×

Używamy ciasteczek, aby ulepszyć LingQ. Odwiedzając stronę wyrażasz zgodę na nasze polityka Cookie.


image

Israeli TV shows, להיות מדען עם פרופסור דן - משקל ונפח

להיות מדען עם פרופסור דן - משקל ונפח

כל המדענים מתבקשים לגשת לאולפן.

תכנית "משקל ונפח" יוצאת לדרך.

כל המדענים מתבקשים לגשת לאולפן.

תכנית "משקל ונפח" יוצאת לדרך.

מה?

פרופ' דן שכטמן, זו הודעה אחרונה.

תכנית "משקל ונפח" עומדת להמריא.

שלושה קילוגרם וחצי, בסדר גמור.

שתהיה לך תכנית נעימה.

בוא נראה את זה.

הו, חמישה קילוגרם, וואו! מה זה, הרבה ספרים או...

סתם שוקולד למריחה? -ספרים.

ספרים, חמוד. בסדר גמור.

כיסא שלישי מימין. שתהיה לך תכנית נעימה.

הו, פרופ', תודה שהגעת. כבר חשבתי שתאחר.

אני נורא מצטער, נתי. פשוט היה פקק תנועה גדול

ברחוב האוניברסיטה פינת רחוב המדע.

אה, סליחה, פרופ', המזוודה שלך. -אהה.

או-אה, פרופ', עשרה קילוגרם? דני, מה יש לך שם?

זאת אומרת סליחה, אבל...

הנוסע שכטמן, אני חוששת שאתה בעודף משקל.

זאת אומרת, לא אתה, המזוודה שלך.

ואני חוששת שלא תוכל לעלות לטיסה.

טיסה? איזו טיסה? אלה כל הדברים שהבאתי לתכנית.

המשקולות, הדגמים, כל הדברים האלה.

תכנית, בחיי, ואני לרגע ככה דמיינתי לעצמי שזאת טיסה.

טוב, אתה יודע, ככה זה, מדענית.

בסדר, תיכנס. רק אל תגלה לטייס שאישרתי לך.

הו, שלום, שגיא. טוב שהגעת. עוד היינו משאירים אותך בארץ.

כנס, כנס, מהר מהר למקום שלך.

"כל אחד יכול להיות מדען עם פרופ' דן" ב"חינוכית".

קדימה, ליישר כיסאות, להדק חגורות. אנחנו ממריאים.

שלום לאלי, לדניאל ולשגיא.

מה שלומכם? -בסדר. -בסדר.

אתם יודעים מה משותף לגרם, קילוגרם וטונה? כן?

שכולם זה משקל. -יחידות של משקל, נכון.

גרם זה יחידה של משקל, וקילוגרם וגם טונה יחידות של משקל.

עכשיו מה שנעשה, יש לנו כאן משקל,

ואנחנו נשקול כמה דברים.

בואו נשים על המשקל הזה את האבטיח הזה. כמה הוא שוקל?

שלושה קילו... -שלושה קילו.

ו-381... -גרם. -34 גרם. -נכון.

בואו נראה כמה הקובייה הקטנה הזו שוקלת.

ויש לה צלע שאורכה סנטימטר אחד.

וכמה היא שוקלת? -11 גרם. -11 גרם. יופי.

למה חשוב לשקול חומרים?

כי אם אתה לוקח משהו נורא כבד. -כן.

אז הוא גם עלול לעלות יותר.

זאת אומרת, כשהולכים לחנות

וקונים כל מיני דברים,

אנחנו רוצים לדעת כמה הם שוקלים,

בין היתר כי גם אנחנו משלמים

לפי המשקל, נכון? אני אתן לכם עוד דוגמאות.

במטבח, אם אנחנו רוצים לאפות לחם או לעשות עוגה,

אז אנחנו צריכים לשקול כמה קמח וכמה חמאה

וכמה עוד דברים שאנחנו מוסיפים. -ש... שנדע כמה לשים בעוגה.

כמה לשים בעוגה, בדיוק, כדאי לשקול.

