זהו זה - נגריה (1)
"זהו זה ולא אחרת מים סוף עד ים כינרת,
"בקיבוץ, בכפר, בקרת זהו זה ולא אחרת.
"אל תהיה הוזה, אל תהיה כזה,
"קום וצא מזה קום וזהו זה.
"באוויר הזה, שאף מלוא חזה,
"זכור שאם תרצה גם אתה תוכל לשנות
"את סוף המחזה בזהו זה
"ולא אחרת, מים סוף עד ים כינרת.
"בקיבוץ, בכפר, בקרת זהו זה ולא אחרת
"זהו זה."
שלום, אדון שלמה. -שלום, שלום, שלום,
רגע רגע רגע, אני מכיר אותך מאיפשהו,
אתה היית פה, לא? -אמנם כן, לפני שבוע בדיוק
וגם לפני... חודש וחצי. -וצילמת אותי, נכון?
הכול נמצא בתוך התיק שלך. -תיק? מה, אתה ממס הכנסה?
לא, לא לא זה לא רק אתה יש לי קרוב לחמישים תיקים
של נגרי גוש דן. -מי אתה? מה אתה?
אני לא פרייר, כשאני צריך משהו אני בודק טוב טוב.
מצוין. -רק שנייה, אני אסגור את הרדיו.
ממש ממש מצוין, תגיד, איך אתה שומר על ניקיון כזה?
מה? -ממש סטריליות של חדר ניתוח
קשה להאמין שמישהו עובד כאן. -האמת היא שבאמת לא...
רק עוד שתי שאלות...
מה? -איזה רהיט שבנית אתה הכי אוהב?
אף אף אף אחד, אף אחד. -תכף ראיתי שאתה
פרפקציוניסט אמיתי... בי"ת, אם הייתי מבקש ממך
לבנות אותו ארון כמו שבנית כבר פעם, מה היית אומר?
הייתי אומר לך שאני לא יכול כי בעצם אני אף פעם ב...
זאת אומרת... -פנטסטי, פנטסטי.
אני מתעב נגרים שבונים אותו ארון כמו שטנץ,
אני מצפה מנגר שיהיה אמן. -היי, אמן, חיפשת ומצאת.
אני... אני מאושר לבשר לך שנבחרת, מזל טוב.
תודה, למה? -להיות הנגר שיבנה את
ארון הבגדים שלי. זה לא משמח אותך?
משמח רק שאני קצת עסוק. בוא, בוא תראה,
בוא אני אראה לך, אני מלא עד החגים, ממש כל החגים. -אוי לא,
אוי באמת, אל תעשה לי את זה, זו הייתה החלטה מאוד קשה, קשה לי,
אין לי אין לי כבר זמן להמשיך לחפש אני... הבגדים שלי מונחים בערימות
על הרצפה. -תראה, אדוני, אבל זה לא קל
לא קל, צריך לקחת מידות, לעבוד... -אל תדאג, כבר לקחתי.
מה? -הכול ישנו, בבקשה,
אני מקווה שזה מספיק ברור. -כן, יופי, יופי. -כן?
איך הדלתות? רגילות?
מה אתה מציע? -נשלפות.
נשלפות? -זה מה שהולך היום
והמגירות, איך אתה רוצה אותן? לדעתי מתהפכות זה הכי טוב.
מתהפכות, מתהפכות...
שקופצות... שמתהפכות יחד עם הזה...
מתי הארון יהיה מוכן?
עוד שבועיים.
עוד שבועיים? -כן, עוד שבועיים.
כן. -כי קודם אני צריך להגיע...
רק שנייה אני אגיד לך בדיוק, עוד שבועיים...
באיזו שעה? באיזו שעה? -בשעה ארבע ועשרה אני אצלך.
ארבע ועשרה? -כן, כי קודם אני צריך ללכת למוזיקאי
שם טוב לוי. אני עושה לו ארון מיוחד לתקליטים ולקומפקט-דיסק
לתקליט החדש שהוא הוציא. -כן, השם שלי זה...
כן, מה השם שלך באמת? -מלכיאל אוסטרובסקי עם ס'.
מלכיאל אוסטרובסקי? -כן.
בארבע ועשרה עוד שבוע אני אצלך אחרי שם טוב לוי,
עשית עסק טוב. -בהצלחה, חביבי. -בהצלחה.
"יש איזה שוחד גם בבדידות הזאת,
"יש איזה שקר גם בהיות לבד,
"יש איזה אונס גם בעצבות הזאת,
"יש איזה עושק בעמידה מן הצד.
"יש איזה שורש עמוק שאיננו מצמיח,
"יש איזה רוש מסותר אשר ממתיק.
