דרכו של רבי אליעזר - חלק ב Rabbi Eliezer's path - Part II

בּחלק הרִאשוֹן של הסיפּוּר מסוּפּר על ר' אליעזר שֶׁהִתעקש לִלמוֹד למרוֹת הִתנגדוּתוֹ של אביו. In the first part of the story, R. Eliezer is told who insisted on learning despite his father's opposition. הוּא עזב לירוּשלים, וכֵיוון שלֹא היה לוֹ אוֹכל אכל בּדרך גוּשי אדמה. He left for Jerusalem, and because he had no food, he ate lumps of land on the way.

הַחֲלוֹם מִתְגַשֵם The dream comes true

אֱלִיעֶזֶר יצא בְּחוֹפְזָה לַדֶרך והִגיע אֶל רַבָּן יוֹחָנָן ללא כסף או מזון, אך עִם שֶפע של רצון לִלמוד וּלהִתקדם. Eliezer hurried off and came to Rabban Yochanan without money or food, but with an abundance of desire to learn and progress. וכך עברו שמונָה ימים שבּהם אֱלִיעֶזֶר למד בִּשְקִידה עִם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אך לא אכל שום דבר. And so eight days passed in which Eliezer diligently studied with Rabban Yochanan ben Zakkai but did not eat anything.

אחרֵי שמונָה ימים עלָה רֵיח רע מִפּיו מִפּנֵי שלא אכל כלום. After eight days, he smelled bad because he had not eaten anything. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי דאג לִשְלום תַלמידו הֶחָדש ושאל אותו בעדינוּת: "האִם אכלת היום, בְּנִי?" Rabbi Yochanan ben Zakkai took care to greet his new disciple and gently asked him: "Did you eat today, my son?" אֱלִיעֶזֶר שתק ולא ענה, אך רבן יוֹחָנָן לא הִרְפָּה וּלְבַסוף אפילו הִזמין אֶת אֱלִיעֶזֶר לֶאכול אצלו. Eliezer was silent and did not answer, but Rabban Yochanan did not give up and finally even invited Eliezer to eat with him. אֱלִיעֶזֶר הִתבּייש וטען שהוא אוכל בַּמָקום שֶבּו הוא מִתאַכְסֵן. Eliezer was ashamed and claimed to be eating at the place where he was staying. רבן יוֹחָנָן הִתקַשָה להאמין לו אך לא אמר דבר. Rabban Yochanan found it difficult to believe him but said nothing.

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מְגַלֶה אֶת הָאֱמֶת Rabban Yochanan ben Zakkai Reveals the Truth

רַבָּן יוֹחָנָן הֶחליט לבדוק היכן מִתאַכְסֵן תלמידוֹ אֱלִיעֶזֶר וּמה בְּדִיוק הוא אוכל שָם. Rabban Yochanan decided to check where his disciple Eliezer was staying and what exactly he was eating there. הוא שלח מִשלַחת תלמידים שעברו מִבַּית לְבַית בָּעיר עד שגילוּ היכן הוא מתגורר. He sent a delegation of students who moved from house to house in the city until they found out where he lived. בַּעלת האַכְסַנְיָה ניסתה לַעזור, היא הֶראֲתה להם אֶת חדרו, שָם מצאו שַׂק ליד מיטתו. The innkeeper tried to help, she showed them his room, where they found a sack by his bed. לְמַראֵהוּ סיפרה האישה: "ראיתי אותו מוצץ אֶת השַׂק וכאילו שותֶה ממנוּ." The woman said to the mirror: "I saw him sucking on the sack and as if drinking from it." התלמידים פתחו אֶת השׂק וּמצאו בו רק רִגְבֵי אדמה יבשים. The students opened the sack and found only dry soil mats in it. בִּתמיהה שאלו אֶת האישה אִם אֱלִיעֶזֶר אוכל אצלה. In bewilderment, they asked the woman if Eliezer was eating with her. היא נדה בְּרֹאשה ושָאלה: "רֶגע, הוא לא אוֹכל אצלְכם?" She shook her head and asked, "Wait, he doesn't eat with you?" התלמידים היו נְבוֹכים, הם חשבו שאֱלִיעֶזֶר אוכל אצל הרב, והרב חשב שאֱלִיעֶזֶר אוכל אצלה... בקיצור, כל אחד חשב שהוא אוכל אצל האחֵר, והתוצאה - שמונָה ימים של צוֹם. The students were embarrassed, they thought that Eliezer was eating with the rabbi, and the rabbi thought that Eliezer was eating with her ... In short, everyone thought he was eating with the other, and the result - eight days of fasting.