ובמעבדה למשל אם אני רוצה להכין חומר שמורכב מאלומיניום ומנחושת,

ובחומרים האלה משתמשים, למשל, לבניית מטוסים.

אז אני צריך לשקול כמה אלומיניום וכמה נחושת.

עכשיו אני רוצה להסביר לכם משהו על משקל.

שני גופים, כל שני גופים, למשל, הפופקורן והמרשמלו,

כל שני גופים מושכים אחד את השני.

כל שני גופים מושכים אחד את השני.

כשהגופים קרובים יותר וגדולים יותר

הם מושכים אחד את השני בכוח גדול יותר.

עכשיו, כדור הארץ הוא עצום, נכון? הוא גדול מאוד.

לכן, הוא מושך אותנו

ואת כל החומרים האחרים שבקרבתו

בכוח גדול מאוד.

הוא מושך אותנו... -כוח הכבידה.

בכוח הכבידה. נכון, דניאל. כל הכבוד.

הוא מושך אותנו ואנחנו מושכים אותו.

עכשיו, בואו נראה באיזה כוח הוא מושך אותנו.

בואו נשקול, אני רוצה לקחת עכשיו את שגיא ואותי.

בוא נעלה על המשקל ונראה כמה אנחנו שוקלים.

עם בגדים, בסדר?

טוב, בוא. עכשיו תעלה על המשקל.

תעמוד באמצע.

כן, כמה אתה שוקל, שגיא?

21 קילוגרם. -21 קילוגרם.

שגיא שוקל עם הבגדים 21 קילוגרם.

עכשיו, בואו נראה כמה אני שוקל. שב במקומך, בבקשה, שגיא.

עכשיו בואו נראה כמה אני שוקל.

אני שוקל עם בגדים, 82 קילוגרם.

עכשיו, כוח המשיכה של כדור הארץ נמדד בקילוגרמים

וזה גם המשקל שלנו.

אז כדור הארץ הארץ מושך אותי בכוח של, עם הבגדים,

בכוח של 82 קילוגרם.

ואת שגיא הוא מושך בכוח של 21 קילוגרם.

הי, נתי, מה המזוודה הזאת?

מה זאת אומרת? גם אני צריכה מזוודה, לא?

ואי, רק שנראה לי שהעמסתי אותה קצת יותר מדי. אוי.

אה, אני יודעת...

זה בטח בגלל זרעי החרוב. -זרעי חרוב?

בשביל מה הבאת זרעי חרוב? -מה זאת אומרת?

אם אני ארצה לקנות למעבדה קצת יהלומים? -רעיון טוב.

ואולי אחד גם לעצמי? איך אני אשקול אותם?

לא, לא, לא. אני לא מבולבלת. מיד תשמעו מה הקשר.

יש לנו זמן לסיפור קצר, נכון? -בדיוק.

פעם לפני הרבה הרבה זמן, בערך אלפיים שנה,

בעיר בבל הרחוקה, חי איש הגון וישר ושמו ששבצר.

ששבצר הזה היה מומחה לזהב. כל מי שרצה לעשות שרשרת זהב

היה הולך לששבצר כדי שישקול לו את הזהב.

כל מי שרצתה נגיד, צמיד זהב, למי היא הייתה הולכת?

לששבצר, נכון. טבעת זהב?

נכון, לששבצר. הוא הכתובת.

וששבצר תמיד השגיח בשבע עיניים

על משקולות הזהב שלו.

אתם יודעים, בכל זאת, זהב.

לילה נורא אחד, קצת אחרי שששבצר נרדם,

נגנבו המשקולות. ששבצר ישב ובכה.

ובכה ובכה ובכה.

עד שאמרה לו בתו:

"אבא, אתה רואה את זרעי החרוב? הם באותו גודל כולם.

"למה שלא תשתמש בהם במקום המשקולות שנגנבו?"

ואכן, איזה פלא. הסתבר שלכל זירעוני החרוב

היה כמעט אותו משקל.

כ-0.2 גרם לזירעון. חמישית הגרם.