"יש איזה שורש עמוק שאיננו מצמיח,
"יש איזה רוש מסותר אשר ממתיק.
"יש איזה שוחד גם בבדידות הזאת,
"יש איזה שקר גם בהיות לבד,
"יש איזה אונס, גם בעצבות הזאת,
"יש איזה עושק בעמידה מן הצד.
"יש איזה שורש עמוק שאיננו מצמיח,
"יש איזה רוש מסותר אשר ממתיק.
"יש איזה שורש עמוק שאיננו מצמיח,
"יש איזה רוש מסותר אשר ממתיק.
"יש איזה שוחד גם בבדידות הזאת,
"יש איזה שקר גם בהיות לבד,
"יש איזה שוחד גם בבדידות הזאת,
"יש איזה שקר גם בהיות לבד,
"יש איזה שוחד גם בבדידות הזאת,
"יש איזה שקר גם בהיות לבד,
"יש איזה שוחד גם בבדידות הזאת."
אדון שלמה, איזה דיוק. -מילה אצלי זו מילה,
ארבע ועשרה בול. -אני רואה, כל הכבוד לך.
אז מה, פה? -כן, כן...
יופי, יופי של מקום, זה מקום האידאלי ביותר לארון
המקום הזה מאוד אידאלי. -האמת ש...
קצת התלבטתי בהתחלה
אבל בסוף החלטתי על המקום הזה. -זה המקום, זה נולד להיות המקום
זה מקום הכי הגיוני בשביל ארון... -נכון.
מקום אחר לא טוב. רק שנייה.
כן. -איציק...
איציק, אני כבר בא, כבר בא, איציק, שנייה.
טוב, אני מבין שאפשר להתחיל נכון? אני...
מה? -ה... הארון בוודאי נמצא למטה...
ב... באוטו. -לא... איפה למטה, לא.
אז... אל תגיד לי שסחבת אותו לבד.
לא אני לא יכול לסחוב את הארון הזה עם הגב שלי.
אני לא מבין.
אז פה? בטוח כן? סגור? -כן, כן, כן.
בסדר. -איפה הארון?
למה? אתה דואג? -לא... אבל...
פה עושים את זה? זה פה, החלטת סופית,
אין לך בעיה עם זה יותר? -כן, כן.
זה פה. -מה עם הארון?
הארון לא מוכן. -לא?
לא. לא מוכן.
אתה לא... -למה אתה צוחק?
אתה לא גמרת את הארון? -לא גמרתי, בטח שלא גמרתי...
מותר לשאול... -אם הייתי גומר הייתי אומר לך שגמרתי...
סליחה, מותר לשאול למה? -או... אתה מתחיל, כולם אותו הדבר
רגע, מה? -מה אתה חושב שלבנות ארון זה...
זה סתם לוקחים כמה מסמרים תוקעים ויופי? מה, מה הסיפור זה...
אני משקיע נפש, איפה הנשמה, איפה האמנות אני מח...
נותן חתיכת נשמה לתוך הארון הזה. טוב, אני זז...
לאן אתה? -איציק, אני כבר בא, איציק.
סליחה, לאן אתה זז?
אני צריך ללכת, כמה קליינטים מחכים לי,
אני לא רוצה לשבור להם את המילה. -אבל מה עם הארון שלי?
הארון שלך יהיה בסדר, מה אתה נכנס ללחץ?
עוד שבוע הארון שלך פה. -מה... אי אפשר קודם?
תשמע, מילה שלי זו מילה. ראית, ארבע ועשרה "פונקט" הגעתי...
כן. -אתה רוצה קודם? לא מבטיח,
הנה, אני אומר לך, לא מבטיח קודם. אל תיכנס ללחץ, מה הסיפור שלך?
עוד שבוע יהיה לך ארון, ארון נהדר.
עוד שבועיים בכלל הארון הזה יהיה ל... ייכנס להיסטוריה...
להתראות. תגיד לאיציק שאני בא.
שלום לכם צופים יקרים וברו... וברוכים הבאים לתכניתנו ה...? יפה.
והיום בתכניתנו אנחנו מארחים את הצארית של רוסיה,
קתרינה הגדולה. -יקטרינה.
יקט... סליחה, את גרמניה?
נולדתי בגרמניה אבל התחתנתי עם יורש עצר רוסי.
אבל איך זה שנהיית הצארית של רוסיה?
היה לי מאהב, אורדוף, הוא ואחיו התנדבו לחסל בעל אידיוט שלי,
וככה נהייתי שליטה במקומו. -זה נכון שאת מעמידה פנים
של שליטה נאורה בעוד שאת בעצם עריצה?
כמובן, זה חלק ממשחק, אתה מבין, אני רציתי לשים את רוסיה
על המפה בתור מדינה אירופית נאורה.
