שרגא בישגדא- אברהם שלונסקי
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?
"מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
"מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו 'גלידה'?
"מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
"מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
הי, הי, הי, אתם שוב בבלוג שלי.
תגידו, אתם מכירים את המשחק הזה "ארץ עיר"?
מי שלא מכיר, אני אלמד אותו. משחק מאוד מאוד פשוט. ככה:
בוחרים אות אחת מהאלף-בית. סתם אות.
מישהו מכל החבר'ה עושהאל"ף", ואז בלב הוא אומרגימ"לדל"ת"...
ואומרים לו "סטופ", וזהו.
ואז צריך למצוא שם של ילד, ילדה, חי, צומח, עיר, מקצוע, ארץ,
ועוד כל מיני דברים שמתחילים באות שנבחרה.
אני אלוף במשחק הזה. אני הכי טוב בארץ.
לדעתי, אני אפילו הכי טוב בעיר.
אני כל כך טוב, שאין סיכוי שאני לא אדע
חי, ארץ, עיר או יש שם של ילדה או כל זה בכל האלף-בית.
אתם יודעים מה? תנסו אותי!
אם יש אות אחת שלא אדע בה משהו, אני מבטיח ש...
אני מבטיח ש...
אני מבטיח שאני... שאני אוכל את נעל הבית שלי.
בסדר, כאן, מול המצלמה. בסדר, עשינו עסק? טוב.
בואו נתחיל. נבחר אותאל"ף...
סטופפ"א! קלי קלות.
ילדבפ"א - פינחס. ילדהבפ"א - פנינה. כל הכבוד לי!
ארץבפ"א - פנמה. כן, יש ארץ כזאת, במרכז אמריקה.
עירבפ"א, זה קל, פתח תקווה.
חיבפ"א - פרה, צומחבפ"א...
פטל. נהדר! דומם - פטיש.
מקצועבפ"א...
מקצועבפ"א...
מקצועבפ"א... איזה מקצוע ישבפ"א? איזה מקצוע ישבפ"א?
רגע, רגע. איזה מקצוע, איזה מקצוע ישבפ"א?
טוב, בואו נבחר אות אחרתאל"ף!
סטופמ"ם!
מ"ם. מקצועבמ"ם - מורה. יש! -מה עם נעל הבית?
מה עם נעל הבית מאוד גם לך, עליזה!
הבטחת שאם לא תדע משהו באותפ"א, אז תאכל נעל בית.
אני יודע בדיוק מה הבטחתי. -ולא ידעת מקצועבפ"א.
טוב, לא ממש התכוונתי
לאכול את נעל הבית שלי. -מה זאת אומרת "לא התכוונת"?
אם מבטיחים, צריך לקיים. -בסדר, בסדר.
אבל אל תדאגי, אני אמצא מקצועבפ"א עד סוף התכנית.
אל תדאגי. עכשיו את מרוצה?
ואם לא? -אין "אם לא". אם יש. אבל אני אמצא, אל תדאגי.
לא דואגת, אבל אם לא? -אם לא, אז...
אם לא, אז תשלח אליי את העוזרת החמודה שלך נטע,
שתנקה אצלי קצת, כי העוזרת שלי התפטרה אתמול. עשינו עסק?
טוב, בסדר.
אבל לפני זה אני צריך לשאול את נטע אם היא... -אין "אבל".
לי יש בית מלוכלך ולך יש עוזרת, אבל אין לך מקצועבפ"א,
והבטחת לאכול נעלי בית. נכון? עשינו עסק?
או שאתה מעדיף לאכול נעל בית ברוטב חומוס?
טוב, בסדר, בסדר. אם לא אמצא מקצועבפ"א,
אני אבקש מנטע שתנקה לך את הבית. מרוצה? -יש! -יש, יש.
אבל אני בטח אמצא, אני לא דואג.
במקרה הכי גרוע, אם לא אצליח למצוא מקצועבפ"א,
אז נטע בטח תדע. היא סטודנטית מאוד חכמה, היא יודעת הכול.
היא בכלל לא צריכה לדעת על ההסכם שלי עם עליזה,
היא פשוט תגיד לי מקצועבפ"א וההסכם יבוטל, זה הכול.
יבוא! -הי, שרגא. -נטע. -מה שלומך? -נהדר.