שמח ששבצר ואמר: "בואו,

"תחזירו את השרשראות והצמידים, אני יכול שוב לשקול לכם אותם".

ולא רק הוא, כך נמשך המסחר בזהב ואבנים יקרות

בכל העולם העתיק ללא משקולות.

יודעים איך קוראים למשקל זרע החרוב?

קראט.

ועד היום הקראט משמש מידה לשקילת זהב ואבני חן.

חן חן, חן חן, חן חן.

מי יודע מה זה נפח?

כן, שגיא, מה זה נפח? -זה...

זה כמה מקום אפשר לשים בתוך הדבר הזה.

נכון, זה נפח של כלי שאפשר לשים בו מים.

נפח הוא כמה מקום איזשהו גוף תופס במרחב.

אם לגוף הזה, כמו כוס, אפשר לשים בו חומר, למשל, מים,

אז אנחנו יכולים למדוד כמה מים נכנסים וזה הנפח של הכוס הזאת.

אבל אם יש לנו גוף כזה כמו הפלסטלינה,

אי אפשר לשים בתוכה מים, אז אנחנו נמצא דרך אחרת

למדוד מה הנפח שלה. בסדר? יופי.

עכשיו... כן, שגיא.

אני הבנתי כי בפלסטלינה אי אפשר לשים מים,

צריכים להתחיל לפרק אותה ולפרק אותה. -נכון.

עד שאפשר לשים בה מים, אז פשוט נעשה את זה בשיטה אחרת.

נעשה את זה בשיטה אחרת, יפה מאוד, שגיא.

עכשיו תראו, יש לי כאן כוס ואני רוצה לראות

מה הנפח של המים שנכנסים בכוס הזאת.

כלומר, כמה מים נכנסים בה.

אנחנו נמלא את הכוס עד הסוף.

או כמעט עד הסוף, שלא יישפכו לנו המים.

ובואו נראה כמה מים יש לנו בכוס.

כדי לדעת, אני שם את המים האלה בתוך משורה.

הנה, זו המשורה. זהו כלי מדידה שאומר לנו

מה הנפח של המים או של נוזל אחר ששמים בתוכה.

בואו נשים את המים האלה במשורה.

ונראה כמה מים נכנסו אליה.

קצת טיפה, טיפה יותר ממאתיים סנטימטר מעוקב, נכון?

יופי. עכשיו אני שואל מהו הנפח של הקובייה הזאת

שאי אפשר לשים בה מים כמו ששמנו בכוס.

בואו נראה שיטה אחרת למדוד. ראינו שיש לנו כאן משורה

ובתוך המשורה יש מאתיים סנטימטר מעוקב.

אלי, בואי תשימי את הקובייה בתוך המשורה.

יופי, כן, תעזבי. יופי.

ומה אנחנו רואים? שהמים הגיעו לאיזה גובה?

כמעט 270 סנטימטר מעוקב.

זאת אומרת, הכנסנו את הקובייה

של הפלסטלינה פנימה.

קודם היו לנו מאתיים סמ"ק,

עכשיו 270.

זאת אומרת שמהו נפח הקובייה?

שבעים. -שבעים מה?

סנטימטר מעוקב.

שבעים סנטימטר מעוקב. מסכימים?

היו לנו מאתיים, עכשיו 270, שבעים סנטימטר מעוקב.

ההפרש בין הכמות שהייתה לנו קודם,

והכמות של המים שהייתה קודם ועכשיו, הכמות שיש לנו עכשיו,

זהו נפח הקובייה. כן, שגיא?

גם בגלל שלא יכולנו לשים, לשים מים בתוך הפלסטלינה,

אז שמנו אותה בתוך מים. -נכון, מכיוון שלא יכולנו לשים מים

בתוך הפלסטלינה כמו ששמנו בכוס,

שמנו את הפלסטלינה בתוך כלי מדידה

וראינו שהנפח שלה הוא שבעים סנטימטר מעוקב.

זהו, דני. אני מוכנה ומזומנה. נשאר לנו רק לנסוע לשדה התעופה.

