10 לאגם יש עסק לעוגות בגיל | Agam Has A Cake Business At Age 10
מה קורה, אגם? -סבבה, הגעת?
ברור שהגעתי. -יופי.
שלוש דקות לפני הזמן.
מה את חושבת, שאני בא לשחק? -טוב, אתה עולה? -כן. אוקיי.
קומה שתיים, נכון? -לא, ארבע. -סבבה, אני נכנס.
אממ... אני לוקח את הכסף? -ברור!
אוקיי. כמה זה יוצא? -40.
40 שקל? פשש... שווה.
יאללה, נו, תיכנס, אתה מאחר. -בסדר, אני נכנס, אני נכנס... בסדר.
מה נסגר עם הבן אדם?
אני אגם ליאני, אני בת עשר ויש לי עסק לעוגות מעוצבות.
מה יש לך? -עסק.
יש לך עסק? -כן.
וואו. באיזה גיל התחלת לפתוח עסק? -בגיל שבע וחצי כבר היה את הרעיון.
אימא החזירה אותי מחוג של התעמלות קרקע
ואמרתי לה שאני רוצה לפרוש. ואז היא אמרה לי:
"אין לי סיבה טובה שאת יכולה לפרוש כי לא פורשים בבית הזה".
ואז אמרתי לה... -כי לא פורשים בבית הזה?
אז אמרתי לה שאני רוצה לשלב את שתי האהבות הכי גדולות שיש לי בחיים,
שזה אמנות ואפייה,
ושאני רוצה לעשות עסק.
בגיל שבע וחצי... -שבע וחצי.
ידעת מהן האהבות הכי גדולות בחיים שלך? -כן.
רק רציתי לוודא איתך שזה באמת יהיה לי מוכן מחר בזמן?
הכול יהיה מוכן עד 17:00 מחר, אז את יכולה להיות רגועה.
יש עדיין זמינות לדונאטסים? יש לי הערב אורחים...
להיום כבר אין לי כל כך מקום לעוד הזמנות.
פה את קונה את כל הדברים? הכול.
כמה פעמים את נמצאת פה? -שלוש פעמים בשבוע...
שלוש פעמים בשבוע? ווהו! -או מאי גאד.
יש פה שלושה קילו.
כל הזמן הייתי רואה את אימא מבשלת ואופה במטבח ואמרתי:
"טוב, די, אני גם רוצה".
ואז באיזה ערב אני לקחתי את כל המשפחה שלי, הושבתי אותם בסלון.
זה כבד, כן?
ואמרתי להם שיחשבו על שם לעסק.
יש לכם קופסה של שש ספרות?
אז אח שלי הגדול, רום, הוא חשב על "עוגמי". -וואו.
ואז כולנו אהבנו את זה.
אז יש לו אחוזים לעסק עכשיו, בגלל השם? -לא.
לא? למה לא? -שיעבוד.
כן... אומרים לי את זה כל החיים...
מה זה? -זה קופסאות לעוגיות של חנוכה.
כבר התחילו הזמנות? -המון.
מה זה המון, כמה? -יותר מ-600 בערך דונאטסים.
600 דונאטסים?
יש לי המון לקוחות, הרבה קבועים
שהזמינו ממני מההתחלה ועדיין ממשיכים להזמין.
אה, היא נותנת לך מתכונים? -טיפים, לא ממש את הכול.
היא יודעת, היא מסחרית, היא לא פראיירית.
וזה אנשים שמזמינים רק מפה, מכפר סבא? או מעוד מקומות?
לא, יש גם ממקומות יותר רחוקים.
כמו מה? מה המקום הכי רחוק שהזמינו?
הייתה אחת מבאר שבע... כן.
מבאר שבע? שמה? את נסעת לבאר שבע?
לא, באו לקחת. -אני לא מאמין!
ואת הכרת את האנשים האלה? -לא.
הם ראו את זה באינסטגרם ואז הם הגיעו? -כן.
את העסק אני משווקת באינסטגרם, בפייסבוק לפעמים,
בקבוצות שכונתיות כזה...
אז אנשים פונים אליי או אל אימא דרך זה.
בסדר?
אגם, את מתרגשת לקראת העבודה עם אהוד?
נראה איך הוא יהיה במטבח, ואז אני אחליט אם אני מתרגשת או לא.
תראי, אני באתי לתת פייט.
אני לא אגיד לך שאני אה... גאון, אבל מחונן כן, מחונן כן.
חלום שלי לעשות "הכינותי מראש" - הכינותי מראש.
הכינותי מראש.
בצק. -את כל שבוע מכינה עוגה?
יכול להיות שתהיה הזמנה בשבוע, יכול להיות שתיים,
יכולות להיות שלוש, יש שבועות כאלה שאין הזמנות.
אתה... -מה? -תמיס את הבצק.
אסור לרדד יותר מדי.
זה יהיה דק מדי או ש...? -הוא יהיה כזה דביק,
הבצק יהפוך לדביק בגלל החמאה.
תראי אני לא אגיד לך שאני לא קצת מתרגש, כן?
בכל זאת, פעם ראשונה שאני אופה עוגה.
אני מאוד שמחה שהוא הכין את עצמו. יש פוטנציאל, קטן.
שפיץ ולהישען על הפלסטיק.
ואיפה את מוצאת מתכונים? -באינטרנט.
אני מסתכלת על כל מיני מתכונים, מה שאני רואה שבאמת יצא הכי טוב...
