נוח והתיבה
דּוֹר הַמַּבּוּל, דּוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ, הָיָה רָשָׁע וְאַכְזָר מְאֹד, כֻּלּוֹ שִׂנְאָה וְקִנְאָה, חַמְּדָנוּת וְשֶׁקֶר, עָוֶל, פֶּשַׁע וְשֹׁד. הָאֲנָשִׁים לֹא הִפְסִיקוּ לַחֲטֹא וְלִגְרֹם סֵבֶל וּכְאֵב, וְהָאֵל הִבִּיט עֲלֵיהֶם מִגָּבֹהַּ, כָּעַס וְהִתְעַצֵּב. הוּא קָרָא לָהֶם לִהְיוֹת טוֹבִים – אַךְ דָבָר לֹא עָזַר. דּוֹר הַמַּבּוּל הִמְשִׁיךְ לִהְיוֹת רָשָׁע וְאַכְזָר. וְרַק נֹחַ, לְעֻמַּת כָּל הַשְּׁאָר, הָיָה אִישׁ טוֹב, רַחוּם וְיָשָׁר.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: בְּנֵה לְךָ תֵּבָה מֵעֲצֵי אֲרָזִים, כִּי אָבִיא מַבּוּל עַל הָאָרֶץ וְכֻלָּם יִטְבְּעוּ בַּגְּשָׁמִים הָעַזִּים. שָׁמַע נֹחַ אֶת דִּבְרֵי הָאֵל וַעֲצֵי אֲרָזִים לָטַעַת הֵחֵל. שָאֲלוּ אוֹתוֹ הָרְשָׁעִים: "מַדּוּעַ אֲרָזִים אַתָּה שׁוֹתֵל? " עָנָה לָהֶם נֹחַ: "בִּגְלַל כָּל חֲטָאֵיכֶם אֱלֹהִים יָבִיא מַבּוּל עֲלֵיכֶם. וְלִי הָאֵל אָמַר: 'בְּנֵה תֵּבָה מֵעֵץ וּבָהּ מִן הַמַּבּוּל הַגָּדוֹל תֵּחָלֵץ.' בְּעֶזְרַת הָעֵצִים שֶׁאֲנִי שׁוֹתֵל מִשְׁפַּחְתִּי וַאֲנִי מֵהַמַּבּוּל נִנָּצֵל. אַךְ אַתֶּם תִּטְבְּעוּ בַּמַּבּוּל הַנּוֹרָא, כִּי אַתֶּם מַמְשִׁיכִים לַעֲשׂוֹת רַק רַע."
הָרְשָׁעִים לֹא הֶאֱמִינוּ כְּלָל לִדְבָרָיו. הֵם לָעֲגוּ, צָחֲקוּ וְלִגְלְגוּ עָלָיו. וְנֹחַ הִמְשִׁיךְ אֲרָזִים לְגַדֵּל: מַשְׁקֶה וְעוֹדֵר, מְזַבֵּל וּמְטַפֵּל. וְהָרְשָׁעִים כְּדַרְכָּם לְנֹחַ לוֹעֲגִים, עָלָיו וְעַל הַתֵּבָה צוֹחֲקִים וּמְלַגְלְגִים, בְּדַרְכָּם הָרָעָה וְהַחַטָּאָה מַמְשִׁיכִים, וּבֵינְתַיִם הָאֲרָזִים גְּדֵלִים וְצוֹמְחִים... וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הָעֵצִים לַגֹּדֶל הַנִּדְרָשׁ הֵחֵל נֹחַ לִבְנוֹת אֶת הַתֵּבָה מַמָּשׁ: מְנַסֵּר, מַדְבִּיק, תּוֹקֵעַ מַסְמְרִים, קוֹשֵׁר. מֵכִין צֹהַר, מַרְכִּיב דְלָתוֹת, מְחַזֵּק וּמְחַבֵּר. וְכָל הָרְשָׁעִים מִתְאַסְּפִים סְבִיב הַתֵּבָה, וְנֹחַ אוֹמֵר: "יֵשׁ לָכֶם עוֹד זְמַן לִתְשׁוּבָה, לַחֲזֹר בָּכֶם מִן הָרֹעַ, אֶת נַפְשְׁכֶם לְהַצִּיל, לִהְיוֹת אֲנָשִׁים טוֹבִים – כִּי תֵּכֶף הַמַּבּוּל מַתְחִיל!" כָּךְ נֹחַ אוֹמֵר, אַךְ דָבָר לֹא מוֹעִיל. הָרְשָׁעִים צוֹחֲקִים וְלוֹעֲגִים, כָּרָגִיל.
וּבְעוֹדָם לוֹעֲגִים וְצוֹחֲקִים בְּקוֹל הֵחֵל לְפֶתַע הַמַּבּוּל הַגָּדוֹל. גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת נִתַּךְ מִן הָרָקִיעַ, וְהָרְשָׁעִים הֵבִינוּ כִּי סוֹפָם הִגִּיעַ. מֵרֹב כַּעַס הִתְקָרְבוּ אֶל תֵּבַת נֹחַ וְרָצוּ לַהֲפֹךְ אוֹתָהּ בְּכֹחַ. רָאָה אֱלֹהִים אֶת הָרְשָׁעִים מִתְקָרְבִים וְהִקִּיף אֶת הַתֵּבָה בַּאֲרָיוֹת וּזְאֵבִים... וְהַגֶּשֶׁם יָרַד וְיָרַד מֵעַל, הָרְשָׁעִים טָבְעוּ בַּמַּבּוּל - וְנֹחַ נִצַּל. פחות