Zacznij uczyć się tej lekcji już teraz

כאן סקרנים, כאן סקרנים | למה בדים מסוימים לא צריכים גיהוץ?

כאן סקרנים | למה בדים מסוימים לא צריכים גיהוץ?

‫שתי החולצות המכופתרות האלו ‫נראות די דומות,

‫אבל אחרי כביסה וייבוש על חבל, ‫אפשר לראות את ההבדל.

‫חולצה אחת יצאה מקומטת ‫והשנייה נראית כאילו הרגע עברה גיהוץ.

‫אז למה בדים מסוימים ‫מתקמטים בקלות

‫ואחרים כמעט לא צריכים גיהוץ?

‫הכול תלוי בסוג הסיבים שמהם ‫עשוי הבד ובדרך שבה הם מיוצרים.

‫יש שני סוגי סיבים: טבעיים - ‫שמופקים מצמחים או מבעלי חיים,

‫כמו כותנה או משי,

‫ומלאכותיים, ‫כמו ניילון או מיקרופייבר.

‫רוב הבדים שלנו מורכבים ‫משילוב של סיבים טבעיים וסינתטיים.

‫ככל שהבד טבעי יותר, ‫כך הוא מתקמט יותר.

‫הסיבה לכך היא שהמבנה המולקולרי ‫של הסיבים הטבעיים

‫מאפשר להם לספוג מים, ‫בניגוד לסיב המלאכותי.

‫הסיבים הטבעיים עשויים משרשרות ‫או פולימרים של אלפי מולקולות תאית,

‫והפולימרים האלה קשורים אחד לשני ‫באמצעות קשרי מימן.

‫בדים מתחילים להתקמט ‫כשהם באים במגע עם מים,

‫חום או שילוב של שניהם.

‫כשאנחנו עושים כביסה, ‫מתרחש תהליך כפול.

‫קודם כול, קשרי המימן בין הפולימרים ‫ניתקים בגלל המים

‫ואחר כך, מולקולות המים ‫נדחפות בין מולקולות התאית.

‫מולקולות התאית ‫מתקפלות אחת מעל השנייה

‫והחולצות יוצאות מהמכונה ‫מלאות קמטים.

‫העניין הוא שקשרי המימן נוצרים מחדש ‫מעצמם לאחר זמן מה

‫וכשהחולצה מתייבשת,

‫הקמטים מתקבעים ‫על ידי קשרי המימן החדשים.

‫בגיהוץ קורה תהליך זהה, רק הפוך.

‫תחילה, החום והלחות מהמגהץ ‫מפרקים את קשרי המימן,

‫אחר כך, הלחץ המופעל על ידי המגהץ

‫מיישר את מולקולות התאית ‫ומחייב אותן להסתדר

‫אחת לצד השנייה וכך הבד מתיישר.

‫אחרי שהחולצה מתקררת,

‫קשרי המימן נוצרים מחדש ‫בחולצה המגוהצת

‫ושומרים על המראה ‫המתוח והמיושר שלה.

‫עדויות לגיהוץ יש כבר מהעת העתיקה

‫והסינים היו הראשונים שעשו זאת ‫באמצעות מחתות עם גחלים.

‫באירופה השתמשו בכלים מעץ, ‫מאבן ומזכוכית כדי ליישר בדים,

‫ובמהלך ימי הביניים ‫המציאו מכונות שונות ללחיצת בדים,

‫וגם את אב הטיפוס למגהץ ‫שבו אנחנו משתמשים כיום.

‫בניסיון להימנע מהצורך לגהץ,

‫התחילו במאה הקודמת ‫להתנסות בשימוש בחומרים

‫שימנעו את ניתוק קשרי המימן ‫בסיבי הבד,

‫אבל הם פלטו חומרים רעילים ‫עם הזמן,

‫פגעו בעמידות הבד ‫והעלות שלהם הייתה גבוהה מדי.

‫בשלב הבא החלו מדענים ‫לפתח סיבים סינתטיים

‫ולשלב אותם בבדים הטבעיים.

‫הם היו לא נעימים למגע ‫בתחילת הדרך והגבירו את ההזעה,

‫אבל היום יש כבר שילובי בדים ‫איכותיים יותר

‫כמו למשל פוליאסטר ‫בשילוב עם כותנה,

‫שיחד יוצרים בד עמיד ‫ונעים שלא צריך לגהץ.

‫אבל לא הכול קשור רק לכימיה,

‫גם הדרך שבה מסודרים הסיבים ‫משפיעה מאוד.

‫יש שני סוגים של סידור - אריג וסריג.

‫סריג נוצר משזירה של לולאות ‫אחת בתוך השנייה על ידי מסרגות.

‫למשל, סוודר וחולצת טי,

‫שההבדל העיקרי ביניהם ‫הוא בעובי החוט.

‫המבנה של הסריג מאפשר ‫לו להימתח ולהתרחב

‫ולכן נוצרים בו פחות קמטים נראים לעין.

‫אריג לעומתו נוצר באריגה ‫באמצעות נול בדוגמת שתי וערב.