כן. -אז אני התכתבתי עם ולטר,
דיברתי צרפתית, פתחתי בתי ספר. -וזה עשה רושם רב מאוד על העולם.
נכון מאוד אבל כאשר איכרים ברוסיה ניסו להרים ראש
אני דיכאתי אותם ללא רחמים. -כן ומה עם... מה עם פולין?
מה עם פול... -כן, פולין.
פולין? -כן.
היה לי מאהב... פולייטובסקי.
זאת אומרת עוד נח... מעניין מאוד עוד מעניין... מעניין יפה.
הוא נמאס עליי אז אני מיניתי אותו שליט בפולין.
כן והפולנים כמובן התנגדו ואז את, בעזרת פרוסיה ואוסטריה,
חילקתן ביניכן את פולין.
שלוש פעמים, עד שלא נשאר ממנה כלום.
את יודעת שאת מזכירה לי את אלכסיס?
אלכסיס? אלכסיס היא חובבנית לעומתי, אתה מבין,
בכל מה שקשור בתככים, בשחיתות, לי אין מתחרים.
אפרופו שחיתות, זה מזכיר לי את האורח הבא שלנו,
מה מזכיר לך הקול הבא?
וולגה, וולגה...
גבירותיי ורבותיי, פוטיומקין.
מר פוטיומקין, ספר לנו מה הקשר שלך לקתרינה הגדולה.
אני הרי שלטתי על רוסיה בשמה של קתרינה, כן,
פולין לא הספיקה לה, אז אני סיפחתי את קרים בים השחור
ואחר כך אנחנו חיסלנו את האיש החולה של אירופה.
סליחה את... את מי חיסלתם? -את טורקיה, קראנו לה האיש החולה
של אירופה. אנחנו, פוטיומקין ואני, ניצחנו את טורקיה,
אנחנו השגנו לרוסיה זכויות שיט במימי טורקיה,
אנחנו עשינו רוסיה מעצמה גדולה מאוד. -כן, כן זה אבל מה עשיתם
למען העם הרוסי?
עשינו... וגם...
ספר, ספר לו, גרגורי אלכסנדרוביץ' פוטיומקין,
ספר לו על הכפרים שבנית בכל רחבי רוסיה.
לא, לא זה... זה לא חשוב. זה לא... לא חשוב...
הוא ביישן מאוד. אילו אתה היית יודע
מה איש זה עשה למען עם רוסי, אתה לא היית מאמין.
כן, אני באמת לא מאמין. -אתה לא מאמין?
לא. -אז תשאל צופים.
וזאת החידה שלנו להיום, למה לדעתכם לא מעוניין פוטיומקין
לספר על הכפרים שבנה?
נגרייה שלום. -הלו?
כן, מי זה? -עדי עובדיה.
עדי עובדיה? -כן.
מאיפה אתה? -תל אביב.
רחוק. נו מה, מה רצית להגיד? -רציתי להגיד את התשובה.
מה התשובה? -הוא לא אומר את זה,
בגלל שהוא מתבייש במעשיו והוא ניצל את העם.
את המה? ניצל את מה? -את העם.
ניצל את העם, והוא בנה את הבניינים שם או לא?
לא. -בדיוק ואיך קוראים לו?
איך קוראים? -תשאל את אימא.
כן הוא שואל את אימא. -אין לי מושג.
איך? -אין לי מושג.
אימא...? -לא, לא יודעת.
פוטיומקין, שמעת על השם הזה? -כן.
תגיד מהר פוטיומקין... קי... להתראות, חמוד, זכית בפרס. ביי.
אני בת אני בת. -אוי, מתוקה, אז גם אתה זכית בבת.
היישובים שנקראו "כפרי פוטיומקין" למעשה לא היו כפרים,
אלא אחיזת עיניים. קתרינה הגדולה אמנם רצתה להשקיע כספים
כדי לפתח את דרום רוסיה, אבל לפוטיומקין היו תכניות אחרות.
יום אחד החליטה קתרינה לערוך מסע ביקורת בדרום רוסיה,
והפליגה לאורך הנהרות. פוטיומקין, שרצה להרשים אותה,
הקים על גדות הנהרות חזיתות של בתים.
קתרינה ראתה מהספינה כפרים על החוף ואיכרים שמחים,
מה שהיא לא ידעה שכל זאת הייתה תפאורה כמו בתאטרון,
בערב היו מקפלים את התפאורה,
וממהרים להקימה למחרת במקום אחר לאורך הנהר.
עד היום משתמשים במושג "כפרי פוטיומקין"
כשם דבר לאחיזת עיניים לצורכי תעמולה.
סליחה, איפה מר פוטיומקין?