נטע, הגעת ממש בזמן. -למה? כי אתה בדיוק באמצע הבלוג שלך?
לא, לא, לא, לא. כי אני...
כי אני בדיוק מחפש מקצוע שמתחיל באותפ"א.
מכירה מקצוע כזה? -כן, בטח.
יש! יש! יש! ניצלנו, ידעתי שתדעי.
ניצלנו, יש מקצועבפ"א. מה המקצוע?
למה? -מה "למה"?
כי אני רוצה לדעת איזה מקצוע מתחיל באותפ"א. -כן, אבל למה?
מה "למה? למה"? כי... ידע כללי, סתם.
שרגא, אתה מסתיר ממני משהו? -חס וחלילה. מה פתאום.
מה פתאום להסתיר? אני רוצה לדעת איזה מקצוע
מתחיל באותפ"א, זה הכול. נורא פשוט.
כן, כן, כן, אתה מסתיר ממני משהו.
תגידי לי איזה מקצוע מתחיל באותפ"א.
או-קיי, אני אגיד לך רמז. -כן. -ועד שאתה תעלה על המקצוע,
אני אבין מה אתה מסתיר ממני.
טוב, רמז זה בסדר. קדימה, תני לי רמז.
את השם של המקצוע הזה... -כן? -המציא אברהם שלונסקי. -מי?
אברהם שלונסקי. הוא המציא המון ביטויים ומילים בעברית,
וביניהם את המקצוע שאתה מחפש. -מצוין! זה יספיק לי.
אברהם שלונסקי.
אברהם שלונסקי היה משורר ישראלי
מן המשוררים החשובים
בשירה העברית החדשה
שהטביע את חותמו
על חיי הספרות בארץ.
גם בתחומי... בתחומי... בתחומי
התרגום, העריכה והמחזאות.
היה ידוע בכינוי "לשונסקי"
בגלל החידושים שהביא
ללשון העברית.
אה, שלונסקי בצעירותו. זה טוב.
שלום, מר שלונסקי. אני מעיתון "הזמבורה". -"הצופר". -מה?
צופר. "זמבורה" בעברית זה "צופר". -אה, באמת? זה חדש? -כן.
אה. מתי המצאת? -עכשיו. -יפה. טוב, רציתי לשאול אותך... -כן?
מה...
כלומר, מה... -מה העניינים? -מה זה "מה העניינים"?
"מה העניינים?" זה ספר לי משהו חדש על עצמך.
אה, בדיוק. בדיוק. זה מה שרציתי לשאול.
מתי המצאת את זה? -עכשיו. אז אני אגיד לך מה העניינים.
אני לא רוצה להשוויץ... -להשוויץ? -עכשיו המצאתי,
אבל כל הקשקוש הזה... -קשקוש? -עכשיו המצאתי,
נמאס לי, אין לי כוח לזה. -לאן, לאן? -אני הולך לשחק כדורת. -כדורת?
"כדורת" בעברית זה "באולינג". עכשיו המצאתי.
להתראות, ביי ביי, הלו...
הוא המציא הרבה מילים, השלונסקי הזה.
הי, הנה, ידעתי שאני מכיר אותו. הוא כתב את "עוץ לי גוץ לי".
רגע, אילו מקצועות ישב"עוץ לי גוץ לי"?
נטע, ראית אולי במקרה את המחזה "עוץ לי גוץ לי" בבית? היה לי אותו.
נדמה לי שבחדר השינה שלך. -נהדר! נהדר! נהדר!
רגע, "עוץ לי גוץ לי"!
צלצלת אליי? -ששש... עליזה.
יש לך מושג מה שרגא מסתיר ממני? -בטח.
הוא הבטיח שאם הוא לא יגלה מקצוע
שמתחיל באותפ"א עד סוף התכנית, את תבואי לנקות אצלי.
מה, זה מה שהוא הבטיח לך?
לא מצאתי. -אז אולי בחדר השני. -תודה.
שלום, עליזה. אני תכף מצלצל אלייך.
שאני אבוא לנקות אצלך, זה מה שהוא הבטיח לך? -כן.
מתי תוכלי לבוא? -לא אוכל.
מה זאת אומרת? אבל שרגא הבטיח. -אז שיבוא בעצמו!