‫מכנסי ג'ינס וחולצות מכופתרות ‫הם אריגים.

‫בניגוד לסריג, הבדים האלה ‫לא מאוד אלסטיים,

‫אלא אם מוסיפים להם חומרים כימיים ‫או סיבים מלאכותיים שונים.

‫אז איך נוכל לדעת אם החולצה ‫שאנחנו קונים מתקמטת בקלות?

‫צריך פשוט להציץ בהרכב הבד ‫שמופיע בתווית

‫פחות טבעי - פחות מתקמט. ‫כמו ניתוח פלסטי.

‫וכמובן שאם מדובר באריג, ‫כמו רוב החולצות המכופתרות,

‫הנטייה שלו להתקמט תהיה גדולה יותר.

‫איך מבדילים? ‫מותחים מול מקור אור.

‫סריגים - נמתחים מאוד ‫ואפשר לראות דרכם,

‫אריגים - קשיחים ובקושי נמתחים.

‫אם אתם לא מצליחים לזהות, ‫אל תרגישו רע,

‫לוקח זמן להיות הטובים ביותר.

כאן סקרנים | למה בדים מסוימים לא צריכים גיהוץ? |||fabrics||||ironing Here are curious Why do some fabrics not need ironing?

‫שתי החולצות המכופתרות האלו ‫נראות די דומות, These two buttoned-up shirts look pretty similar,

‫אבל אחרי כביסה וייבוש על חבל, ‫אפשר לראות את ההבדל. But after washing and drying on a rope, you can see the difference.

‫חולצה אחת יצאה מקומטת ‫והשנייה נראית כאילו הרגע עברה גיהוץ. One shirt came out crumpled and the other looked like it had just been ironed.

‫אז למה בדים מסוימים ‫מתקמטים בקלות

‫ואחרים כמעט לא צריכים גיהוץ?

‫הכול תלוי בסוג הסיבים שמהם ‫עשוי הבד ובדרך שבה הם מיוצרים. It all depends on the type of fibers the fabric is made of and the way they are made.

‫יש שני סוגי סיבים: טבעיים - ‫שמופקים מצמחים או מבעלי חיים, There are two types of fiber: natural - derived from plants or animals,

‫כמו כותנה או משי,

‫ומלאכותיים, ‫כמו ניילון או מיקרופייבר. And artificial, like nylon or microfiber.

‫רוב הבדים שלנו מורכבים ‫משילוב של סיבים טבעיים וסינתטיים. Most of our fabrics are made up of a combination of natural and synthetic fibers.

‫ככל שהבד טבעי יותר, ‫כך הוא מתקמט יותר.

‫הסיבה לכך היא שהמבנה המולקולרי ‫של הסיבים הטבעיים

‫מאפשר להם לספוג מים, ‫בניגוד לסיב המלאכותי. Allows them to absorb water, as opposed to artificial fiber.

‫הסיבים הטבעיים עשויים משרשרות ‫או פולימרים של אלפי מולקולות תאית,

‫והפולימרים האלה קשורים אחד לשני ‫באמצעות קשרי מימן. And these polymers are bonded to each other through hydrogen bonds.

‫בדים מתחילים להתקמט ‫כשהם באים במגע עם מים,

‫חום או שילוב של שניהם. Heat or a combination of both.

‫כשאנחנו עושים כביסה, ‫מתרחש תהליך כפול. When we do laundry, a double process takes place.

‫קודם כול, קשרי המימן בין הפולימרים ‫ניתקים בגלל המים First of all, the hydrogen bonds between the polymers are disconnected because of the water

‫ואחר כך, מולקולות המים ‫נדחפות בין מולקולות התאית. And then, the water molecules are pushed between the cellular molecules.

‫מולקולות התאית ‫מתקפלות אחת מעל השנייה The cellular molecules fold over each other

‫והחולצות יוצאות מהמכונה ‫מלאות קמטים. And the shirts come out of the machine full of wrinkles.

‫העניין הוא שקשרי המימן נוצרים מחדש ‫מעצמם לאחר זמן מה The thing is, hydrogen bonds are re-formed on their own after a while

‫וכשהחולצה מתייבשת, And when the shirt dries,

‫הקמטים מתקבעים ‫על ידי קשרי המימן החדשים. Wrinkles are fixed by the new hydrogen bonds.

‫בגיהוץ קורה תהליך זהה, רק הפוך. In ironing the same process happens, only the opposite.

‫תחילה, החום והלחות מהמגהץ ‫מפרקים את קשרי המימן, First, the heat and moisture from the iron breaks down the hydrogen bonds,

‫אחר כך, הלחץ המופעל על ידי המגהץ Then, the pressure exerted by the iron

‫מיישר את מולקולות התאית ‫ומחייב אותן להסתדר Aligns the cellular molecules and requires them to work

‫אחת לצד השנייה וכך הבד מתיישר. Side by side and so the fabric aligns.