הוא היה צריך לצאת רגע.
שלום, אדון שלמה. -מלכיאל, את מי רואים פה...
מלכיאל, יפה שבאת לבקר, מה שלומך? קח כיסא, שב.
שב תרגיש נוח, בוא ספר, מה עם החיים?
הכול בסדר, תודה רבה, חוץ מזה שיש לי בלגן עם הבגדים בבוקר.
שטויות, פרט קטן, רוצה לשתות משהו?
תודה. -קפה?
תודה... תרשה לי לסטות לעניין פרוזאי לגמרי
כגון ארון בגדים. -בוץ? בוץ?
נס. -נס.
נדמה לי שבפעם האחרונה סיכמנו שכעבור שבוע הארון יגיע.
סוכר, כמה סוכר? -לא, תודה.
לא. -בפעם האחרונה... כן, אני... עכשיו
אתמול אני ישבתי בבית וחיכיתי חיכיתי, מי לא בא?
סוכרזית? -אדון שלמה, מי לא בא?
מי לא בא מה? משיח לא בא, לא הגיע...
גם הוא לא בא, גם הוא לא בא. -נכון.
מי בושש לבוא? הארון בושש לבוא.
אין נס, פשלה שלי.
אולי תה? תשתה תה? -לא.
מה לא? -מה עם הארון, שלמה?
אתה צודק, אתה צודק. אני לא בא אליך בטענות בכלל
פשלה שלי, אתה... כל האחריות... היית בסדר גמור,
עד עכשיו היית בסדר גמור. -נו?
אולי קקאו, קקאו? -והארון והארון...
והארון והארון והארון, מה אתה מנדנד לי כל הזמן עם הארון הזה?
מה אתה חושב שאני לא רוצה לסדר לך את הארון הזה?
מה, בשביל מה אני בא כל יום בשעה חמש בבוקר?
אני קם, נכנס לכל הפקקים אם לא בשביל הארון שלך?
אז למה אתה לא גומר את הארון? -כי כי... כי המסור התקלקל...
התקלקל? -התקלקל המסור.
אז למה אתה לא מתקן? -מה מתקן, אתה יודע איך זה...
אתה בא לחברה אומרים לך עוד שבוע נשלח...
בא בן אדם אחרי חמישה ימים, אומר לך ככה וככה,
יש שביתה, חסר חלק נוסעים ליפן הולך לאיבוד...
מה אתה עושה? -אני רואה שהמסור עובד.
המסור עובד. -המסור עובד.
שנייה, רגע אחד, רגע אחד, רגע אחד.
אתה רוצה להגיד לי שאני שקרן, מה?
הוא עובד. -הוא עובד?
עובד, עכשיו הוא עובד, אבל מקודם הוא לא עבד.
אז עכשיו אתה יכול לגמור לי את הארון? בבקשה.
איזו שאלה, איזו שאלה, אני רוצה לעשות את הארון הזה
יותר ממה שאתה רוצה לקבל אותו. -מתי?
מתי מתי? עוד... עוד זה... עוד... עוד שבוע הארון אצלך.
אתה בטוח? -מאה אחוז.
תישבע. -לא נשבע, חביבי, אני לא נשבע,
עוד שבוע בלי נדר הארון אצלך. בסדר?
אתה מבטיח לי? -מבטיח, מבטיח ומקיים,
מילה שלי זו מילה, לא ראית? באתי אליך בדיוק בארבע ועשרה.
אתה חדש פה? אתה חדש בשטח? פעם ראשונה שאתה קונה עיתון,
אתה צעיר בתל אביב, כן? ארון חדש אתה קונה פעם ראשונה.
יהיה בסדר, אל תדאג.
אתה מוכן לא לעמוד פה? -אכפת לך קצת לזוז?
לא, לא אכפת לי. -תודה.
אם לא אכפת לך לעמוד במקום אחר זה מאוד יעזור לנו.
אין בעיה. -אולי תיתן לעבור?
בבקשה. -בוא הנה, אולי כבר
תמצא מקום באיזה מקום. -מי זה הדבר הזה?
סתם מישהו חדש.
"אני כאן אלמוני שאין לו רקע אין לו שם,
"לא מזכים אותי אפילו במבט אשם.
"הם לא קוראים בשמי כאילו יש שיטה,
"הם לא אומרים אפילו ג'ינג'י, מה נשמע?
"חדש בשטח, רחוק וזר.
"מרגיש מין מתח, מרגיש מוזר.
לו רק יכולתי להתאקלם, לו רק הייתי אחד מהם,
"אני כלל לא מוכר אפילו לא מזכיר להם.
"אני לא כלום, אני אפילו לא מסתיר להם.
"הם לא רואים אותי, אני כמו אוויר,