היי, נתי, מה קרה לשיער שלך? -השיער שלי? -השיער שלך.

מה קרה לו? לא קרה לו כלום.

אני לא מאמינה. רק רציתי לתת לו קצת נפח

אבל כנראה ששוב הגזמתי בכמות המקום שהשיער שלי תופס במרחב.

האמת? שיש בזה משהו. אני נראית כמו... כמו...

צמר גפן כזה מתוק על מקל. לא, אה?

כבר חוזרת.

עכשיו תראו, ילדים. יש לנו כאן שני גופים ממתכת.

אחד עשוי מטונגסטן והשני עשוי ממגנזיום.

ממה זה עשוי? -טונגסטן? -טונגסטן.

וזה? -מגנזיום. -מגנזיום, נכון.

ואני רוצה לשאול אתכם, מי לפי דעתכם יותר כבד?

אז ניתן לאלי להרים אחד.

תרימי את המגנזיום וגם את הטונגסטן.

ביחד? -כן, ביד אחת.

ממש כבד, נכון?

בואי ניתן לדניאל. הו, הצלחת.

מי יותר כבד? איך קוראים לו? -טונגסטן.

טונגסטן. עכשיו ניתן לדניאל, ואחר כך לשגיא.

תרים את הטונגסטן ואת המגנזיום. מי יותר...

זה יותר קל. -הרבה יותר קל, נכון?

תן בבקשה לשגיא. -אבל זה יותר כבד.

נכון? אחד ממש... -זה הרבה יותר כבד.

הרבה יותר כבד הטונגסטן, נכון.

או-קיי, עכשיו שני החומרים האלה, שני הגופים האלה

עשויים מחומרים שונים.

ולמרות שהנפח שלהם,

זאת אומרת שהמקום שהם תופסים

במרחב הוא בדיוק אותו מקום,

אף על פי כן, המגנזיום הרבה יותר קל מהטונגסטן,

למרות שבכל אחד מהם יש פחות או יותר,

הוא מורכב מאותו מספר פחות או יותר

של חלקים קטנים קטנים שמהם בנוי החומר.

ואיך נקראים החלקים האלה? -אטומים? -אטומים, נכון.

החלקים הקטנים שמהם בנוי החומר נקראים אטומים.

האטומים של טונגסטן הרבה יותר כבדים

מאטומים של מגנזיום.

ולכן, מכיוון שהנפח שלהם אותו דבר ומספר האטומים

שיש בכל אחד מהם הוא פחות או יותר אותו מספר,

בגלל העובדה שהאטומים

של הטונגסטן הם הרבה יותר כבדים,

הטונגסטן שוקל הרבה יותר.

אז מה גילינו היום?

יש מיליגרם, יש גרם, יש קילוגרם ויש טון.

נפח הוא בסך הכול כמות המקום, זרעי החרוב מדייקים, מסתבר,

ולכל אטום יש משקל אחר.

לא, אין. המדע הוא פשוט ההשראה הכי טובה.

מדהים. נפח.

ילדים וילדות, נא הדקו חגורות והתכוננו לנחיתה.

כן, הסתיימה התכנית, אבל את יודעת, נתי?

לא צריך להיות חוקר ומדען כדי להמשיך לחקור, למשל נפח.

גם אתם שם בבית יכולים

כבר עכשיו לבדוק מהו הנפח

הרשום על הבקבוקים והצנצנות.

כי המדע מחכה לכם בכל פינה,

כל יום, כל רגע, כל השנה.

כן, רגע, אבל דני, מה אתה אומר?

יש לנו כבר מזוודות, כבר סידרתי את השיער שלי.

אולי בכל זאת נטוס לאן שהוא,

להפיץ ככה את...

את בשורת המדע בעולם.

את יודעת מה, נתי? למה לא.

אבל יש לך רעיון לאן נטוס?

כן, מה זאת אומרת?

לתכנית הבאה.

רעיון גאוני. אין, אין, אין.

מדענים יש להם הומור...

משובח.

בואו, ילדים, קדימה.