‫אחרי שהחולצה מתקררת, After the shirt cools down,

‫קשרי המימן נוצרים מחדש ‫בחולצה המגוהצת The hydrogen bonds are re-formed in the ironed shirt

‫ושומרים על המראה ‫המתוח והמיושר שלה. And maintain its taut and aligned appearance.

‫עדויות לגיהוץ יש כבר מהעת העתיקה Evidence for ironing has been around since ancient times

‫והסינים היו הראשונים שעשו זאת ‫באמצעות מחתות עם גחלים. And the Chinese were the first to do so using casseroles with coals.

‫באירופה השתמשו בכלים מעץ, ‫מאבן ומזכוכית כדי ליישר בדים, In Europe, wooden, stone and glass tools were used to straighten fabrics,

‫ובמהלך ימי הביניים ‫המציאו מכונות שונות ללחיצת בדים, And during the Middle Ages invented various machines for pressing fabrics,

‫וגם את אב הטיפוס למגהץ ‫שבו אנחנו משתמשים כיום. And also the prototype for the iron we use today.

‫בניסיון להימנע מהצורך לגהץ, In an attempt to avoid the need to iron,

‫התחילו במאה הקודמת ‫להתנסות בשימוש בחומרים Began in the last century to experiment with the use of materials

‫שימנעו את ניתוק קשרי המימן ‫בסיבי הבד, Which will prevent the detachment of hydrogen bonds in the fabric fibers,

‫אבל הם פלטו חומרים רעילים ‫עם הזמן, But they emitted toxic substances over time,

‫פגעו בעמידות הבד ‫והעלות שלהם הייתה גבוהה מדי. Damaged the fabric durability and their cost was too high.

‫בשלב הבא החלו מדענים ‫לפתח סיבים סינתטיים Next, scientists began to develop synthetic fibers

‫ולשלב אותם בבדים הטבעיים. And combine them with natural fabrics.

‫הם היו לא נעימים למגע ‫בתחילת הדרך והגבירו את ההזעה, They were unpleasant to the touch in the beginning and increased sweating,

‫אבל היום יש כבר שילובי בדים ‫איכותיים יותר But today there are already better quality fabric combinations

‫כמו למשל פוליאסטר ‫בשילוב עם כותנה, Such as polyester combined with cotton,

‫שיחד יוצרים בד עמיד ‫ונעים שלא צריך לגהץ. Together they create a durable and comfortable fabric that does not need to be ironed.

‫אבל לא הכול קשור רק לכימיה, But not everything is just about chemistry,

‫גם הדרך שבה מסודרים הסיבים ‫משפיעה מאוד. The way the fibers are arranged is also very influential.

‫יש שני סוגים של סידור - אריג וסריג. There are two types of arrangement - fabric and lattice.

‫סריג נוצר משזירה של לולאות ‫אחת בתוך השנייה על ידי מסרגות. A knit is formed from the interweaving of loops within each other by knitting needles.

‫למשל, סוודר וחולצת טי, For example, a sweater and T-shirt,

‫שההבדל העיקרי ביניהם ‫הוא בעובי החוט. That the main difference between them is in the thickness of the wire.

‫המבנה של הסריג מאפשר ‫לו להימתח ולהתרחב The structure of the lattice allows it to stretch and expand

‫ולכן נוצרים בו פחות קמטים נראים לעין. Therefore, less visible wrinkles are formed in it.

‫אריג לעומתו נוצר באריגה ‫באמצעות נול בדוגמת שתי וערב. A fabric in contrast is created by weaving using a two-and-even patterned loom.

‫מכנסי ג'ינס וחולצות מכופתרות ‫הם אריגים. Jeans and button-down shirts are fabrics.

‫בניגוד לסריג, הבדים האלה ‫לא מאוד אלסטיים, Unlike knitwear, these fabrics are not very elastic,

‫אלא אם מוסיפים להם חומרים כימיים ‫או סיבים מלאכותיים שונים. Unless added to them chemicals or various artificial fibers.

‫אז איך נוכל לדעת אם החולצה ‫שאנחנו קונים מתקמטת בקלות? So how do we know if the shirt we are buying is easily wrinkled?

‫צריך פשוט להציץ בהרכב הבד ‫שמופיע בתווית Just look at the fabric composition that appears on the label

‫פחות טבעי - פחות מתקמט. ‫כמו ניתוח פלסטי. Less natural - less wrinkled. Like plastic surgery.

‫וכמובן שאם מדובר באריג, ‫כמו רוב החולצות המכופתרות, And of course if it's a fabric, like most button-down shirts,

‫הנטייה שלו להתקמט תהיה גדולה יותר. His tendency to wrinkle will be greater.

‫איך מבדילים? ‫מותחים מול מקור אור. How to differentiate? Stretch in front of a light source.

‫סריגים - נמתחים מאוד ‫ואפשר לראות דרכם, Knitwear - very stretchy and can be seen through them,

‫אריגים - קשיחים ובקושי נמתחים. Weaves - hard and barely stretchable.

‫אם אתם לא מצליחים לזהות, ‫אל תרגישו רע, If you can not identify, do not feel bad,

‫לוקח זמן להיות הטובים ביותר. Takes time to be the best.