מיהרו התלמידים לרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וסיפרו לו מה גילוּ. The students hurried to Rabban Yochanan ben Zakkai and told him what they had discovered. לְשֵמַע הדברים הִתעוררו בְּרַבָּן יוֹחָנָן רְגשות מעוֹרבים: מִצד אחד ריחם על הבחור המסכן, וּמִצד שני הֵבין שֶיש כאן יהלום! When they heard this, Rabban Yochanan had mixed feelings: on the one hand, he felt sorry for the poor guy, and on the other hand, he realized that there was a diamond here! תלמיד מיוחד ונדיר שהתורה חשובה לו אפילו יותר מאוכל! A special and rare student for whom the Torah is even more important than food! מניסיונו, יָדע שתלמיד כזה יגיע רחוק. From his experience, he knew that such a student would go far. בְּהִתרגשות קם רבן יוֹחָנָן וּבֵירך אֶת אֱלִיעֶזֶר בִּברָכה מיוחדת: שהתורה שיִלמד וִילַמֵד תִהיה מְעַניֶינת וחשובה כל כך שהיא תוּפַץ בְּכל העולם, כמו בושׂם טוב שניחוחו נִשאר בָּאוויר! Excited, Rabban Yochanan stood up and greeted Eliezer with a special blessing: that the Torah he will teach and learn will be so interesting and important that it will be distributed throughout the world, like a good perfume whose fragrance remains!

כאשר שָכְכה ההִתרגשות דאג רַבָּן יוֹחָנָן לאֱלִיעֶזֶר לַארוחות קבועות, וכך נשאר אצלו אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס שָלוש שנים ולמד תורה. When the excitement subsided, Rabban Yochanan provided Eliezer with regular meals, and so Eliezer son of Hyrcanus stayed with him for three years and studied Torah.

מָה קָרָה בֵּינְתַיִים בְּמִשְפַּחְתוֹ שֶל אֱלִיעֶזֶר? What has happened to Eliezer's family in the meantime?

אֶחָיו של אליעזר הִמשיכו לעבוד קשֶה עִם אביהם. Eliezer's brothers continued to work hard with their father. לאחַר שָלוש שָנים הִתכַּנסו האחים ושׂוחחו על הֶעתיד: "בְּבוֹא היום, כשאבינו ימות בְּשֵׂיבה טובה, הרכוש הֶעָצום שלו יתחלק רק בינינו, האחים. After three years the brothers gathered and talked about the future: "When the day comes, when our father dies in a good return, his vast property will be divided only between us, the brothers. אנחנו הִשקענו ועבדנו קשֶה, אך אֱלִיעֶזֶר אחִינו לא הִתאַמֵץ. We invested and worked hard, but our brother Eliezer made no effort. האִם הוגן שגם הוא יֵיהָנה מֵהרכוש הרב?" Is it fair that he too should enjoy the great property? "

הם פָּנו להוּרְקָנוֹס אביהם והִסבּירו לו שהִגיע הזמן לִכתוב צוואה חדשה וּבה אֱלִיעֶזֶר לא יהיה יורש. They turned to their father Hyrcanus and explained to him that it was time to write a new will in which Eliezer would not be the heir. בְּלֵב כבד הִסכּים לכך האב. With a heavy heart the father agreed to this. אמנם הוא הִתגעגע לאֱלִיעֶזֶר בנו, אבָל גם כעס על שֶעזב וְנֶעלם. Although he missed his son Eliezer, he was also angry that he had left and disappeared. וכך יָצא הוּרְקָנוֹס לִירוּשָלַיִם להסדיר אֶת הצוואה החדשה. And so Hyrcanus went out to Jerusalem to arrange the new will.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נוֹשֵׂא דְבָרִים Rabbi Eliezer carries things

בְּדִיוק בַּיום שבו הִגיע הוּרְקָנוֹס לירוּשָלַיִם, ערך רבּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי סעודה גדולה וּמכוּבֶּדת. Just on the day that Hyrcanus arrived in Jerusalem, Rabbi Yochanan ben Zakkai held a great and honorable feast. בְּקֶרב הסועדים היו גדולֵי המדינה וַעֲשִירֶיה. Among the diners were the great and rich of the state. הוּרְקָנוֹס היה עשיר ידוע, וכאשר הִגיע לִירוּשָלַיִם הֵביאו אותו אחַר כבוד אֶל שולחן הסעודה והוֹשִיבוּהוּ בין המכוּבָּדים. Hyrcanus was a well-known rich man, and when he arrived in Jerusalem he was later brought to the banquet table and seated among the dignitaries.