תמלול: נטע ירקוני

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הבאה לשידור: שושי חי

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


להיות מדען עם פרופסור דן - משקל ונפח Being a scientist with Professor Dan - weight and volume

כל המדענים מתבקשים לגשת לאולפן.

תכנית "משקל ונפח" יוצאת לדרך.

כל המדענים מתבקשים לגשת לאולפן.

תכנית "משקל ונפח" יוצאת לדרך.

מה?

פרופ' דן שכטמן, זו הודעה אחרונה.

תכנית "משקל ונפח" עומדת להמריא.

שלושה קילוגרם וחצי, בסדר גמור.

שתהיה לך תכנית נעימה.

בוא נראה את זה.

הו, חמישה קילוגרם, וואו! מה זה, הרבה ספרים או...

סתם שוקולד למריחה? -ספרים.

ספרים, חמוד. בסדר גמור.

כיסא שלישי מימין. שתהיה לך תכנית נעימה.

הו, פרופ', תודה שהגעת. כבר חשבתי שתאחר.

אני נורא מצטער, נתי. פשוט היה פקק תנועה גדול

ברחוב האוניברסיטה פינת רחוב המדע.

אה, סליחה, פרופ', המזוודה שלך. -אהה.

או-אה, פרופ', עשרה קילוגרם? דני, מה יש לך שם?

זאת אומרת סליחה, אבל...

הנוסע שכטמן, אני חוששת שאתה בעודף משקל.

זאת אומרת, לא אתה, המזוודה שלך.

ואני חוששת שלא תוכל לעלות לטיסה.

טיסה? איזו טיסה? אלה כל הדברים שהבאתי לתכנית.

המשקולות, הדגמים, כל הדברים האלה.

תכנית, בחיי, ואני לרגע ככה דמיינתי לעצמי שזאת טיסה.

טוב, אתה יודע, ככה זה, מדענית.

בסדר, תיכנס. רק אל תגלה לטייס שאישרתי לך.

הו, שלום, שגיא. טוב שהגעת. עוד היינו משאירים אותך בארץ.

כנס, כנס, מהר מהר למקום שלך.

"כל אחד יכול להיות מדען עם פרופ' דן" ב"חינוכית".

קדימה, ליישר כיסאות, להדק חגורות. אנחנו ממריאים.

שלום לאלי, לדניאל ולשגיא.

מה שלומכם? -בסדר. -בסדר.

אתם יודעים מה משותף לגרם, קילוגרם וטונה? כן?

שכולם זה משקל. -יחידות של משקל, נכון.

גרם זה יחידה של משקל, וקילוגרם וגם טונה יחידות של משקל.

עכשיו מה שנעשה, יש לנו כאן משקל,

ואנחנו נשקול כמה דברים.

בואו נשים על המשקל הזה את האבטיח הזה. כמה הוא שוקל?

שלושה קילו... -שלושה קילו.

ו-381... -גרם. -34 גרם. -נכון.

בואו נראה כמה הקובייה הקטנה הזו שוקלת.

ויש לה צלע שאורכה סנטימטר אחד.

וכמה היא שוקלת? -11 גרם. -11 גרם. יופי.

למה חשוב לשקול חומרים?

כי אם אתה לוקח משהו נורא כבד. -כן.

אז הוא גם עלול לעלות יותר.

זאת אומרת, כשהולכים לחנות

וקונים כל מיני דברים,

אנחנו רוצים לדעת כמה הם שוקלים,

בין היתר כי גם אנחנו משלמים

לפי המשקל, נכון? אני אתן לכם עוד דוגמאות.

במטבח, אם אנחנו רוצים לאפות לחם או לעשות עוגה,

אז אנחנו צריכים לשקול כמה קמח וכמה חמאה

וכמה עוד דברים שאנחנו מוסיפים. -ש... שנדע כמה לשים בעוגה.

כמה לשים בעוגה, בדיוק, כדאי לשקול.

ובמעבדה למשל אם אני רוצה להכין חומר שמורכב מאלומיניום ומנחושת,

ובחומרים האלה משתמשים, למשל, לבניית מטוסים.

