שרגא בישגדא עונה 2: דוקטור סוס
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
שלום לכולם וברוכים הבאיםל"בלוג של שרגא".
מי זה שרגא? שרגא זה אני!
אז ככה, שימו לב, היום נלמד סידור פרחים.
מה אנחנו צריכים? אנחנו נזדקק לאגרטל, יש לנו פה אגרטל,
מזמרה, זאת המזמרה,
ופרחים, וגם קצת עלים למילוי.
אז מתחילים עם הפרחים הגבוהים ביותר.
זה כבר לא טוב, זה לא טוב. צריך, איך אומרים? לקטום אותם.
ככה, אני אקטום אותם ב... ככה, ככה, אקטום את כל הגבעול
ועכשיו הם כולם בערך באותו גובה.
עכשיו אשים אותם בתוך האגרטל
ונוסיף כמה עלים לקישוט, פרח... מה קרה לפרח?
לא חשוב, יש לו פרח מחליף, נשים עוד פרח פה ועלים
והכול כמו שצריך. זהו, הזר מוכן להגשה.
אבל למי אני אגיש את הזר הזה?
למי יש היום יום הולדת?
אולי יש איזה חג בקרוב?
מתי יום האם, מישהו יודע אולי מתי יום האם?
בפעם האחרונה אני נתתי לנטע זר לכבוד יום הניקיון הבין-לאומי,
אבל זה לא היום.
רגע! למה בכלל חייבים יום הולדת או יום ניקיון בין-לאומי
כדי להגיש זר פרחים לחבר שרוצים לשמח?
אפשר ככה סתם לתת, לכבוד שום דבר. כן, סתם, סתם לשמח.
זהו, החלטתי, זהו, אני אתן את הזר הזה לנטע.
ברגע שהיא תיכנס אני אגיש לה את הזר ואני אגיד לה,
נטע יקרה, זה בשבילך, סתם ככה,
בלי שום סיבה מיוחדת, רק כדי לשמח אותך.
שרגא, שרגא, שרגא, אתה לא כל כך ביש גדא!
לפעמים אתה שרגא, לפעמים אתה, יש לך רעיונות מבריקים.
רגע, רגע, רגע.
אולי, אולי אני אוסיף לזר גם הקדשה.
ברכה, כן, ברכה בחרוזים!
ברכה תמיד מתקבלת בברכה, מצוין.
אז נשים את זה כאן ונכתוב ברכה.
אז ככה, "לידידתי נטע,
"הרי לך זר נחמד..."
לידידתי נטע, הרי לך זר נחמד... לא, לא.
זה לא חרוז, צריך חרוז.
"לכבודך, נטע,
"זר פרחים מסודר..." נטע, מסודר. לא.
"לכבודך, נטע, זר פרחים מסודר וארוז.
"מסודר ו..."
אני לא מוצא שום חרוז למילה ארוז.
"לידידתי נטע."
נטע, נטע, נטע, נטע, נטע, נטע, מה מתחרז עם נטע?
אני לא מוצא אף חרוז לנטע, איזה קטע!
דוקטור סוס. -דוקטור סוס מאוד גם לך, עליזה!
תלמד מדוקטור סוס. -דוקטור סוס?
אולי עדיף שאני אלמד מפרופסור חמור? -זה לא מצחיק.
חשבתי שאת צוחקת, עליזה. טוב, נו.
לא ידעתי שסוס יכול להיות דוקטור. -אתה לא יודע מי זה דוקטור סוס?
אני יודע מי זה דוקטור דוליטל! -דוקטור סוס הוא לא רופא,
דוקטור סוס הוא סופר ומאייר אמריקאי
שכתב ספרי ילדים מחורזים. הוא תמיד כתב בחרוזים.
תקרא כמה ספרים שלו ויהיו לך רעיונות לחרוזים.
תודה רבה, עליזה, זה בדיוק מה שאני צריך, זהו.
אני צריך השראה לחרוזים.
דוקטור סוס, דוקטור סוס, אולי יש לי משהו על דוקטור סוס?
שלום, כאן סוס. -הו, שלום לך, דוקטור סוס,
מדברת כאן אישה חשובה מאוד ממשרד החינוך.
כן, אישה חשובה, אני מכף רגל עד ראש בהקשבה.
תשמע, גילינו בעיה. ילדים רבים בכיתות הנמוכות
אינם יודעים לקרוא מספיק טוב ואוצר המילים שלהם לא מספיק...
איך לומר? עבה. -גדול. -בדיוק, גדול. ואלה כל החדשות בעצם.