מצאתי! מצאתי! "עוץ לי גוץ לי". אני כל כך אוהב את "עוץ לי גוץ לי",
רק אני לא כל כך זוכר את העלילה. -אז אני אזכיר לך.
מדובר על טוחן, שזה מקצועבטי"ת, שהיה טיפש, שזה גםבטי"ת,
שהבטיח למלך שהבת שלו, בת הטוחן, שזהבבי"ת,
יכולה להפוך קש לזהב!
כן, כן. זה כל כך לא יפה מצד הטוחן להבטיח משהו בשמה.
כן, הוא הבטיח בלי לשאול אותה,
ואם "עוץ לי גוץ לי" לא היה בא לעזרתה,
אז המלך היה מעניש אותה!
נכון! איזה מעשה לא יפה. ממש לא יפה.
כן, וזה בדיוק כמו שאתה עשית לי.
אתה הבטחת אותי לעליזה כאילו הייתי איזה חפץ.
אבל נטע, נטע, אני הייתי בטוח שאת תדעי
איזה מקצוע מתחיל באותפ"א.
אתה לא יכול לדעת לפני שאתה שואל.
נכון. אני מה זה מצטער, נטע. סליחה.
פשוט נעלבתי, זה הכול.
יותר אני לא אבטיח. אני מבטיח שאני לא אבטיח.
זאת אומרת, כן, אני מבטיח שאני לא אבטיח יותר בשמך.
בסדר, שרגא, זה בסדר. -הבנת מה אני אומר? -כן.
לא, לא, אני מבטיח שאני לא אבטיח בשמך.
בשמי אני כן אבטיח. בשמך אני לא מבטיח שאני אבטיח. -שרגא.
אני מבטיח שאני מבטיח. אני... -זה בסדר, סלחתי. -אה, יופי.
עכשיו תגידי לי, איזה מקצוע מתחיל באותפ"א?
אני לא אגיד לך, אבל אני אתן לשלונסקי להגיד לך.
אל"ף... -סטופאל"ף. -איךאל"ף? לא המשכת להגיד אותיות?
אמרתי את כל האותיות, סיימתי, והתחלתי מההתחלה שוב.
אל"ף. מקצועבאל"ף? נו, זה קל. אפסנאי.
רגע, מה זה "אפסנאי"? אין דבר כזה אפסנאי. -עכשיו יש.
אפסנאי זה מישהו שעובד באפסנאות.
רגע, אבל שלונסקי... -אין "אבל", אל תתפלמסי אתי.
תתפלמסי. מה זה "תתפלמסי"? -זה מה שאת עושה עכשיו.
נו, קדימה, תתחילי עכשיו.
אל"ף... -עצורפ"אפ"א? -כן. -בטוחה? -כןפ"א. -בסדר.
מקצועבפ"א. נו, זה מה שאני.
משורר זהבמ"ם. -אני לא רק משורר.
לשונאי זהבלמ"ד. -אני לא רק לשונאי.
נו, אז מה? -פזמונאי! -פזמונאי?
איך אתה ממציא את כל המילים האלו? -כמו כלום.
כמו כלום. איזה ביטוי מדהים. מה זה?
מה זה "כמו כלום" או "מדהים"? -עכשיו המצאת. -ממש עכשיו.
פזמונאי, כמובן, פזמונאי זה אחד שכותב פזמונים.
איך לא חשבתי על זה? זה מתחילבפ"א.
טוב, לפחות לא תצטרכי לנקות אצל עליזה היום.
שרגא, אני ממש לא התכוונתי לנקות אצל עליזה היום,
ויש לי מחר מבחן, ואני חייבת ללכת ללמוד אז ביי.
אבל רגע, נטע, לא ניקית כלום היום. -מצטערת, שרגא, לא היה לי זמן.
הייתי מאוד עסוקה בלמצוא מקצועבפ"א, נכון? ביי. -ביי.
רק רגע אחד. -רק רגע אחד מאוד גם לך, עליזה.
בסדר, ניצחתם, אבל אולי בכל זאת נטע יכולה לבוא אליי היום?
ממש טינופת אצלי.
עליזה, יש לי מחר מבחן ואני ממש לא יכולה לבוא,
אבל שרגא פנוי אחרי התכנית. הוא יכול לבוא. לא, שרגא?
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