אז אני צריך לשקול כמה אלומיניום וכמה נחושת.

עכשיו אני רוצה להסביר לכם משהו על משקל.

שני גופים, כל שני גופים, למשל, הפופקורן והמרשמלו,

כל שני גופים מושכים אחד את השני.

כל שני גופים מושכים אחד את השני.

כשהגופים קרובים יותר וגדולים יותר

הם מושכים אחד את השני בכוח גדול יותר.

עכשיו, כדור הארץ הוא עצום, נכון? הוא גדול מאוד.

לכן, הוא מושך אותנו

ואת כל החומרים האחרים שבקרבתו

בכוח גדול מאוד.

הוא מושך אותנו... -כוח הכבידה.

בכוח הכבידה. נכון, דניאל. כל הכבוד.

הוא מושך אותנו ואנחנו מושכים אותו.

עכשיו, בואו נראה באיזה כוח הוא מושך אותנו.

בואו נשקול, אני רוצה לקחת עכשיו את שגיא ואותי.

בוא נעלה על המשקל ונראה כמה אנחנו שוקלים.

עם בגדים, בסדר?

טוב, בוא. עכשיו תעלה על המשקל.

תעמוד באמצע.

כן, כמה אתה שוקל, שגיא?

21 קילוגרם. -21 קילוגרם.

שגיא שוקל עם הבגדים 21 קילוגרם.

עכשיו, בואו נראה כמה אני שוקל. שב במקומך, בבקשה, שגיא.

עכשיו בואו נראה כמה אני שוקל.

אני שוקל עם בגדים, 82 קילוגרם.

עכשיו, כוח המשיכה של כדור הארץ נמדד בקילוגרמים

וזה גם המשקל שלנו.

אז כדור הארץ הארץ מושך אותי בכוח של, עם הבגדים,

בכוח של 82 קילוגרם.

ואת שגיא הוא מושך בכוח של 21 קילוגרם.

הי, נתי, מה המזוודה הזאת?

מה זאת אומרת? גם אני צריכה מזוודה, לא?

ואי, רק שנראה לי שהעמסתי אותה קצת יותר מדי. אוי.

אה, אני יודעת...

זה בטח בגלל זרעי החרוב. -זרעי חרוב?

בשביל מה הבאת זרעי חרוב? -מה זאת אומרת?

אם אני ארצה לקנות למעבדה קצת יהלומים? -רעיון טוב.

ואולי אחד גם לעצמי? איך אני אשקול אותם?

לא, לא, לא. אני לא מבולבלת. מיד תשמעו מה הקשר.

יש לנו זמן לסיפור קצר, נכון? -בדיוק.

פעם לפני הרבה הרבה זמן, בערך אלפיים שנה,

בעיר בבל הרחוקה, חי איש הגון וישר ושמו ששבצר.

ששבצר הזה היה מומחה לזהב. כל מי שרצה לעשות שרשרת זהב

היה הולך לששבצר כדי שישקול לו את הזהב.

כל מי שרצתה נגיד, צמיד זהב, למי היא הייתה הולכת?

לששבצר, נכון. טבעת זהב?

נכון, לששבצר. הוא הכתובת.

וששבצר תמיד השגיח בשבע עיניים

על משקולות הזהב שלו.

אתם יודעים, בכל זאת, זהב.

לילה נורא אחד, קצת אחרי שששבצר נרדם,

נגנבו המשקולות. ששבצר ישב ובכה.

ובכה ובכה ובכה.

עד שאמרה לו בתו:

"אבא, אתה רואה את זרעי החרוב? הם באותו גודל כולם.

"למה שלא תשתמש בהם במקום המשקולות שנגנבו?"

ואכן, איזה פלא. הסתבר שלכל זירעוני החרוב

היה כמעט אותו משקל.

כ-0.2 גרם לזירעון. חמישית הגרם.

שמח ששבצר ואמר: "בואו,

"תחזירו את השרשראות והצמידים, אני יכול שוב לשקול לכם אותם".