בום! -ושבאמת מכרו אותו הכי טוב, מישהי אחרת,
אז אני יודעת שאני יכולה לעשות אותו ואני אוסיף משהו שהוא שלי.
תראי הכוח שלי, זה בעדינות שלי. -עדין, הוא לא!
הבן אדם שבר עוגה.
לפרוטוקול...
חכה, חכה, אהוד, אהוד!
זה שלך. -שברתי את זה. -אז מה נעשה?
אני שברתי את זה, אני מצטער, אני אשם.
"בואו תקנו עוגות בעוגמי, בואו תקנו עוגות ב..." לא?
"יש עוגות מספרים ויש גם דונאטס..." לא?
"עוגות בעוגמי..."
כמה זמן זה לוקח לך בעצם נגיד מהשבוע? -הרבה.
נגיד אני יודעת שיש לי שתי עוגות השבוע,
אני לא יכולה לקבוע עם חברה על הזמן הזה, אני צריכה לעבוד.
אם נגיד יש לך עוגה ויש לך מבחן? -אני מתכוננת תוך כדי למבחן.
יש פעמים שיש לי עבודות להגיש ויש לי עוגה.
אני אעשה את העבודה ישר אחרי שאני מסיימת את העוגה,
אני לא הולכת לראות טלוויזיה.
איך את מתמחרת? איך את כאילו קובעת מה המחיר לכל עוגה?
לפי החומרים, כמה הם עולים, וכמה השוקולדים עולים,
וכמה הקופסאות עולות, וכמה הזמן שלי...
נגיד לוקח לי שלוש שעות לעוגה,
אז זה גם, זה הזמן שלי שאני נותנת ממנו בשביל העוגה של היום הולדת הזאת.
לספרה אחת, אז זה 200, או ככה, אז...
מה 200? -200 שקל.
200 שקל לעוגה? -כן.
אני צריך לעשות השלמת הכנסה.
השאלה, אם נגיד עכשיו אני עובד איתך, כאילו, כמה...
אני יכול להיות שליח. -יאללה.
אוקיי.
למי זה? -לויינברג 13.
אוקיי.
תהיי זמינה, טוב? -כן, רק לא להרוס בדרך, בסדר?
אני נראה לך כמו אחד שהולך להרוס את זה? -כן.
אוי...
ומה הרווח שלך מזה? -אני מרוויחה מעוגה 100 שקל בערך,
קצת יותר אפילו, בגלל ש... נגיד שוקולדים,
נשארים לי מעוגה קודמת, אז אני צריכה לקנות פחות,
אז אני מרוויחה יותר.
וואו! -מי זה? -משלוח מ"עוגמי".
היי. -היי. -מארז, נכון? -נכון.
יופי, תודה רבה. -תודה.
אהלן! -אהלן! -שלום, משלוח מ"עוגמי".
תודה רבה. -בכיף. יש כסף?
או ש... איך זה עובד? -כן, כן, בטח. -תודה. -בוודאי. -תודה רבה.
אני צריך להביא לך עודף? -לא, לא, זה בסדר גמור.
תודה! -יאללה, תודה. -תודה רבה!
ביי, ביי. -ביי, תודה.
יששש! עשרה שקלים טיפ... עשרה שקלים טיפ!
ומה את עושה עם הכסף? -אני חוסכת לדברים.
קניתי לעצמי טלפון, חדש. -יפה! מה עוד?
אני רוצה עכשיו לחסוך לכרטיס טיסה לפריז. -פיייי!
את רוצה ללמוד שם כשתהיי גדולה? -כן.
מה זה? -מחברת מתכונים, אתה לא יכול לפתוח.
אני לא יכול לפתוח... ואם אני עושה כאילו... -לא!
נכין קצפת.
את לא מספרת את המתכונים שלך? -לא, מה פתאום?
אנשים יכינו את זה, ואז מה שלי?
האמת שזה באמת טעים.
יש איזו עוגה שאת אומרת שהיית מתה להכין ועוד לא הצלחת?
חמש קומות.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש.
מה, זה כמו העוגות האלה בחתונות של פעם,
עם טעם של מרציפן וספוג.
אבל תשים לב שאין לך אוויר בפנים.
תגידי, מה יותר חשוב בעוגות - הצורה או הטעם?
יש עוגות שהן טעימות אבל לא יפות. בראבו!
יש את העוגות שהן מהממות, אבל לא טעימות.
אבל מה שאני עושה - הוא גם טעים וגם יפה.
אני מרגיש שאני מזיע! -עכשיו זה החלק הכי כייפי.
אין כמו קיווי. את אוהבת קיווי? -אף פעם לא טעמתי.
מה?
ילדה בת עשר, מסתובבת עשר שנים בעולם, לא אכלה קיווי!
אתה לא הכנת עוגה 42 שנה! זה לא נורמלי!
חברים, בבקשה.
פעם ראשונה שאגם הולכת לטעום קיווי.
זה לא נקרא לטעום קיווי. זה לא נקרא... תכניסי הכול, הכול.
הכול ולל... עוד קצת, עוד טיפה, עוד טיפה, עוד טיפה...
זה חמוץ... -מה? זה הדבר הכי טעים בעולם, קיווי.
ללעוס. נו?
זה לא רע...
אז זהו, סיימנו? -אני סיימתי, אתה צריך לשטוף כלים.
למה?
הסקוץ' הוא פה, בסדר? -כן, תודה...
תשמעי, אם אני שוטף עכשיו כלים,
את מכניסה אותי לעסק?
אגם?
"תמיד שמח..." איפה אימא שלך?
