הטרמפיסטים 4 - עונת נוער! 🚗 | פרק 5 – עומרי
הוא טרמפיסט? זה טרמפיסט פה?
טרמפ?
שלום,
אני מחכה למונית.
בוא אני אקח אותך, לאן אתה צריך?
לירוחם. -מה זה ירוחם?
ירוחם, יש לי הופעה שם.
יאללה, בוא, נשמה.
תיקח אותי לשם?
כן, אחי. -יאללה.
רועי, תעזור לו.
זה קרוב, ירוחם.
וואו, מה זה? מצלמות?
מה זה? מה, אתה מופיע? -כן.
קוסם.
אתה קוסם? -קוסם.
מה קורה? -מה נשמע? נעים מאוד.
אז נוסעים לירוחם?
ירוחם, כן. -יאללה.
אני עוד לא הספקתי לאכול,
אני עוד תקוע מהמשלוחי מנות...
סע לשם, סע לשם.
רועי, תירגע. -הכול בסדר, רועי?
איזה דבר זה, לקרוא לבן אדם "קוסם".
קוסם.
כאילו, קוסם.
זה מה שהגניב אותי בהתחלה
כי אתה ילד בן 8,
אתה מסתכל על אבא שלך,
נגיד לוקח 50 שקל. -אוקיי.
ואז הוא מקפל לך אותם
מול העיניים, שתיים, שלוש, ארבע,
הכי קטן שיש, ופתאום אתה קולט
שה-50 משנים צבע.
הוא סתם, הוא סתם עושה דאווינים,
הוא כבר לא בטרמפ בכלל.
הוא סתם החליף.
-אני ראיתי איך זה נראה מפה, אחי.
הוא החליף? קח.
בקיצור, ראיתי את זה, נדלקתי.
אני רואה משהו שהוא בלתי אפשרי
קורה לי מול העיניים
וזה מדליק הרבה ילדים.
מה ילדים, אחי? זה מדליק אותי.
נכון, אבל בתור ילד
אתה מאמין לזה.
אתה לא מאמין לזה.
אתה ישראלי מגעיל.
שנייה אחרי שראית את זה,
אתה כבר מתחיל לשאול שאלות.
"מה? אותו שטר? זה לא אותו שטר,
"רק תגיד לי", ההוא ראה,
ההוא צחק... -וואלה, אחי,
אני ישראלי... בהקשר הזה,
אני ישראלי מגעיל. -אני יודע.
הקטע הבידורי של הקסמים הוא נחמד,
אבל זה אף פעם לא הספיק לי
כי אם אתה משאיר את הקהל רק צוחק
ולא מבין משהו מעבר
אז זה קצת משעמם. -אוקיי.
אז ברגע שאתה מחבר נושא
או סיפור או מסר לקסם,
זה מדהים. -למשל?
הרי ה-50 לא יכול להיות 200,
לא משנה איך תהפוך את זה.
האמנות זה להראות איך זה
כאילו 200
ועוד יותר חשוב זה לדעת
שכבר היה לי 200 לפני זה.
בשביל לעשות את הקסם הזה
צריך 250 שקל.
וככה אני מספר לקבוצות נוער,
למועדוני נוער,
זה שאם אתה רוצה להפוך
למשהו מסוים או להראות משהו אחר,
זה כבר קיים אצלך.
כאילו, אם אתה רוצה להשתנות,
בעצם חומרי הגלם כבר אצלך,
זה הסאבטקסט. -אצלך, אצלך.
מסר יפה, אהבתי.
אתה רוצה, אני אלמד אותך קסם?
כן. -יאללה.
אבל אפשר אותו בנהיגה?
שאני לא אהרוג אותנו.
כי אז זה יהיה קסם עצוב מאוד.
רועי, אתה רוצה?
רוצה לעשות קסם? -כן.
יאללה, אז אני קודם כול
אראה לכם אותו ואז.
יש לי פה מפית. -אמת.
אני מכניס אותה ליד.
אני עושה "פו", למה היא הופכת?
ליונה.
יואו!
איפה המטפחת?
בתוך הביצה? -כן.
פשוט מאוד,
יש לך פה חור, ביצה מפלסטיק.
אתה מכניס אותה בפנים. -יואו...
אני רוצה שתעשה את זה איתי.
יואו.
יאללה, גם אני עושה.
אני לוקח את המפית, אחי. -אוקיי.
ואני מכניס אותה
לתוך היד. -עמוק עמוק -לתוך היד.
אין ביצה, אין כלום, אחי.
תסתכל. הכנסתי...
יש?
הופה.
אבל מה הקסם האמיתי? -מה?
לקחת רגע את הביצה.
אין לי כוח עכשיו להשפלה.
לא מאמין לך!
בעצם להיות קוסם
זה להפוך גם מבוגרים לילדים.
להיות קוסם זה לקחת משהו
שהיה לך כילד
ולהזכיר לך כמבוגר
שעדיין יש לך אותו.
יש קסם שהוא קסם?
משהו שאתה אומר, זה קסם.
תשמע, כל החיים זה קסם.
כל החיים.
תינוק נולד זה קסם.
וואלה, תינוק נולד זה קסם,
אין לי מה להגיד. -זה קסם.
-זה קסם.
מטורף, איך בתוך החיים
נוצרים חיים. -אחי,
הבאת פה חידוש עצום,
לא יודע אם אתה בכלל הבנת,
שתינוק זה קסם. רועיקוש,
אתה קלטת בכלל מה קרה פה?
או שאתה עסוק בלדחוף מפיות לביצה?
אחלה, עומרי,
כפרה עליך. -תודה רבה.
וזהו, תיהנה בהופעה,
את זה אתה לא משאיר פה, כפרה.
את מה? -את הביצה המסריחה הזאת.
נעשה לך מתנה קטנה? -מה זה מתנה?
לסיום? -ככה אני עוצר טרמפים.
איך אתה עוצר?
אני לוקח בלון.
הרי להרים את היד ככה זה משעמם,
כולם מרימים את היד,
אבל אם אתה מרים את היד עם פרח...
וואי. -קח.
אחלה, עומרי. -תודה רבה, אחי.
ביי, נשמה.
ביי, מזל טוב. -שמחתי.