ולא רק הוא, כך נמשך המסחר בזהב ואבנים יקרות

בכל העולם העתיק ללא משקולות.

יודעים איך קוראים למשקל זרע החרוב?

קראט.

ועד היום הקראט משמש מידה לשקילת זהב ואבני חן.

חן חן, חן חן, חן חן.

מי יודע מה זה נפח?

כן, שגיא, מה זה נפח? -זה...

זה כמה מקום אפשר לשים בתוך הדבר הזה.

נכון, זה נפח של כלי שאפשר לשים בו מים.

נפח הוא כמה מקום איזשהו גוף תופס במרחב.

אם לגוף הזה, כמו כוס, אפשר לשים בו חומר, למשל, מים,

אז אנחנו יכולים למדוד כמה מים נכנסים וזה הנפח של הכוס הזאת.

אבל אם יש לנו גוף כזה כמו הפלסטלינה,

אי אפשר לשים בתוכה מים, אז אנחנו נמצא דרך אחרת

למדוד מה הנפח שלה. בסדר? יופי.

עכשיו... כן, שגיא.

אני הבנתי כי בפלסטלינה אי אפשר לשים מים,

צריכים להתחיל לפרק אותה ולפרק אותה. -נכון.

עד שאפשר לשים בה מים, אז פשוט נעשה את זה בשיטה אחרת.

נעשה את זה בשיטה אחרת, יפה מאוד, שגיא.

עכשיו תראו, יש לי כאן כוס ואני רוצה לראות

מה הנפח של המים שנכנסים בכוס הזאת.

כלומר, כמה מים נכנסים בה.

אנחנו נמלא את הכוס עד הסוף.

או כמעט עד הסוף, שלא יישפכו לנו המים.

ובואו נראה כמה מים יש לנו בכוס.

כדי לדעת, אני שם את המים האלה בתוך משורה.

הנה, זו המשורה. זהו כלי מדידה שאומר לנו

מה הנפח של המים או של נוזל אחר ששמים בתוכה.

בואו נשים את המים האלה במשורה.

ונראה כמה מים נכנסו אליה.

קצת טיפה, טיפה יותר ממאתיים סנטימטר מעוקב, נכון?

יופי. עכשיו אני שואל מהו הנפח של הקובייה הזאת

שאי אפשר לשים בה מים כמו ששמנו בכוס.

בואו נראה שיטה אחרת למדוד. ראינו שיש לנו כאן משורה

ובתוך המשורה יש מאתיים סנטימטר מעוקב.

אלי, בואי תשימי את הקובייה בתוך המשורה.

יופי, כן, תעזבי. יופי.

ומה אנחנו רואים? שהמים הגיעו לאיזה גובה?

כמעט 270 סנטימטר מעוקב.

זאת אומרת, הכנסנו את הקובייה

של הפלסטלינה פנימה.

קודם היו לנו מאתיים סמ"ק,

עכשיו 270.

זאת אומרת שמהו נפח הקובייה?

שבעים. -שבעים מה?

סנטימטר מעוקב.

שבעים סנטימטר מעוקב. מסכימים?

היו לנו מאתיים, עכשיו 270, שבעים סנטימטר מעוקב.

ההפרש בין הכמות שהייתה לנו קודם,

והכמות של המים שהייתה קודם ועכשיו, הכמות שיש לנו עכשיו,

זהו נפח הקובייה. כן, שגיא?

גם בגלל שלא יכולנו לשים, לשים מים בתוך הפלסטלינה,

אז שמנו אותה בתוך מים. -נכון, מכיוון שלא יכולנו לשים מים

בתוך הפלסטלינה כמו ששמנו בכוס,

שמנו את הפלסטלינה בתוך כלי מדידה

וראינו שהנפח שלה הוא שבעים סנטימטר מעוקב.

זהו, דני. אני מוכנה ומזומנה. נשאר לנו רק לנסוע לשדה התעופה.

היי, נתי, מה קרה לשיער שלך? -השיער שלי? -השיער שלך.