אני מבין. נו, אז מה אפשר לעשות?
תשמע, חשבנו לכתוב סיפור ובו מילים לא קשות.
אין בעיה. -אבל יש מגבלה.
כדי לכתוב את הסיפור או את הסיפורים
תצטרך להשתמש ברשימה שהכנו והיא כוללת 400 מילים.
400? אני יכול להסתפק רק ב-236.
באילו מילים מותר להשתמש? -אסור להשתמש במילה להשתמש.
ואסור או מותר להשתמש במותר? -במותר אסור, אבל מותר בחתול.
יופי. אם כך, אכתוב סיפור על חתול.
או, אני מעבירה לך את הרשימה מיד. -תודה.
תודה רבה, שלום, להתראות.
חתול תעלול, תעלול מותר? מותר.
אבל מותר אסור?
נו, אני רואה שכבר הולך להיות פה חתיכת סיפור.
אז איך נתחיל בסיפור? בואו נראה.
"גשם ירד, היה קר ורטוב,
"ישבנו בבית, הבטנו לשדרה." לא, לא.
שדרה גם אסור.
"גשם ירד, היה קר ורטוב, ישבנו בבית והבטנו לרחוב!"
רחוב מותר? מותר!
אוי, זה מקסים, זה... מצוין!
מה קורה, שרגא? -מה קורה מאוד גם לך, עליזה!
מה קורה בבלוג היום? -מה קורה בבלוג היום?
לא קורה בו כלום, זאת הבעיה.
אתה רק יושב וקורא וזה ממש משעמם.
אוי, אוי, אני מה-זה מתנצל, עליזה. הסיפורים האלה של דוקטור סוס
שהמלצת לי עליו, כל כך מצחיקים, כל כך שנונים, כל כך בחרוזים.
בגלל זה המלצתי לך לקרוא אותו. -נכון.
אז אולי עכשיו תוכל למצוא חרוזים לברכה שלך או לעשות משהו אחר.
העיקר שתפסיק לקרוא ולשעמם אותי.
את צודקת כרגיל, אני מיד ניגש למלאכה.
יופי, ורק שתדע, אני לא יודעת מה מתחרז עם נטע,
אבל בריזה וויזה מתחרזים עם עליזה. -תודה רבה!
גם קריזה וקפריזה מתחרזים עם עליזה.
יצא לי חרוז! טוב, אני ניגש.
"היום הוא סתם יום רגיל ונעים,
"לכבודו לך אגיש זר של פרחים.
"משגעים.
"לכבודו לך אגיש זר... משגעים", כן,
כי את עוזרת... "כי את עוזרת נהדרת,
"וגם ידידה, ועל כך רציתי לומד לך כל הכבוד."
לא, כל הכבוד זה לא חזור. חזור, חרוז.
"כי את עוזרת נהדרת וגם ידידה...
"ועל כך רציתי לומר לך..."
תודה! תודה גם לכם, "תודה". יו! אני לא מאמין שזה הצליח כל כך
שדוקטור סוס בעצמו היה מוחא לי כך אל כך. כך אל כך. כף אל כף.
נטע הגיעה. מיד אותה אפתיע.
רגע!
יבוא!
הי, שרגא. מה...
ליום נחמד ושמח, זר פרחים פורח.
בשבילי, מה... שרגא, אתה צוחק, לכבוד מה?
אני לא צוחק, גם לא מתבדח, יש גם ברכה. -שיו, איזה ריח!
תודה, שרגא, כל כך כיף לקבל פרחים באמצע היום.
מה זה הספרים האלו?
אה, מה, דוקטור סוס, אני מתה על הספרים שלו. -גם את? גם אני!
הוא כותב ממש מצחיק, גם מצייר וגם חורז, הוא ממש מדליק.
אז בגללו אתה חורז כל הזמן? -אני בחרוזים? לא צריך להגזים.
הנה, עוד פעם חרזת.
אולי פה ושם, חרוז חפוז, רק כדי לשמור על הריכוז.
הנה, עוד פעם. חרוז וחפוז.
אני לא שמתי לב בכלל. מה, נהייתי מטורלל?
הנה, שוב עשית את זה, בכלל ומטורלל.
נו, באמת, זה היה בטעות. לפעמים חרוז יוצא בגלל שטות.
הנה, עוד פעם, טעות ושטות.
נטע, נטע, אני לא רוצה להתרברב,
אבל אני לא טיפוס שחורז בלי לשים לב. -הנה, עוד פעם.
