כאן דעה | נשים צריכות לשלם בדייט הראשון
בואו נדבר על תשלום בדייטים. כולנו מכירות את הטנגו הזה.
הדייט מתקרב לסיום. חשבון, בבקשה.
מבט נבוך, חיוך, החשבון מגיע.
הוא מסתכל, את מתלבטת אם להציע, הוא שולף ארנק,
את מציעה, הוא מסרב,
מניח אשראי, קורא למלצר וכך הסתיים לו טנגו הארנקים.
בואו נעצור את הטנגו ונפסיק לקחת כמובן מאליו
שהגבר משלם הכול בדייט הראשון.
חשבתי שהעניין די ברור,
ואז דיברתי על זה עם מלא נשים שאני מכירה ואוהבת
וכל אחת חשבה משהו אחר.
ועל הדרך גם הקלטתי אותן.
כאילו, מי צריך לשלם ומה? -הגבר.
אני אף פעם לא מוציאה ארנק.
אני לא אוציא את הארנק אם אני מעוניינת בו.
לא, אני תמיד אוציא ארנק.
אין אף סיבה שאני לא אוציא ארנק. -לי אין בעיה לשלם על עצמי.
יש הרבה סקרים ואחוזים.
בגדול בין 60 ל-80 אחוזים מהנשים רוצות שהגבר ישלם עליהן בדייט הראשון.
אני כן עדיין נהנית מהמחווה הזאת. אני חושבת שזה קצת עתיק,
ואני יודעת שזה ממש נופל אל תוך הסטראוטיפ.
יש כללים, וכולנו פועלות לפיהם. כמעט.
אגב, איך זה אצל לסביות? -חצי חצי.
ונו, פעם כשיצאת עם גברים? -פייר, הם שילמו עליי.
מה? -ענת, תתרכזי.
טוב, אז ככה. זה לא חייב להיות ככה.
בהולנד למשל לגמרי נהוג להתחלק, אבל פה וברוב העולם זה עדיין לא המצב.
למה? פעם זה היה הגיוני.
הגבר צופה להיות המפרנס ובכך שהוא שילם בדייט, הוא אותת לנו
"אל תדאגי, אני אביא אוכל הביתה".
על הדרך זה נהיה גם "אני לא קמצן, אני אטרקטיבי וסקסי".
טנגו הארנקים הוא אחלה מדד
כי הוא מאפשר לנו לבחון את ההתנהגות של הפרטנר.
באיזו מהירות שלף ארנק? עד כמה התעקש לשלם?
אבל זה מדד מתעתע, כי חצי שנה מעכשיו
מהירות השליפה של הארנק לא תעיד על מידת הסקסיות של הבחור.
במחקר על ספיד דייטינג למשל,
נשים דיווחו מראש שמאוד חשוב להן המעמד הכלכלי של הגבר.
אבל אחר כך, כשבדקו למי הן נמשכו בפועל,
השיקול הזה לא היה רלוונטי.
אז למה בכל זאת אנחנו לא משלמות?
זה לא מקטע של שוויון, זה מקטע של וואלה, אני מעריכה את עצמי.
אתה יכול להתמודד עם ה-40 שקל של הכוס יין המעפנה שהזמנתי.
אני הכי רוצה בעולם שאנחנו שנהיה שוות,
אבל הם עדיין מרוויחים יותר, אז כן, שישלמו על כמה דייטים.
נהוג שהחיזור הוא גבר כלפי אישה, אחר כך זה גם אישה כלפי גבר.
אנחנו לא מדברות על המשך החיים.
אבל היה נהוג גם שאחרי כמה דייטים הוא מפסיק להשקיע
ושוכח ימי הולדת וימי נישואין,
והיה נהוג גם שהאישה תכין אוכל והוא יישב מול הטלוויזיה.
המנהג הקטנצ'יק הזה משאיר בחיים יחסים לא שוויוניים בין נשים לגברים.
הרי לא היינו מצפות מגבר מפגישת עבודה לשלם עלינו
כי זה יגרום לנו להרגיש קטנות או חייבות לו,
אז למה בדייט כן?
כי... האגו שלו נפגע,
אם אני אשלם זה יהיה כזה - מה, אני פחות גבר כאן?
אבל למה האגו שלנו לא נפגע כשמציעים לשלם עלינו?
אפשר לפשט את זה עוד יותר.
נגיד שגם לגבר וגם לאישה בדייט אין גרוש,
למה שרק הגבר יימדד על המחסור בכסף?
במקום, אפשר למצוא פתרון יצירתי כמו לשבת בים עם בקבוק יין פשוט.
היום אם אישה מתעקשת לשלם בדייט, זה בדרך כלל מדליק נורה אדומה.
מה את רוצה לשלם כאילו כי את "זה"?
ואני "מה זה הזהה"זה" הוא "כן, אני רוצה לשלם,
"וזה לא קשור אליך, וזה גם לא אומר שאני לא רוצה דייט שני".
את מוסכמת התשלום בדייטים אפשר לשנות, ואפילו כדאי.
לזוגיות שוויונית יותר יש סיכוי גבוה יותר להחזיק מעמד
והיא גורמת לשביעות רצון גבוהה יותר מהקשר.
זה לא אני אמרתי, זה המומחים.
וכבר הצלחנו להפוך ולפרוץ מנהגים שפעם היה עליהם טאבו רציני.
האם זו הדרך שלי לקבל את השוויון? להתעקש לשלם בדייט?
הדבר היחיד שהשתנה זה שעכשיו יוצא לנו יותר כסף מהכיס.
נכון, עדיין אין שוויון, אבל אם אנחנו דורשות אותו
ודורשות להפסיק את האפליה,
אז אנחנו צריכות לעשות את זה בכל הכוח גם במקומות הפחות נוחים.
אני לא חושבת שהדייט חייב להסתיים בחצי חצי.
כל אחת ואחד עושים מה שמרגיש להם,
אבל הציפייה למשלם אחד צריכה להימחק.
לא בשבילם, רק בשבילנו.