מה קרה לו? לא קרה לו כלום.

אני לא מאמינה. רק רציתי לתת לו קצת נפח

אבל כנראה ששוב הגזמתי בכמות המקום שהשיער שלי תופס במרחב.

האמת? שיש בזה משהו. אני נראית כמו... כמו...

צמר גפן כזה מתוק על מקל. לא, אה?

כבר חוזרת.

עכשיו תראו, ילדים. יש לנו כאן שני גופים ממתכת.

אחד עשוי מטונגסטן והשני עשוי ממגנזיום.

ממה זה עשוי? -טונגסטן? -טונגסטן.

וזה? -מגנזיום. -מגנזיום, נכון.

ואני רוצה לשאול אתכם, מי לפי דעתכם יותר כבד?

אז ניתן לאלי להרים אחד.

תרימי את המגנזיום וגם את הטונגסטן.

ביחד? -כן, ביד אחת.

ממש כבד, נכון?

בואי ניתן לדניאל. הו, הצלחת.

מי יותר כבד? איך קוראים לו? -טונגסטן.

טונגסטן. עכשיו ניתן לדניאל, ואחר כך לשגיא.

תרים את הטונגסטן ואת המגנזיום. מי יותר...

זה יותר קל. -הרבה יותר קל, נכון?

תן בבקשה לשגיא. -אבל זה יותר כבד.

נכון? אחד ממש... -זה הרבה יותר כבד.

הרבה יותר כבד הטונגסטן, נכון.

או-קיי, עכשיו שני החומרים האלה, שני הגופים האלה

עשויים מחומרים שונים.

ולמרות שהנפח שלהם,

זאת אומרת שהמקום שהם תופסים

במרחב הוא בדיוק אותו מקום,

אף על פי כן, המגנזיום הרבה יותר קל מהטונגסטן,

למרות שבכל אחד מהם יש פחות או יותר,

הוא מורכב מאותו מספר פחות או יותר

של חלקים קטנים קטנים שמהם בנוי החומר.

ואיך נקראים החלקים האלה? -אטומים? -אטומים, נכון.

החלקים הקטנים שמהם בנוי החומר נקראים אטומים.

האטומים של טונגסטן הרבה יותר כבדים

מאטומים של מגנזיום.

ולכן, מכיוון שהנפח שלהם אותו דבר ומספר האטומים

שיש בכל אחד מהם הוא פחות או יותר אותו מספר,

בגלל העובדה שהאטומים

של הטונגסטן הם הרבה יותר כבדים,

הטונגסטן שוקל הרבה יותר.

אז מה גילינו היום?

יש מיליגרם, יש גרם, יש קילוגרם ויש טון.

נפח הוא בסך הכול כמות המקום, זרעי החרוב מדייקים, מסתבר,

ולכל אטום יש משקל אחר.

לא, אין. המדע הוא פשוט ההשראה הכי טובה.

מדהים. נפח.

ילדים וילדות, נא הדקו חגורות והתכוננו לנחיתה.

כן, הסתיימה התכנית, אבל את יודעת, נתי?

לא צריך להיות חוקר ומדען כדי להמשיך לחקור, למשל נפח.

גם אתם שם בבית יכולים

כבר עכשיו לבדוק מהו הנפח

הרשום על הבקבוקים והצנצנות.

כי המדע מחכה לכם בכל פינה,

כל יום, כל רגע, כל השנה.

כן, רגע, אבל דני, מה אתה אומר?

יש לנו כבר מזוודות, כבר סידרתי את השיער שלי.

אולי בכל זאת נטוס לאן שהוא,

להפיץ ככה את...

את בשורת המדע בעולם.

את יודעת מה, נתי? למה לא.

אבל יש לך רעיון לאן נטוס?

כן, מה זאת אומרת?

לתכנית הבאה.

רעיון גאוני. אין, אין, אין.

מדענים יש להם הומור...

משובח.

בואו, ילדים, קדימה.

תמלול: נטע ירקוני

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הבאה לשידור: שושי חי

הפקת כתוביות: אולפני אלרום