בתחילת הערב ביקש רבן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִתלמידו המוכשר אֱלִיעֶזֶר (שנַעשָׂה בֵּינתיים ל"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר") לִפתוח בְּדִברֵי תורה וּבַחידושים שחידש. At the beginning of the evening, Rabban Yochanan ben Zakkai asked his talented student Eliezer (who had meanwhile become "Rabbi Eliezer") to open with the words of the Torah and the innovations he had renewed. רבי אֱלִיעֶזֶר היסֵס, אולי בגלל האורחים המכוּבּדים ואולי כי לא היה לו נעים לחדֵש דברים שלא למד מֵרַבּוֹ, ואוּלם רבּן יוֹחָנָן עודד אותו ואמר לו שעליו להוסיף וּלחדֵש. Rabbi Eliezer hesitated, perhaps because of the distinguished guests and perhaps because he was not pleased to innovate things he had not learned from his rabbi, but Rabban Yochanan encouraged him and told him that he should continue and innovate. כך או כך רבי אֱלִיעֶזֶר נָשׂא לְבַסוף שִיעור מיוחד וּמעניין כל כך שבְּסופו ניגש אליו רַבָּן יוֹחָנָן, נְשקוֹ על רֹאשו וּבֵירך אותו. In any case, Rabbi Eliezer finally gave a special and so interesting lesson that in the end, Rabbi Yochanan approached him, kissed him on the head and blessed him.

אֱלִיעֶזֶר כַּנִראֶה הִשתנָה מאוד בִּמְרוּצת השנים ואביו לא זיהָה אותו, אך כמו כל הקהל, גם הוּרְקָנוֹס הִתרַשֵם מאוד מהשִיעור וּמֵהבְּרָכה, והִתעַניֵין מיהו עֶלֶם החמודות. Eliezer apparently changed a lot over the years and his father did not recognize him, but like the rest of the audience, Hyrcanus was very impressed with the lesson and the blessing, and wondered who the world of cuties was. מה רבּה הייתה הַפתָעָתו כְּשֶנודָע לו כי זֶהו אֱלִיעֶזֶר בנו! What a surprise it was when he learned that this was Eliezer his son!

אֶפשר רק לדמיֵין אֶת ההִתרגשות והשִׂמחה שֶחָשו אֱלִיעֶזֶר ואביו וגם שְאר הנוֹכְחים. One can only imagine the excitement and joy that Eliezer and his father felt as well as the rest of those present.

לאחַר שֶשָכְכָה ההִתרגשות קם הוּרְקָנוֹס, ביקש לדבֵּר וסיפר שתִכנן להדיר אֶת אֱלִיעֶזֶר מהירושה אך כעת יְשַנֶה אֶת הצוואה כך שרק אֱלִיעֶזֶר יִירַש אותו וּשְאר האחים לא יקבלו דבר. After the excitement subsided, Hyrcanus arose, asked to speak, and said that he had planned to exclude Eliezer from the inheritance, but now he would change the will so that only Eliezer would inherit it and the rest of the brothers would not inherit.

אֱלִיעֶזֶר נד בְּרֹאשו: "לא אבא," אמר, "אַחיי לא צריכים להיפגע, הכֶּסף הזה מַגיע להם על עבודתם הקשָה כל השנים. Eliezer shook his head: "No Dad," he said, "my brothers should not be harmed, this money is due to them for their hard work all these years. וּבַאשֶר לי," הוסיף בִּצניעוּת, "אני רק תורה ביקשתי, וּבַקָשָתי מוּלְאָה עד תוֹם." And as for me, "he added modestly," I only asked for Torah, and I asked for it to be fulfilled to the end. "