הנה מה? את ממש מגזימה.
מצחיק!
מצחיק... מאוד גם לך, עליזה!
מה קרה, חטפת קריזה? -אתה באמת חורז כל הזמן.
נדבקת מדוקטור סוס ועכשיו אתה לא יכול להפסיק.
אח, אתן שתיכן פשוט טועות, אני יכול להפסיק לחרוז
בלי שום בעיות. -כן? אז בוא נראה אותך.
באמת, איזו שטות, אני מפסיק לחרוז בקלי קלות.
אופס, התחרז לי בטעות. אופס!
ואז אנחנו מודדים את המרחק מהרצפה עד התקרה,
שזה נותן לנו בעצם את הפרופורציות של הבית או המבנה
שאותו אנחנו רוצים לצייר, ומציירים קו ישר על הדף
בדיוק באותה הפרופורציה, בסדר? -טוב.
לא, לא, לא, לא. סוס, זה בכלל לא נכון,
זה לא ישר, ככה לא מציירים בית.
לא, לא, סליחה גברתי, אבל זה מין בית כזה שיש לו קירות עקומים.
מי בונה בית עם קירות עקומים? אין קירות עקומים,
קיר זה ישר, רצפה ישרה. אלא אם כן הבנאי שלך היה שיכור.
כן, אבל תדעי לך, יותר מעניין בית עקום.
אבל אין דבר כזה, בית עקום. -דווקא יש, אפשר לצייר בית כזה למשל.
או כזה. -מה זה?
ואפשר גם עיר שלמה ככה, בלי קו ישר אחד. -מזעזע!
נראה לך שמישהו היה מסכים לגור בבית הזה? -הו, כן.
מי, אתה? -לא, אבל...
הוא היה שמח לגור בבית הזה. למעשה, זה הבית שלו!
יכול להיות. -יכול להיות.
חלון. -בלון.
שרגא, אתה אמור לתת לי מילה שלא מתחרזת למילה חלון.
או-קיי? אני אגיד חלון, אתה תגיד כיסא.
בסדר? חלון. -כיסאון.
אויש, אויש. אני לא מצליח, פשוט לא הולך, אני שוב מסתבך.
טוב, שרגא, אל תדאג, זה יעבור, זו בסך הכול תגובה נדירה
לקריאת הספרים של דוקטור סוס ואתה קראת הרבה יותר מדי ספרים.
בוא ננסה עוד מילה? -כן.
מצא לי שלא מתחרזת למילה רוצה. -רוצה? -כן.
רוצה, רוצה, רוצה, רוצה, רוצה... לא, אני לא מוצא.
או-קיי, שרגא, אתה יודע מה? בוא נעזוב לרגע את עניין החרוזים
ונתחיל לסדר פה קצת, בסדר? אני רואה שגם בעניין הבלגן
לקחת דוגמה מדוקטור סוס, שמאוד מאוד אהב לכתוב על בלגן.
נכון, בסיפור "חתול תעלול" הבלגן גדול וגם כלול. -נכון.
חתול תעלול עושה בלגן כל הזמן.
טוב, זהו, סידרתי פה.
שרגא, מה-זה עשית לי חשק לחרוזים מצחיקים,
אכפת לך שאני אשב ואקרא ספר אחד?
בוודאי, בכיף גדול, אני אכין לנו בינתיים משהו לאכול.
עוד פעם... -לא נורא, שרגא.
טוב, מה הבחירה הכי נבונה, תה ועוגיות?
מה אמרת? -אני מכין תה ועוגיות? -יופי, שרגא!
אין מה להתלהב, כיבוד פשוט, סתם עוגיות וקצת פירות ש...
לא, לא, לא זה, אתה לא אמרת, מה הבחירה הכי נבונה?
בואי שבי ואביא לנו תה מהגינה, או בואי שבי ואביא לנו תה וגבינה.
אמרת עוגיות, עוגיות בכלל לא מתחרז למילה נבונה.
עבר לי, אני כבר לא חורז! -נכון.
עדיף לחרוז כשרוצים ולא כשחרוזים לבדם מתפרצים.
את חורזת יפה מאוד. -תודה.
מה את קוראת? -"רחוב תות", סיפור לא פשוט.
אני אקרא את "המלחמה האיומה על החמאה".
אתה קורא מהר או לאט? כי אני כבר סיימתי כמעט
אז אפשר להחליף עוד מעט.
נראה לי שגם את נדבקת. -כן, הרגשתי לבד.
נראה לי שזה קורה לכל אחד.
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
