדפים. And the girl who didn't like seashells began to love seashells.